עודף הרגולציה בישראל הוא מרעות החולות של המשק. אתם רוצים לפתוח עסק? תצטרכו לקבל אישור מ-7 משרדי ממשלה. לפעמים יש בכלל הוראות סותרות בין הרגולטורים השונים, כך שלא משנה מה תעשו - תעברו על החוק. המצב כל כך אבסורד בישראל עד כדי כך שלפעמים רשות אחת מבקשת מכם אישור ממשרד ממשלתי אחר, רק מתברר שבכלל אין אישור כזה. בקיצור - יותר מדי רגולציה מקשה על העסקים בישראל. התוצאה היא שבאומת הסטארט-אפ קשה לעשות עסקים. מדובר על מכה אבל בשנים האחרונות המדינה מנסה לשנות את המצב, ואף הקימה רשות רגולציה שתפקידה להפחית את הרגולציה. מדובר בהחלט בצעד חשוב בכיוון הנכון.

"אין לרשות סמכות לבטל רגולציה קודמת אבל צריך לטפל ב-75 שנה של רגולציה. אנחנו עורכים בקרה על כל הרגולטורים ומסייעים להם לדייק את הרגולציה, בכדי שתהיה כזו שמשפרת איכות חיים", אמר היום בכנסת עו"ד יואל בריס, ראש הרשות ולשעבר היועץ המשפטי של משרד האוצר. 

סמנכ"ל רשות האסדרה, עו"ד גיא מור הוסיף כי הרשות פרסמה לפני כחודש את הכיוונים המרכזיים שלה, ואמר כי היעד הוא הפחתת נטל רגולטורי עודף שיביא לחיסכון של 5 מיליארד שקל מידי שנה בעלות הרגולציה העודפת, הפחתת 5 מיליון ימי המתנה לקבלת אישורים ממשלתיים ושיפור המיקום של ישראל במדדי OECD.

בריס התייחס לכך ואמר: "חמישה מיליארד שקלים וחמישה מיליון ימים זה מאתגר, אבל אפשרי". הוא סיפר כי "למשל בבתי מלון האריחים צריכים להיות בגובה של 1.8 מטר ובצבע בהיר, בכדי שיהיה קל לראות את הלכלוך, הפכנו את זה מחובה להמלצה". כתיבה מחדש של עשרות הוראות באופן פחות בירוקרטי היא תהליך אשר אורך זמן לדבריו ואנו לא רוצים לעשות זאת על הדרך. עוד אמר, כי כיום ישנם 7 מפרטים אשר נמצאים בטיפול והם יכסו כ-30% מהעסקים, "אני מקווה שנוציא את זה עד סוף 2027".

הדברים נאמרו בועדת המשנה של ועדת הכלכלה לצמצום רגולציה, בראשות ח"כ אריאל קלנר, במסגרת דיון בפעילות רשות האסדרה. רשות האסדרה (רגולציה) הוקמה בממשלה הקודמת והיא הייתה אמורה לכלול 50 עובדים ומחלקת מחקר משמעותית, אך למרות זאת יש בה כיום מספר עובדים בודדים ומזכירות, והיא מתקשה לבצע את משימותיה. הרשות הוקמה לבסוף, בינואר 2023 על פי חוק עקרונות האסדרה, שאושר בכנסת ב-4 בנובמבר 2021. ראש הרשות הוא עו"ד יואל בריס.

החוק קבע את תפקידיה של רשות האסדרה, במסגרתם עליה לייעץ לממשלה בענייני מדיניות אסדרה, ובכלל זה בעניינים הנוגעים לעיצוב מערך האסדרה ופיתוחו, עריכת מחקרים ופיתוח שיטת העבודה של הממשלה בעניינים אלה;

בנוסף עליה לתת ייעוץ שוטף, ללוות ולקיים הכשרות, לקדם תהליכי תכנון בתחום האסדרה, לסייע בהנגשת אסדרה לציבור, לקדם תיאום ושיתוף פעולה בין מאסדרים ולסייע ביישוב מחלוקות בין מאסדרים.

לדברי בריס "ראש הממשלה הטיל על הרשות להביא עוד החודש מלאי רגולציה בנושא יוקר המחייה, וכי על נושא זה אמונים 8 עובדים שהם כל כוח האדם של הרשות לנושא. יש פה ביצה ותרנגולת שכל בוקר אני קם אליהם. אם התוצר יהיה עוד בירוקרטיה - אני לא אספור את זה כהצלחה".

לדברי מור, "זה לא שאנחנו נשנה את הרגולציה היא נקבעת בעשרות משרדי ממשלה ובמאות יחידות רגולטוריות ובסוף רגולציה טובה היא רגולציה של איכות". היו"ר קלנר שאל מתי נראה רישוי עסקים מזורז, ומור השיב: "אנו עושים זאת טיפין טיפין". לדבריו, "כיום ישנם 196 גורמים שמטפלים בהם אחד אחד מקיימים דיונים ומתחילים לאשר שינויים בנושא. זה לא שאנחנו נשנה את הרגולציה, היא נקבעת בעשרות משרדי ממשלה ו-250-300 יחידות רגולטוריות".

