יום ירושלים ה-56: כמעט מיליון תושבים, שיאים חיוביים בבנייה, ושליליים בהגירה מהעיר
ירושלים, בירת ישראל, נושקת למיליון תושבים. לפי נתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לכבוד יום חגה של ירושלים, עומד מספר התושבים בה על כ-980 אלף איש. כאשר 61% מתושבי ירושלים הם יהודים ואחרים, ו-39% ערבים.
אירועי יום ירושלים יצאו היום לדרך כאשר במרכז האירועים כמדי שנה מצעד הדגלים שיצא לדרך מבית הכנסת הגדול ברחוב קינג ג'ורג והוא צפוי להסתיים בכותל המערבי לאחר שהצועדים יחצו בדרכם את שער שכם והרובע המוסלמי בעיר העתיקה.
למעלה מ-3,000 שוטרים יאבטחו את האירועים. בין השעות 14:00 עד 19:00 – ייחסמו לתנועת כלי רכב הרחובות בן צבי, בצלאל, המלך ג׳ורג׳, קרן היסוד, אגרון, יצחק קריב, שלמה המלך, מנשה בן ישראל, חטיבת ירושלים, צנחנים, הנדסה, מנהרת צה"ל, חיים בר לב לכיוון דרום, סולטאן סולימן לשני הכיוונים וגם כל הצירים המובילים אליהם. ממשטרת ישראל נמסר כי הצירים יפתחו בהדרגה, בהתאם להתקדמות החוגגים. בזמן צעדת הדגלים, הרכבת הקלה לא תפעל בתחנות שסמוכות לכיכר צה״ל משני הכיוונים. בנוסף, התחבורה ציבורית באזור תיסע בצירים חלופיים.
שליש חרדים
כשליש מתושבי העיר חרדים, מהווים מחצית מכלל היהודים בעיר, ורבע מכלל החרדים בישראל. אוכלוסיית ירושלים גדלה בשנת 2022 בכ-13,200 תושבים. מקור הגידול הוא תוספת של כ-20 אלף תושבים מריבוי טבעי וכן עלייה של 8.5 אלף עולים לעיר. העיר עדיין סובלת ממאזן הגירה שלילי של מעל 15 אלף איש.- השיפוצניקים זעקו בכנסת: במל"ל מתכננים להחזיר את הפלשתינים לישראל
- כמה זמן לוקח לבנות בניין, למה זה מתארך ואיך זה ישפיע על מחירי הדירות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנת 2022 עזבו את ירושלים כמעט 28 אלף תושבים, כאשר רק כ-12 אלף הצטרפו לעיר מישובים אחרים. בית שמש, תל אביב-יפו ובני ברק הם היישובים העיקריים שמהם מהגרים לירושלים. בית שמש, תל אביב-יפו וגבעת זאב הם היישובים העיקריים שאליהם עוברים העוזבים את העיר. ירושלים היא היישוב בו מתגוררים כ-10% מכלל תושבי המדינה. העיר מאופיינת באוכלוסייה 'צעירה', כאשר שליש מתושבי העיר הם ילדים בני 14-0. זאת לעומת 20% בחיפה ו-18% בתל אביב.
יום ירושלים בכותל. צילום הקרן למורשת הכותל.
240 אלף דירות
מספר הדירות למגורים בירושלים בשנת 2022 עמד על 241,118, כ-8.5% מכלל הדירות למגורים בישראל. 28% מהמבנים בירושלים הם בני 2-1 דירות. 26% מהמבנים בירושלים הם בני 5-3 דירות, 43% מהמבנים הם בני 30-6 דירות, ו-2% מהמבנים הם בני 40-31 דירות. בירושלים שכיחות המבנים הגדולים בני 41 דירות ויותר נמוכה בהשוואה לערים גדולות אחרות כגון אשדוד (8.3%), בת ים (8%), נתניה (4.7%), חולון (4.4%), תל אביב-יפו (3.7%) ופתח תקווה (3.3%).- רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
- מה 68% אומר על צעירי ישראל?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...
יותר צפוץ
היחס בירושלים בין גודל האוכלוסייה לכמות הדירות הוא 4 נפשות לדירה, לעומת 3.3 בממוצע הארצי. מבין הערים הגדולות, רק בבית שמש (4.9 נפשות) ובני ברק (4.4 נפשות) היחס גדול יותר.
