נתוני מאסטרקארד: איזה תיירים מוציאים הכי הרבה, ומי העיר האהובה?
מחקר על נתוני התיירות בישראל, שערכה חברת כרטיסי האשראי מאסטרקאד מעלה כי התיירים האמריקאים מדורגים במקום הראשון בסך ההוצאות הכולל שלהם בישראל. באופן מעט מפתיע, דווקא חודש נובמבר הוא החודש בו בוצעו מירב עסקאות האשראי במהלך שנת 2022.
מנתוני דוח מאסטרקארד, עולה כי רוב התיירים בשנת 2022 הגיעו ממדינות אירופה. למעשה, למעלה מ- 50% מכלל המבקרים בישראל בשנה זו הגיעו מרחבי היבשת. 9 המדינות המובילות בתיירות נכנסת לישראל הינם: ארה"ב, בריטניה, גרמניה, צרפת, הולנד, איטליה, שוויץ, קנדה וברזיל.
מנתוני הדו"ח עולה כי חודש נובמבר הוא החודש בו בוצעו מירב עסקאות האשראי במהלך שנת 2022. בחודש זה, בוצעו יותר מ- 10% מסה"כ ההוצאות השנתיות, לאחריו ממוקם חודש אוקטובר עם 9.7% (חג סוכות) ובמקום השלישי חודש יולי עם 9.6% מתוך הסך כולל של העסקאות. בחודש ינואר בוצעו רק 4.6% מהעסקאות השנתיות והוא ממוקם אחרון.
התיירים מארה"ב מגיעים לישראל לתקופת השהייה הארוכה ביותר - 8.4 ימים בממוצע. במקום השני התיירים מבריטניה השוהים 7.7 ימים בממוצע בהתאמה. הקנדים שוהים בממוצע למשך 6.8 ימים ואילו הגרמנים שוהים בממוצע- 5.9 ימים. כמו כן, התיירים האמריקאים מדורגים במקום הראשון ומוציאים בממוצע 1,042 דולר לביקור, במקום השני מדורגים השוויצרים המוציאים בממוצע 1,039 דולר. את העשירייה הראשונה סוגרים התיירים מהודו אשר מוציאים בממוצע 536 דולרים לביקור. במקום טוב באמצע עומדים התיירים מאיחוד האמירויות עם הוצאה של 734 דולר.
- הצ'ק ליסט השנתי לבדיקת עמלות מול הבנק - עו"ש, ני"ע, כרטיסי אשראי ומט"ח
- פייטר למילואימניקים - למה המדינה בחרה לתת למילואימניקים כרטיס הטבות ולא כסף לחשבון הבנק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסקנה נוספת העולה מניתוח הוצאות התיירות היא שהתיירים השווייצרים מוציאים את הסכום הגבוה ביותר בממוצע לעסקה בודדת בכרטיס האשראי – 87 דולר בממוצע. במקום השני מדורגים התיירים מאיחוד האמירויות - 86 דולר, במקום השלישי מדורגים התיירים ההודים - 70 דולר בממוצע. התיירים הבריטים והאמריקאים מוציאים סה"כ 46 דולר המהווים גם את הממוצע הכללי לרכישה בודדת של תייר בישראל.
את קטגוריית הקולינריה מובילים התיירים האיטלקים, כאשר הם מוציאים 34% מההוצאה הכוללת שלהם על מיטב המסעדות ברחבי הארץ. במקום השני ממוקמים ההולנדים עם 31%. גם התיירים מאיחוד האמירויות מביעים עניין בתרבות האוכל המקומית ו - 24% מסכום ההוצאות שלהם במהלך החופשה מוקדש למסעדות. התיירים ההולנדים, (הידועים בתרבות האופניים) מוציאים את הסכום הגבוה ביותר על הוצאות תחבורה ונסיעות עם 10% מההוצאה הכוללת בזמן הביקור בעוד המקסיקנים, מדורגים במקום הראשון בהוצאה ברשתות קמעונאיות עם 20% מסך ההוצאה הכוללת.
שתי הערים הגדולות בישראל - תל אביב וירושלים, הן אלו שבאופן טבעי מושכות את רוב התיירים המגיעים לארץ. 39% מהתיירים אשר מגיעים לתל אביב מגיעים מארה"ב, 23% מבריטניה, 11% מגיעים מגרמניה. לעומת זאת, כמעט שני שליש מהתיירים המגיעים לירושלים מגיעים מארה"ב, 20% מבריטניה, ו- 5% מגרמניה.
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
מנתונים נוספים אשר עולים מניתוח הרבעון הראשון של 2023, עולה כי מבחינה תיירותית ישראל נמצאת בתקופה של "פוסט קורונה"; ההוצאה על בילויים וחוויות טיפסה בחודש מרץ 2023 בשיעור של 65.1% בהשוואה לחודש מרץ 2022. בסיכומו של הרבעון הראשון של שנת 2023 טיפסו ההוצאות של תיירים על חוויות ובילויים ב-3.3%, ביחס לרבעון הראשון של השנה שעברה. כשבוחנים את נתוני ההוצאות על קניות (שופינג) בישראל - בחודש מרץ 2023 עלו הוצאות התיירים ב-38% לעומת חודש מרץ 2022 כשברבעון הראשון של שנת 2023 נרשם בסגמנט הזה גידול של 8.1% ביחס לרבעון המקביל בשנת 2022.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
