שלמה גרינברג
צילום: משה בנימין
הטור של גרינברג

וול סטריט לא תאפשר Default

מה עומד מאחורי עוצמתה של וול סטריט ולמה משבר החוב ייפתר?

וול סטריט לא תאפשר Default: התקשורת הפיננסית, מנהלים רבים בחברות מובילות ופוליטיקאים (בראשות דיימון מ-JPM) מחכים שציפיותיהם למיתון, שלאחרונה אמור היה להתרחש כעת או לכל המאוחר במחצית השנייה של השנה, יתממשו ובינתיים הסיכוי לכך הולך וקטן. הקונצנזוס של וול סטריט, בגדול, חיכה למיתון שלא התממש כחמישה חודשים. לפי מדד ה-S&P Global’s flash US composite PMI (מדד רכש המנהלים הגלובלי) נראה שהתפוקה הכלכלית בארה"ב הגיעה לשיא של 13 חודשים במאי. אפילו ההאטה הצרכנית שהתקשורת וכמה חברות הרתיעו מפניה לא נראית דרמטית ונפוצה - "הכלכלה עדיין על קרקע תקינה", כתב הכלכלן האמריקאי הראשי של אוקספורד אורן קלצ'קין במכתב שהוציא בתחילת השבוע שכותרתו "המיתון נותר מחוץ לטווח הראייה".

וול סטריט, צילום תמר מצפי

  וול סטריט, צילום תמר מצפי

קלצ'קין מסכם, "כאשר הצרכנים ממשיכים להוציא והעסקים ממשיכים לגייס ולהשקיע, למרות הטענות שהמיתון נמצא מעבר לפינה, אנו שומרים על הקריאה שלנו למיתון מתון שיתחיל ברבעון השלישי, אך רואים סיכון שהוא עלול להתחיל מאוחר יותר. הצרכנים - המנוע העיקרי של הכלכלה האמריקאית - ימשיכו לבזבז כל עוד ההכנסות ימשיכו לעלות". שימו לב לסגנון, "רואים סיכון שהוא עלול להתחיל מאוחר יותר...". מדוע כתב כך? כי הוא כבר "דחה" את המיתון שחזה מזה יותר משנה וחצי. נכון, יש סימני האטה מצד חברות שמוכרות לצרכן כמו HD, LOW ואפילו WMT הזהירה (לא מהאטה כמו משינוי בגישה לקניות, "זהירים יותר"). "מה שמעניין הוא", כותב הפרשן הכלכלי ג'וש שפר "שפחות מדברים על מיתון ויותר על החוב". ככה זה בעשור האחרון, מחפשים חדשות רעות בכוח והחוב יותר מפחיד מהמיתון כנראה.

לי אין ספק שהחובות ישולמו ושיגיעו להסכם. הסיבה העיקרית לאופטימיות הזו היא וול סטריט, אתם מתארים לעצמכם מה יקרה לתדמית של וול סטריט אם המערכת לא תצליח להפגיש קונים עם מוכרים?. וול סטריט כמעט ונקלעה למצב כזה בסוף 2008 מה שהוביל (בלחץ וול סטריט כמובן) את הבנק המרכזי והממשל להציף השווקים בנזילות ולהציל את בסיס הכוח של וול סטריט, הבנקים להשקעות וקבוצות ניהול הנכסים הענקיות. אבל הפעם, אם ארה"ב תחליט שלא לשלם על האגחי"ם, השוק המשני יתרסק (צריך להבין שאיגרות חוב ממשלתיות של ארה"ב עומדות בבסיס המערכת הפיננסית העולמית).

איך (אפילו טכנית) יוכלו להציל את וול סטריט? זה כשלעצמו לא מאפשר שום סיכוי ל- Default, מדוע? כי וול סטריט פשוט חזקה מדי מכדי לאפשר Default אמריקאי וכי היועצים לשני הצדדים הם מנהלים בכירים בבנקים להשקעות.

מה הסוד שמאחורי עוצמתה של וול סטריט?

7 מעצמות כלכליות התכנסו השבוע בהירושימה ודברו שם על הרבה דברים חשובים אבל כולם חשבו רק על דבר אחד, "מה יקרה בוול סטריט בנוגע לחוב האמריקאי?". גם בכנס שנערך בתחילת השנה בדאבוס, שהנושא העיקרי בו היה משבר האקלים, היו עיני כול אותם ידוענים ומנהלי החברות נשואות לרחוב הקטן שבקצה האי מנהטן שהאיתותים משם לא בישרו אז טובות לכלכלה הגלובלית, השאלה החשובה הייתה, "האם וול סטריט מאותתת על מיתון שבפתח?".

