במהלך שהוא כנראה מצטער עליו מאד, פוטין קיבל החלטה לתקוף את אוקראינה. המהלך יצר שרשרת אירועים גלובלית שחלקה לחלוטין לא היה צפוי וחלק מהסרט כנראה עוד לפנינו. לרבות ממדינות העולם, ודאי לאירופאיות מביניהן, ההחלטה הזו של פוטין היתה פגיעה קשה והיא רעה מאד לעתידן. אך מנקודת מבט ישראלית זה הביא לחמש התפתחויות גיאו-אסטרטגיות דרמטיות שמועילות מאד למשק הישראלי ולחיזוקה של המדינה ברמה הגיאו-פוליטית: הסתמכות אירופאית על גז ישראלי, שת"פ עם המצרים ביצוא הגז הזה, קפיצה דרמטית ביצוא הביטחוני, הבנה עולמית שפיתוחים ביטחוניים ישראליים חשובים באופן קריטי בשדה הקרב הנוכחי והעתידי וגל עלייה ענק מרוסיה ואוקראינה. ההחלטה של פוטין מובילה באופן מפתיע גם לפיתוח שדה הגז מרין מול חופי עזה, מהלך שהיה קפוא קרוב ל-20 שנה.

מה עניין פוטין לשדה הגז בעזה?

מהלכי המלחמה הביאו לשיבוש חלק מתנועת אוניות המשא מהנמלים האוקראיניים שעל חוף הים השחור, בעקבות נזקים ואפילו טביעות שנגרמו ממוקשים ימיים רוסיים. הרס כבישים ופיצוץ גשרים ע"י הרוסים הקשו גם על מעבר משאיות נושאות סחורה חקלאית לנמלים. שיבושי שרשרת האספקה הזו גרם לעלייה ניכרת במחירי המכירה של התוצרת החקלאית האוקראינית שהיא אחת מהיצואניות הגדולות בעולם של תוצרת חקלאית בדגש על חיטה ותירס.

יצא הגורל ומצרים היא יבואנית החיטה הגדולה בעולם וקמח הוא המוצר הנצרך ביותר ע"י המוני העם המצרי. עליית מחירי החיטה, בשיעור שהגיע בשיאו ליותר מ-50%, פגעה קשות בקופתה המתדלדלת. יתרות המט"ח המצריות ירדו עד סוף 2022 בכ-20%, מ-41 ל-33 מיליארדי דולרים (רק לסבר את האוזן, לישראל רזרבות של 200 מיליארדי דולרים). הלירה המקומית מחקה כ־50% מערכה ומחירי היבוא שקפצו, הביאו לרמות אינפלציה של מעל 30%. מלחמת רוסיה אוקראינה גרמה לרזרבות המט"ח המצריות להגיע למצב קרוב לקריטי - הן יכולות לממן 4 חודשי יבוא בלבד (תחת הנחה שמרנית מאד שאין הכנסות מיצוא). תעתועי ההיסטוריה.

ובחזרה למלחמה - בשלב מסוים חובלו גם צינורות הגז נורדסטרים שהובילו גז רוסי דרך הים הבלטי למדינות בצפון אירופה (מתברר כעת שבניגוד לפרסומים מוקדמים, היו אלו כנראה האוקראינים שעשו זאת). כתוצאה מכך מחירי הגז הטבעי בעולם קפצו ואירופה החלה לשווע לגז מכל מקור שהוא. וכמו כפפה ליד, לא רחוק מאירופה, על חופי הים התיכון בצפון מצרים קיימים מספר מתקני הנזלת גז LNG מהגדולים בעולם.

• דוח BDO: לישראל יש עתודות גז עד שנת 2062 לפחות
• לידיעת המשקיעים בשותפויות הגז - שברון צופה ירידת מחירים לקראת סוף העשור
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תשתית החשמל המצרית מתבססת רבות על גז. בבעלותם מאגר גז טבעי מפלצתי בשם זוהר אך כדי להבטיח אספקת גז נוספת מלבד הגז הזה, אותו החליטו להשאיר בעיקר לשימוש עצמי, המצרים חתמו ב-2019 על חוזה עם מאגר לוויתן הישראלי וחוזה קודם גם עם מאגר תמר. במסגרת חוזים אלו הם יקבלו כמויות גדולות מאד של גז למשק המצרי למשך 15 שנים וזאת במחיר מוסכם קבוע וידוע. כמות הגז הטבעי הכוללת שימכרו המאגרים הישראלים כ-BCM85, בהיקף כספי מוערך של כ-20 מיליארד דולר לכל התקופה. בדיעבד התברר שהמחיר היה נמוך (אך מי חזה את המהלך של פוטין בפברואר 2022?). מחירי הגז הטבעי האמירו כידוע פלאים והמצרים מצאו עצמם בסיטואציה עסקית בה הם יכולים להנזיל את הגז הישראלי, לייצא אותו לאירופה במכליות LNG ולהשיג, בהתאם לתנאי השוק, הכנסות שיכולות להגיע לכ-6 מיליארדי דולרים בשנה (כמו גם לקבל תועלת גיאו-אסטרטגית בדמות הפיכתם לספק גז חשוב של אירופה).

