בנק הפועלים התרשל - וישלם פיצויים של 900 אלף שקל
בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל לאחרונה ערעור שהגישה אישה על גובה סכום הפיצוי שבנק הפועלים היה צריך לשלם לה לאחר התרשלותו. התרשלות הבנק נבעה מהסרת עיקול מחשבונו של בעלה לשעבר של האישה, מה שאיפשר לו להבריח את הכספים מהחשבון אותם היה צריך לשלם לה עפ"י הסכם הגירושין, לפי פסיקת בית הדין הרבני. סגנית הנשיא יהודית שבח קיבלה את ערעור האישה על אופן חישוב החוב בבית משפט השלום, השופטים יונה אטדגי ושלומית יעקובוביץ הצטרפו לעמדתה. בית המשפט דחה את ערעור הבנק על חיובו לשלם לאישה, וקבע כי הבנק ישלם לה כ-300 אלף שקל יותר ובסך הכל כ-900 אלף שקל.
שופטי בית המשפט המחוזי בתל אביב דנו לאחרונה בשני ערעורים על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב שהתקבל בחודש ינואר בשנה שעברה. תחילת הסיפור בהליך משפטי אותו ניהלה האישה בבית הדין הרבני כנגד בעלה לשעבר, לאחר שהגיעה איתו להסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין בשנת 2015. חודש לאחר מכן, הוציא בית הדין צו עיקול להבטחת זכויותיה. צו העיקול ניתן על הכספים של בעלה לשעבר בחשבון שניהל בבנק הפועלים בסניף בית הכרם בירושלים. צו העיקול תפס סכום של 917 אלף שקל שהיו מופקדים בחשבון. בצו העיקול צוין בין היתר כי "צו זה יישאר בתוקף עד להוראה אחרת מביה"ד".
בשל "היעדר פעילות בתיקים מזה זמן רב" הורה בית הדין בחודש ספטמבר 2017 על "הקפאת התיקים למשך שלושה חודשים", ובסוף חודש דצמבר 2017 ניתנה הוראה על סגירתם. בשנה לאחר מכן הורה בית הדין, להעביר לאישה מהחשבון של בעלה לשעבר סכום של 50 אלף שקל. כשניגשה האישה לבנק התברר לה כי "הסוסים ברחו מהאורווה", וכי בעלה לשעבר משך את הכספים שהיו במהלך התקופה דצמבר 2017 - ינואר 2018, והותיר שם 18 אלף שקל בלבד. האישה נותרה בפני שוקת שבורה, ובית הדין דרש מהבנק הסבר.
הבנק טען בתחילה כי מדובר בטעות אנוש, וכי בן זוגה לשעבר של האישה ביצע הברחת כספים, ושהבנק הוטעה לחשוב כי צו העיקול בוטל. הבנק אף שילם לאישה את 50 אלף השקלים אשר היו אמורים להיות מועברים אליה לפי החלטת בית הדין. בהמשך כפר הבנק בחבותו, והעלה טענות שונות ומשונות. למשל שהאישה זייפה את צו העיקול.
- בכתובה היה כתוב - חצי מיליון שקל לאישה, כמה באמת שולם?
- ביה"ד הגדול לא התערב: הבעל ישלם שליש מהכתובה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בית הדין הרבני קבע בשנת 2019 כי חובו של בן זוגה לשעבר של האישה לפי הסכם הגירושים משנת 2015 עומד על 563 אלף שקל. האישה הגישה תביעה כנגד בנק הפועלים על הסכום שהיה בחשבונו של בעלה לשעבר 917 אלף שקל ממנו הופחת הסכום שהבנק שילם לה. בחודש יוני 2020 פתחה האישה נגד בן זוגה לשעבר תיק בהוצאה לפועל על סכום זה. לאחר מכן תוקן כתב התביעה כנגד הבנק והאישה עתרה לחייב את הבנק בתשלום חובו החלוט של בעלה לשעבר.
"הצליח להטעות את הבנקאי"
הבנק טען להגנתו כי "בן זוגה לשעבר של האישה ניגש לבנק והמציא את החלטות בית הדין הרבני הנ"ל על מחיקת התביעה", וכי הוא "הצליח להטעות את הבנקאי" וכי ביצע "הברחת כספים מהחשבון". הבנק טען כי אין לבוא בטרוניה לבנק וכי עם מחיקת התביעה - פקע מאליו צו העיקול.
