הרשמת מחקה חוב של 300 אלף שקל לאזרח פורטוגל ששוהה בישראל בניגוד לחוק
האם חובות של 30 אלף שתפחו במהלך השנים ל-300 אלף הם חוב שצריך לשלם? והאם יש מקרים מיוחדים בהם סיפור החיים של החייב גובר על החוב? נושא זה הגיע לפתחה של רשמת ההוצאה בתל אביב לפועל חן לוי בדיון שנערך לאחרונה.
עורכות דין מטעם הסיוע המשפטי הגישו בקשה בשם החייב לביטול צווי עיכוב היציאה שהוצאו כנגדו וכן דרשו לבטל את ההגבלות על יציאתו מן הארץ, ובנוסף טענו כנגד ההליכים שבוצעו כנגדו בנושא החובות. הרשמת חן לוי, הורתה על הפחתת ריביות וסגירת תיקי הוצאה לפועל שהתנהלו כנגד חייב ששהה בארץ למעלה מ-10 שנים חסר בית וללא מעמד.
בהחלטה צוין, כי כנגד החייב פתוחים 8 תיקים כאשר יתרת החוב העדכנית בתיק עומדת על 310 אלף שקל, כאשר גובה החובות של החייב בפתיחת התיקים עמד על 30 אלף שקל. מתוך 8 תיקים - 6 תיקים הינם תיקי מגה קמעונאות, תיק אחד של המשביר הישן, וכן תיק אחד שנפתח בשנת 2000, בסך של 1,802 שקל וכיום עומד על סך של 18,937 שקל.
הרשמת איחדה את תיקי החייב ונתנה לזוכים זכות תגובה. לאחר שלא הגישו תגובה, זימנה הרשמת את הצדדים לדיון שנערך בשבוע שעבר. הרשמת לא יכלה להתעלם מסיפור החיים של החייב: "בן 49, אזרח פורטוגל. בגיל 5 התייתם מאמו ועבר יחד עם אביו בגיל 7 לישראל לאחר שאביו התחתן עם אזרחית ישראלית. בגיל 14 עזב יחד עם אחיו את בית אביו ושלושת האחים נאלצו לשרוד בכוחות עצמם. החייב התגייס לצבא אך תקופת שירותו קוצה עקב אי התאמה למערכת. לקראת גיל 23 עזב את הארץ לפורטוגל ולארה"ב, שם נולדה ביתו של החייב. בשנת 2011 עקב בריאותו של אביו, הגיע לארץ ומאותו מועד עקב ההגבלות וצווי עיכוב היציאה מן הארץ, לא יכל לעזוב את הארץ".
הרשמת ציינה כי מעמדו של החייב אשר ניתן לו מטעמים הומניטריים פקע ולמעשה לחייב אין כל מעמד בארץ - לא אזרח, לא תושב. בשל כך, לחייב לא קיימות זכויות, אינו זכאי לקצבאות, אינו יכול לפעול לפתיחת הליך חדלות פירעון, ולמעלה מכך - אינו יכול לעבוד שכן העסקתו הינה בניגוד להוראות הדין.
החייב במעמד מוחלש, ללא סיוע, למעשה "כלוא" בארץ, חי באוהל בים ובחורף במערה בים, נעזר בחבריו ובחסדי אנשים לשם מזון ואוכל ואוסף בקבוקים בים על מנת לקבל את הפקדון לשם קיום מינימלי. החייב לא ידע כיצד לפנות לרשויות, כיצד להשיב מעמדו ולמעשה כל ניסיון שלו לפעול מול גופים לשם בחינת אפשרויותיו (טיפול בחובות, מעמדו, קצבאות) נחל כישלון. לחייב אין כסף, אין בית, אין נכסים, אין עבודה ואין מעמד בארץ.
פגיעה בזכויות אדם
החייב ביקש למחול לו על חובותיו, לבדוק מהותית את העילות בגינן נפתחו התיקים, לסגור את התיקים, להפחית ריביות בתיקים ולאפשר לו לצאת מן הארץ בנסיבות שהוצגו".
- חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
- המתנה של ארבע שעות הובילה לפיצוי של מיליונים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד
הרשמת קבעה בהחלטתה, כי בתיקי החייב עולות שאלות מהותיות בדבר פגיעה בזכויות אדם, הזכות לכבוד, לחירותו, הזכות להליך הוגן, לרבות שאלות בדבר מסירת האזהרה שאפשרה פעילות גבייה בתיקים, בדבר חוסר המעש בתיקים ובדבר הפחתת ריביות.
