הדרום הפרוע: הוגש כתב אישום בעקבות סחיטת דמי חסות של 27 מיליון שקל
פרוטקשן באתרי בנייה לצערנו היא לא תופעה חדשה. בשנים האחרונות התגברה תופעת סחיטת פרוטקשן - דמי חסות בכל הארץ ובפרט באזור הדרום.
תופעת השמירה הכפויה רווחת במיוחד בתחום השמירה על אתרי בניה, מאחר ובאתרי הבניה מצויים ציוד וחומרי בניה רגישים ויקרים, שהיעלמותם או פגיעה בהם מסבים נזק כלכלי משמעותי לקבלנים, לרבות בדרך של עיכוב התקדמות פרויקט הבניה.
המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד ג'עמה קאדי (49) מרהט, כאנם אלסאנע (49) מטראבין א – צאנע ו"כוח הדרום" חברה שבבעלות קאדי, זאת לאחר שבאמצעות החברה גבו הנאשמים דמי חסות של כ-27 מיליון שקל שכללו בין היתר פרוטקשן של כ-4 מיליון שקל ועוד 23 מיליון שקל של שירותי שמירה לא חוקית.
מכתב האישום שהגישו עו"ד נועה ברח"ד ושאול אשחר מהמחלקה הכלכלית ועו"ד אירית קוטונה – גינדי ממשרד העבודה עולה כי במסגרת התופעה, גורמים עבריינים וביניהם הנאשמים, הציעו שירותי "שמירה" לקבלנים ובעלי עסקים שונים, בתמורה לתשלום. בעל עסק שסרב לשלם לאותם גורמים, נחשף כמובן לאיומים, פגיעות ברכוש, גניבות ונזקים שונים.
לצורך קידום פעילותם הקים קאדי את חברת "כוח דרום" המעניקה כביכול שירותי שמירה, והעסיק שומרים, מבלי שקיבל רישיון כדין לעסוק ולתת שירותי שמירה, והכל מתוך מטרה להסוות את העובדה שהוא מבצע גביית דמי חסות ופרוטקשן.
- בית המשפט ביטל את קנס הענק שהוטל על טראמפ – ההרשעה נותרה על כנה
- משבר בהתחדשות העירונית? פסק דין חדש עלול להפוך פרויקטים ללא כלכליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנאשם אלסאנע כיהן כמנהל בכיר בחברה של קאדי ובמסגרתה גבו השניים דמי חסות מקבלני בניה באזור הדרום. לנוכח התופעה הרווחת של השמירה הכפויה, ברבים מהמקרים הנאשמים כלל לא נדרשו לאיים מפורשות לשם קבלת עבודת השמירה באתר הנמצא בטריטוריה שלהם: אזור דרום הארץ ובפרט בערים באר שבע, נתיבות, שדרות ואופקים.
מאיימים על הקבלנים. צילום שלומי יוסף
לפי כתב האישום -"המוניטין" שצברו לעצמם הנאשמים כ"נותני החסות" בשטח, סייעו להם להטיל אימה על קבלני הבניה באזור ולהבהיר לקבלנים שעליהם להיענות ל"הצעת השירות" של הנאשמים, גם ללא כל איום מפורש מצדם, לא פעם שקבלנים סירבו לקבל את "שירותי השמירה" נגרם נזק בשווי עשרות אלפי שקלים, לאתר הבניה או לכלי העבודה של הקבלנים כמו כן כאשר ביקשו חלק מהקבלנים לסיים את ההתקשרות עם הנאשמים נדרשו לשלם גם בעבור סיום ההתקשרות.
- ניסתה לעקוף איסור פיטורים בהריון - ותפצה עובדת
- השותפים הסתכסכו - ואז נחשפה התמונה האמיתית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
בכתב האישון מופיעים מקרים בהם קבלנים פנו מיוזמתם לנאשמים, כדי להינצל מנזקים וגניבות. במרבית המקרים, הנאשמים לא העמידו שומרים באתרים אלא הסתפקו בסייר שסייר בין כמה אתרים במקביל. כחלק מהתופעה, הקבלנים נמנעו מלפנות לחברות שמירה מוסדרות, נוכח היעדר אפשרות ממשית לקבל שירותי שמירה מגורמים אחרים.
לפי כתב האישום, כשישה קבלנים נאלצו לשלם לנאשמים באמצעות חברת "כוח דרום", כ-4 מיליון שקל, בנוסף קיבלו הנאשמים באמצעות חברת כוח דרום 23 מיליון שקל לאחר שסיפקו שירותי שמירה וקבלן שירות, בטענה כי יש בידם את הרישיונות הנדרשים, שכמוהן לא היו בידם.
