אביגדור ליברמן
צילום: עודד קרני

המשק הולך לפיטורים משמעותיים? 24% מהדירקטורים צופים קיטון השנה

נתונים מכנס הדירקטורים: 86% מהדירקטורים סבורים שיש לבצע הערכת סיכונים מחודשת בתקציב החברה בעקבות השינויים הגיאו פוליטיים, הריבית והאינפלציה , וכ-70% מעריכים שההשפעה של פיחות השקל מהותי ומשפיע על חברתם. ומה יש לאביגדור ליברמן לומר בעניין הזה?
איציק יצחקי | (3)

האם ישראל הולכת לקראת גל ענק של פיטורים? סקר שנערך כחלק מכנס הדירקטורים של המשרדים פאהן קנה ניהול בקרה וגולדפרב גרוס זליגמן, מצא כי 86% מהם סבורים שיש לבצע הערכת סיכונים מחודשת בתקציב חברותיהם בעקבות השינויים הגיאו פוליטיים, הריבית והאינפלציה. עוד נמצא, כי 38% מהם סבורים שהבינה המלאכותית לא חשובה כרגע לפעילות החברות.

על רקע עליית האינפלציה והריבית, אי היציבות בשווקים, ועוד,  ערכו היום (רביעי) כנס מיוחד בו לקחו חלק מעל ל-300 דירקטורים מארגונים מובילים במשק. הכנס דן בסוגיות הבוערות לדירקטורים בחברות הישראליות ועסק באחריות הדירקטוריון בסביבת ריבית גבוהה, פיחות בשקל ואינפלציה. מתוך הסקר שנערך בקרב המשתתפים ע"י פאהן קנה ניהול בקרה עולה כי 86% מהדירקטורים סבורים שיש לבצע הערכת סיכונים מחודשת בתקציב החברה בעקבות השינויים הגיאו פוליטיים, הריבית והאינפלציה , וכ-70% מעריכים שההשפעה של פיחות השקל מהותי ומשפיע על חברתם.

כמו כן, כ-90% סבורים שנדרש דיון מחודש במדיניות ההשקעה של החברה ובדיון על יתרות המזומן הלא צמוד. האם צפויים פיטורים? כ-24% מהדירקטורים צופים קיטון במצבת כח האדם בחברה בשנה הקרובה, לעומת כ-15% שצופים דווקא גידול. ובהמשך לכך, כ-67% מהדירקטורים מעריכים שעקב האינפלציה, יש צפי לדרישות עתידיות מצד העובדים בחברה להעלאת שכר.

 

על השאלה האם בוצע מיפוי של הלוואות שנלקחו מהבנקים טרום עליות הריבית לצורך שיקול של שינוי מקורות המימון, 46% דיווחו שביצעו מיפוי מעמיק, 26% סבורים שאין צורך לשנות, ו- 28% דיווחו שטרם ביצעו מיפוי.  כמו כן, 24% מהדירקטורים דיווחו שביצעו בדיקת היתכנות של כדאיות ביצוע רכישה עצמית של מניות ע"י החברה עקב ירידת מחיר המניה בבורסה, כהבעת אמון כלפי המשקיעים ולטובת חיזוק ההון בעתיד.

 

באשר לבינה המלאכותית - הדירקטורים חצויים. 38% מהם סבורים שהבנה המלאכותית לא חשובה כרגע לפעילות החברה או שיכולה לתרום במידה מועטה. ובהתאמה 62% מהם ענו שהנושא טרם נידון בארגונם, לעומת 20% שענו שמתקיימים דיונים בנושא, 16% שענו שכבר מיישמים אותה בארגון, ו-2% שדיווחו שיש כבר תוכנית קונקרטית בעניין.  

 

בתוך כך, רו"ח דורון כהן שותף בפאהן קנה ניהול בקרה התריע על גידול בקנסות מנהליים ע"י הרשות לניירות ערך בשנים האחרונות, ועל כך שתוכניות אכיפה שאמורות להקטין את הסיכון לקנסות, מתגלות בהרבה חברות כלא אפקטיביות.

