מאקרו: פאוול רוצה להיות נחוש כמו וולקר ולא לזגזג כמו ברנס

נתוני המאקרו המצטברים ממשיכים לאותת על האטה. ההזמנות ממפעלים עלו ב-0.9% לעומת צפי ל-1.1%. מספר המשרות הפתוחות גם היה מתחת לצפי במרץ – 9.59 לעומת 9.97. נתון צמיחת התוצר ברבעון הראשון, 1.1% היה נמוך בצורה משמעותית מהתחזיות שהיו לצמיחה של 2%, ובעיקר, נמוך בהרבה מזה של הרבעון האחרון של 2022, שעמד על 2.6%, שבתורו היה נמוך מהרבעון שלפניו, אז נרשמה צמיחה של 3.2% - קו מגמה מסתמן של האטה בצמיחה. המשך הקו הזה מוביל באופן ברור להתכווצות תוצר, כלומר למיתון. במקביל גם האינפלציה ממשיכה להיחלש, נתון ה-PCE, המועדף על הפד' במדידת האינפלציה, הראה על עליה של 4.2% במרץ לעומת 5.1% בפברואר ו-5.4% בינואר – שוב קו מגמה ברור, אך עדיין לא בתוך יעד האינפלציה.

.

על רקע הנתונים האלו התיישבו ביום שלישי השבוע בכירי הפד' לאחת משמונה הפגישות השנתיות, פגישה שתימשך יומיים, ובסופה הם צפויים להודיע על העלאה נוספת של הריבית ב-0.25%. העלאה שככל הנראה תתרחש, תגיע למרות לחצים מתגברים מצד פוליטיקאים כמו גם אנשי תקשורת וכלכלה שחושבים שהגיע הזמן להפסיק. יחד עם זאת הצפי הוא שפאוול לכל הפחות יגיד או ירמוז שלא יהיו העלאות נוספות. בכל זאת, למי שרוצה לראות הודעה על פייבוט – התחלת הורדות ריבית החל מיוני – כדאי להנמיך ציפיות. ייתכן אמנם שתהיה הורדת ריבית ביוני אם המצב המאקרו כלכלי יחמיר, אבל אין ממש סיכוי שנשמע רמז כזה מצידו של פאוול, וגם הסיכוי שזה יקרה בפועל נמוך.

אחת הסיבות היא שפד לא רוצה להיות ארתור ברנס. יו"ר הפד' בין השנים 1970 ל-1978 נחשב לאחד הגרועים שאיישו את התפקיד. הסיבה לכך היא מדיניות בלתי עקבית – העלאת ריבית עם עליית האינפלציה, אך פייבוט מידי עם עליית שיעורי האבטלה. המדיניות הלא עקבית הזו הוכחה כמאד לא יעילה, והסוף היה שברנס גם אכל את הדגים הסרוחים גם לקה וגם גורש מהעיר, או בכלכלית: גם מיתון וגם אינפלציה. כך מתאר יו"ר פד' נוסף לשעבר, בן ברננקי, את מהלכיו של קודמו: "במאמץ לבלום את עליית האינפלציה, הפד' אכן החל ברצף של העלאות ריבית בשנת 1973, אבל אלו נעצרו כאשר הכלכלה נפלה למיתון. התבנית של "קדימה אחורה" – הידוק המדיניות כאשר האינפלציה עולה אבל אז הרחבה מיד כשהאבטלה מתחילה לעלות – הוכחה כלא יעילה, ואיפשרה לאינפלציה ולציפיות האינפלציה  לזנק".

מצד שני כולם רוצים להיות פול וולקר, היו"ר שהחליף את ברנס, ונחשב לאחד הטובים בהיסטוריה ולזה שהציל את ארצות הברית מהאינפלציה הגבוהה של שנות השבעים, אם כי גם לזה שגרם ללא מעט סבל כלכלי עם ריבית קטלנית ומיתון ארוך. הנה מה שכתב היו"ר האגדי והשנוי במחלוקת: "בעבר, בצמתים מסוכנים למדיניות הייצוב הכלכלית, דאגנו בדרך כלל יותר לאפשרות של חולשה קצרת טווח בפעילות הכלכלית או למטרות אחרות מאשר להשלכות של הפעולות שלנו על האינפלציה העתידית... כדי להצליח צריך שהמדיניות תונחה בצורה עקבית ועיקשת עד הסוף. טלטלות והתמהמהות, כתוצאה מפחד מפני מיתון או סיבה אחרת, תגרום לסיכונים חמורים".

