פלישתם של האופנועים - האם כדאי לרכוש דו-גלגלי בישראל?
אזרחים רבים בישראל פוזלים בשנים האחרונות לעבר הדו-גלגלי כאמצעי תחבורה שעשוי להציל אותם מהפקקים הבלתי נגמרים בכבישים. אבל לא כל הפזילות הללו מגיעות בסופו של יום לרכישת אופנוע או קטנוע ולכך שלל סיבות כאשר בראשן הבטיחות, העלות הגבוהה של הביטוח, אמצעי מיגון, היעדר שימוש בחורף ועוד.
בישראל ישנם כיום כ-170 אלף כלי רכב דו-גלגליים. בשנת 2022 לבדה נמכרו בישראל כ-21,500 אופנועים וקטנועים - גידול של 4% לעומת 20,720 כלים ד-גלגליים שנמכרו ב-2021. מדובר בשיעור גידול הגבוה יותר משיעור הגידול של המכוניות העומד על כ-2.5% בשנה.
יותר ויותר משתמשי דרך מבינים שדו-גלגלי הוא הפתרון היחיד לשליטה על הזמן שהפך למוצר צריכה במחסור. לצד זה חשוב להדגיש כי הביקוש לדו-גלגלי אינו נובע רק בשל הסיכוי לחסוך זמן בפקקים אלא גם גם כתוצאה מגידול עקבי בשוק המשלוחים, חיסכון בכסף, היעדר קושי במציאת חניה, פריחת תרבות הפנאי הדו-גלגלית ועוד.
אבל מה שמרחף אולי מעל לכל היתרונות-חסרונות של הדו-גלגלי זה נושא הבטיחות. לא צריך להיות מומחה גדול כדי להבין שכלי קל ופתוח הופך את הרוכבים עליו לפגיעים הרבה יותר מאשר הנוסעים ברכב. דוח של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מצביע כי על כל מיליארד ק"מ, היו רוכבי אופנוע מעורבים ב644.9 תאונות המוגדרות כחמורות לעומת 42.1 כלי רכב שאינם דו-גלגלי. כלומר, מעורבותם של רוכבי האופנוע בתאונות חמורה גובהה ממעורבות של כלי רכב אחרי פי 15. כמו כן עולה מהדוח כי מספר הנפגעים בתאונה של כלי רכב דו-גלגלי גבוה פי 4 ממסר הנפגעים במכוניות.
- בליץ מדברת על מכירות של עשרות אלפי אופנועים באפריקה. זה סביר?
- בליץ: הזמנה של 400 אופנועים, צופה עד 14 מיליון שקל בשנתיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכנה הגדולה בשימוש בכלי רכב דו-גלגליים והמעורבות המוגברת שלהם בתאונות דרכים הביאו באופן ישיר ומובן למחירי ביטוח גבוהים. טווח המחירים הוא גדול יחסית, והמחיר של ביטוח חובה עשוי להתחיל מ-2,000 שקל בערך ולהגיע עד לכ-6,000. מחירי הפוליסות האחרות של ביטוח מקיף וצד ג' הם דינאמיים הרבה יותר. מפני שזהו לא ביטוח שחובה לרכוש, התחרות גדולה הרבה יותר בין חברות הביטוח, ומי שישקיע בחיפוש והשוואת מחירים בהחלט יוכל למצוא תעריפים משתלמים.
מתי כן שווה ללכת על ביטוח מורחב? בכל פעם שיש פרמטרים מיוחדים. למשל אם מדובר באופנוע יקר שהשקעתם בו הרבה כסף, שאיתו אתם מתכננים להישאר עוד שנים ארוכות. במקרים של רוכבים חדשים, צעירים וחסרי ניסיון, עדיף בהחלט בחור בפוליסה מורחבת מפני שעל פי הסטטיסטיקות, אחוז התאונות הוא גבוה במיוחד במקרים האלה. למעשה, הסיטואציה היחידה שבה אפשר לשקול שלא להרחיב את הביטוח היא כאשר מדובר ברוכבים ותיקים ומנוסים שרוכבים יחסית מעט, וכשמדובר באופנוע זול ובמקרה של נזק כבר משתלם יותר לרכוש דו גלגלי חדש מאשר לבטח ולתקן את הישן.
ואיזה דו-גלגלי הוא הנמכר ביותר אתם שואלים?
הקטנוע סאן-יאנג ג'וירייד 125 זוכה במקום הראשון עם 967 יחידות שנמכרו בשנת 2022 במחיר של 21,000 שקל. במקום השני הימאהה טימקס 560 החדש עם 836 יחידות, ובשלישי ההונדה X-ADV750 עם 714 יחידות. ברביעי כלי נוסף של סאן-יאנג, ג'וימקס 250, שממנו נמכרו 712 יחידות ובחמישי סאן-יאנג קרוזים 300 עם 681 יחידות. הכלים בנפח 125 סמ"ק הינם כבר שנים הכלים הדו-גלגליים הפופולאריים בישראל שכן הם נותנים במקרים רבים את המענה הטוב ביותר להתניידות בתוך העיר/ מטרופולין ומוכרים פעמים רבות ככלי האולטימטיבי עבור שליחים.
