לחץ עבודה
צילום: Image by creativeart on Freepik

65% מלוקחי המשכנתאות חוששים שלא יעמדו בתשלומים

האם הציבור בישראל חרד קיומית על רקע עליות המחירים הבלתי פוסקות?  סקר חדש מצביע על כך שהציבור בישראל בדרך להישבר נפשית מהמשך התייקרות המחירים. 72% מהציבור בישראל חוששים  לגבי עתידם הכלכלי. 60% מעידים כי הם נכנסים לדיכאון רק מהמחשבה על מצבם הכלכלי
נחמן שפירא | (10)

במדדי האושר הבינלאומיים ישראל בדרך כלל ממוקמת במקום טוב בצמרת. היא בדרך כלל בכל המבחנים הללו מדורגת כאחת המדינות בה הציבור אוהב את החיים בה. אבל האם המצב הכלכלי הלא פשוט בתקופה האחרונה נותן את אותותיו על הציבור בישראל?

נתונים חדשים של סקר שנערך לאחרונה מצביעים על כך שהציבור הישראלי לא שמח ונמצא בחרדה קיומית כלכלית חמורה.

לפי הסקר, 65% ממי שברשותם משכנתא חוששים שלא יצליחו לעמוד בתשלומי המשכנתא עקב עליית מחירים והריבית.  בנוסף לכך, 72% חוששים לגבי העתיד הכלכלי שלהם ושל משפחתם, 60% מרגישים בתקופה האחרונה יותר מתח נפשי. כמו כן  60% מהציבור בישראל מוטרד מהיכולת שלו לעמוד בהתחייבויות הכלכליות.

60% מהציבור נכנסים לדיכאון מחשיבה על המצב הכלכלי. 53% מוצאים את עצמם בחרדה עקב אי ודאות כלכלית בתקופה האחרונה. ו-45% מתקשים להירדם בגלל מחשבות על המצב הכלכלי.

 93% מהציבור העידו בסקר כי יצמצמו את הוצאותיהם כתוצאה מעליות המחירים, בעיקר בכל הנוגע לרכישת מזון, יציאה למסעדות, רכישות אופנה, בילויים ונופשים.

טליאז וגיאוקטוגרפיה

   קרדיט: טליאז וגיאוקטוגרפיה

 

לא סוגרים את החודש

 
בנוסף, 75% מהציבור מעידים כי העלייה ביוקר המחייה משפיעה על יכולתם לסגור את החודש. כך על פי נתונים של סקר שנערך ע"י קבוצת גיאוקטוגרפיה עבור  המדד לשנת 2023 של חברת הטכנולוגיה טליאז המתפעלת את מרכזי בריאות הנפש הדיגיטאלייםHealthy Mind .

מדד החברה בחן את השפעת המצב הכלכלי על החוסן הנפשי של הציבור. המדד מתבסס על סקר אינטרנטי שנערך במדגם ארצי מייצג של למעלה מ-500 בתי אב בחברה הישראלית, ומורכב מפרמטרים הקשורים לבריאות הנפש ולמצב הכלכלי.

 

בחברה הסבירו כי השתמשו בסקר גם בשאלון ה-GAD 7, שאלון של משרד הבריאות לאבחון חרדה כללית, ובאמצעותו נמצא קשר גבוה בין רמות החרדה לאיכות החיים.

קיראו עוד ב"בארץ"

על-פי הממצאים, ככל שרמת החיים יורדת, כך רמת החרדה הייתה גבוהה יותר. בנוסף, אחוז האנשים הסובלים מחרדה משמעותית גבוהה ביותר מפי שתיים באוכלוסיה של אנשים שרמת החיים שלהם ירדה בשנה האחרונה, בהשוואה לאוכלוסיה של אנשים שרמת החיים שלהם לא ירדה.

 

46% מעידים כי רמת החיים במשפחתם ירדה, וכעשירית ציינו כי רמת החיים ירדה הרבה.

 

"עדים להחמרה במצב הנפשי של הציבור"

46% מעידים כי רמת החיים במשפחתם ירדה, וכעשירית ציינו כי רמת החיים ירדה הרבה. 75% מהציבור מעידים כי העלייה ביוקר המחייה משפיעה על היכולת שלהם לסגור את החודש. 93% מעריכים שיצמצמו הוצאות כתוצאה מעליות המחירים, בעיקר מסעדות ומשלוחי אוכל, נופשים, אופנה ובילויים. 65% ממי שברשותם משכנתא חוששים שלא יצליחו לעמוד בתשלומי המשכנתא עקב עליית מחירים והריבית. 72% חוששים לגבי העתיד הכלכלי שלהם ושל משפחתם. 60% מרגישים בתקופה האחרונה יותר מתח נפשי. 60% מוטרדים מהיכולת שלהם לעמוד בהתחייבויותיהם הכלכליות.  60% נכנסים לדיכאון מחשיבה על המצב הכלכלי. 53% מוצאים את עצמם בחרדה עקב אי ודאות כלכלית בתקופה האחרונה. 45% מתקשים להירדם בגלל מחשבות על המצב הכלכלי

קרדיט: טליאז וגיאוקטוגרפיה.

