חודשים לא קלים עוברים על ההייטק הישראלי, ירידות שווים, מציאות פוליטית מורכבת, צניחה בגיוסים ועוד. אך לצד כל אלו, צפים לאחרונה גם לא מעט דיווחים על הונאות מסוגים שונים, הקשורים לחברות טכנולוגיה ישראליות, אשר הספיקו לגייס בעבר סכומי כסף גבוהים מאד. אלו מעלות סימני שאלה סביב חלק מההנחות הרווחות על התחום, הן בקרב הציבור והן בקרב בכירי התעשייה.

בחודש שעבר, ענף הייטק עבר טלטלה, לצד סיכומי הרבעון השני העגומים בחסות המשבר העולמי והפוליטי בישראל, נחשפה תרמית בחברת הסטארט-אפ ג'ונקו. בדיקה שנעשתה על החברה, העוסקת בניסיון לייצר גיוון תעסוקתי, ואשר גייסה עד כה 38 מיליון דולר והעסיקה עשרות עובדים, העלתה שורה של כשלים ובראשם חוסר התאמה בין המצגים של ההנהלה לבין התוצאות הכספיות. המשקיעים המבוהלים, הופתעו לגלות שחלק מהמסמכים עליהם נשענו, ואשר נסקרו על ידי שרה של משרדי רואי חשבון ועורכי דין מובילים, למעשה זויפו.

ואם ל די בכך הרי שאתמול, הגיעו ידיעות מדאיגות אך שונות, מצד חברה גדולה בהרבה - וסטו (Vesttoo). על פי החשד, הפלטפורמה של חברת האינשורטק, שהפכה בשנה שעברה ליוניקורן, היוותה בסיס להונאת ענק בהיקף מוערך של 4 מיליארד דולר. בשלב זה לא ברור האם מבצעי ההונאה הערימו על הנהלת החברה, או שאלו ידעו על הפרצה המאפשרת אותה והתעלמו. בכל אופן, על אף שמדובר באירוע שונה, הן מבחינה מהותית והן מבחינת סדר הגודל הרי שהוא מעלה לא מעט נורות אזהרה בנוגע להתנהלות בחלק מחברות ההייטק.

הנחות יסוד מוטעות

ענף ההיי-טק העולמי, אך במיוחד הישראלי, אוהב לצייר את עצמו כנער הפוסטר של כלכלת השוק. בכירי הענף אוהבים להציג תמונה, לפיה קטר ההייטק המניע את המשק הישראלי, זקוק לחופש פעולה והיעדר מעורבות ממשלתית. "תנו לנו לעבוד בשקט ואנחנו כבר נסתדר", הם אומרים. הרפורמה או המהפכה המשפטית המתרגשת עלינו, היא רק ההוכחה שהפוליטיקאים הם אחד מהבלמים המרכזיים של הקטר של המשק שר צריך שיתנו לו להמשיך לדהור. 

• המלחמה בהונאות: TrueScontrol סטארט-אפ ישראלי יקבע אם האתר אמין; למה זה חשוב?
• יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס- יצא ל"שרת" בעזה מהבית
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לכך תצרפו טיעונים נוספים הנשמעים לעיתים תכופות, כמו זה שבהייטק מתנהלים אך ורק על פי שיקולים עניינים. בכירי הענף נוטים להתהדר בכך שבהיי-טק הישראלי, בניגוד למערכות המסואבות, שריד לכלכלה הישנה, המונעות על ידי איגודים ודרגות וותק, "יודעים לעבוד". לכן, הם בוחרים תמיד את "האנשים הטובים והמתאימים ביותר", הרי הם, בניגוד לאחרים מחויבים לתת דין וחשבון לפני המשקיעים וקרנות ההון סיכון, "שבוחנים אותנו על בסיס יומיומי".

אם בעבר מוביליות חברתית, והיכולת להתעשר, הייתה נחלת מעטים שנתברכו בכישרונות יוצאי דופן (זמרים, אנשי עסקים, ספורטאים וכו'), ובכן ההייטק שינה את התמונה. מאחורי הטענה הזו, עומדת ההנחה שהטכנולוגיה הולכת ומפריטה את המונופולים המסורתיים על הידע, ומאפשרת אליו  גישה חופשית ו"נקייה" יותר. הרי בסופו של יום הענף והמשכורות הגבוהות בו, מציעות אפשרויות למוביליות חברתית, כשכל מה שצריך זה רק מחשב ואינטרנט וכמובן קצת כישרון. לבסוף, הענף המתהדר בנוצות של אובייקטיביות, מאפשר ליזמים יצירתיים וברוכי כישרון, לקחת את הרעיון שלהם קדימה, לא משנה מה הרקע שלהם.