סמנכ"ל יבוא מכס ותקינה באיגוד לשכות המסחר, רז הילמן, אמר כי "אנחנו רחוקים מלהיות במצב שמה שטוב עבור אירופה טוב לישראל, עם כל הרפורמות שנעשו אנחנו עדיין לא שם". ראש אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים, נתנאל היימן, הוסיף כי "כשמדברים על הפחתת רגולציה זה לא רק טיוב". לדבריו, "הרגולציה הישראלית משפיעה על יוקר הייצור, ו-2027 יעד זה רחוק מאוד למפרטים אחידים, טיוב של 5 מפרטים בשנה זה 20 שנה ל-100 מפרטים, צריך קצב אחר".

מנהל תחום מדיניות רגולציה במשרד הכלכלה, דן יונה עמדי, אמר: "התפקיד שלנו הוא לממש את מדיניות השר והמנכ"ל, ולכן ישנה חשיבות לכך שהם יבינו מה מדיניות הרגולציה של הממשלה". עוד הוסיף עמדי, כי כאשר שר רוצה לקדם רגולציה תהליך בחינת ההשפעות צריך להיערך בצורה מהירה, ובמצב שכזה לא תעזור חוות הדעת של הרשות. היו"ר קלנר התייחס לכך ואמר, כי "לפעמים זה נובע מהרצון להביא הישגים מהירים, וצריך לתת על זה את הדעת".

בפתח הדיון אמר היו"ר קלנר כי "המטרה היא להבין את אתגרי רשות האסדרה, ומתוכן לגזור משימות ויעדים שוועדת המשנה תפקח על ביצועם. זו הפעם הראשונה בה ישנו פיקוח פרלמנטרי של וועדת משנה על הטיפול ברגולציה". לטענתו, רגולציה מיותרת מובילה למצב בו הצרכן משלם יותר ועל כן בירך על קיום הדיון.

ח"כ אילוז הוסיף: "רגולציה מיותרת היא אסון לכלכלה הישראלית, אסון לבעלי עסקים והיא מובילה לעליית מחירים". ח"כ שלום דנינו שאל על מקור החוק המסמיך את הרשות, על סמכויותיה ועל פועלה.

סמנכ"לית לובי 99, רחל גור ציינה כי "תפקיד הרשות הוא לטייב רגולציה, וזו משימה מאוד מורכבת. יוקר המחייה מתבטא בפרטים הקטנים ובכדי לייצר מסלול בו אנו רואים שינוי ממשי בסל הקניות של אזרחי ישראל צריך לעמוד בהבטחות ובהתחייבויות. אם משקיעים זמן ומגיעים להסכמות אך אין מימוש, בפועל לא עשינו כלום והציבור ימשיך לשלם ביוקר". מנכ"לית עמותת רווח נקי, עו"ד נילי אבן חן אמרה כי "הרגולציה האמתית היא בחשיכה והאתגר יהיה עם מאגר האסדרה". לדבריה, צריך לנהל מעקב על הנעשה מול המשרדים.

ראש תחום אתיקה שלטונית והמאבק בשחיתות במכון הישראלי לדמוקרטיה, עדנה הראל פישר, אמרה כי "האסדרה נקבעת בכדי להביא לתועלת המרבית לחברה ולמשק תוך שקילת ההשפעות הכלכליות, חברתיות, וסביבתיות". עוד הוסיפה הראל פישר, כי העניין העיקרי בעבור הרשות הוא כיצד היא מנחה את הרגולטורים, ולשם כך צריך לתקן את המדריך ולכלול בו את התפיסה של אסדרה מיטבית.

יועץ תהליכי חקיקה בארגון האינטרס שלנו, שחר גרופי אמר כי הדרך שבה ההבטחה של רשות ההסדרה תוכל להתממש היא רק אם תהיה מחויבות פוליטית ומשקל מאחורי הרשות. הוא הציע, כי כל רגולציה חדשה תגיע לרשות ויש לקבע במסגרת החוק שאם תוך שלושה חודשים הרגולציה לא מגיעה לרשות היא אינה תקפה. עוד הוסיף כי על הרשות לתגמל משרדים שערכו שינוי רגולטורי, ולפרסם דוח שנתי על אלה.

בריס התייחס לסוגיות שעלו בדיון, ואמר כי צריך למקד את הרגולציה וזאת על ידי העלאת כל המערכת הרגולטורית כלפי מעלה, בכדי שתשפר את איכות חיי האזרח. "אמון זו התשתית לכל דבר, האזרח יסמוך על הספק, הספק יסמוך על הרגולטור, הרגולטור יסמוך על הכנסת וזו תוכל להסתמך על חוות הדעת שאנחנו נכתוב", אמר.

בסיכום הדיון אמר היו"ר ח"כ אריאל קלנר, כי כולם מבינים שרגולציה היא הכרחית והיכן שהיא איננה הכרחית היא מהווה עול על הציבור. הוא ביקש יעדים מדידים לפעולת הרשות ושאל כיצד הרשות מתכוונת לטפל ברגולציה האפלה. עוד הוא הוסיף: "נמליץ לכל וועדות הכנסת כשמגיעות תקנות לשולחנן לשאול האם נעשה תהליך בחינה? כשמגיעות תקנות צריך שיהיו להן יעדים מדידים, נערוך שינוי תרבותי של שרים, מנכ"לים ונבחרי ציבור".