צביקה שווימר אלקטרה צריכה
צילום: יח"צ
דוחות

אלקטרה צריכה: הסבת יינות ביתן לקרפור העבירה את החברה להפסד

החברה הפסידה 10.5 מיליון שקל, לעומת רווח של 47 מיליון ברבעון המקביל. הסיבה היא זינוק בהוצאות המימון ל-52 מיליון שקל - אבל מדובר בעלויות חד פעמיות. המטרה היא כמובן לייעל את יינות ביתן באמצעות מתיחת הפנים ובחברה מקווים שזה יבוא לידי ביטוי בשיפור בהמשך ומעריכים שהמשך הסבת הסניפים לא תפגע יותר מדי בתוצאות בהמשך
נחמן שפירא | (3)

חברת אלקטרה צריכה אלקטרה צריכה -1.09% בהנהלת צביקה שווימר רושמת לכאורה רבעון חלש. התוצאה בשורה התחתונה היא מעבר להפסד נקי לבעלי המניות של 10.5 מיליון שקל לעומת רווח של 46.6 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנה שעברה. הסיבה היא זינוק בהוצאות המימון ל-52 מיליון שקל.

אבל האם זה רע? לא בטוח. הסיבה לנפילה בתוצאות נובעת בעיקר מההשקעה בפתיחת סניפי קרפור, והחלפת הסניפים של יינות ביתן ומגה. באלקטרה צריכה כמובן לא מכוונים לרבעון שהסתיים אלא לייעל את יינות ביתן באמצעות המותג החדש קרפור ולנסות למשוך מתחרים. מדובר בחלק ממהלך גדול יותר של אלקטה צריכה שכבר חיסלה את המותג מגה.

כלומר, השינוי הארגוני המשמעותי שעוברות החברות שתחת אלקטרה צריכה עשוי לבוא לידי ביטוי בהמשך, ולשם מכוונת החברה. אז אפשר להסתכל על ההפסד הנוכחי אבל אם מסתכלים על התמונה הרחבה יותר, לא בטוח בכלל שהתוצאות בשורה התחתונה כעת משקפות.

ובחזרה לשורה העליונה - אלקטרה צריכה, שהשיקה לאחרונה בארץ את קרפור, סבן אילבן, ומטפלת גם במותגים כמו אלקו, מזגני אלקטרה, קולומביה, אדידס, טושיבה ועוד, רשמה הכנסות של 1.5 מיליארד שקל, עליה של 4% לעומת 1.45 מיליארד ברבעון המקביל בשנה שעברה. מעניין לציין שהמכירות בסך הכל עלו למרות ביצוע מתיחת הפנים בסניפי הקמעונאות של החברה (מגה ויינות ביתן). איך זה קרה? התוצאות בחנויות אמנם ירדו אבל פחות מהצפוי - אלקטרה צריכה חיסלה את המותגים הקודמים אבל לא סגרה אותם במהלך החודשים שבהם הסבה אותם לקרפור. היא השתמשה בשם הגנרי 'סופר' באופן זמני כדי שמצד אחד אנשים לא יזהו את החנויות מוקדם מדי כ'קרפור' אבל גם כדי לא להישאר עם המותגים הישנים, כך שהחנויות המשיכו לפעול - תחת שם זמני.

 

הרווח התפעולי הסתכם ב-5.5 מיליון שקל, לעומת 54.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בנטרול ענף המזון (כלומר ההוצאות הגדולות על ההסבה לקרפור) הרווח התפעולי היה עולה ב-3.7% ל-54.4 מיליון שקל, לעומת 52.4 מיליון שקל ברבעון המקביל.

ה-EBITDA עמד על 90 מיליון שקל, לעומת 123 מיליון שקל, ברבעון המקביל בשנה שעברה, בעיקר בגלל הסבת הסניפים. בנטרול מגזר קמעונאות המזון, ה-EBITDA עמד על 84 מיליון שקל, לעומת 79 מיליון שקל אשתקד.