בדיון בית משפט השלום שנערך בתביעה התברר כי הפקיד שהסיר את העיקול מעל חשבונו של הבעל לשעבר, אם בכלל נרשם, ואפשר לו למשוך את הכספים שהיו מופקדים בו, הלך לבית עולמו, וכי עדות פקיד הבנק שהעיד מטעמו, התבטאה בהנחות ובהסקת מסקנות מהכתובים בלבד.
בית המשפט השלום קבע בפסיקתו כי הבנק לא הוכיח כי בעלה לשעבר של האישה הטעה אותו. בנוסף קבע כי גם אם היה מוכיח זאת "אין זה מעלה או מוריד" לעניין מחדלו. בית המשפט פסק כי העדויות שהובאו מטעם הבנק "הינן בגדר שמועות והשערות" ודחה את הטענה שהעיקול פקע נוכח סגירת התיקים.
- ניסתה לעקוף איסור פיטורים בהריון - ותפצה עובדת
- השותפים הסתכסכו - ואז נחשפה התמונה האמיתית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
בנוסף מצא בית משפט כי "מארג העובדות והראיות משתלב עם גרסת התובעת לפיה עקב מחדל של הבנק, על אף שצו העיקול הומצא כדין, העיקול לא נרשם בספריו ולכן הגרוש פעל בחשבון ללא הגבלה". בית משפט השלום קבע כי "הבנק התרשל ויש קשר סיבתי בין מחדלו ובין הנזק. העיקול הוטל כדין, הבנק אישר את קבלת הצו אך לא פעל לפיו. מכיוון שהגרוש רוקן את החשבון, נוצר קשר סיבתי בין מחדל הבנק לנזק שנגרם לתובעת".
האישה טענה בערעור בבית המשפט המחוזי כי יש לחייב את הבנק לשלם לה פיצוי לפי הסכום של תיק ההוצאה לפועל שפתחה כנגד בעלה לשעבר 867 אלף שקל ולא כפי שנפסק 563 אלף שקל. בנק הפועלים ערער והלין על סוגית החבות, והתמקד בטענה לפיה צו העיקול, שניתן לאחר מתן פסק-הדין של בית הדין הרבני פקע לאור מחיקת התביעה בבית הדין, וכי גם אם הבנק כשל בהתנהגותו, הרי אין קשר סיבתי בין התנהגותו לבין הנזק. הבנק גם טען כי דין העתירה להידחות, בהיותה עותרת לכפל ריבית והצמדה.
"לגרסת הבנק אין שחר"
סגנית נשיא בית המשפט המחוזי יהודית שבח ביקרה את בנק הפועלים על התנהלותו וקבעה כי "לגרסה שהציג הבנק אין שחר והיא לא נסמכה על תשתית ראייתית כלשהי, וכי הסיבה בגינה נהג הבנק בניגוד גמור לצו העיקול ואפשר לגרוש למשוך את כל הכספים המעוקלים - נותרה עלומה". עוד טענה השופטת כי הטענה לפיה נסמך הבנק על החלטת סגירת התיק והניח שצו העיקול פקע – גם נוגדת במובהק גרסה קודמת של הבנק, משנת 2018.
השופטת תקפה את התנהלות הבנק ואמרה כי "התבוננות על ההחלטה הלקונית, שכל המלל שלה מתבטא במשפט אחד לפיו "בהמשך להחלטת בית הדין, ולאור היעדר פעילות בתיקים מורה על סגירת התיקים" כעל החלטה עניינית בדבר פקיעת צו עיקול שנועד להבטיח מזונות אשה לפי הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק-דין - הינה מרחיקת לכת".
השופטת שבח ציינה כי במהלך הדיון לפנינו אישר הבנק כי "בנק לא יסיר עיקול לפני שיראה החלטה שמסירה את העיקול".
"ביטול צו עיקול כהרף עין וכלאחר יד, ללא בקשת תגובה וללא מתן החלטה מושכלת - יכול להביא לתוצאות הרות אסון, כך שפרשנות הבנק להיתכנות ביטול צו העיקול "על הדרך" או כדרך אגב - אינה מתקבלת על הדעת.