 

רו"ח יוסי גינוסר, מנכ"ל פאהן קנה ניהול בקרה שפתח את הכנס אמר כי: "אנחנו נמצאים בתקופה של שינויים, שבה האינפלציה עולה, יש פיחות בשער השקל, וכתוצאה מכך קשיים בקבלת אשראי. אומנם ככל הנראה אנחנו לא בתקופת האינפלציה של שנות ה80, אך עדיין נדרש להתכונן לאתגרים שעומדים בפתחנו, ולא בטוח שרוב המנכלים היום, שהיו ילדים באותה התקופה יודעים להתמודד עם זה. על תפקיד הדירקטורים, שרובם מבוגרים יותר, לתת זווית ראייה אחרת, עם ניסיון חיים, למנכלים בעניין הזה. גם השנה פאהן קנה ניהול בקרה הוגדרה ע" דן אנד ברדסטריט כמס' אחד בארץ בתחום הביקורת הפנימית והביקורת החקירתית".

קיראו עוד ב"בארץ"

 

חה"כ אביגדור ליברמן, יו"ר מפלגת ישראל ביתנו: "הבעיה בכלכלה במדינת ישראל, שהיא לא מנוהלת. כשהגעתי לתפקיד שר האוצר, קיבלתי את המשרד עם 144 מיליארד שקל גירעון. היתרון היחסי של המדינה נמצא במוח היהודי. אם אנחנו רוצים להצליח בכלכלה, אנחנו חייבים להשקיע ביתרון היחסי שלנו. ההייטק הישראלי הוא הקטר של הכלכלה, מבחינת התעסוקה הוא מעסיק 10.5% מהמשק, אבל תורם 40% לצמיחה של כל הכלכלה.

 

"כל מה שקורה היום מבחינת המדיניות והתפיסה הכלכלית, זה אבסורד אחד גדול. הבעיה הגדולה ביותר של הכלכלה הישראלית זה הפריון.  וכשיש שתי קבוצות באוכלוסייה שלא משתתפות בכוח העבודה: גברים חרדים ונשים ערביות, ולא משקיעים ביתרון היחסי שלנו, אלא להפך- המדינה נותנת תמריצים שליליים ליציאה לעבודה. ההחלטה האבסורדית והמטורפת ביותר, הייתה להזרים מעל לשלוש מיליארד שקל למערכת חינוך שאוסרת על ילדים ללמוד לימודי מתמטיקה, מחשב ואנגלית. הממשלה במודע מייצרת עוני ובורות לדורות. אנשים שלצערי, יהיו תלויים כל החיים בקצבאות".

  

הוא הוסיף כי "כשאומרים 'ליברמן נגד החרדים' זה אבסורד, להפך, אני רוצה לסייע לאוכלוסייה הזאת ולהוציא אותה מידי העסקנים שמדכים את החברה החרדית ומחזיקים אותה כבני ערובה. במקום לתת להם השכלה, שיוכלו לעמוד על הרגליים בצורה עצמאית, הם רק מחזקים את התלות בהנהגה, ויחד עם תלושי המזון מגיע פתק ההצבעה בקלפי. ואת זה חייבים לשבור, עם ישראל ערבים זה לזה".

 

ליברמן סיפר כי המחקר של בנק ישראל שהנגיד הציג בוועדת הכספים, מראה שאם לא נשנה תוך כמה שנים את סדרי המדינה, יצטרכו להעלות מיסים ישירים ב16% לכל אלה שמשלמים מיסים. "ופה יש שאלות רבות שנוגעות לחוסן החברתי שלנו. אתמול סיירתי בחברות הייטק ביוקנעם, ושמעתי בכירים בחברות, ששואלים למה הם צריכים לשלם 3-4 מליון שקל מיסים בשנה, לעשות 40 ימי מילואים, בשביל לממן את אבי מעוז, או עמיחי אליהו?".

 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אלי 21/06/2023 15:29
    הגב לתגובה זו
    וואלה נעשית פרופסור לכלכלה יאללה ליבי )דומה לביבי)מחפש לעשות כותרות....יאללה לך... נמאס מימך כבר
  • מר בחור 21/06/2023 17:06
    הגב לתגובה זו
    דבילים כמוך בוחרים את הכנסת.
  • 1.
    חיים 21/06/2023 14:28
    הגב לתגובה זו
    בנק ישראל מכוון בדיוק לשם, גם אם אילי ההון ייפגעו מהצמצום בצמיחה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקבני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוק

פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?

גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם


הדס ברטל |


פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.

בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.

כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.


בני 20 ומעלה לפי מקורות מימון מחיה מתוכננים לאחר פרישה וגיל, אחוזים, סקר חברתי 2024 קרדיט: הלמ


בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.