אמור: כשהנראות יוצרת את המהות - קידוש וחילול ה' והריצה אל הבנקים
אם תגגל "בנק אוף אמריקה" באנגלית תקבל את התוצאה הבאה או משהו דומה לה (כתלות במיקום ובגורמים נוספים שמשפיעים על האלגוריתם של גוגל):
>>> מדור פרשת השבוע של ביזפורטל
תוצאה ראשונה מפנה לאתר הבנק, לאחר מכן מופיעות שאלות שכיחות שנשאלות על הבנק וכד'. תוצאות לגיטימיות וענייניות. לעומת זאת אם תגגל PacWest, שמו של הבנק שנקלע לקשיים לאחרונה, התוצאה תהיה דומה יותר לצילום המסך הבא:
גוגל תראה לך כותרות זועקות על פשיטת רגל, נפילות במחיר המניה, וידיעות על קריסות הבנקים מהשבועות האחרונים. הבדלים דומים יתקבלו אם תשווה את תוצאות החיפוש בגוגל של בנק כמו ג'יי פי מורגן, עוד אחד מהבנקים הגדולים בארצות הברית, לאלו של של ווסטרן אליאנס, בנק נוסף שמתמודד עם קשיים.
על פי כתבת אתר בלומברג ג'סיקה קארל "אפקט גוגל" הזה הוא בעצמו אחת הסיבות לכך ששני הבנקים האזוריים בסכנת התמוטטות בעקבות "ריצה אל הבנקים", בעוד שני הבנקים הגדולים (נראים לפחות) יציבים כבטון. לפעמים הנראות היא לא פחות חשובה מהמצב האמיתי, ואולי אפילו חשובה בהרבה.
מדוע מתרחשת "ריצה אל הבנקים"? אחד ממקורות הרווח של הבנקים הוא ההבדל בין הריבית שהם משלמים לזו שהם מקבלים על השקעותיהם. אתה מפקיד כסף בבנק תמורת ריבית נמוכה יחסית, והבנק משתמש בכסף להשקעות, בדרך כלל להלוואות בריבית גבוהה יותר. ההפרש שנוצר בין מה שהוא משלם למה שהוא מקבל יוצר את הרווח. בדרך כלל מדובר בעסק רווחי ובטוח.
מה קורה כאשר מי שהפקיד את כספו רוצה אותו בחזרה? אין בעיה, הבנק בדרך כלל ישמור מספיק כסף בצד לדרישות היומיומיות של המפקידים לכספם. במקרה הצורך הוא גם יכול להנזיל חלק מההשקעות ולהחזיר את הכסף למפקידים. אבל מה קורה אם הרבה מאד אנשים רוצים את הכסף בבת אחת? לכאורה גם אין בעיה, הבנק ינזיל את ההלוואות ויחזיר את הכסף לא? ובכן, לא ממש. כי אם צריך למכור בבת אחת הרבה מאד השקעות מחירם יצנח, ואז לבנק לא יהיה מספיק הון להחזיר את כל ההפקדות.
זה בדיוק מה שקורה בתופעה שמכונה "הריצה אל הבנקים", אותה ראינו בשבועות האחרונים ביחס למספר בנקים בינוניים וקטנים בארצות הברית, ושהשוק חושש שתלך ותתרחב. אם אנשים היו "רצים" אל "בנק אוף אמריקה", הוא גם כנראה היה מתמוטט. הם פשוט לא עושים את זה, ולכן הבנק יציב (חוץ מזה שהממשל כנראה יחלץ אותו במקרה שתרחיש אימים כזה יתגשם).
אז למה בכל זאת אנשים "רצו אל הבנקים" האזוריים? בגלל הנראות. בגלל החשש שהבנק במצוקה וכספם בסכנה. החשש הזה בעצמו הופך לנבואה שמגשימה את עצמה וגורם לכך שהבנק באמת נכנס למצוקה, מוכר נכסים בזול ונכנס לחדלות פרעון. אם אתה מחפש בגוגל את אתר הבית של הבנק שלך, ומקבל ידיעות על קריסה שלו, כנראה שלא תמשיך לשתות בנחת את כוס האספרסו שלך, אלא תרוץ מיד לנסות להציל את כספך. אם התוצאות יראו את אתר הבית של הבנק ומידע פרסומי חיובי אתה תשאר רגוע. הנראות, כאמור, יוצרת את המהות. (לפעמים, לבנק באמת יש הפסדים שלא יאפשרו לו להחזיר את החוב, ואז הריצה "מוצדקת" לכאורה, אם כי עדיין הרסנית. במידה ולא תתרחש הבנק יצליח על פי רוב להתאושש וההשקעות יחזרו לשווין, או שזרם הפקדות חדש יצליח לכסות את הגרעון בהון).
מותר לפוליטקאים לסחור במניות?