הגיע הזמן לבחינה מחודשת

לא מעט מהטענות הללו מגובות בעובדות, ומסתתרת מאחוריהם אמת מסוימת (למרות הצורה החד-צדדית והמעט רדודה שבה הם הוצגו). אלא שהסיפורים האחרונים, מכניסה אותם לפרופורציה מסוימת ודורשת בחינה מחודשת שלהם. ראשית, ענף ההייטק הישראלי, על אף החשיבות הכלכלית שלו והשם המוצלח שנוצר לו בארץ ובעולם ( בצדק רב), הוא עדיין די קטן. וככזה מעורבים בו לא מעט "קליקות" ושיקולים זרים. הבסיס הטכנולוגי ולעיתים רבות גם הניהולי של הענף מגיע מיחידות המודיעין והטכנולוגיה של צה"ל, שאפשר למר בעדינות שאינם מצטיינים בגיוון. כך נוצר מצב, שלמקום השירות של המועסקים עשויה להיות חשיבות ביכולת שלהם למצוא משרות ולהתקדם. לכך מצטרפת העבודה שרבים מהמועסקים לומדים זה לצד זה באוניברסיטאות המובילות בארץ, ויש ביניהם קשרי חברות.

• אין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם
• מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה

וכאן נכנסים לתמונה המשקיעים, הרי אותם לא מעניינים המור"קים מ-8200, אלא השורה התחתונה. פעמים רבות המשקיעים צמחו גם הם באותה הערוגה, ונושאים איתם קשרי חברות והיכרות. מה שעשוי להביא לא אחת לדילוג על השלב בו נבחן הרקע של היזמים, הרי המשקיע מכיר אותם או את אחד המשקיעים האחרים בחברה. לא פעם המשקיעים מגיעים בשיטת "חבר מביא חבר", ופשוט סומכים על חבריהם או המשקיעים האחרים שביצעו בדיקות מקדימות.

ובאשר למשקיעים החיצוניים, המציאות בשווקים בעקבות משבר הקורונה, העמידה אותם בשלוש השנים האחרונות בפני מצב חלומי מחד אך הרסני מאידך. הגאות בשווקים והכסף הרב שזרם אליהם מהמשקיעים, הכריח אותם לקנות בזמן קצר "כל מה שזז". פתאום הם מצאו עצמם מחזרים אחרי יזמים שעד אז נדרשו לחזר אחריהם, בתקווה שיסכימו לקבל את השקעתם ולא את זו של מתחרתם. מה שיצר הערכות שווי מנופחות, ורק סייע בניפוח הבועה. אבל לא פחות חשוב מכך, התחרות הגדולה על ליבם של היזמים, ותחושת הנחיצות, הביאה אותם לוותר על אמות המידה באמצעותן בחנו בעבר את החברות.

בניגוד לחברות ציבוריות, חברות ההייטק הפרטיות לא חייבות לספק מידע לאיש, אפילו לא למשקיעים. החברות לא מחויבות לכללים חשבונאיים אחידים, ויכולת התמרון של היזמים ורואי החשבון שלהם גדולה בהרבה מזו של מקביליהם הציבוריים. כך למשל, ממדד ה-ARR (הכנסה שנתית צפויה), בו עושים לרוב שימוש בחברות ההייטק, אינו מדד אחיד. מה שמאפשר ליזמים ולאנשי הכספים שלהם חופש פועלה לשלוט בו ולהרחיב אותו כאוות רצונם. לכך, מצטרפת העובד שלחלק מהחברות אין כלל מוצר שלא לדבר על הכנסות, כך שהיכולת למדוד אותם בכלים פיננסיים נעשית מורכבת אפילו יותר.

מה ניתן ללמוד מהמקרים האחרונים?

באופן מעט אבסורדי, הפעילות של ג'ונקו, הייתה אמורה לפתור חלק מהבעיות המבניות בשוק ההייטק. אלא שבפועל החברה והיזמית שעמדה בראשה, הן גם אולי הביטוי האולטימטיבי לכשלים הללו. ראשית, לאחר היוודע התרמית החלו לעלות תהיות בנוגע לאמינות של קורות החיים אותם הציגה, מנכ"לית החברה ואחת המייסדות, עילית רז. קורות החיים של רז, אשר נחשפו לאחר פרסום הטענות מלמדים שלצד שירות ביחידת 8200, ברזומה שלה ניתן למצוא עבודה בשורה של חברות טכנולוגיות וביניהן, Soomla, Melingo GlassesUSA, ו־Wandera. אלא שמקורות החיים המרשימים שלה על פניו (בלינקדאין), הושמט הפרט לפיו היא פוטרה מחברת ההייטק הישראלית ביזאבו, כאשר נסיבות הפיטורים נותרו עלומות.

שנית, התברר שעל אף טענות רז באשר לכ-150 לקוחות החברה, ביניהם גם יצרניות ציוד הספורט הגדולות אידאדס ונייק, בפוע לחברה עשרה לקוחות בלבד. דבר שהעלה גם את התהיות בנוגע לאמינות של נתונים נוספים עליהם דיווחה רז, כמו כמות המועמדים שנמצאים במאגרי החברה. מה שכן בטוח הוא שלא מעט דוחות שעברו בקרה ונחתמו על ידי רואי חשבון ועורכי דין ממשרדים מובילים, למעשה הציגו מצג שווא, וייתכן שאף זויפו. לבסוף התברר שחלק משמעותי מהגיוס האחרון של החברה בהיקף של 25 מיליון דולר, כלל עסקת סקנדרי בסכום של כמה מיליוני דולרים, שהגיעו לבסוף לרז (הכסף הושב על ידיה לאחרונה).