• הביקוש בשיא: מיקרוסופט השקיעה כבר 60 מיליארד דולר בתשתיות AI
• מיקרוסופט תשקיע 8 מיליארד דולר באיחוד האמירויות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אז פאוול כנראה קרא בתשומת לב, והוא ממשיך ביציבות ובעקשנות, ללא טלטלות, ללא התמהמהות וללא פחד ממיתון עד הסוף. או לפחות עד שהכלכלה תשבר. מה שיבוא קודם. ההערכה הסבירה ביותר נשארת אם כן: העלאת ריבית אחת השבוע ואז הפסקת ההעלאות הריבית, אבל ללא צפי להורדת ריבית לפחות עד תחילת או אמצע 2024.

 מאקרו: מחצית מהבנקים בארצות הברית בחדלות פרעון? לא, אבל לא רחוק מכך

בתוך כך נמשכים החששות מהמשך המשבר בענף הבנקאות, לאחר קריסה של כמה בנקים בינוניים. קריסת פירסט ריפבליק תפס את מקומו של סילקון וואלי כקריסת הבנק השניה בגודלה בהיסטוריה של ארצות הברית מבחינת היקף נכסים. להלן ארבעת המקומות הראשונים, שלושה מתוכם מהחודשיים האחרונים: 1. וושינגטון מיוטואל, נכסים בשווי 307 מיליארד דולר (ספטמבר 2008). 2. פירסט רפבליק, 233 מיליארד דולר (אפריל 2023). 3. סיליקון וואלי, 209 מיליארד דור (מרץ 2023). 4. סיגנציור בנק, 118 מיליארד (מרץ 2023).

וורן באפט אמר פעם, ביחס לאי סדרים שמתגלים בחברות, שאם מצאת ג'וק אחד במטבח כנראה שיש שם עוד. בהקשר הנוכחי: כנראה שהג'וקים לא נמצאים במאזנים של בנק אחד בלבד, או שלושה. שאלת הכמה טריליוני דולרים היא עד כמה עמוק הבור במאזני הבנקים. על פי חוקרים מאוניברסיטת פרינסטון ביותר מחצי מהבנקים בארצות הברית שווי הנכסים נמוך משווי ההתחבויות. במקרה של ריצה אל הבנקים, צפוי משבר קולוסיאלי. 

• המשקיעים בוול-סטריט נערכים לתקופה תנודתית במיוחד
• מניות הקוונטים טסו באלפי אחוזים - הרווחים עדיין רחוקים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...

אבל ראשית נבהיר נקודה חשובה – ריצה אל הבנקים יכולה למוטט גם בנקים יציבים עם מאזנים למופת, כיון שאף בנק לא מחזיק נכסים נזילים בגובה הפקדונות, כך שאם מתרחשת ריצה אל הבנקים, כלומר המוני לקוחות שדורשים להיפגש עם כספם באופן מיידי, היכולת של הבנק לממש נכסים באופן מהיר חשובה למנוע קריסה. אולם במצב כזה, מדובר בדרך כלל בקושי זמני שניתן לגשר עליו באמצעות הזרמת נזילות מהממשלה או מבנקים אחרים. מצד שני, אפילו מצב זמני שערך הנכסים נמוך מערך הפקדונות לא בהכרח יוביל לקריסה במקרה שלא מתרחשת ריצה כזו, שכן חוסר ההתאמה נובע בעיקר מחוסר התאמה במח"מ. כלומר הנכסים מופקדים בהשקעות עם מחמ לפדיון ארוך יותר, כך שירידת ערך זמנית לא משפיעה על היכולת לקבל את מלוא סכום ההשקעה במקרה והנכסים מוחזקים עד סוף חייהם. חוסר ההתאמה הוא זמני. 

