דיון סוער בכנסת: "הבנקים מרוויחים על חשבון החלשים, קורעים את הלקוחות"
ועדת הכספים קיימה דיון מעקב לעניין עליית הריביות וגלגול רווחי הבנקים לפיקדונות הציבור. כזכור, אתמול אמר שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי הוא מתכוון להעלות את המיסוי על רווחי הבנקים, מה שהוריד את הרווחים למטה. הדיון בוועדה התמקד שיעור הריבית על הלוואות לדיור והריבית המשתלמת על-ידי הבנקים על כספים המופקדים בחשבונות עו"ש ובפיקדונות, השלכות סביבת האינפלציה והריביות הגבוהות על גיוס האשראי במגזר העסקי.
במהלך הדיון דרשו חברי הוועדה מהרגולטורים והבנקים צעדים אקטיביים לטובת הציבור, כאשר הועלו הצעות שונות בדמות חיוב הבנקים בריבית מינימום על פיקדונות וריבית חובה על עו"ש.
באיגוד הבנקים טענו כי יחס התמסורת במדינת ישראל הוא מהגבוהים בעולם, כאשר מנגד השיבו חברי הכנסת כי הנתון נשען על מתן ריביות גבוהות לפיקדונות ללקוחות חזקים וריביות נמוכות לפיקדונות ללקוחות חלשים. מול טענת יו"ר הוועדה על ההפרשים בין ריביות לציבור לרווחי הבנק השיב נציג האיגוד: "לא הבנקים מחוללים את האינפלציה ולא הם שמעלים את הריבית במדינת ישראל"
סגנית המפקח על הבנקים: "הריבית על פיקדונות גולגלה בין 80 ל-100 אחוז, בפיקדונות משקי בית בתקופה של עד 3 חודשים זה 70 אחוז גלגול". נציג רשות התחרות ציין כי הרשות תסיים בקרוב בדיקה מקיפה בנושא: "חלק גדול ממה שאמרו חברי הכנסת הוא נכון, הבנקאות שונה לגמרי בקרב לקוחות גדולים אל מול לקוחות חלשים".
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני דרש מרשות התחרות להציג את נתוניה בהקדם: "אנחנו עומדים בפני שוקת שבורה, מגיע נגיד הבנק, המפקח על הבנקים, אנשים נחמדים אבל לא מביאים שום פתרון. להגיד אינפלציה אנחנו יודעים, להגיד אתנות הבנקים אנחנו יודעים, אבל שום פתרון לציבור ולעסקים והתעשייה"
עוד הוא הוסיף: "הפסקנו את הדיון בגלל התקציב, אבל אחד הנושאים הבעייתיים כיום זה הריבית על המשכנתאות. יש הצעת חוק שהגשתי על הנושא הזה יחד עם רוב חברי הוועדה, ויש הצעת חוק של ח"כ ינון אזולאי על ריבית על הפיקדונות. יש מצב בלתי נסבל, ביקשתי פתרונות, זה לא חייב להיות באותו אופן שמוצע בהצעות החוק אבל צריך פתרון. נפגשתי עם שר האוצר והפיקוח על הבנקים, האינפלציה עולה, הריבית עולה דרמטית, זוגות צעירים משלמים 1,600-1,700 שקל מידי חודש יותר בריבית על המשכנתאות שהם לקחו, כל הנושא הכלכלי מתרסק לנגד עיניהם, אנחנו לא יכולים להשאיר את המצב כך. בתוך כך יש גם את העסקים הקטנים שסובלים מריביות עולות על ההלוואות, לא נוכל לשתוק על כך".
"אומרים לנו שאנחנו לא יכולים להתערב, אבל אנחנו רואים שהריבית על המשכנתאות עולה כל הזמן, ובפיקדונות שם הבנקים נותנים כסף קטן באופן יחסי", סיכם ח"כ גפני. "מילא הבנקים היו בפשיטת רגל, אבל מול המאזנים שלהם, של רווחים של עשרות מיליארדים, מן הראוי היה שגברת כהן תהייה כאן היום, שכן השר שאמון עליה מדבר נגדה, יש פה זירה ציבורית שהיא תוכל לומר את דבריה. נראה שיש תחרות אסורה בין הבנקים ואומר השר שנרדמתם".
- רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
- מה 68% אומר על צעירי ישראל?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...
