ההסכם על תקרת החוב יגרום לצמצום הנזילות המחלוקת על תקרת החוב ככל הנראה הולכת לקראת פתרון, לאחר הסכמות בין מנהיגי הרפובליקנים והדמוקרטים. המכשול הבא, עם זאת, הוא בבתי הנבחרים. שם שני הצדדים יצטרכו להשליט משמעת בקרב כל מיני מורדים מימין ומשמאל שלא מרוצים מהפשרה. בקונגרס נשמעים לא מעט קולות שסבורים שהפשרה לא טובה (כל אחד מהכיוונים שלו), ושיצביעו נגד ההסכם.   

Heard the call. RINOs congratulating McCarthy for getting almost zippo in exchange for $4T debt ceiling hike was enough to make you 🤮. (Actually, it’s so bad they won’t give a figure for the debt ceiling hike … only that it’s suspended til Q1 2025. Our bill was a year less.)

— Rep. Dan Bishop (@RepDanBishop) May 28, 2023

גם החקיקה בסנאט לא צפויה לעבור בקלות כשיש חשש מפיליבאסטר שיכול לעקב את החקיקה מעבר לחמישי ביוני אז צפויים חשבונות האוצר להתרוקן לחלוטין. מנהיג הרוב הדמוקרטי בסנאט שומר הודיע למחוקקים שצפויות הצבעות לאורך כל סוף השבוע, ומנהיג המיעוט הרפובליקני מיצ' מקונל הפציר בחבריו להעביר את החקיקה באופן חלק, אך כנראה שלא כולם ישמעו לו, כשלפחות אחד מהרפובליקנים, מייק לי, כבר הודיע שהוא יפעל להקשות עד כמה שניתן על החקיקה (מספיק סנאטור אחד כדי ליצור עיכובים פרוצדורליים כאלה ואחרים).  

I will use every procedural tool at my disposal to impede a debt-ceiling deal that doesn’t contain substantial spending and budgetary reforms. I fear things are moving in that direction. If they do, that proposal will not face smooth sailing in the Senate.