עוד פגעו בתוצאות הפעם שיערוכי הנדל"ן ברבעון המקביל בשנה שעברה. ברבעון ההוא החברה הכירה ברווחי שיערוך נדל"ן של 31 מיליון שקל. הרווח הנקי בנטרול מגזר המזון, היה מגיע ל-25.8 מיליון שקל, לעומת 49.9 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנה שעברה. החברה ייצרה תזרים מזומנים של 72 מיליון שקל, לעומת 83 מיליון שקל ברבעון המקביל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

צביקה שווימר, מנכ"ל אלקטרה מוצרי צריכה אומר על רקע הדוחות: "בנוסף להשקת קרפור, הרחבנו את הסכם הזכיינות עם אדידס בישראל שיכלול הפעלת 46 חנויות אדידס. קיבלנו לאחרונה גם את אישור הממונה על התחרות  להקמת מועדון לקוחות מבוסס כרטיס אשראי חוץ בנקאי, בשיתוף כאל, בנק הפועלים ו-bit, אשר יהווה מועדון "תחת גג אחד" לכל הפעילויות שלנו - בתחומי המזון, החשמל, המיזוג והאופנה.

"ברבעון זה, הושפעו התוצאות לשלילה מסגירת חנויות יינות ביתן לצורך שיפוץ, הסבה והשקה של 50 הסניפים הראשונים של Carrefour אך יתרת ההסבות הצפויות יבוצעו ללא סגירה משמעותית של החנויות." 

בחלוקה למגזרי פעילות: 

במגזר מוצרי צריכה חשמליים צמחו ההכנסות ברבעון הראשון של 2023 ב-6.8% ל-346.6 מיליון שקל, לעומת 324.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בחברה מסבירים כי העלייה בהכנסות נבעה בעיקר כתוצאה מגידול במכירות בתחום מערכות החימום לייצוא. הרווח המגזרי, בנטרול הכנסות אחרות, נטו הסתכם ברבעון בסך של כ-36.7 מיליון שקל, לעומת סך של כ-38.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. השינוי ברווח נבע בעיקר מהפסד פעילות הסולאר בסך של כ-2 מיליון שקל.

 

במגזר קמעונאות חשמל במסגרתו מפעילה החברה את הרשתות מחסני חשמל, שקם אלקטריק ואת שקם דיוטי פרי, טיפסו ההכנסות ברבעון הראשון של 2023, בכ-15.1% לסך של כ-484.4 מיליון שקל, לעומת סך של כ-420.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. המכירות בחנויות זהות במגזר אשר פעלו באופן מלא בתקופת הדוח, גדלו ביחס לתקופה מקבילה אשתקד בשיעור של כ-10.8%. העלייה במכירות נובעת בעיקרה בעיתוי חג הפסח ובגידול במכירות חנות הדיוטי פרי. הרווח המגזרי בנטרול הכנסות אחרות, נטו גדל לסך של כ-18 מיליון שקל, המהווה כ- 3.8% מהמחזור, לעומת סך של כ-16 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, המהווה כ- 3.8% מהמחזור.

 

במגזר קמעונאות מזון, ברבעון הראשון של 2023 הסתכמו ההכנסות בסך של כ-644.7 מיליון שקל, לעומת סך של כ-688.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. השינוי נבע בעיקר מסגירת סניפים והפעלה חלקית של סניפים, לטובת שיפוץ והסבה ל- Carrefour אשר הושקה עם פתיחתם של 50 סניפים ביום 9 במאי, 2023. המכירות בחנויות זהות במגזר זה אשר פעלו באופן מלא בתקופת הדוח גדלו בשיעור של כ-4.6% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד (חנויות שנסגרו לטובת שיפוץ והסבה – Carrefour לא נכללו בחישוב). ההפסד המגזרי בנטרול הכנסות אחרות, נטו הסתכם ברבעון הראשון של 2023 לסך של כ-49 מיליון שקל, לעומת רווח בנטרול הכנסות אחרות, נטו בסך של כ-2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, ונבע בעיקר מהירידה במחזור ההכנסות, מהאצת פחת ומגידול בעלויות שכר המטה בעיקר כתוצאה מתוכנית הרה ארגון שיושמה בשנת 2022 והאצת השקת Carrefour.