ח"כ ינון אזולאי: "יש הצעת חוק שהגשתי יחד עם יו"ר הוועדה - לבנקים היום אין חובת ריבית, הם לא מחויבים לתת על החשבונות ולא על העו"ש, בואו קודם נחייב אותם על הריבית, אח"כ נתווכח על גובהה. יש בנקים שנותנים 6-6 וחצי אחוז, מה קורה כשהם לא נותנים את זה? רווחי הבנקים נעשו 6 מיליארד, מה מפריע לי? שהם מרוויחים שלא ביושר, שזה על חשבון החלשים זה לא ביושר, אז יספרו לי שהנגיד כל פעם מעלה את הריבית, זה עוד סיפור שצריך לטפל בו, לא יכולים להיות שהבנקים יקרעו את הלקוחות שלהם, אבל יש כאלה שיש להם 50 אלף ₪, ועליהם כל הרווח של הבנקים, והם אלה שלא מקבלים. לא ניתן ששוב ושוב ידפקו אותם".
איתן מדמון, מנכ"ל איגוד הבנקים: "אנחנו עוסקים בנושאים תחרותיים בין הבנקים ולכל בנק השיקולים שלו, באופן כללי ועקרוני, אני רוצה לחזור ולומר לכל מי שמתעסק בתחום יש אינטרס מאוד משמעותי שבראש ובראשונה מדבר על אתנו של הלקוח, זה אינטרס בראש ובראשונה שלנו כמערכת פיננסית.
ח"כ גפני: "שבענו המילים הללו, אתנו של הבנקים שיש לו מאות מיליארדים על חשבון אנשים עניים, יש לכם משהו לחדש חוץ מהמילים היפות האלה?"
מדמון: "איתנותו של הבנק היא של אתנו של הלקוח ושל האזרחים פה, כי את המחיר בסופו של הדבר משלם הציבור. הבעלים של הבנקים זה הציבור הרחב".
ח"כ גפני: "כמה הציבור הרוויח מההכנסות של 10 מיליארד שהבנקים הרוויחו בלי לעשות כלום?"
מדמון: "יחס התמסורת במדינת ישראל שהוא היחס בין רווחי הבנקים למה שמגולגל ללקוחות, הוא בין השיאים הגבוהים בעולם, אנחנו במקום שני בעולם ביחס התמסורת, זה האפס שאתה מדבר עליו".
ח"כ פרקש הכהן: "אלו נתונים של ממוצע, באופן כללי, ואין התייחסות ללקוחות קטנים, למי שעליו אנחנו מדברים".
יו"ר הוועדה גפני: "אם אתה רוצה להגיד שהכל טוב, אז חבל על הזמן, האם אתה יכול לחדש משהו בעניין של הרווחים על המשכנתאות מהעלאת הריבית ועל התשלום הנמוך על פיקודנות, וגם באשראי לעסקים? יש אצלכם דיון לשנות את המצב? המסכנים החלשים משלמים את הכסף הזה ואתם לוקחים את זה מהם, אנחנו לא נכריח אתכם להשיב, נביא חקיקה ונגיד שהבנקים ישלמו את זה. יש לכם הצעה בסדר, אין לכם הצעה, תבואו בפעם הבאה".
מדמון: "בוא נבין את הנתונים הרלוונטיים, האמירות לא מתכתבות בהכרח עם מה שקורה".
ח"כ גפני: "על הפיקדונות אתם גובים כסף הרבה יותר קטן ממה שאתם משלמים על הפיקדונות?"
מדמון: "זו טיבה של הבנקאות ברחבי העולם".
ח"כ אביחי בוארון: "אני בונה עם משפחתי את ביתי החדש, לא רציתי להגדיל את המשכנתא, והגעתי בימים האחרונים כדי לקבל הלוואה לסיים את הבית, הגעתי לנקודה של כמה אני משלם ריבית על 90 אלף שקל, לתדהמתי ראיתי 10.95 אחוז לשנה פלוס פריים, מעל 17 אחוז לשנה, אמרה לי הפקידה אין לי מה לעשות. לא חתמתי. אוכלוסייה חלשה נרמסת תחת אחוזי הריביות המשוגעים האלה. זה לא קפיטליזם זו חזירות. אתם חושבים שהציבור לא יעמוד על נפשו כשהוא צריך לשלם 17 אחוז?! לא צריך לשבור את הלקוח שלכם".
ח"כ חמד עמאר: "אתם משתמשים בכסף של הציבור, שאתה נותן הלוואה למישהו אתה לוקח את הכסף של הציבור וממנו נותן הלוואה, למה הציבור לא ייהנה מזה? בעו"ש הוא לא מקבל שקל. דיברתי עם צעיר שלקח משכנתא עם החזר של 4,000 שקל ועכשיו הוא משלם מעל 5,300 החזר, הוא שוטר, השכר שלו לא עלה בצורה קרובה לזה אפילו, הוא אמר לי שהוא מקצץ בצרכי הבית שלו. אני בטוח שאת הכסף הזה אתם נותנים לטייקונים שיש להם עשרות ומאות מיליונים כי אתם רוצים לשמור אותם בבנק. במגזר הערבי, הדרוזי והרבה מגזרים לא מחזיקים כסף בבנקים כי הם לא מאמינים בבנקים. חברת כנסת אמרה שעל 350 אלף שקל במשך 3 שנים קיבלה 1,000 שקל. דרוזי וערבי משלמים ריבית יותר מהמגזר היהודי שהוא לוקח הלוואה, למה?!".
