נציגות מכובדת: 6 חברות ישראליות בדירוג "Fintech 50" של פורבס
כמדי שנה מפרסם המגזין האמריקאי פורבס את רשימת Fintech 50, הכוללת את 50 חברות הפינטק המצויות בחזית העולמית. זאת על רקע השנה הקשה שעברה על התחום שכללה קריסה של מחירי המניות וירידה משמעותית במימון הפרטי לחברות בסקטור. הרשימה כוללת גם נציגות מכובדת של 6 חברות ישראליות: נקסט אינשורנס, מליו, At-Bay, Navan, פיירבלוקס ויוניט.
על פי עורכי הרשימה, שנת 2023 "הייתה אכזרית עבור כמה סטארט-אפים בתחום הפינטק, כאשר הערכות השווי קרסו, המזומנים הצטמצמו, הפיטורים התגברו ומכירות וכישלונות הופיעו". המניות של חברות הפינטק נסחרות בבורסה במחיר ממוצע נמוך ב-60% מהשיא שלהם, בזמן שהמימון הפרטי צנח ב-2022, כשמשקיעי הון סיכון השקיעו 75 מיליארד דולר בחברות בתחום, בהשוואה ל-140 מיליארד דולר ב-2021.
מי ששמרה על מעמדה היציב ברשימה שנה שנייה ברציפות היא חברת Navan (TripActions לשעבר) הישראלית-אמריקאית, אשר פיתחה פלטפורמה לתכנון נסיעות עסקיות. בסבב הגיוס האחרון גייסה החברה 304 מיליון דולר לפי שווי של 9.2 מיליארד דולר. נכון לסוף שנת 2022 לחברה 6,300 לקוחות עסקיים, כולל יוניליוור, אדובי ונטפליקס, עלייה מכובדת מפחות מ-3,900 בסוף 2021.
כמוה גם חברת הבלוקצ'יין הישראלית פיירבלוקס זכתה פעם נוספת לאזכור ברשימה, המפתחת תשתית מאובטחת לנכסים דיגיטליים, למרות הקיצוצים שביצעה במהלך השנה. בשנה שעברה גייסה החברה 550 מיליון דולר לפי שווי של לא פחות מ-8 מיליארד דולר, אלא שבתחילת השנה הנוכחית נאלצה להיפרד מכ-5% מכוח האדם שלה. את שנת 2022 סיימה החברה עם הכנסות של 150 מיליון דולר, זינוק בהשוואה להכנסות של 50 מיליון דולר אשתקד. זאת הודות לשיתופי פעולה עם עם חברות Web3 דוגמת הסטארט-אפ NFT Autograph של שחקן הפוטבול לשעבר טום בריידי.
- ההייטק הישראלי גדל באירופה: מעל 30 אלף עובדים וצמיחה שנתית של 4.8%
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדומה לפיירבלוקס גם חברת התשלומים הישראלית מליו אשר פיתחה פלטפורמה טכנולוגית המסייעת לעסקים קטנים לניהול התשלומים שלהם אונליין. על פי פורבס, בשנת 2022 עשתה החברה קפיצה במספר המשתמשים שעלה ב-56% ל-100 אלף משתמשים. דבר שהביא לכך שהחברה יותר מהכפילה את היקף התשלומים לסכום של מעל ל-25 מיליארד דולר. בסבב הגיוס האחרון גייסה החברה 506 מיליון דולר לפי שווי של 4 מיליארד דולר. כמו כן, גם היא נפרדה במהלך השנה מכ-60 עובדים מרבית בארצות הברית.
גם חברת נקסט אינשורנס המפעילה פלטפורמה דיגיטלית לביטוח עסקים קטנים, שומרת על מקומה ברשימה שנה שנייה ברציפות. המערכת אותה פיתחה החברה מבוססת על בינה מלאכותית, מספקת הצעת פוליסה שמתאימה לרמת הסיכון, למיקום ולמשתנים נוספים. הכנסות החברה מפרמיות הגיעו בסוף שנת 2022 ל-809 מיליון דולר ברוטו, גידול של כ-25% בהשוואה לכ650 מיליון דולר ב-2021. החברה נכנסה לאחרונה לתחום ביטוח המסעדות, שנחשב לאחד המאתגרים בארה"ב. בשנת 2021 גייסה החברה כ-250 מיליון שקל לפי שווי של כ-4 מיליארד דולר. בדומה ליתר חברותיה הישראליות ברשימה, גם היא נפרדה במהלך השנה החולפת מלא פחות מ-150 עובדים מרביתם בארצות הברית.
