עובדים
צילום: Unsplash

הבורסה לני"ע וקבוצת SFI משיקות קרן אימפקט משותפת להכשרת והשמת עובדים מאוכלוסיות גיוון

בשלב השני הכוונה לצרף חברות ציבוריות שישתלבו כמשקיעות ומעסיקות פוטנציאליות

דור עצמון |

הבורסה לניירות ערך וקבוצת Social Finance Israel) SFI) מודיעות על מהלך משותף ראשון להקמת קרן השקעות אימפקט הראשונה מסוגה בישראל. הקרן תפעל בהתאם למודל השקעות אימפקט בו ההכשרה ממומנת על ידי משקיעים חברתיים והפרט משלם על הכשרתו רק אם בוצעה השמה בשכר גבוה, כך שההחזר תלוי תוצאות והמודל נותן מענה הוליסטי ומוטיבציה לכל הצדדים להגיע לפתרון בעיית ההשמה המגוונת.

 

הקרן המשותפת צפויה לאגד בתוכה מספר פרוייקטים, מקצועות ואוכלוסיות ועם מספר מעסיקים וספקי הכשרה והשמה. הקרן מתבססת על מודלים חברתיים-כלכליים שפיתחה SFI לשילוב אוכלוסיות מהפריפריה החברתית והכלכלית למקצועות נדרשים בשכר גבוה. הקרן תתבסס מחד על הידע והניסיון של קבוצת SFI ושל רשת Social Finance העולמית, ומאידך על מאגר החברות הציבוריות הנסחרות בבורסה בתל אביב, אשר מהוות משקיעות ומעסיקות פוטנציאליות במסגרת הפרוייקט. כמו כן, טרם היציאה לפרוייקט יבוצע סקר בקרב החברות הציבוריות על מנת להבין מהם התפקידים החסרים ביותר בכל חברה. שיתוף הפעולה יאפשר לשלב עובדים חדשים ממגוון אוכלוסיות בתחומי ההייטק, פיננסים ושוק ההון, לוגיסטיקה, תשתיות, אנרגיה ובמגוון מקצועות רחב בהן פועלות החברות ציבוריות.

עד היום SFI פיתחה והשיקה שלוש אג"ח קריירה לשילוב אוכלוסיות בהיי-טק: אג"ח 'הזנק הגליל' במסגרתה הוכשרו צעירים וצעירות דרוזים, אג"ח 'מפתחים', להכשרת גברים חרדים, ולאחרונה אג"ח נוסף, ‘Developers Institute’ לעולים חדשים בעיקר מאוקראינה ורוסיה ויוצאי אתיופיה. תוצאות ראשונות של האג"ח מצביעות על אחוזי השמה גבוהים של מסיימי התוכנית ביחס למצב השוק בעת הנוכחית.

 

שיתוף הפעולה של הבורסה עם SFI לקידום הקרן, נעשה בהמשך לקמפיין חברתי של הבורסה, שעלה לפני מספר חודשים תחת הסלוגן "#ישראל מתגייסת", ונועד לשמר ולחזק את הגיוון התעסוקתי בישראל. במסגרת הקמפיין, קראה הבורסה לממשלה ולחברות במשק לא לוותר על הגיוון התעסוקתי ולפעול למען אוכלוסיות שונות בישראל ולהמשך שילובן בשוק העבודה.

 

מחקרים רבים מוכיחים לאורך שנים כי כלכלה צומחת היא כזו הנשענת על גיוון תעסוקתי: חברות שבהן יש העסקה מגוונת, הן חברות מצליחות יותר, חדשניות יותר וחזקות יותר. מחקר של חברת הייעוץ הגלובלית בוסטון קונסולטינג גרופ BCG, שכלל כ-1,700 חברות מרחבי העולם, מצא כי חברות שבהן נרשם גיוון שהוא מעלה מהממוצע היו חדשניות יותר ורווחיות יותר: ההכנסות מחדשנות היו גבוהות ב-19% ונתוני הרווח לפי ריבית ומס (EBIT) גבוהים בכ-9% לעומת חברות שבהן הגיוון נמוך. העסקה מגוונת היא גם בסיס ליותר הנהלות מגוונות, אתגר משמעותי העומד בפני חברות רבות.

 

בחודשים הקרובים תפותח התשתית של הקרן ויפורסם קול קורא לספקי הכשרה ומעסיקים שיעמדו בכללי הקרן, שתהיה מבוססת תוצאות. מדידת האימפקט והתוצאות אליה מכוונת הקרן הן קליטת העובדים במשרות המותאמות להכשרה שקיבלו, בשכר מתאים תוך שמירה על התמדה בעבודה לאורך זמן. הכספים שיוחזרו לקרן כנגד הצלחות, יאפשרו למשקיעים לבחור להשקיע בפרוייקטי אימפקט נוספים.

 

ירון נוידרפר, מנכ"ל ומייסד SFI: "בהסתכלות על שוק העבודה המשתנה, ולמרות מאמצי הממשלה וריבוי השחקנים הפועלים בזירה לטובת שילובן של אוכלוסיות בתעסוקה איכותית, האתגר המרכזי הוא ההתחייבות לתוצאות תעסוקתיות בהשמה, בהתמדה ובשכר ראוי. SFI והבורסה לניירות ערך זיהו את הצורך בפתרון יצירתי, גמיש ובר-קיימא לשילובן של אוכלוסיות מגוונות, תוך הסתכלות תוצאתית על תעסוקת המשתתפים. כל זאת, תוך הבנה שלצד הרווח הכלכלי, עומדים רווחים חברתיים ולאומיים חשובים לא פחות".