מדמון: "לא הבנקים מחוללים את האינפלציה ולא הם שמעלים את הריבית במדינת ישראל".
אלעד מגדסי, רשות התחרות: "אנחנו עורכים מזה כמה חודשים בדיקת עומק על תחום הפיקדונות, בדיקות כאלה בארץ ובעולם לוקחים זמן, זו תהייה בדיקה מהירה, אנחנו אוספים נתונים, הדרישת נתונים הראשונה הייתה בדצמבר, אספנו נתונים מכל הבנקים, אנחנו בישורת האחרונה של הבדיקה, תוך מספר שבועות יהיו נתונים, בין חודש לשלושה חודשים. יש נתונים שכבר אני יכול לומר – חלק גדול ממה שאמרו חברי הכנסת הוא נכון, לפי סוגי לקוחות, הבנקאות שונה לגמרי בקרב לקוחות גדולים אל מול לקוחות חלשים".
"המטרה שלנו לנקוט בצעדים, כל הסמכויות של הממונה על השולחן – המטרה שסביבת הריבית של לקוחות חזקים שרואים שנהנים ממנה, שסביבת הריביות הזו תגלגל גם ליתר הלקוחות, עסקים קטנים ולקוחות קטנים. נפרסם את הנתונים יחד עם הצעדים שננקוט".
יו"ר הוועדה: "אני רוצה את הנתונים בכתב, עוד 3 חודשים עדיף שלא תביא, אדבר עם שר הכלכלה שאתם רשות מיותרת. אנחנו מדברים על זה כבר זמן רב. המצב בידיים שלכם, הצעדים שצריך לנקוט, הנתונים, אם נראה שבפרק זמן קצר לא נקבל מכם שום דבר, נפנה לממשלה ונבקש לבטל את רשות התחרות, אם תביאו נתונים שאפשר להשתמש, אז נראה שיש לכם ערך".
רויטל קיסר, סגנית המפקח על הבנקים: "אכן יש עודף נכסים על התחייבויות שמקבלות ריבית, כפי שנאמר של 500 מיליארד שקל, שזה העו"ש. אנחנו כן רואים הסתה מעו"ש לפיקדונות, האם מספיק? לא. הריבית גולגלה לאשראי בסדר גודל של 100 אחוז לכל הקהילות, הריבית על פיקדונות גולגלה בין 80 אחוז ל-100 אחוז, בתקופה של פיקדונות של 3 חודשים עד שנתיים - 100 אחוז. יש אזור שם הגלגול יותר חלש, משקי בית עד 3 חודשים, נכון לעכשיו זה 70 אחוז גלגול. הגלגול בהתחלה היה איטי, עכשיו הוא מהיר יותר".
"אנחנו דורשים מהבנקים להמשיך את הגלגול על פיקדונות, אנחנו דורשים מהבנקים ליזום פנייה אקטיבית ללקוחות, שיעור התמסורת הלך ועלה, שיעור המעבר מעו"ש לפיקדון הלך ועלה. הפיקוח על הבנקים ובנק ישראל ישקלו את כל הצעדים, כולל ההצעות שעלו פה בדיון".
- 14.ועדיין, אם יהיה מס על הרווחים, נראה שזה יעבור לחרדים. (ל"ת)הרווחים לחרדים ? 31/05/2023 22:46הגב לתגובה זו
- 13.מונעים מהקשישים קבלת שרות אישי (ל"ת)סדום ועמורה 31/05/2023 21:01הגב לתגובה זו
- 12.חיים 31/05/2023 18:05הגב לתגובה זוקודם גנבו את הקופה ורוקנו אותה . עכשיו מחפשים אשמים למה האזרחים אוכלים קש . 15 שנה הזניחו הכל . בחמשת החודשים האחרונים הגיעו לשיא השפל והזיון .
- 11.דרור 31/05/2023 17:36הגב לתגובה זוהנזק שהממשלה עשתה בחמשה החודשים מאז קמה גדול פי מאות אחוזים מהרווחים שהבנקים עשו על פי החוק . העיקר שיש את מי להאשים . איש לא יצא נגד הכספים הקואליציונים המושחתים או נגד המיליארדים שביבי חילק כשוחד כדי לגנוב את הבחירות .. לא יעזור להם העם לא אידיוט .