ואם למישהו היה נדמה שחלק מהרעות החולות הללו הנן נחלתם של חברה בודדת הרי שחשיפת ההונאה בוסטו, והיקפה המשמעותיים הוכיחו כי נדרשת בחינה מחודשת של המצב. בדומה לג'ונקו גם בסיפור של וסטו מסתמנת רשלנות מצד רואי החשבון ועורכי הדין של החברה. בין היתר נטען כי משרד עורכי הדין שעבד בשביל החברה, העניק לפעילותה חותמת כשרות. כמו כן, גם במקרה זה צפה ועולה עצית העיניים מצד המשקיעים, שבחרו להתעלם בכוונה או שלא מכל תמרורי האזהרה ונמנעו מלבצע בדיקות נאות משמעותיות.

משיחות שקיימנו לאחרונה עם בכירים בשוק, יש מי שטוענים שמדובר רק בקצה הקרחון הצף על גבי המים. על פי הנטען, העובדה שהחברות, היזמים והמשקיעים, מנסים לשמור על המוניטין שלהם מביא לכך שרק חלק קטן מההונאות והכישלונות נחשפים. העובדה שמדובר בשוק פרטי, המתנהל לעיתים תחת מעטה סודיות, מאשרת לכל המעורבים בעניין לסגור את העניינים מבלי לעורר מהומה. דבר שרק עשוי להמשיך ולעודד את קיום הנורמות הפסולות הללו.

כרוניקה ידועה מראש

מי שמיהרו לאיים בתביעות ולקנן על מר גורלן הן קרנות ההון סיכון, אך הן יכולות לבוא בטענות בעיקר לעצמן. מדובר בכרוניקה ידועה מראש: עם הכסף מגיע גם התיאבון, ויש לא מעט אנשים שמבקשים לקחת לעצמם נתח מהעוגה. ניקח כדוגמה חברה מדומיינת שהוקמה על ידי שני יזמים צעירים ולא כל כך מנוסים, שבאו עם רעיון טוב. למרות השלב הראשוני והודות לגאות בשווקים, השניים הצליחו לגייס 10 מיליון דולר והקימו את הסטארט-אפ שחלמו עליו. עד כאן הכל טוב ויפה, חוקי, ואפילו מבורך. אלא שדי מהר שני הצעירים הללו שקיבלו מקרן הון סיכון גודלה כסף, מתחילים להבין את העולם הגדול ולהפנים שהם צריכים להראות ביצועים, הם מכופפים מעט את המצגות. כל מי שעשה פעם מצגת יודע שאין מצגת אחת שהיא לא מוטה. מציגים למשקיעים את מה שהם רוצים לראות ומחביאים אץ מה שהם לא רוצים לראות. כאשר קרן ההון סיכון יודעת שההתקדמות איטית מהמצופה, היא אולי תלחץ על שני הצעירים להתקדם יותר, אבל אתם חושבים שזה יפריע לה להציג הצלחה מול המשקיעים שלה? ממש לא. היא תציג את הכל בוורוד. המצגת שלה תהיה לא פחות מוטה משל שני הצעירים.

אבל זה לא נגמר כאן, כששני הצעירים יצטרכו עוד כסף, הם יקבלו אותו בשווי גבוה פי כמה, מה זה משנה שהם לא הגיעו ליעד, גם אם נניח שהם יגיעו אליו בהמשך, בינתיים צריך לפמפם את השווי. אין מה לעשות - "ככה השוק עובד", כאשר הגיוס נעשה על ידי קרנות הון סיכון שהשתתפו קודם, אין משמעות לשווי, הם יכולים לקבוע כל שווי - 100 מיליון? נמוך. 200? מתקרב? טוב שיהיה 300 מיליון דולר.

זאת אולי לא עבירה על החוק, אבל כשבאים בטענות לגופים, חברות אנשים שעוברים על החוק, כמו ששומעים וקוראים עכשיו צריך לזכור שרוב התעשייה הזו נשענת על כסף גדול שחיפש השקעה וכל העניין היה למשוך אותו לסטארטאפים המעניינים, ולמה אתה מעניין? כי הצלחת בניסוי, כי הצלחת בטכנולוגיה, כי פיתחת שיטה לייצר אנרגיה, לאגור אנרגיה, למנוע התקפות האקרים. כולם הכי טובים, הכי מעניינים, הכי מבטיחים, הכל כדי למשוך כסף. וכשהכסף מגיע, מתמכרים. צריך עוד. ואם לא יגיע עוד כי לא עמדו ביעדים, מכופפים אותם עד שאין ברירה ופשוט מעלימים, משנים.