— Mike Lee (@BasedMikeLee) May 25, 2023

יחד עם זאת הנשיא ביידן הביע את בטחונו שההסכם יעבור את שני בתי המחוקקים בהצלחה. גם שוק אגרות החוב מאותת על אמונה בכך שהמשבר קרוב לסיומו. תשואות אגרות החוב לאורך כל העקום יורדות, ובעיקר האגרות הקצרות בהן התשואות זינקו לנוכח החשש מחדלות פרעון קרבה וכעת רושמות ירידות. על פי ההסכם נקבע גג להוצאות הממשל בשנת 2024 שיגרום לכך שבפועל לא תהיה עליה בהוצאות. בשנת 2025 צפויה עלייה קלה. כמו כן הוקשחו התנאים לקבלת סיוע מזון על מנת לעודד יציאה לעבודה. בתמורה, תקרת החוב תוסר לשנתיים הקרובות. כלומר, לא נקבעה תקרה חדשה אלא היא פשוט הוסרה לגמרי לעת עתה, כך שהושג שקט בגזרה הזו עד לאחר הבחירות לנשיאות.  אז הסכם, קרוב לוודאי, יהיה לנו, והוא גם יעבור את השלבים הנחוצים בבתי המחוקקים, אולי אפילו בזמן, עוד לפני שהדולר האחרון יעזוב את חשבונות האוצר האמריקאיים. אבל לא מעט טוענים שזהו מקרה קלאסי של "מכור בידיעה". כלומר הידיעה הטובה כבר גלומה במחירי השוק, שהיה במגמה חיובית יחסית עד עכשיו, אבל מעתה הפוקוס עובר לנושא הבא, ומה שמדאיג כרגע גורמים רבים בשוק הוא הנזילות.   עם הסרת המגבלות החוקיות האוצר ימהר למלא את ה"מלאי" בחשבונות המתרוקנים מה שצפוי לנקז לא מעט נזילות מהשוק בטווח הקצר והבינוני. הגדלת החוב הממשלתי תשמש בשלב הראשון לבניית הרזרבות שהתרוקנו ולא להוצאות חדשות, כך שלפחות בטווח הזמן הבינוני הכסף הזה לא חוזר לשוק, ובכך כמויות די גדולות של כסף יוצאות מהמשחק. מדובר ככל הנראה בכמה מאות מיליארדי דולרים – המספרים שמוזכרים נעים בין 600 מיליארד ל-1.2 טריליון דולר - שווה ערך לצמצום המאזן של כמה חודשים עד שנה לפי הקצב של החודשים האחרונים. כל זה יקרה במקביל להמשך צמצום המאזן עצמו של הפד', לא במקומו. כלומר הרבה הרבה פחות כסף בשוק. זה אמור לבוא לידי ביטוי בשוק המניות ואגרות החוב. הקורלציה בין רמת הנזילות לביצועי השוק נשברה לאחרונה, אבל זה לא משהו שאמור להימשך הרבה זמן.   מאקרו: העלאת ריבית נוספת - הסיפור גמור? כעת השוק צופה העלאת ריבית ביוני בוודאות של 60%, ואם זה לא יקרה ביוני זה וודאי יקרה ביולי, כך לפי "מר שוק", שצופה בוודאות של כמעט 100% שעד יולי נחווה העלאת ריבית אחת. עם זאת יש לזכור שהשוק מאד דינמי בתחזיות האלו שמשתנות די במהירות (נזכיר, שרק לפני שבועיים השוק צפה עצירה מוחלטת של העלאות הריבית והורדת ריבית עוד השנה, ציפיה שנמחקה לחלוטין). נציע תרחיש נוסף שאינו דמיוני לחלוטין. ייתכן שביוני הפד' יעדיף להמתין עם העלאה הבאה לראשונה לאחר 10 העלאות רצופות (כפי שרמז בהחלטה האחרונה), ואז, עוד לפני החלטה של יולי הנתונים שיתפרסמו יכללו התמתנות נוספת של האינפלציה והחלשות בשוק העבודה (שכבר מתחילה להיות מורגשת), ירידה בהוצאות העסקים וכו', מה שיאפשר לפד' להימנע מהעלאת ריבית גם ביולי ואולי בכלל. ניקח בחשבון את צמצום הנזילות שהזכרנו קודם לכן שמקביל מבחינה מסוימת להעלאת ריבית וייתכן שיעזור לפד' להימנע מהעלאה נוספת הן ביוני והן ביולי. כאמור, האפשרות הזו נוגדת כמעט ב-100% את תחזית השוק הנוכחית ולכן היא מאד לא סבירה, אבל הנתונים והתחזיות לא מפסיקים להשתנות כך שלא מדובר בתרחיש בלתי אפשרי. בינתיים תומך מפתיע בהמשך העלאות הריבית - קרן המטבע הבנלאומי קוראת לפד' להמשיך להעלות ריבית לנוכח האינפלציה הדביקה והעקשנית, ולהשאיר את שיעורי הריבית בשיעור גבוה עד סוף שנה הבאה. בקרן סבורים שלא יהיה מיתון בארצות הברית לנוכח הוצאות הצרכנים והשקעות החברות שממשיכים להפגין עוצמה.  