דיאנה פיינסטיין בת ה-89 היא החברה המבוגרת ביותר בסנאט. הפוליטיקאית מהמפלגה הדמוקרטית מכהנת לסרוגין מטעם מדינת קליפורניה מאז שנת 1992 (השנה היא הודיעה שלא תתמודד שוב). היא נשואה לבנקאי ההשקעות ריצ'ארד בלום. הונם של הזוג מוערך בכ-200 מיליון דולר. צייצן הטוויטר המכונה unusual whales מצביע על כמה עסקאות מעוררות חשד שסייעו לזוג לצבור את הונם המרשים.
הנה כמה מאותן עסקאות: בתחילת ינואר 2020 השתתפה פיינסטיין בשימוע עם CDC - הגוף הממונה על מניעה ושליטה במחלות, בעקבות החשש להתפרצות מגפת הקורונה. מיד לאחר הישיבה בעלה מכר מניות בשווי כמה מיליוני דולרים, כאלה שהיו יכולים להיפגע מהתפרצות המגפה. זמן קצר לאחר מכן אכן נרשמה התמוטטות בשוק. במאי 2018 ישבה פיינסטיין בעדות של מרק צוקרברג מחברת מטא (פייסבוק באותו זמן), מבלי לגלות שבינואר אותה שנה רכש בעלה מניות של פייסבוק במאות אלפי דולרים. באותו שימוע תמכה פיינסטיין בעמדת צוקרברג. הפוזיציה של בני הזוג בחברה התגלתה רק מספר חודשים לאחר מכן. קודם לכן, בשנת 2009, רכשו פיינסטיין ובעלה מיליון דולר בחברת ביוטכנלוגיה, ששבועות מספר לאחר מכן זכתה למענק ממשלתי של 24 מיליון דולר. צייצן הטוויטר מראה עסקאות נוספות מן הסוג הזה. כמובן שכל הסיפורים אלו לא מוכיחים שהתבצע מעשה לא חוקי כלשהו. למעשה חברי הסנאט יושבים בעדויות ושימועים אין ספור, ועוסקים בעניינים הנוגעים לחברות רבות, וקשה לצפות מהם להיות מודעים לכל אחזקה משפחתית או להימנע מכל עיסוק שאיכשהו קשור לתיק ההשקעות שלהם. בכל זאת המקרה של פיינסטיין תופס כותרות בגלל העושר הרב ומספר לא מועט של עסקאות "מוצלחות מדי" שלה ושל בעלה, עד כדי כך שעמיתתה חברת הקונגרס הרדיקלית אלכסנדריה אוקאסיו קורטז קראה להתפטרותה. נלמד זכות על הסנאטורית הוותיקה שכל מעשיה חוקיים וכשרים, אבל שוב, הנראות לא פחות חשובה מהמהות, ולפעמים היא כל המהות עצמה. בעקבות סיפורים כאלה ואחרים בארצות הברית גוברים הקולות לאסור בבכלל על נבחרי הציבור לפעול בשוק ההון בדיוק בגלל הבעיות האלו. מחקרים אף מראים שהנבחרים מגיעים לתוצאות הרבה מעל הממוצע בהשקעותיהם. או בגלל שהם מאד מוכשרים בהשקעות, או פשוט בגלל שיש להם מידע שאין לשאר הציבור. כנראה האפשרות השניה. נשאלת השאלה, עד כמה חשוב לשמור על תדמית נקיה? האם מעשים שרק "נראים" רע, הופכים לדבר רע בעצמם? פרשת השבוע, פרשת אמור עוסקת בנושאים רבים, רובם סובבים סביב נושא הקדושה - קדושת הכהנים, הזמנים הקדושים (פרשת המועדות) וכן הלכות הקשורות לבית המקדש ולקורבנות (שגם הם מכונים "קדשים"). בלב הפרשה מופיעים כמה פסוקים קצרים ההמעלים לראשונה את אחד המושגים החשובים ביותר ביהדות, שאף הוא קשור לקדושה, קידוש וחילול השם. כך מתוארת המצווה במילים קצרות בפרשת השבוע:AOC has asked Dianne Feinstein to resign. Feinstein, 89 years old, has some of the most unusual trades in Congress, over her thirty year career. In that time, her net worth sky rocketed to over $200 million. Let’s look at some of her unusual trades: pic.twitter.com/qKyDkTbqCU
— unusual_whales (@unusual_whales) May 4, 2023
- 4.כתבה נהדרת, תודה! (ל"ת)עירד 24/05/2023 09:53הגב לתגובה זו
- 3.כתבה מעולה! נהניתי מכל רגע! (ל"ת)יורי 05/05/2023 15:38הגב לתגובה זו
- 2.רן 05/05/2023 09:16הגב לתגובה זוהתאור פה הוא לוקה כאילו אנחנו בעולם הישן בו בנקים באמת שמרו מזומנים בכספת. בעידן הדיגיטלי הבנק רק מנהל רישום של הכספים, והכסף רשום לא בספרים ובספרים של בנקים אחרים. שאתה בה למשוך חשבון של מיליון דולר אתה לא מקבל אותו במזומן, אתה מעביר אותו לבנק אחר, אז הבנק מוריד מספר במקום אחד ובנק אחר מוסיף מספר בספרים.. מה שבאמת מביא לקריסה זה שבנקים מפסיקים להלוות לבנקים, בימים כתיקונם בנקיםתלא היו נופלים גם המשיכה גדולה של פקדונות, בנק אחר היה ממן להם את זה בלי בעיה. רק שבגלל המשבר הפיננסי הבנקים לא מלווים יותר בקלות אחד לשני וזה למעשה לב הבעיה
- 1.דמיקולו פיזדמטה 05/05/2023 07:28הגב לתגובה זושכחת פרט קטנטן. אתה מפקיד כסף בבנק תמורת ריבית נמוכה יחסית, והבנק משתמש בכסף להשקעות ממונפות. הדגש הוא על ממונפות. כלומר על ה-100 שקל שאתה מפקיד, בערך 1,000 הולכים להלוואות והשקעות. וזו הסיבה העיקרית שלבנק אין את ההון להחזיר במקרה של התנפלות המונית.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
יוסי כהן, ראש המוסד (יוטיוב)האם ראש המוסד קיבל טובות הנאה מטייקון ולמה המשטרה לא חקרה?