צפיפות הדיור בירושלים גבוהה מזו שבערים הגדולות האחרות, למעט בני ברק. ב-2022 ממוצע הנפשות לחדר בירושלים עמד על 1.12 נפשות לחדר, לעומת 1.21 בבני ברק, 0.84 באשדוד, 0.75 בנתניה, 0.73 בפתח תקווה, 0.72 בבאר שבע ובתל אביב-יפו, 0.70 בראשון לציון ו-0.68 בחיפה (הממוצע הארצי עמד על 0.84).
אלופת הבנייה
בשנת 2022 הונפקו היתרי בנייה עבור כ-7,280 דירות בירושלים, כ-9.3% מכלל הדירות בהיתרי הבנייה שהונפקו בישראל. הנתון מהווה שיא במספר ההיתרים שהונפקו בעיר ובארץ, גידול של פי 2 לעומת שנת 2021. התחלות הבנייה בירושלים בשנת 2022 היו כ-7% מכלל התחלות הבנייה בישראל.
בשנת 2022 החלה בנייתן של 4,460 דירות בירושלים, עלייה של 41% לעומת שנת 2021. לשם השוואה, בכלל הארץ הייתה עלייה של 5% בלבד. 25% מהדירות שהחלו בבנייתן בעיר היו במסגרת התחדשות עירונית. 88% מהדירות בבנייה בירושלים נבנו בבניינים חדשים, וכ-12% התווספו לבניינים קיימים (כ-520 דירות). כ-76% מסך הדירות בבניינים חדשים, נבנו בבניינים בני 20 דירות ויותר ו-34% בבניינים בני 50 דירות ויותר. 44% נבנו בבניינים רבי-קומות (בני 10 קומות ויותר).
בשנת 2022 הסתיימה בנייתן של כ-3,070 דירות בירושלים, עלייה של כ-70% לעומת שנת 2021. משך זמן הבנייה הממוצע של בניין בירושלים עומד על כ-30.1 חודשים, לעומת הממוצע הארצי שעומד על כ-27 חודשים. ממוצע משך זמן הבנייה המשוקלל לפי מספר הדירות בבניין מסתכם ב-39.4 חודשים בירושלים, לעומת הממוצע הארצי שעומד על 33.1 חודשים.
בסוף שנת 2022, עמד מספר הדירות בבנייה פעילה בירושלים בכ-10.5 אלף דירות, עלייה של 21% לעומת סוף שנת 2021. שטח התחלות הבנייה בירושלים לכל הייעודים עמד על מיליון מ"ר. מכלל שטח התחלות הבנייה בירושלים בשנת 2022, כ-71.4% נועד לבנייה למגורים וכ-28.6% לבנייה שלא למגורים.
שיאים של עסקאות
ירושלים הובילה בעסקאות הנדל"ן של דירות חדשות בשנת 2022. סך הדירות החדשות שנמכרו בירושלים עמד על 2,200 דירות, כ-5.4% מסך הדירות החדשות שנמכרו בארץ.
תושבי ירושלים מייצרים גם פחות פסולת לעומת הממוצע הארצי. בעיר מייצר כל תושב כ-1.6 ק"ג פסולת ליום לעומת הממוצע הארצי שעומד על 1.8 ק"ג. גם במים תושבי העיר חסכוניים יותר, עם צריכה של כ-68.2 מ"ק מים לנפש, פחות מהממוצע הארצי העומד על כ-80 מ"ק לנפש.
בשנת 2022 היו רשומים בירושלים כ-378 אלף בעלי רישיון נהיגה וכ-288 אלף כלי רכב, כלומר כ-1.3 מורשים לנהוג לכל כלי רכב . 41% מתוכם נשים.
בשנת 2022 היו בירושלים כ-252.3 אלף משקי בית – כ-9% מכלל משקי הבית בישראל.
כ-172 אלף משקי בית היו של יהודים ואחרים (כ-68% מכלל משקי הבית בעיר), וכ-80 אלף היו משקי בית ערביים (כ-32%). כמעט שני שלישים (65%) מתושבי ירושלים בני 20 ומעלה גרים בעיר מאז לידתם, לעומת 34% בממוצע הארצי.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה במהלך שנת 2021 נולדו לתושבי ירושלים 25,847 תינוקות. מתוכם 16,763 נולדו לנשים יהודיות ואחרות (כ-65%) ו-9,084 – לנשים ערביות (כ-35%). התינוקות שנולדו לתושבי ירושלים היו 14% מסך התינוקות שנולדו בישראל במהלך שנה זו
התושבים מרוצים?
