חוף תל ברוך צפון
צילום: עיריית תל אביב

נתוני מאסטרקארד: איזה תיירים מוציאים הכי הרבה, ומי העיר האהובה?

נתוני כרטיסי האשראי אותם מפרסמת חברת מאסטר קארד חושפים, כי התיירים האמריקאים מדורגים במקום הראשון בסך ההוצאות הכולל שלהם בישראל, ומיד אחריהם הבריטים; באיזו עיר התיירים הכי אוהבים לבזבז?
איתן גרסטנפלד |

מחקר על נתוני התיירות בישראל, שערכה חברת כרטיסי האשראי מאסטרקאד מעלה כי התיירים האמריקאים מדורגים במקום הראשון בסך ההוצאות הכולל שלהם בישראל. באופן מעט מפתיע, דווקא חודש נובמבר הוא החודש בו בוצעו מירב עסקאות האשראי במהלך שנת 2022.

מנתוני דוח מאסטרקארד, עולה כי רוב התיירים בשנת 2022 הגיעו ממדינות אירופה. למעשה, למעלה מ- 50% מכלל המבקרים בישראל בשנה זו הגיעו מרחבי היבשת. 9 המדינות המובילות בתיירות נכנסת לישראל הינם: ארה"ב, בריטניה, גרמניה, צרפת, הולנד, איטליה, שוויץ, קנדה וברזיל.

מנתוני הדו"ח עולה כי חודש נובמבר הוא החודש בו בוצעו מירב עסקאות האשראי במהלך שנת 2022. בחודש זה, בוצעו יותר מ- 10% מסה"כ ההוצאות השנתיות, לאחריו ממוקם חודש אוקטובר עם 9.7% (חג סוכות) ובמקום השלישי חודש יולי עם 9.6% מתוך הסך כולל של העסקאות. בחודש ינואר בוצעו רק 4.6% מהעסקאות השנתיות והוא ממוקם אחרון.

התיירים מארה"ב מגיעים לישראל לתקופת השהייה הארוכה ביותר - 8.4 ימים בממוצע. במקום השני התיירים מבריטניה השוהים 7.7 ימים בממוצע בהתאמה. הקנדים שוהים בממוצע למשך 6.8 ימים ואילו הגרמנים שוהים בממוצע- 5.9 ימים. כמו כן, התיירים האמריקאים מדורגים במקום הראשון ומוציאים בממוצע 1,042 דולר לביקור, במקום השני מדורגים השוויצרים המוציאים בממוצע 1,039 דולר. את העשירייה הראשונה סוגרים התיירים מהודו אשר מוציאים בממוצע 536 דולרים לביקור. במקום טוב באמצע עומדים התיירים מאיחוד האמירויות עם הוצאה של 734 דולר.

מסקנה נוספת העולה מניתוח הוצאות התיירות היא שהתיירים השווייצרים מוציאים את הסכום הגבוה ביותר בממוצע לעסקה בודדת בכרטיס האשראי – 87 דולר בממוצע. במקום השני מדורגים התיירים מאיחוד האמירויות - 86 דולר, במקום השלישי מדורגים התיירים ההודים - 70 דולר בממוצע. התיירים הבריטים והאמריקאים מוציאים סה"כ 46 דולר המהווים גם את הממוצע הכללי לרכישה בודדת של תייר בישראל.

את קטגוריית הקולינריה מובילים התיירים האיטלקים, כאשר הם מוציאים 34% מההוצאה הכוללת שלהם על מיטב המסעדות ברחבי הארץ. במקום השני ממוקמים ההולנדים עם 31%. גם התיירים מאיחוד האמירויות מביעים עניין בתרבות האוכל המקומית ו - 24% מסכום ההוצאות שלהם במהלך החופשה מוקדש למסעדות. התיירים ההולנדים, (הידועים בתרבות האופניים) מוציאים את הסכום הגבוה ביותר על הוצאות תחבורה ונסיעות עם 10% מההוצאה הכוללת בזמן הביקור בעוד המקסיקנים, מדורגים במקום הראשון בהוצאה ברשתות קמעונאיות עם 20% מסך ההוצאה הכוללת.

שתי הערים הגדולות בישראל - תל אביב וירושלים, הן אלו שבאופן טבעי מושכות את רוב התיירים המגיעים לארץ. 39% מהתיירים אשר מגיעים לתל אביב מגיעים מארה"ב, 23% מבריטניה, 11% מגיעים מגרמניה. לעומת זאת, כמעט שני שליש מהתיירים המגיעים לירושלים מגיעים מארה"ב, 20% מבריטניה, ו- 5% מגרמניה.

קיראו עוד ב"בארץ"

מנתונים נוספים אשר עולים מניתוח הרבעון הראשון של 2023, עולה כי מבחינה תיירותית ישראל נמצאת בתקופה של "פוסט קורונה"; ההוצאה על בילויים וחוויות טיפסה בחודש מרץ 2023 בשיעור של 65.1% בהשוואה לחודש מרץ 2022. בסיכומו של הרבעון הראשון של שנת 2023 טיפסו ההוצאות של תיירים על חוויות ובילויים ב-3.3%, ביחס לרבעון הראשון של השנה שעברה. כשבוחנים את נתוני ההוצאות על קניות (שופינג) בישראל - בחודש מרץ 2023 עלו הוצאות התיירים ב-38% לעומת חודש מרץ 2022 כשברבעון הראשון של שנת 2023 נרשם בסגמנט הזה גידול של 8.1% ביחס לרבעון המקביל בשנת 2022.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.