פרוטקשן באתרי בנייה לצערנו היא לא תופעה חדשה. בשנים האחרונות התגברה תופעת סחיטת פרוטקשן - דמי חסות בכל הארץ ובפרט באזור הדרום. תופעת השמירה הכפויה רווחת במיוחד בתחום השמירה על אתרי בניה, מאחר ובאתרי הבניה מצויים ציוד וחומרי בניה רגישים ויקרים, שהיעלמותם או פגיעה בהם מסבים נזק כלכלי משמעותי לקבלנים, לרבות בדרך של עיכוב התקדמות פרויקט הבניה. המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד ג'עמה קאדי (49) מרהט, כאנם אלסאנע (49) מטראבין א – צאנע ו"כוח הדרום" חברה שבבעלות קאדי, זאת לאחר שבאמצעות החברה גבו הנאשמים דמי חסות של כ-27 מיליון שקל שכללו בין היתר פרוטקשן של כ-4 מיליון שקל ועוד 23 מיליון שקל של שירותי שמירה לא חוקית. מכתב האישום שהגישו עו"ד נועה ברח"ד ושאול אשחר מהמחלקה הכלכלית ועו"ד אירית קוטונה – גינדי ממשרד העבודה עולה כי במסגרת התופעה, גורמים עבריינים וביניהם הנאשמים, הציעו שירותי "שמירה" לקבלנים ובעלי עסקים שונים, בתמורה לתשלום. בעל עסק שסרב לשלם לאותם גורמים, נחשף כמובן לאיומים, פגיעות ברכוש, גניבות ונזקים שונים. לצורך קידום פעילותם הקים קאדי את חברת "כוח דרום" המעניקה כביכול שירותי שמירה, והעסיק שומרים, מבלי שקיבל רישיון כדין לעסוק ולתת שירותי שמירה, והכל מתוך מטרה להסוות את העובדה שהוא מבצע גביית דמי חסות ופרוטקשן. הנאשם אלסאנע כיהן כמנהל בכיר בחברה של קאדי ובמסגרתה גבו השניים דמי חסות מקבלני בניה באזור הדרום. לנוכח התופעה הרווחת של השמירה הכפויה, ברבים מהמקרים הנאשמים כלל לא נדרשו לאיים מפורשות לשם קבלת עבודת השמירה באתר הנמצא בטריטוריה שלהם: אזור דרום הארץ ובפרט בערים באר שבע, נתיבות, שדרות ואופקים. מאיימים על הקבלנים. צילום שלומי יוסף לפי כתב האישום -"המוניטין" שצברו לעצמם הנאשמים כ"נותני החסות" בשטח, סייעו להם להטיל אימה על קבלני הבניה באזור ולהבהיר לקבלנים שעליהם להיענות ל"הצעת השירות" של הנאשמים, גם ללא כל איום מפורש מצדם, לא פעם שקבלנים סירבו לקבל את "שירותי השמירה" נגרם נזק בשווי עשרות אלפי שקלים, לאתר הבניה או לכלי העבודה של הקבלנים כמו כן כאשר ביקשו חלק מהקבלנים לסיים את ההתקשרות עם הנאשמים נדרשו לשלם גם בעבור סיום ההתקשרות. בכתב האישון מופיעים מקרים בהם קבלנים פנו מיוזמתם לנאשמים, כדי להינצל מנזקים וגניבות. במרבית המקרים, הנאשמים לא העמידו שומרים באתרים אלא הסתפקו בסייר שסייר בין כמה אתרים במקביל. כחלק מהתופעה, הקבלנים נמנעו מלפנות לחברות שמירה מוסדרות, נוכח היעדר אפשרות ממשית לקבל שירותי שמירה מגורמים אחרים.  לפי כתב האישום, כשישה קבלנים נאלצו לשלם לנאשמים באמצעות חברת "כוח דרום", כ-4 מיליון שקל, בנוסף קיבלו הנאשמים באמצעות חברת כוח דרום  23 מיליון שקל לאחר שסיפקו שירותי שמירה וקבלן שירות, בטענה כי יש בידם את הרישיונות הנדרשים, שכמוהן לא היו בידם.

מכת מדינה

בנוסף  התגלה בחקירה כי בחמש בשנים האחרונות, ניהלו הנאשמים ספרי חשבונות כוזבים, במטרה להתחמק מתשלום מס וסייעו לאחרים להתחמק מתשלום מס, על דרך רישום עובדים פיקטיביים כשכירים, בשכר נמוך, בעוד שבפועל העבירו משכורות גבוהות הרבה יותר, למקורביהם, במזומן, מבלי שיירשמו בספרי החברה ומבלי שיועברו ניכויי מס כדין בהיקף של  17 מיליון שקל. בבקשת המעצר נכתב: "בבחינת מסוכנתם של המשיבים יש לתת את הדעת גם ל"מכת המדינה" של סחיטת דמי החסות. לנוכח תופעה נרחבת זו והנזק האישי, החברתי והכלכלי שהיא גורמת,  כמו גם לנוכח מיעוט המתלוננים וחששם של המאוימים כי תלונה עלולה להוביל לפגיעה בהם ובעסקיהם, ישנה חשיבות מרובה בהרחקת המאיימים שנתפסים מפעילותם". לנאשמים יוחסו עבירות של סחיטה באיומים; קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות; קיום משרד שירותי שמירה ללא רישיון; ארגון שירותי שמירה ללא רישיון; חובת פיקוח נושא משרה לעסוק כקבלן כוח אדם ללא רישיון; עיסוק כקבלן שירות ללא רישיון; הכנה או קיום של פנקסי חשבונות כוזבים או רשומות אחרות כוזבות, במזיד ובכוונה להתחמק ממס; מסירה של אמרה או תרשומת כוזבות בדו"ח על פי הפקודה, במזיד ובכוונה להתחמק ממס; שימוש במרמה, ערמה ותחבולה, במזיד ובכוונה להתחמק ממס ולעזור לאדם אחר; אי ניכוי מס; אי תשלום דמי ביטוח בעד עובד ואי תשלום דמי ביטוח בריאות עבור עובד. בנוסף, יוחסו לנאשמים עבירות הלבנת הון ואיסור עשיית פעולה ברכוש  אסור בגין הכספים שהתקבלו מעבירות הסחיטה והמרמה. בנוסף לקאדי יוחסה גם עבירה של שיבוש מהלכי משפט והפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, זאת לאחר שכשאר הגיעו לעצור את הנאשמים קאדי נמלט והתחבא במבנה בכפר ותידרך שלא לומר לשוטרים היכן הוא נמצא. במקביל לכתב האישום ובקשת המעצר עד תום ההליכים הגישה הפרקליטות בקשה לחילוט רכוש בין היתר התבקש ביהמ"ש לחלט את יתרות הזכות של הנאשמים בחשבונות הבנק, כסף מזומן שנתפס בביתם או על גופם של הנאשמים ורכבי יוקרה שבבעלותם. התיק נחקר ע"י יאל"כ מלהב 433 במשטרת ישראל, חוקרי צוות יהלום של רשות המיסים, חוקרים מטעם משרד העבודה והביטוח הלאומי.