55% מתושבי ירושלים מרוצים ממצבם הכלכלי: 74% מהיהודים לעומת 26% מהערבים (67% בכלל האוכלוסייה בישראל). 44% מתושבי ירושלים דיווחו שהם מתקשים לכסות את ההוצאות החודשיות של משק הבית: 23% מהיהודים לעומת 78% מהערבים (26% בכלל האוכלוסייה). 35% מתושבי ירושלים דיווחו שהם חשו עניים בשנה האחרונה, 77% מהערבים (12% בכל הארץ). 89% מהירושלמים בני 20 ומעלה מרוצים מחייהם (זהה לשיעור הארצי – 89%): 93% מהיהודים ו-82% מהערבים. 93% מתושבי ירושלים המועסקים מרוצים מעבודתם (92% בכלל האוכלוסייה).
220 אלף תלמידים
בבתי הספר בירושלים לומדים כ-222 אלף תלמידים, מתוכם כ-138 אלף תלמידים בבתי הספר היסודיים. בחינוך העברי לומדים 85,144 תלמידים, מהם כ-58 אלף תלמידים בפיקוח החרדי, כ-15 אלף בפיקוח הממלכתי-דתי וכ-12.2 אלף בחינוך הממלכתי.
בשנת 2022 למדו 44.1 אלף סטודנטים בכל המוסדות להשכלה גבוהה במחוז ירושלים. 19.4 אלף סטודנטים למדו באוניברסיטה העברית, 18.4 אלף סטודנטים למדו ב-8 מכללות אקדמיות ו-6.3 אלף – ב-5 מכללות אקדמיות לחינוך.
יותר מובטלים
לפי הנתונים, אחוז המשתתפים בכוח העבודה בירושלים ב-2022 היה 50.4%, לעומת 63.3% בממוצע הארצי. באוכלוסייה היהודית בירושלים הגיע אחוז המשתתפים בכוח העבודה ב-2022 ל-55.3% (לעומת 66.7% בקרב כלל האוכלוסייה היהודית בארץ). באוכלוסייה הערבית היה אחוז המשתתפים בכוח העבודה בירושלים 42% (47.1% בקרב כלל האוכלוסייה הערבית בארץ).
שיעור התעסוקה בירושלים בשנת 2022 הגיע ל-47.4% (ברמה הארצית – 60.9%). שיעור התעסוקה בקרב האוכלוסייה היהודית בירושלים היה 52.4% (לעומת 64.4% בקרב כלל האוכלוסייה היהודית בארץ). באוכלוסייה הערבית היה שיעור התעסוקה 38.7% (44.5% בקרב כלל האוכלוסייה הערבית בארץ).
אחוז הבלתי מועסקים בירושלים בשנת 2022 הגיע ל-6.1% (ברמה הארצית – 3.8%). אחוז הבלתי מועסקים בירושלים בקרב האוכלוסייה היהודית ב-2022 עמד על 5.3% (לעומת 3.5% בקרב כלל האוכלוסייה היהודית בארץ). אחוז הבלתי מועסקים בירושלים בקרב האוכלוסייה הערבית היה 7.9% (5.5% בקרב כלל האוכלוסייה הערבית בארץ).
מתוך כ-347 אלף מועסקים העובדים בירושלים, 18.5% עבדו בענף החינוך, 14.8% – בשירותי בריאות ובשירותי רווחה וסעד , 10.6% – במינהל מקומי, מינהל ציבורי וביטחון וביטוח לאומי חובה, 9.9% – במסחר סיטוני וקמעוני ותיקון כלי רכב מנועיים ואופנועים, 7.2% – בשירותים מקצועיים, מדעיים וטכניים, 6.2% בבינוי והשאר עבדו בענפים אחרים.
86.2% מהמועסקים תושבי ירושלים עובדים ביישוב מגוריהם, לעומת 72.5% מתושבי חיפה, 65.5% מתושבי תל אביב-יפו, 60.8% מתושבי אשדוד, 43.8% מתושבי פתח תקווה ו-36.9% מתושבי ראשון לציון.
- 1.ב"ה כן ירבו , ישרושלים היא בירתנו הנצחית ! (ל"ת)שלמה 18/05/2023 15:45הגב לתגובה זו

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029
הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.
המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.
על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.
המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח.
- טראמפ בישראל: צפי לעומסים גדולים בירושלים; הרכבות יתוגברו
- תנועת הרכבות - חזרה לשגרה; תחנת השלום חוזרת לפעילות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.