הרשמת הוסיפה, כי עו"ד שייצגה את בעלי החוב ב-7 מהתיקים הותירה את ההחלטה לשיקול דעתה, וזאת לאחר שחקרה את החייב. לפיכך, נקבע, כי בנסיבות אלו, כל תיקי מגה קמעונאות והמשביר הישן ייסגרו וכל ההליכים מכוחם יבוטלו.
באשר לתיקו של הזוכה הנוסף ציינה הרשמת, כי מדובר בתיק משנת 2000, בו גובה החוב במקור עמד על 1,802 שקל הזוכה הגיש בקשה לאישור מסירה מלאה. החייב טען כי האזהרות בתיקים לא הומצאו לו, אך הזוכה לא התייצב לדיון על מנת לסתור טענותיו.
הרשמת קיבלה את טענות החייב בדבר פגם ההמצאה בתיק ולפיכך גובה החוב בתיק יעודכן בהתאם למועד פתיחתו. בנוסף, קבעה כי משנת 2017 לא ביצע הזוכה פעולות בתיק מלבד עיקול רכב, אשר הינו הליך שיעילותו פחותה וממילא משלא הניב הליך זה דבר הרי שהיה עליו לבחון חלופות גבייה אחרות בהתאם להוראות הדין, ולכן "בנסיבות אלו, אני מוצאת כי בתיק קיים חוסר מעש מתמשך, אשר מתיישב גם עם היעדרו של הזוכה מהדיון והיעדר התגובה לבקשת החייב, ולפיכך, מורה על סגירת התיק מחוסר מעש".
מקרה מדאיג
בסיום ההחלטה הדגישה הרשמת, כי "תיק זה הינו מקרה מדאיג, אשר מלמד על חשיבות הסיוע המשפטי של חייבים שידם אינה משגת. החייב בתיק זה, הינו חייב שהצליח לשרוד משך שנים בתנאים קשים מנשוא, באוהל על חוף הים, ובעת גשם במערה. התמונות שהוצגו לח"מ וחקירתו העלתה מצב מדאיג בדבר מצבם של דרי רחוב רבים, אשר מלבד הקושי לשרוד ולהתקיים ולו במחייה שוטפת מינימלית, הם אינם יודעים לעמוד על זכויותיהם, אינם יודעים מהם זכויותיהם, אינם יודעים למי לפנות ומסתפקים במעט שקיים להם. החייב לא פגש את בתו במשך כ-13 שנים, כי לא ידע שיכל להגיש בקשה, אף בכתב ידו בתיק, לאפשר את יציאתו מן הארץ. ההחלטה לא תרפא את העוול שנגרם לחייב משך השנים, אך יתכן כי עתידו של החייב בארץ מוצאו תאפשר לו לשוב למעגל העבודה, להפגש עם משפחתו ועם ביתו ולרפא את השנים הבאות".
הרשמת הורתה על סגירת כל התיקים הפתוחים נגד החייב, וכן על ביטול כל ההליכים והמגבלות שהוטלו על החייב.
- 3.מבין2 04/06/2023 22:25הגב לתגובה זולכלוא אדם בלי אפשרות לעבוד 10 שנים?
- 2.צפריר 04/06/2023 14:13הגב לתגובה זוכיצד נותנים אשראי בלי בטחונות
- 1.דויד 04/06/2023 13:27הגב לתגובה זוגם דופקים את האזרחים החוקיים שמשלמים מיסים מטורפים וגם מממנים טמטום של משרד לרשמת שדוגלת בזכויות אדם לפושע והאזרחים לא בני אדם? אם מערכת המשפט הייתה פועלת מיידית לגירוש המסתנן לא היו כל הפשעים הללו באים לעולם. אגב בית המשפט אישר שהיית מסתננים ועכשיו ממשיך לתת הגנה לפשע... נו איך הרשמים והשופטים והפרקליטים יגנבו את האזרח הקטן שמשלם בגדול לדיקטטורה המשפטית?!