- 10.יוסי ק 31/05/2023 16:59הגב לתגובה זוהצבור לרבות הלקוח הקטן יכול להשקיע בקרן כספית ללא עמלות מכל סוג ובסבירות גבוהה ללא מס והוא יקבל את אותה הריבית כמו הלקוח הגדול. אבל הצבור מטומטם. למדינה יש אינטרס שהצבור ישקיע בפקדון וישלם מס מלא ובצורה הכי צינית ורעה היא מפנה את תשומת לב הצבור לפקדונות.
- יואל 31/05/2023 17:48הגב לתגובה זוהציבור בחר ביבי , הציבור שותף מלא לאסון .
- 9.גולדפינגר 31/05/2023 16:28הגב לתגובה זורוצים לטפל ברווחיות הבנקים, מאד פשוט א. תעבירו חוק שעל חשבונות עו"ש פרטיים יע עמלות של אפס "0" שקלים בחודש ב. תעבירו חוק שעל יתרה חיובית בחשבון עו"ש פרטי תינתן ריבית של 50% מריבית בנק ישראל (נכון להיום 2.375% ) אבל חברי הכנסת רק מתבכינים כאילו אין להם כח לשונות, רק לבוא בטענות לפקידות.
- 8.לילי 31/05/2023 15:47הגב לתגובה זוללא חקיקה לא יהיה שינוי . חקיקה יכולה להכניס את המשק למיתון אם לא יודעים מה עושים . ביבי מנוסה לא ייתן להעביר חקיקה משמעותית . כי ביבי רוצה שהבנקים ירוויחו וישלמו מיסים כמה שיותר .
- עזוב את ביבי 31/05/2023 17:40הגב לתגובה זוחוק הנבצרות , איפה יש חוק יותר מושחת ממנו ? בסוריה ? ברוסיה ? המדינה על ה-ז- שלו .
- 7.רועי 31/05/2023 15:10הגב לתגובה זואיפה הפושעים היו 15 שנה ששדדו את הציבור בחסות הריבית האפסית בחסות החוק.....15 שנה הבנקים מלווים את כספו של הציבור ולא נותנים שום דבר כסף שהציבור עבד עליו בדם יזע ודמעות......ועדת חקירה ממלכתית דחוף......שהמדינה התעשרה על חשבון החלשים אז הכל היה בסדר ....מדינה של פושעים.....
- משה מבני ברק . 31/05/2023 17:46הגב לתגובה זולתת לנו קצבאות שנסתובב ונעשן ונשמין . . בשביל מה רוצים שנעבוד , בעזרת השם וביבי עושים ילדים .
- 6.לקוח בבנק 31/05/2023 15:00הגב לתגובה זוגפני הצבוע! קודם תבטלו את מס הכנסה על הריבית המשולמת לבעלי עובר ושב!!!!
- 5.אתם!!! 31/05/2023 14:39הגב לתגובה זותפסיקו להסיט את הנושא, מה אתם כממשלה(!!) עשיתם לטפל ביוקר המחיה?? תקציבים למגזר החרדי ותו לא.
- 4.שולתתתת1 31/05/2023 14:17הגב לתגובה זומדובר באבסורד מי שיש לו מינוס אוטומטית משלם ריבית חריגה מי שיש לו פלוס לא מקבל דבר . צריך להכניס הוראה לריבית מינימום על היתרה והבנקים יתחרו ביניהם מי נותן יותר ריבית על העוש. בנוסף, כל עמלות המינימום לקניית מניות מופרך הרי הכל מתבצע באופן מכוני בלי פקיד...
- 3.YL 31/05/2023 14:02הגב לתגובה זולא מעט הפכו את התחום ל פרנסה אן רע בכך אבל שהיה טוב לא שמענו בכי ***וספק ענק האם שילמו מס כחוק** אכשיו הגלגל שונה הריבית אוכלת את הרווח העתידי מה עושים???? בוכים ל גפני
- 2.רובי 31/05/2023 14:00הגב לתגובה זוהאם המנהיגים מקבלים טובות הנאה? ולכן לא גורמים לתחרות והורדת המחירים מסיטים את האש לנגיד ולבנקים שפועלים אוטומטית לעליית המחירים ממשלה כושלת וצוחקת על מי שהצביע לה
- 1.ואיפה הייתם כשמחירי הנדל"ן זינקו? הא יא מטומטם?! (ל"ת)הרי זו הבעיה האמיתית 31/05/2023 13:44הגב לתגובה זו

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
