"יש את אלו שצריכים הסבר מדוע חשוב להילחם באינפלציה, ויש אלו שחיו פה בשנות ה-80"
נגיד בנק ישראל הפרופ' אמיר ירון מכנה בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה לשנת 2023 את תמונת המצב של המשק כמורכבת. מצד אחד רמת הפעילות הכלכלית גבוהה כאשר התוצר נמצא בשנה וחצי האחרונות מעל מגמתו ללא ירידה של ממש. לדבריו, "אם נסתכל על ממוצע שני הרבעונים האחרונים, כדי לנכות את השפעת רכישת כלי הרכב ברבעון הקודם שנבעה משיקולי מס – קצב הצמיחה עומד על 3.7%, בדומה מאד למגמה ארוכת הטווח. בהקשר הזה אנחנו נמצאים במקום מעט טוב יותר מזה שצפינו בתחילת השנה. זאת, בעיקר הודות לרכיב ההשקעה ולייצוא השירותים. שוק העבודה הדוק. שיעורי ההשתתפות והתעסוקה גבוהים מאד ונמצאים מעל רמתם הממוצעת ב-2019. שיעור האבטלה נמצא ברמות נמוכות מאד.
"מאידך, ישנם אינדיקטורים מסויימים המעידים על התמתנות בפעילות כמו למשל, שיעור המשרות הפנויות שאמנם גבוה מרמתו ב-2019 אך נמצא במגמת התמתנות בחודשים האחרונים. בנוסף, רכיב הצריכה הפרטית בתוצר ירד בנתון האחרון, מה שיתכן ומעיד על תחילת השפעת הריסון המוניטרי על הכלכלה. אינדיקטורים נוספים הם הפעילות בשוק הנדל"ן - כפי שזו באה לידי ביטוי ברכישת דירות ובהיקף המשכנתאות - נמצאת בירידה, יתרת האשראי הבנקאי לעסקים קטנים מצטמצמת, וקצב גיוסי ההון של חברות הייטק ירד משמעותית ביחס לשנים האחרונות. הפעילות הכלכלית במשק נמצאת ברמות גבוהות, ויחד עם זאת נראה מנתוני הקצה כי חלה התמתנות מסוימת".
בהמשך דבריו התייחס הנגיד לאינפלציה ואמר כי "חשוב להבהיר שתי נקודות חשובות: ראשית, כמו בדיאטה: הורדת חמשת הקילוגרמים האחרונים היא לפעמים הקשה ביותר. כלומר יותר קל להוריד את האינפלציה מאזור 9-10% ל-5%, מאשר מ-5% ל-2%. בנוסף, חשוב להסתכל על תמהיל האינפלציה: הירידה המהירה באינפלציה בארה"ב נובעת בעיקר מירידה חדה בסעיפי הסחורות, האנרגיה והמזון. רכיבים אלו מראש כמעט ולא עלו בישראל בין היתר לאור חוזי הגז ארוכי הטווח. לעומת זאת, אינפלציית השירותים, או הליבה מתנהגת בצורה יותר דביקה גם בישראל וגם בארה"ב. בחודש הקרוב אנחנו צפויים לראות מדד שאינו נמוך, ולהישאר בסביבת ה-5%. אולם, במהלך השנה האינפלציה צפויה לרדת, ולהתכנס לתחום היעד במהלך הרבעון הראשון של השנה הבאה. זאת, הודות למדיניות המוניטרית המרסנת".
הנגיד התייחס לביקורות שסופג בנק ישראל על רקע העלאות הריבית ואמר: "ישנם שני סוגי אנשים בישראל: אלו הצריכים הסבר מדוע שמירה על יציבות מחירים היא יעד כה חשוב, ואלו שחיו פה בשנות ה-80. באופן כללי, יציבות מחירים היא תנאי הכרחי ליציבות כלכלית. יציבות מחירים היא תנאי בסיסי לצמיחה כלכלית והגנה על כוח הקנייה של משקי הבית ועסקים. סביבת מחירים יציבה תורמת לוודאות ובכך מעודדת השקעות ויצירת מקומות עבודה, ומאפשרת לעסקים ומשקי בית לקבל החלטות מושכלות ולתכנן את העתיד".
- תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
- פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 8.ייייייישששששש 30/05/2023 16:16הגב לתגובה זוכן כן 450% אינפלציה!! ואז באה ממשלה חזקה שטיפלה בנושא והורידה האינפלציה!! אבל את ראש הממשלה הנוכחי מענין רק לא להיכנס לכלא
- 7.הדולר בדרך ל5 לדעתי. יהיה עכשיו מרוץ מטורף (ל"ת)פרנקל 30/05/2023 16:11הגב לתגובה זו
- 6.האמת? 30/05/2023 16:10הגב לתגובה זוריבית אפס חריגה, וכולם התרגלו לחשוב שזו הנורמה, אז כן, הריבית לא יכלה להישאר אפס, אבל זה שהמדינה לא מתחשבת בנוטלי המשכנתאות לקיזוז מיסים לא הגיוני לחלוטין. מצד אחד המדינה נותנת מתנות של מליונים למשקיעים שקונים דירות במתנה ובהנחה שערורייתית, וגם הופכת זוגות צעירים למשקיעים, ומצד שני לא מכירה בהוצאות המשכנתה לקיזוז מס. רק לי נדמה שמדובר בצעדים שמריחים ממש לא טוב, וכרגיל לטובת מקורבים? לכאורה
- 5.סטטיסטיקאית 30/05/2023 15:46הגב לתגובה זובסוף שנות ה- 70 הממשלה בישראל "הדפיסה כסף" וגרמה לאינפלציה מוניטרית (דומה למה שקורה היום בטורקיה). עליות המחירים בשנתיים האחרונות לא נובעות מסיבות מוניטריות (אלא מאפקט הקורונה, הסנקציות והמלחמה באוקראינה) ולכן העלאת ריבית היא פלסטר שיקטין ביקושים אבל לא יפתור את הבעיה. העלאות הריבית פשוט יגרמו למגזר מסויים לשלם על שגיאות כלכליות-פוליטיות שנעשו בארץ ובעיקר בחו"ל: העובדים, ששכרם יירד ריאלית וחלקם יפוטר מהעבודה. האם המחיר הזה אכן יגרום לירידת מחירים בטווח הארוך? ממש לא ברור שזה יקרה. מצד אחד יש בעיה מוניטרית שלא מוצאת פתרון מאז 2007: דפלציה שחונקת את הכלכלה הגלובלית. מצד שני יש כוחות שדוחפים את המחירים כלפי מעלה: מספיק שתהיה החמרה בזירת הלחימה האוקראינית או שהתיאבון האמריקאי לסכסוכים גיאופוליטיים יתרחב לזירה הסינית או האיראנית, ונקבל עוד פגיעה כלכלית רצינית במצב ששום העלאת ריבית לא מסוגלת לתקן.
- הדפיסו הרבה כסף (ל"ת)א 30/05/2023 17:24הגב לתגובה זו
- כלכלן 30/05/2023 16:48הגב לתגובה זועובדה שהרבה משקיעים חזרו להשקיע במדינה ולא רק בדירות גדולות למגורים, אלא גם בדירות קטנות להשקעה; מה שכן, מתרכזים בעיקר במחוז ת"א, או כרגיל ליד חופים.
- 4.מבין2 30/05/2023 14:58הגב לתגובה זוכדי להמנע מהאינפלציה של שנות ה-80 היית צריך להפסיק להדפיס כסף. לא להדפיס ואחר כך לגרום לכל זוג צעיר לשלם אקסטרא רבע מיליון למושחתי הבנקים.
- 3.משקיע וותיק 30/05/2023 14:23הגב לתגובה זונכון זה לא נעים ולא טוב להרבה משקי בית שנטל הריבית מכביד עליהם , אבל זה עדיף עשרות מונים מהשחיקה העקבית של הכסף שגורמת האינפלציה , אף אחד לא רוצה לחזור לשנות ה -80 שם הגענו גם ל -400% אינפלציה , אז הנגדי עושה את עבודתו גם היא אינה פופולרית.
- 2.רון גל 30/05/2023 13:47הגב לתגובה זוהישראלים בוכים בוכים ובסוף מוצאים את כולם בנתב"ג. פאק, שבוע שעבר לא הצלחתי למצוא כסא אחד פנוי בטרמינל 1.
- 1.סטודנט לכלכלה שנה א' 30/05/2023 13:36הגב לתגובה זוולהתעלם מרעשי רקע של כאלו שאין להם מושג מינימלי בכלכלה בסיסית בכדי למגר את האינפלציה.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