אולם, אם הנכסים שכנגד הפקדונות גם איבדו מערכם וגם צריך לממש אותם במחיר הפסד, המצב גרוע בהרבה. ייתכן שזה המצב כעת בלא מעט בנקים, יותר מחצי מהבנקים בארצות הברית, לפי אותו דו"ח שפרסמו חוקרים מבית ספר לעסקים של אוניברסיטת סטנפורד.

יו"ר הפד' ג'רום פאוול, מקור: צילום מסך, אתר הפד 

אריקה שוואוי ג'יאנג ושותפיה בחנו את חשיפת הנכסים של הבנקים בארצות הברית לאור עליית הריבית ואת ההשלכות על היציבות הפיננסית. על פי תוצאות המחקר ערך השוק של הנכסים המוחזקים בידי הבנקים נמוך ב-2.2 טריליון דולר מהערך בספרים. בנוסף, רוב הנכסים לא מגודרים עם נגזרי ריבית. לדברי החוקרים, מה שעלול לגרום ל"ריצה אל הבנקים" שתוביל לקריסתם הוא כמות הפקדונות הלא מבוטחים. מעל רמה מסוימת של הפקדות לא מבוטחות, במקביל לעליית הריבית שמורידה את ערך הנכסים המוחזקים אל הבנקים, עלולים לגרום לתחושה בציבור שהבנק לא סולבנטי, מה שיגרום ללקוחות למהר לרוץ ולהציל את הפקדונות הלא מבוטחים.

מקרה הבוחן של החוקרים היה סיליקון וואלי. לדבריהם ל-10% מהבנקים יש כמות גדולה יותר של הפסדים לא מוכרים. ל-10% מהבנקים יש גם הון נמוך יותר משל SVB. הבעיה בבנק הייתה כמות גדולה באופן לא פורפורציונלי של פקדונות לא מבוטחים, רק ל-1% מהבנקים יש יחס גבוה יותר של פקדונות לא מבוטחים. השילוב בין הפסדים לא מוכרים וכמות גדולה של פקדונות לא מבוטחים גרם לריצה אל הבנק שהביאה לקריסתו.

לאור המסקנה הזו החוקרים ערכו מודל שמשלב את שני הגורמים האלו והשוו לכל הבנקים בארצות הברית. לדבריהם אפילו אם רק חצי מהלקוחות ירצו למשוך את כספם, ישנם כמעט 190 בנקים עם נכסים של 300 מיליארד דולר שלא יצליחו לעמוד בביקוש. במקרה כזה עלול גם להיגרם תרחיש של כדור שלג שיגרור עוד משיכות שיכניסו בנקים נוספים עם הון איתן יתר לסחרור דומה.  מסקנתם היא שהירידה האחרונה בערך נכסי הבנקים מעלה מאד את הפגיעות של המערכת הבנקאית בארצות הברית. האם פאוול וחבריו יקחו בחשבון את הנתונים האלו בישיבתם הנוכחית? בקרוב נדע.

מיקרו – חשיפה ללהיט של שנת 2023

הלהיט החדש ששוטף את העולם בשבועות והחודשים האחרונים הוא בינה מלאכותית. ההשקה המוצלחת של ChatGPT של מיקרוסופט, וכלים נוספים מתחום הבינה המלכותית העלו באחת לאור הזרקורים את ההתקדמות העצומה שעשה התחום, ומאז נראה שכל יום ישנה התפתחות חדשה והבינה המלאכותית מאיימת לשנות את העולם כפי שהכרנו אותו. חברת IBM כבר הודיעה שהיא מעריכה שאלפי משרות יוחלפו בשנים הקרובות על ידי הבינה המלאכותית, וזו הסיבה שהחברה האטה את קצב גיוס העובדים בתחומים שהיא צופה שיוחלפו. גם אם בטווח הקצר ייתכן שיהיו כאלה שיפגעו, אין ספק שמדובר בהתפתחות אדירה שתצעיד את העולם קדימה יותר מוקדם משמישהו חלם. 