אל הרשימה הצטרפה השנה גם חברת At-Bay אשר נוסדה בשנת 2016 ומפעילה מרכז פיתוח בישראל, ומספקת שירותי ביטוח וייעוץ בתחום אבטחת סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, מצטרפת גם היא לראשונה השנה לרשימה. לפני כשנתיים ביצעה החברה סבב גיוס של 185 מיליון דולר, לפי שווי של 1.35 מיליארד דולר. את 2022 סיימה עם הכנסות של 79 מיליון דולר, לצד 33,000, לעומת 40 מיליון דולר ו-13,000 לקוחות בשנה הקודמת.
- אין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם
- "החזון שלנו הוא להיות בכל קליניקה בעולם ולהציל חיים"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
- 1.נילס 10/06/2023 21:43הגב לתגובה זוזאת חברה גרועה שפשוט נופחה השתמשתם פעם בה? פשוט איכות גרועה מהמתחרים הרגילים, וזה בסהכ אינטגרטור של חוקים בקסטומיזציה כן, לוקח כמה זמן לעשות את זה, אבל הביצוע פשוט גרוע צריך לחפש כמו שצריך במתחרים ואז להזמין דרכם (ולפעמים ביקר יותר)
יואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטיאין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם
שיחה עם יואב שפרינגר- המנכ"ל ושותף מייסד של Apptor.ai
ספר בקצרה על עצמך:
אני במקור מבית חנן בצפון. בצבא שירתי ב-8200, שם גם פגשתי את השותף שלי, גלעד עזרא, ובזמן השירות, עבדנו על פיתוח מודלים של פרדיקציה לצבא כדי לזהות התנהגויות, אבל הרעיון זה להתעסק ב-predictable AI. אחרי הצבא הייתי בפלייטיקה בעולמות ה-AI retention. את הסטארטאפ הקמנו במהלך המלחמה, והתחלנו לרוץ איתו ממש תוך כדי המילואים.
ספר על החברה ומניין בא הרעיון?
אלו דברים דומים שעשינו בצבא. חיפשנו איפה אפשר למקסם את מה שעשינו בצבא ולהשליך על שוק, שהוא ממש בלו אושן עבורנו ואין חברה שעושה משהו דומה. תעשיית ה- direct sales, שהיא מאוד אמריקאית ואנחנו בנינו כמה מודלים של פרדיקציה שעוזרים לחברות direct sales לייצר תקשורת טובה יותר עם הלקוחות שלהן. המודלים מזהים טוב יותר מה הלקוח רוצה לקנות, מה המוצר שכדאי להציע לו ומתי יספיק לקנות, כאשר המטרה היא לטרגט בצורה טובה יותר את הלקוחות דרך המודלים שאנחנו מריצים. זה דומה לאי קומרס אבל יש הבדלים כי דרך המכירה בחברות direct sales היא שונה מעט, ואותן חברות רואות את עצמן כתעשייה נפרדת. למשל הרבהלייף היא לקוחה שלנו, ואם ספורה מבחינים שאני עובד איתם, הם יחשבו "מעולה, חברה דומה לנו." לעומת זאת, אם הרבהלייף היו רואים שאני עובד עם ספורה הם היו חושבים שזה אי קומרס. בשנה אחת הגענו ללקוחות וחברות כמו הרבהלייף, שופ דוט קום, It works! Global ו-Immunotec.
אופן המכירה ב-direct sales זה דרך מפיצים שהם המשווקים את המוצרים של החברה. עד שאנחנו הופענו, כל החברות הללו היו בונות על המפיצים לעשות את עבודת השיווק והמכירות והכל היה קורה דרכם בלי ערוצים נוספים. המפיצים מביאים לקוחות והם מדברים עם לקוחות וכדומה. מה שקורה בפועל זה שמאחר וכיום יש עוד הרבה אלטרנטיבות לעשות הכנסה מ-gig economy ובגלל התחרות הרבה בשוק, אז המודל לפיו הם בונים רק על המפיצים כבר לא עובד. מה שאנחנו מביאים לשולחן זה שאנחנו מייצרים מודלים של פרדיקציה שעושים את הכל באופן אוטומטי, את ה-retention, ההמלצות על מוצרים כאשר אנחנו יודעים לזהות מה כל לקוח יקנה ומתי והחברות כבר לא צריכות לבנות על המפיצים אלא אנחנו עושים את זה בשבילם, הכל כבר הופך לאוטומטי.
מתי הוקמה וכמה עובדים?
קמנו ביולי 2024, אנחנו 10 עובדים, הרוב בישראל ואחת ביוטה.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מי המשקיעים?
זוהר גילון, יובל בר-גיל, ניר גרינברג, רן שריג, אפי כהן ועוד

מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון
ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם
בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.
נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.
הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.
חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית.
- בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026
- "ה-AI הרבה יותר אובייקטיבי מהאדם בבחירת התינוק" קריירה בעידן ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ממספרים לערך
ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.