ולמה זה לא בכותרות הראשיות בתקשורת? גילויים חדשים שנחשפו בשבוע שעבר מייצרים תחושה שיוסי כהן השתמש בדירת ג'ימס פארקר וקיבל טובות הנאה והמשטרה העלימה עין ו"הוציאה" את העדויות על כהן מתיק החקירה נגד נתניהו - לא תקין, מחשיד. קוראים לזה טיוח
יוסי כהן כבר תקופה ארוכה שמלחשים שיוסי כהן קיבל טובות הנאה מג'יימס פאקר המיליונר, לרבות שימוש בדירתו במלון רואיל ביץ' שבתל אביב. הוא עשה זאת בעודנו ראש המוסד וזה מחייב במשטר תקין צורך בבדיקה משמעותית. הדברים עלו במסגרת תיק 1000 - תיק המתנות נגד נתניהו. במשטרה בדקו וחקרו על טובות הנאה שלכאורה קיבל יאיר נתניהו מפארקר, בעיקר שימוש בדירתו ברויאל ביץ' כשהחשד היה שבין נתניהו האבא ופארקר יש קשר לא חוקי -מתנות בתמורה להטבות. תוך כדי החקירה הזרקור עבר לדמות אחרת - יוסי כהן, אלא ששם היה סוג של טיוח.
פקד ליזו כהן, חוקרת מיאח"ה, שהייתה חלק מצוותי החקירה בתיק 1000 וב"תיק המעונות" הסבירה בעדותה בבית המשפט לפני כשנה וחצי כי החקירה התמקדה בקשרים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין פאקר, ובמיוחד בבדיקת חשד לטובות הנאה שהועברו באמצעות מגורים של בנו יאיר בנכס של פאקר. לדבריה אז "החשד היה שיאיר קיבל טובת הנאה עבור אביו, או להפך. יאיר היה הכלי, לא מושא הבדיקה המרכזי".
היא נשאלה אז למה חקרתם דווקא את יאיר ולא את יוסי כהן? "אני גביתי הודעות גם בעניין הזה, אך לא זכור לי שבדקנו את מצלמות האבטחה לגבי יוסי כהן". בהמשך הודתה כי הייתה הנחיה מגבוה לא להזכיר את שמו של כהן בחקירת הדס קליין, נציגת פאקר ומילצ'ן.
פיצול חריג של תמלילי חקירה: "קיבלנו הנחיה מלמעלה"
במהלך הדיון הציג אז עו"ד עמית חדד סניגור נתניהו פיצול חריג בתמלולי חקירה של שלושה עובדים במלון - שני קבלנים וקב"ט. לדבריו, התמלולים כללו גרסאות שונות באשר להופעתו של יוסי כהן בדירה: באחד מהם השם הוזכר, ובאחר - הושמט. כהן אישרה כי מדובר במהלך חריג ולא שגרתי, שלא עשתה בעבר, והסבירה כי מדובר בהנחיה שהועברה מהדרגים הבכירים. "לא יודעת למה פוצל התמליל. זו הייתה הנחיה. אולי כדי להבחין בין גרסה שבה מוזכר שם רגיש לגרסה אחרת. זה לא מקובל, אבל ככה נדרשנו לפעול".
- יוסי כהן מתקרב לאקזיט של 50 מיליון דולר
- דונאלד טראמפ נגד יוסי כהן - האקזיט של כהן בדוראל ארה"ב מתרחק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשבוע שעבר עלה לדוכן העדים חוקר בכיר במשטרה - צחי חבקין. העדות שלו גורמת לזוז באי נוחות. עו"ד חדד שואל אם "השם של יוסי כהן עלה בתשאול של עובדי המלון. מומי (נצ"מ מומי משולם - ראש צוות החקירה בתיקי נתניהו) עלה בשיחה, מה, הוא נלחץ?"
חבקין: "אפשר לומר".
חדד: "אז הוא מנחה אותך? ומייצר מצגי שווא?"