 

מגזר ספורט ופנאי, הכנסות המגזר ברבעון הסתכמו בסך של כ-72 מיליון שקל, לעומת  סך של כ-56 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2022. הגידול במחזור ההכנסות נבע מגידול בהכנסות סער, בין היתר בשל פתיחת סניפים חדשים וגידול בפעילות הסיטונאית, וכתוצאה מרכישת פעילות Adidas שהכנסותיה החלו להיכלל בתוצאות המגזר ברבעון הרביעי של שנת 2022. הרווח המגזרי בנטרול הכנסות אחרות, נטו הסתכם ברבעון הראשון של 2023 לסך של כ-6 מיליון שקל, לעומת רווח בנטרול הכנסות אחרות, נטו בסך של כ-9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. השינוי ברווח המגזרי נבע בעיקר מירידה במכירות בחנויות הזהות בשל פעילות חורף נמוכה יותר השנה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    יקר (ל"ת)
    רועי 29/05/2023 16:13
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יעל 29/05/2023 13:21
    הגב לתגובה זו
    אם כול הכבוד ,לנהל משמרת בפוקס לא מביא אותך להבין בקמעונאות מזון, ולהביא מנכל מתוסכל משופרסל, שכול עניינו המלחמה מול שופרסל ולא הצרכן, לכן הנפסד רק יעמיק
  • יוסי 29/05/2023 16:38
    הגב לתגובה זו
    חחחחח
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מנועי בית שמש
צילום: רווח הפקות ויקיפדיה

פימי מימשה מניות בית שמש ב-500 מיליון שקל

אדיר בן עמי |

קרן פימי, בניהולו של ישי דוידי, מבצעת מהלך נוסף למימוש רווחים. הקרן מכרה כ-8.8% ממניות מנועי בית שמש תמורת כ-500 מיליון שקל. בעקבות העסקה תרד אחזקת הקרן לכ-17% בלבד, לעומת שליטה מלאה שהחזיקה בעבר. המימוש נשעה בדיסקאונט של אחוזים בודדים על מחיר השוק. פימי מורווחת על ההשקעה בבית שמש פי 20, כשרוב העלייה הגיעה בשנתיים האחרונות. 

המימוש בבית שמש מצטרף למימושים שביצעה הקרן בתקופה האחרונה. מתחילת החודש מכרה פימי גם כ-13% ממניות עשות אשקלון בהיקף של כ-250 מיליון שקל. באפריל היא מכרה 15% ממניות אורביט תמורת כ-100 מיליון שקל. מדובר בשלוש עסקאות מהותיות שביחד מצטברות למימושים של כ-850 מיליון שקל בתוך פחות מחצי שנה כשבשנה שעברה היו גם מימושים גדולים. 

פימי רכשה את השליטה במנועי בית שמש בשנת 2016 מכלל תעשיות לפי שווי חברה של כ-300 מיליון שקל בלבד. השווי הנוכחי של החברה הוא כ-5.7 מיליארד שקל - כלומר, מדובר במימוש לפי שווי הגבוה כמעט פי 20 מההשקעה המקורית. 

הדוחות האחרונים של בית שמש ביטאו צמיחה בהכנסות אך שחיקה מסוימת של הרווח. ההכנסות ברבעון השני עלו ב-24% לשיא של כ-77 מיליון דולר, בעיקר בזכות מגזר המנועים שנהנה מביקוש גבוה בשוק הביטחוני בארץ ובחו"ל ושמר על רווחיות גבוהה. מנגד, השורה התחתונה נשחקה, כאשר הרווח הנקי ירד ל-7.2 מיליון דולר לעומת 9 מיליון אשתקד, בעיקר בשל זינוק בהוצאות המימון ל-3.1 מיליון דולר והשפעת מס גבוהה שנבעו מתיסוף חד של השקל והגידול במינוף בעקבות רכישת Turbine Standard. כלומר, הפעילות עצמה ממשיכה להתרחב בקצב מהיר, אך חשיפת החברה לשערי מטבע ולחוב הפיננסי מטילה משקל כבד על התוצאות המדווחות. בנטרול האירועים החריגים ברבעון נראה שהחברה היתה מרוויחה מעל 10 מיליון דולר. 

גידול בהכנסות ברבעון מול אשתקד נובע בעיקר מעליה במכירות בשני מגזרי הפעילות, בדגש על גידול במכירות מגזר המנועים. ההכנסות כוללות סך של כ-1.7 מיליון דולר הנובעים מעדכון מחירים ללקוחות ואת מכירותיה של Turbine Standard בהיקף של כ-8.6 מיליון דולר. הכנסות מגזר החלקים ברבעון צמחו בכ-4.4% לעומת הרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ-43.9 מיליון דולר (מתוכן כ-2.3 מיליון דולר מכירות פנימיות).