רוב מנהיגי העולם, לבטח כל שרי האוצר עוקבים, מידי יום, אחרי הנעשה שם שלא להזכיר פגישות ייעוץ עם אנשי הבנקים להשקעות. אנשים שעבדו בתפקידים חשובים בוול סטריט היו הרוב המוחלט מבין 76 שרי האוצר של ארה"ב וחלק גדול מהפקידות הבכירה (גם במשרד החוץ, הכלכלה והאנרגיה של ארה"ב).

התואר "וול סטריט" מאחד גורמים רבים שמעורבים בתעשיית ההשקעות והפיננסים. זה כולל את בנקי ההשקעות הגדולים ביותר, בנקים מסחריים, קרנות גידור, קרנות נאמנות, חברות לניהול נכסים, חברות ביטוח, ברוקרים, סוחרי מטבעות וסחורות, מוסדות פיננסיים וכן הלאה. בעבר זה היה תואר אמריקאי נטו אלא שעם השנים ובמיוחד מאז משבר 2008 ובעזרת מהפכת האינפורמציה, "וול סטריט" הפך תואר גלובלי. ההשפעה הכל כך משמעותית של וול סטריט על הכלכלה העולמית התפתחה מהכיוון שהיא, בפועל, מרכז המסחר של השווקים הפיננסיים הגדולים ביותר בעולם, במדינה עם הכלכלה הגדולה ביותר בעולם, שמציעה מגוון השקעות שאין שני לו, רמות הערכה שאין דומה להן ורמת נזילות בשווקים המשניים שאין דומה להם וגם "חלון ראווה" עסקי.

קיראו עוד ב"גלובל"

בורסת ניו יורק, המובילה הבלתי מעורערת בעולם במונחים של נפח מסחר יומי ממוצע במניות ושווי השוק הכולל של החברות הרשומות שלה ובורסת הנאסד"ק שהיא השנייה בגודלה בעולם, ממוקמות בוול סטריט. לצידן בורסות הסחורות והנגזרים שלמרות שמרכזיהן לא בוול סטריט אך הן חלק מהמערכת. למרות שדעותיהם של אנשים על וול סטריט עשויות להיות שונות מאוד ולמרות כל משברי הענק שאת רובם יצרה בעצמה, על דבר אחד אין מחלוקת והוא השפעתה המתמשכת של וול סטריט לא רק על הכלכלה האמריקאית, אלא גם על הכלכלה העולמית ברמות המקרו והמיקרו.

יש הטוענים שהחשיבות של וול סטריט נובעת מהיכולת לחזות באמצעות המדדים התפתחויות כלכליות, משברים שמתקרבים ואפילו תוצאות בחירות טוב יותר מכול מומחה. זה כמובן לא נכון. הפרופסור סמואלסון סיכם זאת כך, "וול סטריט חזתה נכון 9 מתוך 5 ההאטות האחרונות". אבל וול סטריט בהחלט מסוגלת לייצר מוסכמות כמו "הקונצנזוס" שבפועל אינו מסמל כלום מלבד ממוצע, אבל שהפך לגורם המשפיע ביותר על החלטות השקעה, אפילו יותר מהעובדות ומילא זה, כיצד מסבירים העובדה שוול סטריט משתתפת בקבלת החלטות של מועצות מנהלים בחברות הכי חשובות בעולם ואפילו מובילה את התהליך.

איך וול סטריט משפיעה על עסקים?

השקת הבואינג 787 (דרימליינר) כדוגמה, לוותה בחריגות מסיביות של עלויות ובעיות טכניות בלתי פוסקות ונמשכה 6 שנים. זה נכון שלכל מוצר חדש, לבטח מטוס, יכולות להיות בעיות אבל הדבר הבולט ב-787 היה שהבעיות נבעו בעיקר מההחלטות שהמנהלים קבלו, במסגרת הייעוץ, מוול סטריט.

בסקרים רבים שנערכו בנושא "המחויבות של הנהלות למה שרוצה וול סטריט" הסבירו מנהלים שההתחשבות שלהם בדרישות שמעלה וול סטריט נובעת מ"חובת האמון" שלהם למקסם את התשואות של בעלי המניות (הם מאמינים שמומחי וול סטריט מבינים טוב יותר בנושא). למעשה, בתי ההשקעה שמנפיקים, שמטפלים במסחר ושבדרך כלל גם משמשים כיועצים לחברות, הם שקובעים בפועל אם ומתי לשלם דיווידנד, אם לבצע רכישות או מיזוגים (מי שלמד את הרכישות של טבע לאחר שהורוביץ ז"ל ומקוב, יבדל לחיים ארוכים, עזבו, יוכל להיווכח שלעיתים הייעוץ הבנקאי אינו חופף את טובת החברות), כיצד לנסח הודעות וכו'. הבעיה היא שההישענות על הטענה שחובת הנאמנות (fiduciary duty) של מנהלים היא רק לבעלי המניות אינה נכונה מהבחינה המשפטית.

חובת נאמנות היא חובה משפטית ספציפית ובחוק אין למנהלים שום דרישה כזו, "אבל לוול סטריט יש וברור מדוע", כתב הפרופסור Gautam Mukunda מאוניברסיטאות הרווארד ו-MIT, שבין השאר נחשב מומחה מוביל בשוק ההון בתחום הזה, "כי שם הכוח. יש הרבה מצבים שבהם אנשים, אפילו מדינות, פועלים שלא בהתאם לאינטרס הכלכלי (אלא) לפי דעתה של וול סטריט שכופה למעשה את דעתה עד כדי שליטה בהחלטות חברה. מתברר", קבע Mukunda ב-2014, "שאנחנו חייבים לעשות משהו כדי לרסן את הכוח העצום והבלתי פרופורציונלי של וול סטריט".

כתלמיד של ההיסטוריה של וול סטריט אציין שמיד לאחר משבר 1929 בוול סטריט ו"תפקידה" של וול סטריט באותה חגיגה, העבירו האמריקאים את תקנות Steagall-Glass על מנת לרסן את המגזר הפיננסי כולו, תקנות שהיקשו על וול סטריט. אבל וול סטריט, תמיד, הצליחה להתחמק מהתקנות והסקטור הפיננסי (כולל תעשיית הביטוח), שוול סטריט היא "מערכת הדם" שלהם, רק הולך ומתחזק (הסקטור הפיננסי, שניזון ומזין את וול סטריט, גדל מ-2.8% ב-1950 ל-6.6% ב-2012 ומשם ל-21% ב-2021).

הטענה של חובת הנאמנות אגב, מקורה במאמר שכתב, ב-1970, הפרופסור מילטון פרידמן בניו יורק טיימס, "האחריות היחידה של המנהלים היא למקסם רווחים". המאמר הפך מאז למאמר אמונה (article of faith) של ממש. מי שטיפה חוקר בנושא מגלה שמנהלים בשורה ארוכה של חברות ענק שעובדות מול וול סטריט לאורך שנים, כולל שורה ארוכה של מנהלים בחברות ישראליות שהכרנו אישית בוול סטריט, מחזיקים באותה טענה כי, לדעתם, זה החוק.

נאסד

  נאסד"ק, קרדיט: אתר נאסד"ק

וול סטריט יודעת, באמצעות המערכת הפיננסית, לשמור על האינטרסים שלה והמשברים מאז 1929 מוכיחים זאת שהרי כל המשברים הגדולים יכולים היו להימנע באמצעות פיקוח הדוק יותר. כל ניסיונות בתי הנבחרים ונשיאים שונים להגדיל הפקוח, אפילו על דברים כמו נגזרים מסוכנים, סחורות, חוקי המכירה בחסר ואפילו הקריפטו, פשוט מתמוססים כי זה עלול לפגוע בהכנסות של "וול סטריט".

ההסבר הפשוט והנכון לכוחה של וול סטריט זה החיבור למקורות הכסף. אפוא בעולם יכולה חברת הזנק לקבל כסף לפי הערכות חלום? היכן תמצא משקיעים לחברה על סף פשיטת רגל? מהיכן משיגה חברה שבקושי מוכרת ב-100 מיליון, 300 מיליון לרכישת מתחרה, בלה, בלה, בלה ומה החברים בגולדמן סאקס מבקשים עבור דברים כאלו? חוזה ייעוץ, אופציות, ניהול המסחר ושתקשיב לעצותיהם? תבדקו מי המנהלים של החברות הפיננסיות המובילות, היכן קבלו הכשרה, תבדקו מי הלוביסטים הכי חזקים בוושינגטון" ב-2022 ביצעו 5 הבנקים להשקעות הגדולים, גולדמן סאקס, ג'י פי מורגן, מורגן סטנלי, הבנק אוף אמריקה ו-Centerview Partners , עסקאות מיזוגים ורכישות בשווי של 2.185 טריליון דולרים והכנסותיהם מביזנס זה הגיעו ל-33.3 מיליארד דולרים וזה רק מהעסקאות כאשר הלקוחות נשארים כלקוחות ייעוץ לשנים.

בנקים אלו ואחרים (יש 750 בארה"ב) שולטים בלובי אדיר כח בבתי הנבחרים וחלק גדול מהשרים האמריקאים, כמעט כל שרי האוצר, הם יוצאי בנקים כאלו וזה נכון גם ברמה הגלובלית. היכן יכולה חברת פייזר לגייס 31 מיליארד דולרים ברגע, בשמונה חלקים למימוש בין שנתיים ל-40 שנה ובעלויות כפי שעשתה לאחרונה? מהבנק? בנקאות ההשקעות, שגם נהנית מהכנסות עתק מהמסחר בני"ע וייעוץ היא גם הכח המניע שמאחורי עולם ההשקעות שגדל במהירות מאז התחילה מהפכת הטכנולוגיה. הצעתי לקוראים לראות את סדרת ארבעת החלקים של PBS ביו-טיוב, על ההיסטוריה וההשלכות של המשבר הפיננסי של 2008.

תגובות לכתבה(33):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 17.
    אביבי 30/05/2023 20:59
    הגב לתגובה זו
    על רכישת הלתיום, לא עלולה לפגוע בה?
  • שלמה גרינברג 01/06/2023 13:29
    הגב לתגובה זו
    לדעתי לא. Albemarle רכשה חברת מכרות ליתיום אוסטרלית לאחרונה וזכויות כריה בקנזס, הם בונים רזרבות משלהם. כדאי לך לעיין בכתבת הוול סטרעט ג'ורנל מהשבוע על החברה, https://www.wsj.com/articles/a-onetime-paper-maker-is-now-the-king-of-lithium-99421b8c?siteid=yhoof2
  • 16.
    אביבי 30/05/2023 20:57
    הגב לתגובה זו
    בשבועות האחרונים היא נפלה לתחתית של 1.8, האם דעתך עליה השתנתה? קראתי שיוצאים להנפקה, האם זה לא מצביע על התרסקות החלום?
  • שלמה גרינברג 01/06/2023 13:31
    הגב לתגובה זו
    היא אכן מגייסת 150 מיליון דולרים וזו הסיבה העיקרית לירידות. התרסקות החלום???
  • אביבי 01/06/2023 14:53
    להנפקה לא עבור פיתוחים חדשים אלא כדי למחזר חוב שיש להם.?
  • 15.
    ך 29/05/2023 08:20
    הגב לתגובה זו
    מתקיים הכלל "גדול מידי מכדי ליפול"
  • 14.
    תודה (ל"ת)
    t.elimeleh 28/05/2023 23:45
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    כותב 28/05/2023 20:22
    הגב לתגובה זו
    חזיר קטן מפטמים חזיר גדול שוחטים
  • 12.
    חיים 28/05/2023 18:48
    הגב לתגובה זו
    הכלכלית שלהם .בעיקר של העלאות הרבית. אל דאגה חנטרשים, ברגע שמלחמת רוסיה -אוקריינה תתרחב, היו בטוחים שהכל יקרוס לא רק העדר התעסוקה !
  • 11.
    מגן הציבור 27/05/2023 09:29
    הגב לתגובה זו
    מול עינינו נוצרת הפירמידה הגדולה בהיסטוריה. אף אחד לא ייתן לה ליפול... עד שהיא תיפול... תקרוס לתוך עצמה... תקרת החוב בארהב זו הזילות הגדולה ביותר - ארהב בפשיטת רגל הרי לעולם לא תוכל לשלם את חובה.
  • לא תפשוט רגל 31/05/2023 08:59
    הגב לתגובה זו
    לא יואן, ולא קריפטו, ולא שום דבר אחר יכול עתה להחליף את הדולר. ואת הדולרים מדפיס הפד, והוא יכול להדפיס הרבה מאד.
  • 10.
    סופוקלס 26/05/2023 20:50
    הגב לתגובה זו
    אף מדינה לא משלמת באמת את חובותיה, ובוודאי שלא ארה"ב. ממחזרים חוב. הבעיה היא לשלם את המיליארדים של הריבית, ריבית שתופחת...והשאלה מה הגבול. ואגב פיץ' מאיית להוריד דרוג האשראי של ארה"ב
  • אדית 30/05/2023 18:48
    הגב לתגובה זו
    החוב כובל את העסקים והדיפלומטיה. מחזיקי האג"ח האמריקאי יכולים להסב נזק רציני אם יחשבו שהם עם הגב אל הקיר. לא ברור איך לספור את זה בכסף. זה טנגו עם הרבה רקדנים מזיעים
  • 9.
    אסור להשקיע שקל (ל"ת)
    תל אביב 26/05/2023 18:38
    הגב לתגובה זו
  • רז 26/05/2023 21:33
    הגב לתגובה זו
    בטח ובטח עם החברות היחסית סולידיות הנמצאות במדד, ועם ההשקעה האדירה באנרגיה מתחדשת ואנחנו עוד לא הגענו למימוש של פרומיל מהפוטנציאל.
  • המחירים כאן נמוכים 31/05/2023 09:07
    הרפורמה תהרוס את הכלכלה כאן לחלוטין. כולם יועים זאת, והקובעים הולכים לתהום בעיניים פקוחות לרווחה. הממשלה הזאת חסרת אחריות לחלוטין.
  • משתתף 28/05/2023 11:43
    השוק המקומי קטן. ישנן הרבה קנוניות ובעלי ענין שיכולים ומזיזים מניות כאשר נמחזורים קטנים. רשות ניירות הערך איננה קשוחה מספיק בשמירה על המשקיעים הקטנים. הרבה מן החברות קשה להבין מה באמת המצב הפיננסי שלהם.
  • 8.
    כרגיל מאמר מענין ומנומק (ל"ת)
    שמואל 26/05/2023 17:01
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    האם באמת 26/05/2023 15:21
    הגב לתגובה זו
    שמדינות אחרות תצטרפנה לשפיכת הכספים האמריקאית באוקראינה? הבאמת רק לארה"ב יש אינטרסים עולמיים?החלוקה המשונה חרדים/חילונים ארה"ב/ עולם נראית לא סבירה,מדוע אין האזרח האמריקאי מוחה כמו הצרפתי למשל?
  • שלמה גרינברג 26/05/2023 17:05
    הגב לתגובה זו
    ראשית ארה"ב היא שהצטרפה למדינות אירופה שהובילו במימון המלחמה האוראינית. אינטרסיים עולמיים יש גם לרוסיה ולסין והאזרח האמריקאי דווקא תומך בעזרה לאוקרינה כפי שעושים הצרפתחם. ההפגנות בצרפת אינן נגד העזרה לאוקרינה אלא בגלל הפנסיה
  • זיו 28/05/2023 14:34
    אבל כולם מבינים שעדיף שהתחמושת של רוסיה תתבזבז על אוקראינה ולא על שאר מדינות אירופה ולכן שווה לעזור לאוקראינים שכל התחמושת הרוסית תגמר עליהם
  • 6.
    דניאל 26/05/2023 15:17
    הגב לתגובה זו
    אתה בעל ידע רב בהשקעות ובכלכלה אבל אתה לא מבין כל כך בהשקעות בפועל: סתם דוגמא : זוכר איך קבעת אך לפני זמן קצר מספר חודשים שמניות הקנביס בארה"ב כגן TLRY ואחרות הגיעו לתחתית וקבעו תחתית ? אז אמרת ומאז שאמרת המניות נפלו עשרות אחוזים שקבעת את זה TLRY הייתה ב מעל 3 דולר תראה אותה היום ותראה את הטרום שלה. לא כולם שוכחים את מה שאתה כותב לגבי התנהלות ארה"ב בנושא תקרת החוב מדובר בבושה וכלמה גדולה למעצמה כמו ארה"ב בושה שאין לתאר ואי אפשר לסמוך עליהם בכלל נקודה.
  • אז למה "חכם"? (ל"ת)
    שלמה גרינברג 26/05/2023 17:07
    הגב לתגובה זו
  • יואב 28/05/2023 18:18
    את כתבותיך יכול להיחשב כחכם
  • 5.
    חייב להחמיא שהמאמר מבריק (ל"ת)
    יוד 26/05/2023 14:44
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    תודה! (ל"ת)
    איתן 26/05/2023 14:33
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    לילי 26/05/2023 13:51
    הגב לתגובה זו
    כך זה הולך עד השוק יורד . לאחר הירידה מגיעים להסכמות והשוק עולה . בצד השני מריצים את המדדים עם תשואה דימיונית לחברות הייטק .
  • 2.
    קשקש 26/05/2023 13:08
    הגב לתגובה זו
    מיתון מזדחל הוא הקשה ביותר כי הוא נמשך הרבה שנים
  • ממש לא. (ל"ת)
    חן 26/05/2023 15:50
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    צחי 26/05/2023 12:57
    הגב לתגובה זו
    nvda הקפיצה אתמול את כל סקטור השבבים, מדוע קוואלקום לא מגיבה בחודש האחרון?
  • סובב ומסובב 26/05/2023 20:47
    הגב לתגובה זו
    והן תפתחנה שבבים שיתחרו באלה שקוואלקום מוכרת היום לאפל...
  • נבידיה אוכלת לה ולאינטל מהצלחת (ל"ת)
    יוס 26/05/2023 15:50
    הגב לתגובה זו
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


אילון מאסק; קרדיט: רשתות חברתיותאילון מאסק; קרדיט: רשתות חברתיות

אילון מאסק בדרך לטריליון דולר: השנה שקבעה רף חדש בצבירת הון

זינוק חד בשווי SpaceX, התאוששות מניית טסלה והערכות שווי אגרסיביות לחברות הפרטיות מציבים את אילון מאסק בעמדת זינוק להפוך לטריליונר הראשון, ומרחיבים את השפעתו הכלכלית והטכנולוגית בקנה מידה חסר תקדים

אדיר בן עמי |

אילון מאסק מסיים את 2025 כאחד מפרקי צבירת ההון החריגים ביותר שנרשמו בעת המודרנית. לא מדובר בהערכה ערכית של פעולותיו, דעותיו או עסקיו, אלא בתוצאה חשבונאית של עליות שווי חדות במספר חברות שבהן הוא מחזיק, ציבוריות ופרטיות כאחד.לפי הערכות שונות בוול סטריט, הונו של מאסק חצה בשלהי השנה את רף ה־600 מיליארד דולר, ובתרחישים אופטימיים אף מתקרב ל־750 מיליארד דולר. הפער בין ההערכות נובע בעיקר משאלת השווי של החברות הפרטיות שבשליטתו, ובראשן SpaceX ו־xAI.


גורם מרכזי בתמונה הוא חבילת האופציות שטסלה העניקה למאסק ב־2018. החבילה נפסלה פעמיים ב־2024 על ידי שופטת בדלאוור, אך בהמשך בוטלה הפסילה על ידי בית המשפט העליון של המדינה. עצם הכללת האופציות משנה משמעותית את תמונת ההון השנתית שלו. עם זאת, גם ללא האופציות, מאסק הוסיף בשנה החולפת הון בהיקף שמוערך בכ־250 מיליארד דולר. מדובר בסכום שמקביל כמעט לשוויו הכולל של האדם השני בעושרו בעולם, מייסד גוגל לארי פייג’.


המיקוד עובר לחלל

מניית טסלה עלתה בכ־20% מתחילת השנה, והוסיפה למאסק עשרות מיליארדי דולרים. עם זאת, תרומת טסלה לעלייה הכוללת בהונו הייתה משנית יחסית. הסיבה העיקרית לעלייה בשווי הייתה דווקא SpaceX. חברת החלל הפרטית, שבה מחזיק מאסק כ־40%, רשמה קפיצה חדה בשוויה המוערך, מכ־350 מיליארד דולר לכ־800 מיליארד דולר בתוך זמן קצר. העלייה מיוחסת בין היתר לצמיחה של שירות האינטרנט הלווייני Starlink ולציפיות עתידיות לפעילות בתחום מרכזי הנתונים מבוססי חלל.


בתחילת 2025 התמונה נראתה שונה. יחסיו של מאסק עם הנשיא דונלד טראמפ התערערו, מכירות טסלה נחלשו, והשוק האמריקאי נכנס לתקופה של תנודתיות חריפה בעקבות מדיניות המכסים החדשה. באפריל הוערך הונו של מאסק בכ־300 מיליארד דולר בלבד, ללא האופציות שבמחלוקת. המצב התהפך בהמשך השנה. השווקים התאוששו, טסלה התייצבה, ושווי SpaceX המשיך לטפס. במקביל, אישרו בעלי המניות של טסלה בנובמבר חבילת תגמול חדשה למאסק, הכוללת כ־425 מיליון מניות נוספות.


עם זאת, מניות אלה טרם הוענקו בפועל. מימושן מותנה בהגעה לשווי שוק של כ־8.5 טריליון דולר לטסלה, יעד שאפתני במיוחד, אשר אם יושג יוסיף למאסק הון בהיקף של כטריליון דולר.