עוד מצביע הסקר על כך ששני שלישים מציבור בעלי המשכנתאות חוששים שלא יצליחו לעמוד בתשלומי המשכנתא, עקב עליות המחירים ועליית הריבית. ובכלל, 60% מהציבור מוטרדים מיכולותיהם לעמוד בהתחייבויותיהם הכלכליות.

 

ד"ר דקל טליאז, מנכ"ל טליאז וחוקר מוח: "אנו עדים להחמרה במצבו הנפשי של הציבור, בעקבות עליות המחירים המתמשכות בתקופה האחרונה. הדאגות הכלכליות יוצרות החמרה במצב הנפשי, ואלה עשויות להוביל לחרדה ולדכאון במקרים הקשים. אנו רואים במעקב אחר חוסנו הנפשי של הציבור בעקבות המצב הכלכלי משימה חשובה ומרימים דגל אדום לממשלה אשר צריכה להידרש לתחום ולהקצות משאבים רבים יותר לטיפול באנשים המתמודדים עם מצבים נפשיים לא פשוטים".

עוד הוסיף ד"ר טליאז כי "קיים חוסר משמעותי בתקציבים ובכוח אדם בתחום בריאות הנפש בישראל וגופי הבריאות קורסים תחת הנטל; על המדינה לתמרץ את המגזר הפרטי והטכנולוגי המתקדם בתחום, אשר ביכולתו לפצות על הפערים הגדולים שנוצרו במגזר הציבורי".

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    לא רק אצלנו. בכל העולם המערבי - הכלכלי. זה לא אומר 28/06/2023 23:04
    הגב לתגובה זו
    לא רק אצלנו. בכל העולם המערבי - הכלכלי. זה לא אומר שממשלה לא צריכה לעבוד
  • 8.
    חחחחחחח 27/06/2023 00:15
    הגב לתגובה זו
    לא אמרו שיש מחסור בדירות??? שיקרו לנו???
  • 7.
    דעה 26/06/2023 17:43
    הגב לתגובה זו
    בנק ישראל בשיתוף עם האוצר יסבסד ריבית לבעלי דירה ראשונה/ממחזרי משכנתא למי שעשה את העסקה הראשונה בחייו. צריך להיות עדין כאן, הריבית הגבוהה היא טובה, וטוב שהיא תהיה אף יותר גבוהה, מחירי הנדל'ן הזויים, אך מצד שני אנשים צריכים לגור ולחיות כאן ולא צריך לאנ.. את האזרחים.
  • 6.
    גיא 26/06/2023 17:06
    הגב לתגובה זו
    על כל שקל הלוואה מחזירים שני שקלים!.
  • 5.
    שאלה 26/06/2023 16:22
    הגב לתגובה זו
    חס וחלילה, שהמדינה תוותר על שקל אחד? שיחנקו לוקחי המשכנתאות, ושיחזרו להורים ויעבדו בעוד כמה עבודות, רק תשלמו עוד ועוד מיסים! ביזיון, המדינה מחלקת מתנות תמוהות למשקיעים(ואלוהים רק יודע למי)
  • צודק 27/06/2023 14:47
    הגב לתגובה זו
    דירה בהנחה, מענקים לדירות זולות ועוד, ורק ממשיכה לחלוב את לוקחי המשכנתה. מי שלא קיבל אף מענק, הגרלה, הנחה או מתנה כול שהיא לדירה, שלפחות יכירו לו בהוצאות המשכנתה התופחת לצרכי מס. זה המינימום הנדרש. לא כפל מתנות והנחות, רק הקלה על מי שלא זכה במתנות מדינה הזויות.
  • 4.
    אז כנראה שהנדל"ן ימשיך לרדת ולמעשה להתרסק לגמרי (ל"ת)
    העיקר החזירים משקרים 26/06/2023 15:55
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שניצאל 26/06/2023 15:17
    הגב לתגובה זו
    או שישלחו צ'קים בדואר לכל מי שחסר כסף...
  • 2.
    עוד דחיפה קלה - וקוביית הדומינו הראשונה תתחיל קריסה !!! (ל"ת)
    דן 26/06/2023 14:48
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הלוחש למשכנתאות 26/06/2023 14:09
    הגב לתגובה זו
    הכי חשוב לישראלים פומרניאן בבית וקיה ספורטאז בחניה. הכל עם הלוואות ומינופים. אנשים קונים רולאפס וגלידה פיסטוק ב100 ש"ח. הריבית עוד לא הגיעה למיצוי.
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

רכבת ישראל
צילום: צילום מסך אתר רכבת ישראל

רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?

באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029

אדיר בן עמי |
משרד האוצר מנסה להעביר במסגרת התקציב הפרטה של רכבת ישראל - העברת כל שירותי ההפעלה והתחזוקה של רכבת ישראל לזכיינים פרטיים עד סוף שנת 2029. המהלך, שמטרתו לשפר את איכות השירות ולהתמודד עם משבר האמון הציבורי ברכבת, מסמן שינוי מהותי באופן ניהול אחד מנכסי התשתית החשובים במדינה, והלא יעילים שבהם.  

הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.

המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.

על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.

המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח. 

התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.