השופטת גם ציינה כי טענת הבנק על כך שהסתמך על סגירת התיק בבית הדין הרבני לא מסתמכת על התקנות. לפי תקנות בית הדין הרבני: "להבטחת זכויות בנכסים שלגביהם הוגשה תביעה בבית-הדין או להבטחת זכויות לפי פסק-דין, רשאי בית-הדין ליתן צו עיקול על נכסים או זכויות שבידי הנתבע וכן על נכסים או זכויות. כמו כן: "זכה התובע בתביעתו, ימשיך העיקול לעמוד בתוקפו עד שפסק הדין יבוצע". ולכן אין מקום לטענת הבנק בנושא.
השופטת מסכמת כי "להפרת הבנק את צו העיקול לא ניתן הסבר עובדתי גם לא הצדק משפטי, ובדין מצא אותו בימ"ש אחראי לנזקי האישה".
השופטת שבח קיבלה את טיעוני האישה על גובה הפיצוי אותו על הבנק לשלם לה. השופטת הסבירה כי "בית המשפט השלום פסק לאישה רק את הסכום שנקבע ע"י בית הדין בהחלטתו משנת 2019, אף שמדובר בסכום שמקורו בהסכם הגירושין משנת 2015, ואף שבית הדין ציין במפורש כי "בשלב זה ביה"ד לא דן בנושא ההצמדה". אלא משהכספים נושא צו העיקול נועדו להבטיח את תשלום החוב, ומשהחוב עבר להליכי גביה בהוצאה לפועל, ממילא מנגנון השערוך הקובע הוא זה שבתיק ההוצל"פ (שהגיע נכון לשנת 2021 לכמעט מיליון שקל).
"ההתלבטות לגבי היום הקובע, יום הגשת התביעה המתוקנת, או יום מתן פסק דינו של בית משפט קמא, היא חסרת תוחלת מעשית, משממילא הסכומים הרלבנטיים גבוהים מסכום התביעה שהועמד על סך 867 אלף שקל, המהווה את תקרת סכום החיוב.
"לעמדתי יש לקבל את הערעור ולקבוע כי חלף הסכום שנפסק ע"י בימ"ש השלום 563 אלף שקל, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה, יבוא 867 אלף שקל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה".
השופטת דחתה את ערעור הבנק וקיבלה את ערעורה של האישה על חישוב גובה הפיצוי. השופטת שבח קבעה כי הסכום אותו ישלם בנק הפועלים לאישה יעמוד על כ-900 אלף שקל בתוספת 45 אלף שקל שכר טרחת עורכי דין. השופטים אטדגי ויעקוביץ הצטרפו לפסיקתה.
- 7.אבי רפ 11/05/2023 18:04הגב לתגובה זוככה בנק הפועלים חזק על חלשים גרושות, כשהמנהלים שוחים במיליונים ומבלבינים כספים מהצד (ראו פרשות שהבנק מעורב בהם)
- 6.יוסי 10/05/2023 20:35הגב לתגובה זובסוף הבנק שילם והבעל הרוויח.
- 5.אור 10/05/2023 17:16הגב לתגובה זוכול הבנקים התקדמו רק בנק פועלים נשאר מאחור מאוד מיושן ומזלזל בלקחותיו .
- 4.אבי 10/05/2023 15:51הגב לתגובה זוסוף סוף הבנק ישלם...הייתי לקוח שלהם 23שנה..בנק עם שירות חסר אחריות...בנק שרומס את הלקוח...בנק שמנוהל על ידי מנובלים חסרי אחריות.
- 3.זו לא הפעם הראשונה שבנק הפועלים מתרשל (ל"ת)אחד שיודע 10/05/2023 12:17הגב לתגובה זו
- 2.מגיע להם, בנק הפועלים בנק כזה (ל"ת)אפי 09/05/2023 13:43הגב לתגובה זו
- 1.חסוי 09/05/2023 11:19הגב לתגובה זושירבו אנשים כמותם שיקחו כסף מבנקים כי צריך לבדוק טוב טוב את החשבון של כל אחד ומי שיש לו חשבון לרעתו שיתבע את הבנק

המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי
בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.
מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.
שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"
המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.

המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי
בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.
מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.
שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"
המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.