מכת מדינה
בנוסף התגלה בחקירה כי בחמש בשנים האחרונות, ניהלו הנאשמים ספרי חשבונות כוזבים, במטרה להתחמק מתשלום מס וסייעו לאחרים להתחמק מתשלום מס, על דרך רישום עובדים פיקטיביים כשכירים, בשכר נמוך, בעוד שבפועל העבירו משכורות גבוהות הרבה יותר, למקורביהם, במזומן, מבלי שיירשמו בספרי החברה ומבלי שיועברו ניכויי מס כדין בהיקף של 17 מיליון שקל.
בבקשת המעצר נכתב: "בבחינת מסוכנתם של המשיבים יש לתת את הדעת גם ל"מכת המדינה" של סחיטת דמי החסות. לנוכח תופעה נרחבת זו והנזק האישי, החברתי והכלכלי שהיא גורמת, כמו גם לנוכח מיעוט המתלוננים וחששם של המאוימים כי תלונה עלולה להוביל לפגיעה בהם ובעסקיהם, ישנה חשיבות מרובה בהרחקת המאיימים שנתפסים מפעילותם".
לנאשמים יוחסו עבירות של סחיטה באיומים; קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות; קיום משרד שירותי שמירה ללא רישיון; ארגון שירותי שמירה ללא רישיון; חובת פיקוח נושא משרה לעסוק כקבלן כוח אדם ללא רישיון; עיסוק כקבלן שירות ללא רישיון; הכנה או קיום של פנקסי חשבונות כוזבים או רשומות אחרות כוזבות, במזיד ובכוונה להתחמק ממס; מסירה של אמרה או תרשומת כוזבות בדו"ח על פי הפקודה, במזיד ובכוונה להתחמק ממס; שימוש במרמה, ערמה ותחבולה, במזיד ובכוונה להתחמק ממס ולעזור לאדם אחר; אי ניכוי מס; אי תשלום דמי ביטוח בעד עובד ואי תשלום דמי ביטוח בריאות עבור עובד. בנוסף, יוחסו לנאשמים עבירות הלבנת הון ואיסור עשיית פעולה ברכוש אסור בגין הכספים שהתקבלו מעבירות הסחיטה והמרמה.
בנוסף לקאדי יוחסה גם עבירה של שיבוש מהלכי משפט והפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, זאת לאחר שכשאר הגיעו לעצור את הנאשמים קאדי נמלט והתחבא במבנה בכפר ותידרך שלא לומר לשוטרים היכן הוא נמצא.
במקביל לכתב האישום ובקשת המעצר עד תום ההליכים הגישה הפרקליטות בקשה לחילוט רכוש בין היתר התבקש ביהמ"ש לחלט את יתרות הזכות של הנאשמים בחשבונות הבנק, כסף מזומן שנתפס בביתם או על גופם של הנאשמים ורכבי יוקרה שבבעלותם.
התיק נחקר ע"י יאל"כ מלהב 433 במשטרת ישראל, חוקרי צוות יהלום של רשות המיסים, חוקרים מטעם משרד העבודה והביטוח הלאומי.
- 4.ענת 09/06/2023 11:54הגב לתגובה זותארו לעצמכם כמה קיבלו הפושעים האלה, איך הטילו אימה על בעלי עסקים, שנים על גבי שנים. צריך לקרוע את הצורה. כל הכספים יוחזרו לנסחטים. להמשיך בכל הכח. כל הכבודהלמשטרה ולבית המשפט..
- 3.בית המשפט 08/06/2023 12:51הגב לתגובה זואם לא יכנסו ל 15 שנים בכלא אז המדינה לא עשתה דבר ,מספיק עם העונשים המגוחכים שבית המשפט משית
- 2.מוחמד 08/06/2023 10:59הגב לתגובה זושנים רבות בכלא בתוספת קנסות וחילוט כל הרכוש של הסוחטים. נהפך למכת מדינה וזה צריך להיפסק.
- 1.הכי חשוב, מה בית המשפט נתן לפרקליטות בסוף (ל"ת)חיים 08/06/2023 10:34הגב לתגובה זו
המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי
בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.
מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.
שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"
המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.
ניסתה לעקוף איסור פיטורים בהריון - ותפצה עובדת ב-30 אלף שקל
עובדת בחברה גלובלית שעסקה בבדיקות התאמה למועמדים להגירה לקנדה, טענה כי עם הודעתה על הריונה החל מסע התנכלויות נגדה מצד מנהלי החברה, שכלל הורדת תפקיד, ניתוק ממערכות העבודה ודרישה להתקנת מצלמת מעקב בביתה. בית הדין קבע כי המעסיקה פעלה בחוסר תום לב ובניסיון
לעקוף את החלטת הממונה שאסרה לפטרה, אך דחה חלק מהטענות של העובדת
ירדנה רואס עבדה כמנהלת צוות אנגלית בי.א. שירותי אינטרנט - חברה גלובלית הפועלת באונליין ומספקת בדיקות התאמה וייעוץ למועמדים המבקשים להגר לקנדה. במשך כשנה וחצי היא היתה חלק מהחברה, ניהלה צוות מכירות קטן וקיבלה שכר בסיס שעתי בתוספת עמלות על מכירותיה ועל ביצועי הצוות. אלא שבראשית סתיו 2019, לאחר שהודיעה למעסיקתה כי היא בהיריון, לטענתה החלה שרשרת של אירועים ששינו את חייה המקצועיים.