הכנסות אלו, יש לזכור, נועדו בראש ובראשונה לנסות ולקזז את הצניחה הגדולה ברזרבות המט"ח שלהם כתוצאה מקפיצת מחירי החיטה. הגז הישראלי הפך פתאום לקרש הצלה כלכלי למצרים וישראל פתאום הפכה לחשובה מאד בעיניים המצריות.

המצרים מחטיפים לעזתים כאפות

עד כדי כך חשובה, שלפתע המודיעין המצרי החל לגלות פעלתנות יתר בכל פעם שהפלסטינאים בעזה, יהיו אלו החמאס או הג'יהאד, החליטו להרים ראש ולתקוף את ישראל. והפעלתנות הזו באה לידי ביטוי בעיקר בלתת כאפות לעזתים החצופים שמעיזים להתגרות בישראל, זו שהגז שלה החל להטיל עבור המצרים ביצי זהב.

• השותפות במאגר אפרודיטה יוצאות ל-FEED בהיקף של 106 מיליון דולר, לקראת FID ב-2027
• מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מחיר הגז למצרים - 35% מעל המחיר לשוק המקומי; האם זה מספיק?...

ניתן רק לנחש אך מאד יתכן שסבבי הסכסוך האחרונים עם הג'יהאד האיסלמי באוגוסט 2022 ובמאי 2023, נמשכו ימים ספורים בלבד, הרבה בזכות המצרים. כי אם יש למישהו באמת מנוף משמעותי על העזתים הרי אלו המצרים. ירצו, יסגרו את המעברים לסיני ויחנקו אותם, ירצו ישחררו ויאפשרו מעבר סחורות ואנשים. והעזתים, מה לעשות, נאלצו לסגת.

הפתעה – אור ירוק לפיתוח מאגר מרין

כעת ללא קבלת כל דבר בתמורה, ביבי מסכים לפתע לעשות את מה שלא הסכים לעשות בכל שנות שלטונו הארוכות עד כה וזה לאפשר לפלסטינאים לפתח את מאגר הגז מרין. הפלא ופלא ולמה בעצם?

ישראל, חשוב להדגיש, היא אמביוולנטית בכל הנוגע לפיתוח המאגר. מצד אחד לא רק שאין היא זכאית לקבל דבר מכל הגז שיוזרם ממנו, בהיקף שמוערך בכ-BCM30 ובסכום המוערך בהכנסות (ברוטו) של כ-6 מיליארדי דולרים, אלא שהגז הזה יתחרה בגז הישראלי. הכי מטריד - הכספים עלולים לשמש את החמאס להמשך התעצמות ורכישת כלים התקפיים. אמנם הכספים יכולים להבטיח שלחמאס יהיו אינטרסים כלכליים משמעותיים שיפחיתו את התיאבון שלו לתקוף את ישראל. כמו שיש לו אינטרס שהפועלים מעזה ימשיכו לעבוד אצלנו. אלא מה? המנהיגות הרצחנית של החמאס אינה בהכרח רואה את טובתם של תושביה במיקום גבוה בלוח השיקולים שלה. פעמים רבות בעבר גברו "הכבוד הלאומי" והרצון לפגוע בישראל על פני כל שיקול כלכלי כזה או אחר. ומכיוון שלא נראה שחמאס, הג'יהאד האיסלמי או רוב תושבי עזה התנתקו מהחלום של "לזרוק את הציונים לים" (טוב, לחלום תמיד מותר), אז מדוע שנחשוב שדווקא מאגר הגז הזה ישנה את המאזן?

מכאן שלישראל בהחלט יותר שיקולים נגד מאשר בעד, מה עוד שלא מדובר אפילו בהחזרת גופות חיילי צה"ל. עובדתית, השיקולים האלו החזיקו כבר כ-20 שנה וכמה ממשלות שונות בישראל. אז מה קורה כאן? נראה שא-סיסי לחץ על ביבי. בני עמו של הגנרל א-סיסי ושרידות משטרו, מטרידים את מנוחתו. המצב הכלכלי המאוד קשה במצרים לוחץ עליו ולכן הוא כנראה לחץ על ביבי. תקינות היחסים עם מצרים והמנוף שהיא מפעילה על הפלסטינאים ברצועה, שמקטין את פוטנציאל החיכוך איתם, הם אינטרסים ישראליים כבדי משקל. גם העובדה שהגז ממשיך לאירופה והחשיבות הגדולה שהם מייחסים לכך. אלו כנראה הכריעו את הכף והרי לכם לידתו של פרויקט גז חדש מול חופי רצועת עזה. והכל (שוב) ב"אשמתו" של פוטין.

ד"ר אדם רויטר – יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה"