מצעד דגלים בירושלים
צילום: הקרן למורשת הכותל

יום ירושלים ה-56: כמעט מיליון תושבים, שיאים חיוביים בבנייה, ושליליים בהגירה מהעיר

אירועי יום ירושלים יצאו היום לדרך כאשר במרכז האירועים כמדי שנה מצעד הדגלים. אלפי שוטרים יאבטחו את האירועים ורחובות רבים ייחסמו לתנועה. אבל למרות החגיגות לא הכל ורוד בירושלים; בשנה האחרונה עזבו את העיר כ-28 אלף תושבים לעומת רק כ-12 אלף שהצטרפו; מספר המובטלים בעיר גדול מהממוצע הארצי; רק בבנייה ירושלים מובילה עם מעל ל-7 אלף היתרי בנייה בשנה האחרונה
נחמן שפירא | (1)

ירושלים, בירת ישראל, נושקת למיליון תושבים. לפי נתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לכבוד יום חגה של ירושלים, עומד מספר התושבים בה על כ-980 אלף איש. כאשר 61% מתושבי ירושלים הם יהודים ואחרים, ו-39% ערבים.

ראש העיר משה ליאון טען בראיון לביזפורטל כי בשנה הבאה העיר תמנה מעל מיליון תושבים וכי הוא בטוח שההגירה לעיר תהפוך לחיובית

אירועי יום ירושלים יצאו היום לדרך כאשר במרכז האירועים כמדי שנה מצעד הדגלים שיצא לדרך מבית הכנסת הגדול ברחוב קינג ג'ורג והוא צפוי להסתיים בכותל המערבי לאחר שהצועדים יחצו בדרכם את שער שכם והרובע המוסלמי בעיר העתיקה.

למעלה מ-3,000 שוטרים יאבטחו את האירועים. בין השעות 14:00 עד 19:00 – ייחסמו לתנועת כלי רכב הרחובות בן צבי, בצלאל, המלך ג׳ורג׳, קרן היסוד, אגרון, יצחק קריב, שלמה המלך, מנשה בן ישראל, חטיבת ירושלים, צנחנים, הנדסה, מנהרת צה"ל, חיים בר לב לכיוון דרום, סולטאן סולימן לשני הכיוונים וגם כל הצירים המובילים אליהם. ממשטרת ישראל נמסר כי הצירים יפתחו בהדרגה, בהתאם להתקדמות החוגגים. בזמן צעדת הדגלים, הרכבת הקלה לא תפעל בתחנות שסמוכות לכיכר צה״ל משני הכיוונים. בנוסף, התחבורה ציבורית באזור תיסע בצירים חלופיים.

שליש חרדים

כשליש מתושבי העיר חרדים, מהווים מחצית מכלל היהודים בעיר, ורבע מכלל החרדים בישראל.  אוכלוסיית ירושלים גדלה בשנת 2022 בכ-13,200 תושבים. מקור הגידול הוא תוספת של כ-20 אלף תושבים מריבוי טבעי וכן עלייה של 8.5 אלף עולים לעיר. העיר עדיין סובלת ממאזן הגירה שלילי של מעל 15 אלף איש.

בשנת 2022 עזבו את ירושלים כמעט 28 אלף תושבים, כאשר רק כ-12 אלף הצטרפו לעיר מישובים אחרים. בית שמש, תל אביב-יפו ובני ברק הם היישובים העיקריים שמהם מהגרים לירושלים. בית שמש, תל אביב-יפו וגבעת זאב הם היישובים העיקריים שאליהם עוברים העוזבים את העיר. ירושלים היא היישוב בו מתגוררים  כ-10% מכלל תושבי המדינה. העיר מאופיינת באוכלוסייה 'צעירה', כאשר שליש מתושבי העיר הם ילדים בני 14-0. זאת לעומת 20% בחיפה ו-18% בתל אביב.

הקרן למורשת הכותל

יום ירושלים בכותל. צילום הקרן למורשת הכותל.

240 אלף דירות

מספר הדירות למגורים בירושלים בשנת 2022 עמד על 241,118, כ-8.5% מכלל הדירות למגורים בישראל. 28% מהמבנים בירושלים הם בני 2-1 דירות. 26% מהמבנים בירושלים הם בני 5-3 דירות, 43% מהמבנים הם בני 30-6 דירות, ו-2% מהמבנים הם בני 40-31 דירות. בירושלים שכיחות המבנים הגדולים בני 41 דירות ויותר נמוכה בהשוואה לערים גדולות אחרות כגון אשדוד (8.3%), בת ים (8%), נתניה (4.7%), חולון (4.4%), תל אביב-יפו (3.7%) ופתח תקווה (3.3%).

קיראו עוד ב"בארץ"

 

יותר צפוץ

היחס בירושלים בין גודל האוכלוסייה לכמות הדירות הוא 4 נפשות לדירה, לעומת 3.3 בממוצע הארצי. מבין הערים הגדולות, רק בבית שמש (4.9 נפשות) ובני ברק (4.4 נפשות) היחס גדול יותר.

צפיפות הדיור בירושלים גבוהה מזו שבערים הגדולות האחרות, למעט בני ברק. ב-2022 ממוצע הנפשות לחדר בירושלים עמד על 1.12 נפשות לחדר, לעומת 1.21 בבני ברק, 0.84 באשדוד, 0.75 בנתניה, 0.73 בפתח תקווה, 0.72 בבאר שבע ובתל אביב-יפו, 0.70 בראשון לציון ו-0.68 בחיפה (הממוצע הארצי עמד על 0.84).

אלופת  הבנייה

בשנת 2022 הונפקו היתרי בנייה עבור כ-7,280 דירות בירושלים, כ-9.3% מכלל הדירות בהיתרי הבנייה שהונפקו בישראל. הנתון מהווה שיא במספר ההיתרים שהונפקו בעיר ובארץ, גידול של פי 2 לעומת שנת 2021. התחלות הבנייה בירושלים בשנת 2022 היו כ-7% מכלל התחלות הבנייה בישראל.

בשנת 2022 החלה בנייתן של 4,460 דירות בירושלים, עלייה של 41% לעומת שנת 2021. לשם השוואה, בכלל הארץ הייתה עלייה של 5% בלבד.  25% מהדירות שהחלו בבנייתן בעיר היו במסגרת התחדשות עירונית. 88% מהדירות בבנייה בירושלים נבנו בבניינים חדשים, וכ-12% התווספו לבניינים קיימים (כ-520 דירות).  כ-76% מסך הדירות בבניינים חדשים, נבנו בבניינים בני 20 דירות ויותר ו-34% בבניינים בני 50 דירות ויותר. 44% נבנו בבניינים רבי-קומות (בני 10 קומות ויותר).

בשנת 2022 הסתיימה בנייתן של כ-3,070 דירות בירושלים, עלייה של כ-70% לעומת שנת 2021. משך זמן הבנייה הממוצע של בניין בירושלים עומד על כ-30.1 חודשים, לעומת הממוצע הארצי שעומד על כ-27 חודשים. ממוצע משך זמן הבנייה המשוקלל לפי מספר הדירות בבניין מסתכם ב-39.4 חודשים בירושלים, לעומת הממוצע הארצי שעומד על 33.1 חודשים.

בסוף שנת 2022, עמד מספר הדירות בבנייה פעילה בירושלים בכ-10.5 אלף דירות, עלייה של 21% לעומת סוף שנת 2021. שטח התחלות הבנייה בירושלים לכל הייעודים עמד על מיליון מ"ר. מכלל שטח התחלות הבנייה בירושלים בשנת 2022, כ-71.4% נועד לבנייה למגורים וכ-28.6% לבנייה שלא למגורים.

 

שיאים של עסקאות

ירושלים הובילה בעסקאות הנדל"ן של דירות חדשות בשנת 2022. סך הדירות החדשות שנמכרו בירושלים  עמד על 2,200 דירות, כ-5.4% מסך הדירות החדשות שנמכרו בארץ.

תושבי ירושלים מייצרים גם פחות פסולת לעומת הממוצע הארצי. בעיר מייצר כל תושב כ-1.6 ק"ג פסולת ליום לעומת הממוצע הארצי שעומד על 1.8 ק"ג. גם במים תושבי העיר חסכוניים יותר, עם צריכה של כ-68.2 מ"ק מים לנפש, פחות מהממוצע הארצי העומד על כ-80 מ"ק לנפש.

בשנת 2022 היו רשומים בירושלים כ-378 אלף בעלי רישיון נהיגה וכ-288 אלף כלי רכב,  כלומר כ-1.3 מורשים לנהוג לכל כלי רכב . 41% מתוכם נשים.

 

בשנת 2022 היו בירושלים כ-252.3 אלף משקי בית – כ-9% מכלל משקי הבית בישראל.

כ-172 אלף משקי בית היו של יהודים ואחרים (כ-68% מכלל משקי הבית בעיר), וכ-80 אלף היו משקי בית ערביים (כ-32%).  כמעט שני שלישים (65%) מתושבי ירושלים בני 20 ומעלה גרים בעיר מאז לידתם, לעומת 34% בממוצע הארצי.

 

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה במהלך שנת 2021 נולדו לתושבי ירושלים 25,847 תינוקות. מתוכם 16,763 נולדו לנשים יהודיות ואחרות (כ-65%) ו-9,084 – לנשים ערביות (כ-35%). התינוקות שנולדו לתושבי ירושלים היו 14% מסך התינוקות שנולדו בישראל במהלך שנה זו

 

התושבים מרוצים?

55% מתושבי ירושלים מרוצים ממצבם הכלכלי: 74% מהיהודים לעומת 26% מהערבים (67% בכלל האוכלוסייה בישראל). 44% מתושבי ירושלים דיווחו שהם מתקשים לכסות את ההוצאות החודשיות של משק הבית: 23% מהיהודים לעומת 78% מהערבים (26% בכלל האוכלוסייה). 35% מתושבי ירושלים דיווחו שהם חשו עניים בשנה האחרונה, 77% מהערבים (12% בכל הארץ). 89% מהירושלמים בני 20 ומעלה מרוצים מחייהם (זהה לשיעור הארצי – 89%): 93% מהיהודים ו-82% מהערבים. 93% מתושבי ירושלים המועסקים מרוצים מעבודתם (92% בכלל האוכלוסייה).

 

220 אלף תלמידים

בבתי הספר בירושלים  לומדים כ-222 אלף תלמידים,  מתוכם כ-138 אלף תלמידים בבתי הספר היסודיים. בחינוך העברי לומדים 85,144 תלמידים, מהם כ-58 אלף תלמידים בפיקוח החרדי, כ-15 אלף בפיקוח הממלכתי-דתי וכ-12.2 אלף בחינוך הממלכתי.

 

בשנת 2022 למדו 44.1 אלף סטודנטים בכל המוסדות להשכלה גבוהה במחוז ירושלים.  19.4 אלף סטודנטים למדו באוניברסיטה העברית, 18.4 אלף סטודנטים למדו ב-8 מכללות אקדמיות ו-6.3 אלף – ב-5 מכללות אקדמיות לחינוך.

 

 יותר מובטלים

לפי הנתונים, אחוז המשתתפים בכוח העבודה בירושלים ב-2022 היה 50.4%, לעומת 63.3% בממוצע הארצי. באוכלוסייה היהודית בירושלים הגיע אחוז המשתתפים בכוח העבודה ב-2022 ל-55.3% (לעומת 66.7% בקרב כלל האוכלוסייה היהודית בארץ). באוכלוסייה הערבית היה אחוז המשתתפים בכוח העבודה בירושלים 42% (47.1% בקרב כלל האוכלוסייה הערבית בארץ).

 

שיעור התעסוקה בירושלים בשנת 2022 הגיע ל-47.4% (ברמה הארצית – 60.9%). שיעור התעסוקה בקרב האוכלוסייה היהודית בירושלים היה 52.4% (לעומת 64.4% בקרב כלל האוכלוסייה היהודית בארץ). באוכלוסייה הערבית היה שיעור התעסוקה 38.7% (44.5% בקרב כלל האוכלוסייה הערבית בארץ).

אחוז הבלתי מועסקים בירושלים בשנת 2022 הגיע ל-6.1% (ברמה הארצית – 3.8%). אחוז הבלתי מועסקים בירושלים בקרב האוכלוסייה היהודית ב-2022 עמד על 5.3% (לעומת 3.5% בקרב כלל האוכלוסייה היהודית בארץ). אחוז הבלתי מועסקים בירושלים בקרב האוכלוסייה הערבית היה 7.9% (5.5% בקרב כלל האוכלוסייה הערבית בארץ).

 

מתוך כ-347 אלף מועסקים העובדים בירושלים, 18.5% עבדו בענף החינוך, 14.8% – בשירותי בריאות ובשירותי רווחה וסעד , 10.6% – במינהל מקומי, מינהל ציבורי וביטחון וביטוח לאומי חובה, 9.9% – במסחר סיטוני וקמעוני ותיקון כלי רכב מנועיים ואופנועים, 7.2% – בשירותים מקצועיים, מדעיים וטכניים, 6.2% בבינוי  והשאר עבדו בענפים אחרים.

86.2% מהמועסקים תושבי ירושלים עובדים ביישוב מגוריהם, לעומת 72.5% מתושבי חיפה, 65.5% מתושבי תל אביב-יפו, 60.8% מתושבי אשדוד, 43.8% מתושבי פתח תקווה ו-36.9% מתושבי ראשון לציון.

 

 

 

 

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ב"ה כן ירבו , ישרושלים היא בירתנו הנצחית ! (ל"ת)
    שלמה 18/05/2023 15:45
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).