מניות הבנקים נופלות ב-2.5% בעקבות התבטאות של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בכנס אלי הורביץ לכלכלה. לאומי -3.48% , פועלים -4.03% , מזרחי טפחות -4.85% , דיסקונט -5.52% , בינלאומי -4.83% . סמוטריץ' אומר שהוא שוקל להעלות את המס על רווחי הבנקים. הרווחים של הבנקים גבוהים מאוד, 6.3 מיליארד שקל ברבעון האחרון, 20 מיליארד בשנה, תשואה להון של 20%. אבל האם הדרך הנכונה להתמודד איתם זה מיסוי גבוה יותר? לא בטוח. כן, מדובר בעיוות, לבנקים יש כח עצום. הריכוזיות בתחום הבנקים בישראל גבוהה מאוד ביחס לעולם והפיקוח על הבנקים לא עשה כלום לאורך השנים כדי לעודד תחרות. הצד החיובי זה שבנקים גדולים לא נופלים (המעילה בבנק למסחר הייתה בבנק יחסית קטן). הצד השלילי הוא האמירה הידועה ש'החמצן של המדינה נמצא בבנקים' וזו בעיה. הם יכולים להרוויח סכומים עצומים כי אין לכם באמת אלטרנטיבה.

מה הפתרון? בשוק חופשי כדאי יותר לעודד תחרות, זה לבד יוריד את הרווחים שלהם. אבל מדינת ישראל מאז הקמתה לא מעודדת תחרות בתחום. הפיקוח על הבנקים דואג ליציבות הבנקים אבל גם הוא לא פועל כדי לעודד תחרות בתחום. אז אם אין תחרות מה הפלא שהרווחים של הבנקים בשמיים? מעבר לכך, הריבית במשק עלתה אבל הבנקים לא מגלגלים את כל ההעלאה לפיקדונות של הציבור וגוזרים את הרווח בין לבין. 

צריך גם לומר - כשהבנקים מרוויחים גם אתם מרוויחים מכך. הרווחים שלהם מתבטאים בקרנות ההשתלמות והפנסיה שלכם. אף אחד לא מונע מכולנו לרכוש מניות של הבנקים, או אג"ח שלהם וליהנות מהרווחים הללו.

בכל מקרה, סמוטריץ' אמר: "אי אפשר שלא לדבר במסגרת המאבק בריכוזיות וביוקר המחיה על רווחי העתק של הבנקים כתוצאה מעליית הריבית. רווחים שהם זוכים בהם מן ההפקר ומפערי ריבית גדולים בין אשראי לפיקדונות ולא ניתן לייחס אותם לעבודה קשה והתייעלות.

• אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
• "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"אני מוצא היגיון רב במיסוי רווחי היתר הללו בשיעורים גבוהים, בעיקר כדי למנוע מהבנקים את המוטיבציה להשיג אותם, ובכדי לגרום להם לגלגל אותם בחזרה אל הציבור במגוון הכלים שעומדים לרשותם. זוהי הדרך הטובה ביותר לתקן את העיוות שיוצרים פערי הריבית ולהקל על ציבור נוטלי המשכנתאות, ללא התערבות חקיקתית מזיקה כפי שמשתקף במספר הצעות חוק פרטיות שמונחות על השולחן מעת לעת ותוך שמירה על יציבות הבנקים ועל עצמאות בנק ישראל, שהיא קריטית בכלכלה מערבית מודרנית".

"נפתח מכשירים פיננסיים שיתמכו בהייטק, בתעשייה ובתשתיות, קידום חוק האיגוח, השוואת רגולציה בינלאומית שתכניס יותר שחקנים למערכת הפיננסית הישראלית, קידום מהיר של הרגולציה על שוק הקריפטו, ועוד".

 

ומה לגבי מינויי הבכירים שמתעכבים בשירות הציבורי?

סמוטריץ' התייחס לעובדה שיותר מדי תפקידים בשירות הציבורי, לא בוצעו עדיין - יו"ר רשות ניירות ערך, המפקח על הבנקים, הכלכלנית הראשית, ועוד וטען שזה קרה בכוונה כי הוא רצה קודם ללמוד את התפקידים ולהתוות מדיניות: "אני ער לביקורת על ההתמהמהות שלי באיוש שורה של תפקידי מפתח, אבל אני שלם לחלוטין עם ההחלטה שקיבלתי עם כניסתי לתפקיד להמתין עם המינויים ולעשות את זה נכון ומקצועי, ובעיקר אחרי שלמדתי את המשרד ואת אתגרי הכלכלה לעומק וכשאני יודע בדיוק לאן אני רוצה לקחת את כל אחד מהאגפים הללו ומה אני מצפה מהאישים שאמנה לכל אחד מהתפקידים.

• סאמיט מנצלת משבר דה זראסאי בהצעה לרכישת נכסים ב-450 מיליון דולר
• לאומי מספק מימון של 1.7 מיליארד לקיסטון בריבית טובה וזה עדיין מעל ריבית המשכנתא שלכם
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הבורסה ננעלה באדום: ת"א ביטוח איבד 6.9%, הבנקים 4.5% -...