קשה להמר על סוס מנצח בתחום כל כך טרי וחדש, אם כי מיקרוסופט נראית בינתיים כמובילה במרוץ. כשלא יודעים למצוא את המחט בערמת השחת עדיף לקנות את כל הערמה, כלומר לקנות תעודת סל שנותנת חשיפה לתחום.

תעודות הסל הרלוונטיות לרוב משלבות רובוטיקה עם אוטומציה ובינה מלאכותית. הן שונות מאד באופיין ובאחזוקתיהן. על פי רוב הן לא כוללות את הענקיות שנדחפות כמעט לכל תעודת סל שהיא ובכך מציגות גם אפשרות לגוון את תיק ההשקעות ללא חפיפה לאחזקות אחרות, ומציעות גם פוטנציאל צמיחה באחד התחומים הכי מבטיחים בעולם כיום. להלן 3 תעודות סל  המציעות חשיפה גם לבינה מלאכותית:

 FIRST TRUST NASDAQ ARTIFICIAL INTELLIGENCE AND ROBOTICS ETF . תעודת הסל של פירסט טראסט משקיעה בחברות ש"מעורבות בתחום הרובוטיקה והבינה המלאכותית". היא גובה דמי ניהול גבוהים יחסית – 0.65%. 50% מנכסי התעודה מושקעים בחברות הנמצאות בארצות הברית, 12.75% ביפן. ישראל תופסת מקום מכובד כמדינה הרביעית בגודלה אחרי צרפת השלישית, עם 5.9% מנכסי התעודה. בין האחזקות ניתן למצוא את אלביט מערכות. סך הכל ישנן 107 אחזקות שונות לא כולל מזומן, כשאף חברה לא תופסת יותר מ-2.3% מנכסי התעודה. מתחילת השנה עלתה התעודה ב-14.08%. במבט לשלוש וחמש השנים האחרונות המדד מפגר בהרבה מאחורי הסנופי.

ROBO GLOBAL ROBOTICS AND AUTOMATION INDEX ETF  גם תעודה זו משקיעה ב"חברות גלובליות שמניעות חדשנות טרנספורמטיבית ברובוטיקה, אוטומציה ובינה מלאכותית". החברה גובה לא פחות מ-0.95% מוגזמים כדמי ניהול אך נתנה בתמורה תשואה של 6.05% בממוצע בחמש השנים האחרונות. לחברה 79 אחזקות שונות, וגם פה הגדולה ביותר מגיע בסך הכל ל-2.3% מנכסי התעודה. 44% מהאחזקות הן של חברות מארצות הברית, 21% ביפן, מקומה של ישראל נפקד מ-8 המדינות הראשונות בקרן.  

למרות העדרותן המכאיבה של החברות הישראליות התעודה עלתה מתחילת השנה ב-15.45%, וגם היא מפגרת אחרי הסנופי בטווחי הזמן של שלוש וחמש שנים.

GLOBAL X ROBOTICS & ARTFCL INTLLGNC  כן, גם תעודת סל הזו מנסה "להשקיע בחברת שמוכנות באופן פוטנציאלי להנות מהאימוץ והשימוש הגובר ברובוטיקה ובינה מלאכותית". תמורת מאמציה היא גובה 0.69% דמי ניהול. היא מחזיקה רק 45 השקעות שונות. זו הסיבה כנראה שהאחזקה הגדולה, חברת Intuituve surgical תופסת כ-10% מהנכסים, השניה, אנבידיה 9.3%, ושלוש חברות נוספות מעל 5%, כך שמדובר בתעודה הרבה פחות מפוזרת. ישראל נמצאת במקום העשירי והמכובד (?) עם 0.6% מהנכסים. ארצות הברית עם 54% ויפן עם 32.9%.

הביצועים מתחילת השנה מרשימים – 22.24% , אבל גם היא לא מצליחה להביס את הסנופי בשלוש ובחמש השנים האחרונות מבחינת התשואות.