בית משפט (גרוק)המתנה של ארבע שעות הובילה לפיצוי של מיליונים
בית משפט השלום בתל אביב אישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד רשפים דלתות: הלקוחות שהמתינו לביקורי התקנה ותיקון של טכנאי החברה יקבלו הארכת אחריות בשווי מצטבר של כ-3 מיליון שקל, לאחר שנקבע כי תיאום חלונות זמן ארוכים פגע בזכויות הצרכנים ובזמנם
הדלת כבר היתה מותקנת, הבית סגור, סדר היום השתנה, וההמתנה הלכה והתארכה. עבור לקוחות רבים של רשפים דלתות, זה היה תסריט מוכר: ביקור של מתקין או טכנאי שתואם לטווח של ארבע שעות, שבמהלכן נדרש הלקוח להישאר בבית, להמתין, לדחות פגישות ולעתים גם להפסיד יום עבודה. מה שנתפש במשך שנים כגזירת גורל צרכנית, נהפך לבסיס של תובענה ייצוגית, שהסתיימה כעת בפסק דין מפורט ובאישור הסדר פשרה רחב היקף, שבמרכזו פיצוי לציבור הלקוחות והתחייבות לשינוי התנהלות עתידי.
פסק הדין ניתן בבית משפט השלום בתל אביב על ידי השופט ליאור גלברד, במסגרת תובענה ייצוגית שהגישה זוהר יעקבסון נגד רשפים דלתות. ההליך עסק בפרקטיקה של תיאום ביקורי הובלה, התקנה ותיקון של דלתות ומוצרי החברה, בטווחי זמן של ארבע שעות, שלטענת המבקשת חרגו מהוראות חוק הגנת הצרכן ופגעו בזכויות הלקוחות. על פי המתואר בפסק הדין, המקרה הפרטי שממנו צמחה התובענה אינו חריג. יעקבסון רכשה דלת כניסה מתוצרת רשפים, ולאחר שהתגלתה תקלה ביקשה לתאם ביקור טכנאי. הביקור נקבע ליום מסוים, בטווח שבין 10:00 ל-14:00. ארבע שעות של המתנה, ללא אפשרות לדעת מתי בדיוק יגיע הנציג. לטענתה, לא מדובר במקרה נקודתי אלא במדיניות שיטתית, שננקטה כלפי לקוחות רבים. במסגרת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית צורפו גם ראיות נוספות, לרבות הליך משפטי אחר שבו הודתה החברה כי זהו חלון הזמן המקובל אצלה.
בבסיס התביעה עמדה פרשנות של סעיף 18א לחוק הגנת הצרכן, העוסק בזמני המתנה לביקור נותן שירות בבית הצרכן. הסעיף קובע כי כשנדרש ביקור של שליח, מתקין או מתקן, על העוסק לתאם מועד כך שזמן ההמתנה לא יעלה על שעתיים מעבר לשעה שנקבעה. לטענת המבקשת, תיקון לחוק שנכנס לתוקף ב-2018 הרחיב את תחולת ההסדר, כך שהוא חל על כלל נותני השירות ולא רק על טכנאים של מוצרי חשמל, כפי שהיה בעבר. תכלית התיקון, כך נטען, היא פשוטה וברורה: לכבד את זמנו של הצרכן ולמנוע פגיעה בשגרת יומו.
רשפים דלתות מצדה, דחתה את הטענות. בתשובתה לבקשה לאישור היא טענה כי החוק אינו חל עליה במלואו, וכי פרשנות המבקשת מרחיבה יתר על המידה את הוראות הדין. החברה הסתמכה בין היתר על חוות דעת של ארגון אמון הציבור, שלפיה החובה הנוגעת לזמני המתנה קשורה למוצרים מסוימים בלבד, ובראשם מוצרי חשמל, ואינה חלה בהכרח על דלתות. עוד נטען כי גם כשתואם חלון זמן של ארבע שעות, בפועל ברוב המקרים הגיעו נציגי החברה מוקדם יותר, כך שהלקוחות לא נדרשו להמתין את מלוא הזמן.
- נדחתה בקשת אמזון: ייצוגית של צרכנים תתברר בישראל
- האם פייסבוק פוגעת בפרטיות של מי שאינם משתמשים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל
המבקשת לא קיבלה את הדברים. בתגובתה היא טענה כי עצם קביעת חלון זמן של ארבע שעות מהווה הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל. לדבריה, מדובר בפרקטיקה שמנצלת את העובדה שהחוק קובע פיצוי סטטוטורי רק לאחר חלוף פרק זמן מסוים, ומאפשרת לעוסקים להתיישר פורמלית עם הדין, אך לפגוע בפועל בצרכנים. עוד הודגש כי המונח "טובין" בחוק הגנת הצרכן אינו מוגבל למוצרי חשמל, אלא כולל כל נכס מוחשי שאינו מקרקעין, ובהגדרה זו נכללות גם דלתות.
חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
בית המשפט המחוזי בבאר שבע קבע כי רואה חשבון שפעל במסגרת שותפות אמיתית אינו חייב במס אישי לפי סעיף 62א לפקודה, אך דחה את טענתו שלפיה מרכז חייו נמצא באילת. פסק הדין המקיף משרטט את הגבולות הברורים בין תכנון מס פסול לשימוש לגיטימי בהתאגדות
בשלהי העשור הקודם, כשאילת המשיכה להיאבק על מקומה הכלכלי והמקצועי הרחק ממרכז הארץ, מצא את עצמו רואה חשבון יליד העיר בלב מחלוקת מס מורכבת, כזו שנעה על קו התפר הדק שבין תכנון מס אסור לבין התנהלות עסקית לגיטימית. מצד אחד עמדה רשות המסים, שביקשה לראות בהכנסות שהופקו באמצעות חברה בשליטתו הכנסה אישית שחייבת במס שולי, ומצד שני עמד הנישום, שטען לשותפות עסקית אמיתית ולזיקה מתמשכת לעיר שבה נולד. פסק דינה של השופטת יעל ייטב מבית המשפט המחוזי בבאר שבע עושה סדר בשתי הסוגיות גם יחד, אך לא מעניק למערער ניצחון מלא.
הערעור נסב על שומות שהוציא פקיד שומה אילת לשנות המס 2017 ו-2018, לאחר שדחה את טענת המערער. בלב המחלוקת עמדו שתי שאלות נפרדות אך שלובות זו בזו: האחת, האם יש לחייב את המערער במס אישי מכוח סעיף 62א(א) לפקודת מס הכנסה, סעיף שנועד להתמודד עם תופעת חברות הארנק; והשנייה, האם המערער זכאי להטבת המס המוענקת לתושב אילת לפי חוק אזור סחר חופשי באילת. כבר בפתח פסק הדין מבהירה השופטת כי התשובה לשתי השאלות אינה אחידה. “מצאתי שיש לקבל את הערעור בחלקו, ככל שהוא נוגע לחבות המס על פי הוראות סעיף 62א בפקודת מס הכנסה. יחד עם זאת מצאתי שיש לדחות את הערעור לעניין הזכאות להטבת המס מכוח חוק אזור סחר חופשי באילת”, היא כתבה.
הרקע העובדתי אינו שנוי במחלוקת מהותית. המערער, רואה חשבון במקצועו, נולד וגדל באילת, הקים בה משרד עצמאי, ובהמשך העביר את פעילותו לחברה שבבעלותו - נוריאל יועצים. בשלב מסוים נוצר קשר עסקי בינו לבין משרד רואי החשבון ברנע, שפעל גם הוא בעיר, והפעילות בסניף אילת התהדקה והלכה. במקביל, ב-2009 עבר המערער עם משפחתו להתגורר בתל אביב, שם הוא עבד כשכיר בתפקידים בכירים, תוך שהוא ממשיך להגיע לאילת לצורכי פעילות מקצועית. לאחר פטירת מייסד משרד ברנע, העמיק הקשר בין הצדדים, והמערער חזר לפעילות מלאה בסניף אילת, תוך חלוקת רווחים שווה.
יותר מ-70% מהכנסות החברה נבעו מלקוח אחד
פקיד השומה ראה בתמונה הזו דוגמה קלאסית להפעלת סעיף 62א לפקודה. לטענתו, השירותים ניתנו בפועל על ידי המערער, היו מסוג הפעולות הנעשות על ידי עובד עבור מעסיקו, וב-2017 אף התקיימה הקביעה שלפיה יותר מ-70% מהכנסות החברה נבעו מלקוח אחד. מכאן הסיק פקיד השומה כי יש לייחס למערער את הכנסות החברה כהכנסת עבודה לפי סעיף 2(2) לפקודה, תוך התעלמות מהאישיות המשפטית הנפרדת של החברה.
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- החשד: רואה החשבון השמיט הכנסות ושיקר - מה עשתה רשות המסים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שבית המשפט לא קיבל את הגישה הזו. פסק הדין מקדיש עמודים רבים לניתוח התכלית החקיקתית של סעיף 62א, שנוסף לפקודה במסגרת תיקון 235, בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג. השופטת הזכירה בהכרעת הדין כי מדובר בחריג מצומצם למודל המיסוי הדו-שלבי, שנועד “להעמיד לרשות פקיד השומה כלי עזר לטיפול בתכנוני מס”, ולא לבטל את השימוש הלגיטימי בהתאגדות. “הפרשנות המתבקשת נוכח התכלית האמורה היא פרשנות דווקנית, המחילה את הוראות הסעיף על גדר המקרים הנדונים בו, בהתאם לתנאיו ומגבלותיו”, נקבע.