מאקרו: אפשר כבר להגיד בועה בטכנולוגיה? שבוע נוסף שסקטור הטכנולוגיה מחזיק את השוק. למעשה הוא היחידי מבין 11 הסקטורים של הסנופי שרשם עליות בשבוע שעבר, עליות שהשאירו רישומם על המדדים בכללותם עד שכמעט נראה שאנחנו באמצע ראלי. השוק נתמך בעיקר על ידי הביג טק בתוספת ההייפ סביב הבינה המלאכותית. ההבדל בין מניות הטכנולוגיה הגדולות לבין כל שאר השוק בא לידי ביטוי בין השאר בפער התשואות בין מדד ה-SP500 הרגיל לבין ה-SP500 במשקל שווה שמנטרל את השפעת המניות הגדולות. הפער עומר על כ-10%, כשהמדד במשקל שווה למעשה לא עלה כלל מתחילת השנה. לא מעט סבורים שהמחירים הנוכחיים כבר גבוהים למדי ואנחנו כבר בעיצומה של בועה. הדוגמה הבולטת היא כמובן אנבידיה שנסחרת במכפיל 210 שמשקף צמיחה של חברת היטק צעירה ונמרצת ולא חברה בשווי טריליון דולר, אבל גם השאר לא זולות. אמזון ידועה במכפילים הגבוהים שלה כיון שהיא פחות מתעניינת בקטע הזה של להרוויח כסף בסופו של דבר בשורה התחתונה, לכן המכפיל שלה הוא 276. אפל במכפיל 30 לאחר זינוק של 35% מתחילת השנה ו-88% בשנה האחרונה, ומיקרוסופט 35 לאחר שטיפסה כ-40% מתחילת השנה. הפער בין מכפיל הרווח של סקטור הטכנולוגיה לבין ה-SP500 הוא הגבוה ביותר מאז שנת 2006. אותו פער עם הבנקים נמצא ברמה השלישית הגבוהה ביותר מאז החל הנתון להימדד. כמו כן, כמה מתעודות הסל הבאות נמצאת בשיא של שנה הן: QQQ (נאסד"ק 100), XLK (סקטור הטכנולוגיה). SMH (מוליכים למחצה), כך שהמגמה ברורה.    אז יש לא מעט אינדיקציות לכך שהסקטור יקר מדי, אולי אפילו בועתי. מה בכל זאת יכול להצדיק מעט את המשך הראלי? ייתכן שלכל מניה יש את הקייס שלה – השקה מוצלחת של מוצר חדש מצד אפל יוכל להצדיק את המחיר ולספק המשך צמיחה בסקטור שאפל תמציא יש מאין כפי שעשתה בעבר, רכיבה על הייפ הבינה המלאכותית ליצירת רווחים אמיתיים מצד מיקרוסופט וגוגל מצד אחד, ואניבידיה מצד שני, יכול אולי לייצר את המשך הצמיחה. בכל זאת, מדובר בציפיות מאד גבוהות שהחברות האלו תצטרכנה להצדיק.  מיקרו - מוצרי יוקרה עם תשואות יוקרתיות האיש העשיר ביותר בעולם כיום הוא ברנרד ארנו הצרפתי. מה שייצר את עושרו הוא אימפריית מוצרי היוקרה LVMA שמחזיקה מותגים כמו לואי ויטו טיפאני ושות' ועוד רבים. לעיתים קרובות הוא מתחלף במקום עם אילון מאסק בעלי טסלה,ש כיום הוא השני בעושרו. מה משותף לשתי החברות שמחזיקים האישים הללו? שתיהן נחשבות לחברות מוצרי יוקרה ומשכך שייכות למדד מוצרי היוקרה S&P GLOBAL LUXURY יחד עם חברות כמו הרמס או קרינג ועוד כ-60 חברות נוספות, רובן אירופאיות.  חברות מוצרי היוקרה נהנות ממרווח גולמי גבוה מאד (לייצר משקפי בולגרי או וונטה או תיק של לואי ויטו עולה גרושים אבל הם נמכרים במאות דולרים) וכוח תמחור חזק גם בזמנים בהם הכלכלה מקרטעת וחברות אחרות נאלצות להוריד מחירים, וכן חפיר עמוק למדי שכן כמעט בלתי אפשרי ליצור שם של מוצר יוקרה יש מאין. מה שהלקוחות מחפשים זה את השם, שכן למרות שמדובר במוצרים איכותיים, הבדלי האיכות לא מצדיקים את הבדלי המחיר.  תעודת הסל AMUNDI S&P GLOBAL LUXURY UCITS ETF נסחרת בבורסות שונות באירופה ובין החזקותיה ניתן למנות את החברות שהזכרנו לעיל כמו גם Compagnie Financière Richemont הצרפתית (האחזקה הגדולה ביותר בתעודה) ואחרות. 33% מהנכסים מגיעים מארצות הברית, 28% מצרפת ושוויץ וגרמניה תורמות כ-10% כל אחת. התעודה גובה דמי ניהול לא יוקרתיים בכלל של 0.25% לשנה.  בשלוש השנים האחרונות הניבה התעודה ממוצע שנתי של 18.8% בהשוואה ל-11.4% ב-SP500, ובשנה האחרונה 13% לעומת 1% בסנופי.