היא טענה כי מיד לאחר הודעתה, היחס אליה השתנה מן הקצה אל הקצה. שיחה שנערכה שבוע בלבד לאחר ההודעה נהפכה לשיחת נזיפה שבה נמסר לה כי תפקודה כמנהלת אינו מספק, והוחלט להעביר את העובדים שהיו תחתיה לאחריות מנהל אחר. בהמשך, תואר בפסק הדין, היא נדרשה לעבור לשולחן משותף בחלל העבודה, תוך כדי צביעת הקירות במקום ישיבתה - מעשה שגרם לה, לדבריה, עוגמת נפש ופגיעה בתחושת הכבוד שלה. היא גם גילתה כי רשימות הלידים - פרטי הלקוחות הפוטנציאליים שהוזנו למערכת המכירות, הועברו מהעמדה שלה לעובדים אחרים, והלידים שנותרו לה היו באיכות נמוכה שלא אפשרה לה להגיע ליעדי מכירות או לקבל עמלות.
בהמשך, כך לטענתה, הוצעה לה העברה לתפקידים אחרים - נציגת שירות לקוחות או גבייה, בתמורה לשכר שעתי קבוע וללא עמלות, הצעה שהיא ראתה כהשפלה מקצועית. ימים ספורים לאחר מכן גילתה רואס כי החברה מפרסמת מודעות דרושים לתפקיד מנהל צוות אנגלית, בדיוק התפקיד שהיא עצמה מילאה. כשסירבה לשינוי בתנאי העסקתה, כך תיארה, היא הוצאה מקבוצת הווטסאפ של המנהלים, נותקה ממערכות המחשוב של החברה, ולבסוף אף נחסמה מגישה למחשב בעמדתה לאחר שסירבה למסור את סיסמאות הגישה, משום שלטענתה שמרה בו גם חומרים אישיים ופרטיים. באותו שלב כבר הבינה כי החברה מבקשת להיפטר ממנה. ואכן, החברה הגישה בקשה לממונה על חוק עבודת נשים להתיר את פיטוריה - בקשה שנדחתה בינואר 2020.
"תוצאה שאליה הובילו שני הצדדים במשותף"
בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, בראשות השופט יעקב אזולאי, תיאר את השתלשלות האירועים בפסק הדין וקבע כי, "האיסור להפלות עובדת על רקע הריונה מתחייב מהוראות סעיף 2(א) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח–1988". עם זאת, הדגיש השופט כי מלאכת ההכרעה לא היתה פשוטה, שכן "מצאנו דופי בדרך שבה בחר כל אחד מהצדדים להתנהל... כל אחד בחר להתבצר בעמדותיו, כך שסיום יחסי העבודה סימן במידה רבה את התוצאה שאליה הובילו שני הצדדים במשותף".
- גל של פיטורים באוקטובר, הגבוה מזה 22 שנים
- "האם ה-AI יחליף אותי?" - על הפיטורים שבדרך, גם בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בית הדין ניתח את נתוני המכירות שהוצגו, שמהם עלה כי הדסק האנגלי בניהולה של רואס לא עמד ביעדים ויחסי ההמרה היו נמוכים במיוחד. הדסק הצרפתי, למשל, הציג יחס המרה של יותר מ-4%, ואילו דסק האנגלית הגיע רק לכ-1.5%. גם מבחינת הכנסות, נרשמו פערים ניכרים: בדוגמה שהובאה בפסק הדין, בספטמבר 2019 הכניס הדסק האנגלי 2,745 יורו בלבד, בעוד שהדסק הצרפתי הכניס יותר מ-100 אלף יורו. על כן קבע השופט אזולאי כי קיימת הצדקה לטענת הנתבעת שלפיה המחלקה שבניהולה של רואס לא היתה רווחית, אך לצד זאת הוא ציין כי התנהלות המעסיקה לאחר הודעת ההיריון עוררה קשיים של ממש. "גם אם נבקש לא לייחס חשיבות לעניין צביעת הקירות או העברת העובדת ממקומה, אין להשלים עם נטילת הלידים האיכותיים מהתובעת", נכתב בפסק הדין, "ובה בעת, הסרתה מקבוצת הווטסאפ של המנהלים וניתוקה ממערכת המכירות מעידים על התנהלות פוגענית".