"כלל האגפים ויחידות הסמך עובדים מצויין תחת בעלי התפקידים הנוכחיים הנמצאים בהארכת כהונה או במילוי מקום. כולם אנשים טובים, מוכשרים ובעלי ניסיון. כעת, עם העברת התקציב וחוק ההסדרים ולאחר תקופת למידה אינטנסיבית אני מרגיש בשל להאיץ את הליכי המינוי והם יסתיימו בעזרת השם בתקופה הקרובה. אני מניח שחלק מהם ייראו טבעיים, אחרים יפתיעו ויגרמו לחלקכם להרים גבה, אבל באתי לשנות".

 

"הכלכלה חשובה לכולם והיא חזקה"

סמוטריץ' הוסיף ש"הנחת המוצא שלי היא שכלכלת ישראל חשובה לכולם. התקציב עבר ואיתו התכנית הכלכלית, והללו טומנים בחובם מספר רב של תכניות שיזניקו את כלכלת ישראל. נוסף לכך אנחנו עמלים בימים האלה במשרד האוצר על תכנית רחבה להאצת המשק ולקידום כלכלת ישראל".

"כלכלת ישראל חזקה. המשק הישראלי חזק. החברה הישראלית חזקה. טלטלה גדולה עוברת על השוק הגלובלי ובמים הסוערים הללו אנחנו ננווט מדיניות יציבה, אחראית וממוקדת, מה שיאפשר לנו בעזרת השם לצאת מחוזקים מהסערה העולמית הזו, כפי שהיה בטלטלות העולמיות הקודמות".

סמוטריץ' התייחס לכך שישראל יצאה מהר ממגיפת הקורונה והסביר כי גם ללא קשר לרפורמה המשפטית עליית הריבית בעולם בעקבות האינפלציה מייצרת מציאות חדשה: "סביבת ריבית גבוהה, כלומר כסף יקר, גורמת לתיקון שוק טבעי, אך קשה להתעלם מכך שישראל נמצאת באיזור מסוכן עוד יותר בשל עובדת היותה של תעשיית ההייטק קטר מוביל ומשמעותי. יותר מחמישים אחוז מהייצוא מישראל הוא של סקטור ההייטק ושלוחותיו.

"אבל צריך לדעת, תעשיית ההייטק הינה תעשיית הון סיכון ומשכך היא מאד רגישה לשינויים במערכת הפיננסית העולמית. אני איש ימין כלכלי וכמדיניות אני מאמין שהשוק יודע לעשות את שלו ותפקידה של הממשלה הוא כמה שפחות להפריע. אבל בעיתות משבר לממשלות יש תפקיד מכריע, ובעקבות המשבר העולמי יתכן שבעתיד הקרוב נצטרך לנקוט במדיניות א-מחזורית.

"כשם שיש לנקוט מדיניות פיסקאלית מרסנת בשעת גאות כך יש רציונל בהגדלת השקעה בתשתיות ובמחוללי צמיחה בשעת מיתון ובמתן כלים למגזר העסקי".

 

"הגירעון נמוך - אף אחד לא חשב לפני שנה על גירעון של 1%. לפני הקורונה היינו על 3.7%"

סמוטריץ' גם התייחס לחששות בנוגע לגובה הגירעון ואמר: "מדובר בתקציב שמרני עם גירעון נמוך כפי שלא היה שנים. אם ב-2019 לפני הקורונה היינו על גירעון של 3.7%, היום אנחנו על 1.1% - זהו תקציב שמאפשר לנו כריות ביטחון רחבות מאד.

"משלחת קרן המטבע שהיתה כאן לפני מספר שבועות הביעה דעתה בפגישתה איתי ולפיה הגירעון שלנו נמוך מדי וההשקעה בתשתיות מחוללי צמיחה צריכה להיות גדולה יותר. ואני סבור שההערה הזו איננה משוללת היגיון ועלינו לבחון אותה ברצינות בעיתוי הזה, ויש כלים לכך גם לאחר העברת התקציב".

"נמשיך בעזרת השם לטפח ולהעצים את ההייטק הישראלי על ידי פיתוח ההון האנושי, מתן תמריצים, רפורמה במיסוי הבינלאומי, והגדלת השקעה בדרך של פיתוח חלופות מימון באמצעות מכשירים פיננסים חדשים. אבל במקביל נטפל גם בתעשיה המסורתית ובעולמות המסחר והשירותים ובהכנסה של אוכלוסיות נוספות לשוק התעסוקה הישראלי. 

 

סמוטריץ' גם הצהיר על כוונה להיאבק בריכוזיות בשוק המזון

"בימים אלו אני מקים וועדה למאבק עיקש בריכוזיות בשוק המזון. הוועדה תמפה את כשלי השוק במארג הכולל של היצרנים הגדולים, היבואנים גדולים, המפיצים הגדולים, והרשתות - כשלי שוק שחנקו את התחרות ויצרו תאגידי ענק קונגלומרטיים שאין אך וריע בעולם לנתחי השוק היחסיים שבשליטתם. הוועדה תהפוך כל אבן בסוגיית תיאום המחירים ושרשרת הבעלויות הצולבות במשק החלב ועוד, תמפה חסמי יבוא רגולטוריים ותגבש את ההסדרים החוקיים הנדרשים ליצירת סביבה תחרותית חופשית אמיתית שהיא קריטית להגדלת הפריון ולהורדת מחירים.