קיראו עוד ב"בארץ"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

משפחה ישראלית מטיילת בנור סולטאן קרדיט: chat gptמשפחה ישראלית מטיילת בנור סולטאן קרדיט: chat gpt

הסכמי אברהם שמו את קזחסטן על המפה - היעד הבא של הישראלים

אחרי ההכרזה על הצטרפות הסכמי אברהם, קזחסטאן צפויה להפוך ליעד חם עבור התיירים הישראליים, אז מה יש לראות במדינה המרכז אסייתית?

הדס ברטל |

הצטרפותה של קזחסטן להסכמי אברהם, מסמנת התפתחות דיפלומטית משמעותית. ישראל וקזחסטן אומנם בקשרים שוטפים, אבל החותמת הדיפלומטית והתיווך האמריקאי מעלים את היחסים לשלב גבוה יותר. זה עשוי להוביל גם לעלייה משמעותית בהיקף הסחר והעסקאות בין המדינות, כשלישראלי "הממוצע" זה יתבטא בעיקר בעוד אזור שניתן לטייל ולנפוש בו. כן, יעד תיירותי נוסף. כבר כעת ניתן לבקר ולטייל במדינה הגדולה, אבל על רקע ההסכם, זה ירחיב את האפשרויות, יוביל לטיסות ישירות, וישים את קזחסטן על המפה של התייר הישראלי.  

ביום חמישי האחרון, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שוחח טלפונית עם נשיא קזחסטן קאסים-ג'ומארט טוקאייב וראש הממשלה בנימין נתניהו, והודיע כי קזחסטן היא "המדינה הראשונה בכהונתי השנייה" שמצטרפת למסגרת, שהוקמה ב-2020 לנרמול יחסים בין ישראל למדינות מוסלמיות. טוקאייב, שהגיע לוושינגטון עם מנהיגי אוזבקיסטן, טורקמניסטן, טג'יקיסטן וקירגיזסטן, תיאר את הצעד כ"המשך טבעי" למדיניות קזחסטן של דיאלוג ויציבות אזורית. טקס חתימה רשמי צפוי להתקיים בקרוב בבית הלבן, עם כוונה להרחיב את המעגל למדינות נוספות, כולל סעודיה שמתוכננת לביקור וושינגטון ב-18 בנובמבר, אם כי לא צפויה הכרזה על הסכם וגם לא על נורמליזציה, אם כי יכול להיות שהטון מהמפגש יהיה חיובי.   

החשיבות של המהלך עולה על ההיבט הסמלי: קזחסטן, שמקיימת יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל מאז 1992, מצטרפת כמדינה מוסלמית מרכז-אסייתית ראשונה, מה שמרחיב את ההסכמים מעבר למזרח התיכון ומחזק את ישראל בעיני העולם לאחר ביקורת על מלחמת עזה. מבחינה גיאופוליטית, זהו צעד אמריקאי לחיזוק ציר נגד השפעת סין, רוסיה ואיראן, קזחסטן, שגובלת ברוסיה ובסין ומחזיקה במאגרי אורניום (כ-40% מייצור העולם) ונפט, משמשת כגשר אסטרטגי. במקביל להכרזה נחתמו עסקאות בשווי 16 מיליארד דולר, כולל רכישת מטוסי בואינג ופרויקט כריית טונגסטן ב-1.1 מיליארד דולר בתמיכת בנק EXIM האמריקאי, שמטרתם להבטיח גישה מערבית למשאבים קריטיים. עבור ישראל, זה פותח דלתות לשיתופי פעולה בטכנולוגיה, חקלאות וסייבר, עם פוטנציאל להסכמי סחר חופשי דרך האיחוד האירואסייתי.

עבור הישראלי הממוצע, ההשפעה המיידית של ההסכמים תהיה תיירותית: פתיחת שמיים פוטנציאלית תהפוך את קזחסטן שנתפסה כיעד מרוחק ומסתורי, לנגיש כמו גיאורגיה או אזרבייג'ן. חברות תעופה ישראליות בוחנות קווים ישירים לאלמטי ולנור-סולטן (לשעבר אסטנה), שיקצרו את הטיסה ל-5 שעות בלבד, בהשוואה ל-7-9 שעות כיום דרך איסטנבול או דובאי. כניסה ללא ויזה ל-30 יום מאז 2017, יחד עם עלויות נמוכות שירדו עוד יותר, הופכים את המדינה לאופציה משתלמת למשפחות ולמטיילים עצמאיים. בחצי השנה הראשונה של 2025 ביקרו במדינה 7.5 מיליון תיירים, עלייה של 25%, והממשלה שואפת ל-12 מיליון ב-2026.

נור-סולטן, הבירה הצעירה שנוסדה ב-1997 ותוכננה על ידי אדריכלים כמו נורמן פוסטר, משלבת עתידנות עם שורשים נוודיים ומציעה ביקור של יומיים-שלושה כחלק מטיול רחב יותר. העיר אירחה השנה מעל 500 אירועים בינלאומיים, כולל הופעה של ג'ניפר לופז וכנס קומיק-קון בהובלת אנדי סירקיס, מה שהוביל לעלייה של 13% בתיירות.