- מנכ"ל משרד התחבורה: "נצעיד את ישראל לעשרת המדינות המובילות בבטיחות בדרכים"
- ניתוח - מעל 200,000 חשמליות נמכרו בישראל. BYD וטסלה מובילות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- דיפאל S05 -קרוסאובר חשמלי במחיר שובר שוויון
בקטנוע הנמכר בישראל - סאן-יאנג ג'וירייד 125 (צילום: אתר החברה)
הימאהה טנרה 700 כובש את המקום הראשון עם 248 יחידות בגזרת האופנועים ובמחיר של 70,000 שקל. במקום השני קוואסאקי Z900 עם 219 יחידות – מחציתן בהספק מלא ומחציתן מוגבלות לרישיון נהיגה A1. במקום השלישי אופנוע אנדורו מקצועי – ק.ט.מ 300EXC שממנו נמכרו 215 יחידות.
האופנוע הנמכר בישראל - ימאהה טנרה 700 (צילום: אתר החברה).
ההחלטה האם לרכוש את הדו-גלגלי מתבססת בסופו של דבר על השאלה של סיכון מול תועלת. כן, הדו-גלגלי הוא זול יותר, מהיר יותר, פוטר אתכם מחיפושי חניה ועוד, אך העובדה כי הוא כלי הרבה יותר מסוכן מביאה במקרים רבים להחלטה להישאר עם הרכב הפרטי. גם החיסרון של הקושי בשימוש בדו-גלגלי בחורף מוריד מהכדאיות הכלכלי של הכלי. ובכל זאת, בשורה התחתונה מכירות הדו-גלגלי עולות באחוז גבוה יותר מדי שנה על אלו של המכוניות וזה אולי הנתון החשוב. ישראלים רבים בוחרים להחזיק דו-גלגלי למגוון שימושים לצד הרכב הפרטי, מגמה שעשויה להתגבר בשנים הקרובות.
- 2.חשמלי 02/05/2023 14:08הגב לתגובה זוישנו שוק ענק פרוץ של כלי דו גלגלי חשמליים, חלקם מגיעים ל70 קמש. שאינם דורשים רישיון וביטוח. כל תל-אביב מלאה בכלים כאלה, הם נראים זהים לקטנוע רק ללא מספר. ועכשיו לשאלת המיליון: מי החמור שישלם פי עשר ורישוןי וביטוח, כאשר יש כלי שלא דורש את כל הבלאגן הזה ?
- 1.ישנם 3 סוגי ביטוחים בדו גלגלי. בסיסי- בעל הפחתה של 29/04/2023 16:32הגב לתגובה זוישנם 3 סוגי ביטוחים בדו גלגלי. בסיסי- בעל הפחתה של שבוע ימים ו 25% מהפיצוים. מורחב שזה כולל שבוע ימים ראשונים ואת ה 25% שאין בבסיסי ומקיף ושזה מקיף כמו ברכב. וגם רק חלק קטן מהרוכבים יוכלו לבטח עצמם במקיף הרבה תליו בנהג ובסוג האופנוע.
הביאה את החשמל להמונים BYD Atto 3. צילום יואב פולסניתוח - מעל 200,000 חשמליות נמכרו בישראל. BYD וטסלה מובילות
208,810 מכוניות חשמליות נמכרו בישראל מאז שנת 2011. עד שנת 2019 ההנעה החשמלית היתה קוריוז זניח. שנת 2020 בישרה ש'קורה משהו בשוק', ובשנת 2021 נפרץ הסכר. BYD, טסלה, ג'ילי, MG ויונדאי מובילות במספרים המוחלטים. מרצדס מובילה בפרימיום.
ענף הרכב המקומי התנהל על מי מנוחות לאורך שנים רבות עם מנועי בנזין ודיזל, ואי שם גם היברידיות. בתחילת העשור השני של שנות ה – 2000 הגיחו לשוק המקומי מכוניות מוזרות ללא מנוע בעירה פנימית ונפתח עידן החשמליות בשוק המקומי.
מאז ועד עתה למעלה מ 200,000 כלי רכב חשמליים עלו על כבישי ישראל. המספר אמנם לא מרשים מול כ 4.0 מיליון כלי רכב בישראל, אולם בשנים האחרונות כלי הרכב החשמליים הלכו ותפסו נפח משמעותי מכלל מכירות כלי הרכב החדשים, אירוע שגרם לנו לפנות לידיד המדור מר צבי תמרי ולבקש ממנו נתונים מתוך מאגרי המידע של משרד התחבורה.
את ההיסטוריה המודרנית של כלי הרכב החשמליים בישראל ניתן לחלק לשלוש תקופות עיקריות.
תקופה ראשונה
תקופה ראשונה בין השנים 2011-2016 לה ניתן לקרוא 'בטר פלייס וחברים' שלצד דגמי הרנו פלואנס ZE נרשמו בארץ מכוניות חשמליות בודדות והמספרים היו בספרה אחת או שתי ספרות, ולא קרוב ל 100.
- חשמל או פלאג אין - דילמת המורה לנהיגה
- משרד הביטחון אוסף את הרכבים הסיניים של הקצינים - בעקבות חשש מדליפת מידע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
| שנה | כמות |
| 2011 | 5 |
| 2012 | 45 |
| 2013 | 60 |
| 2014 | 19 |
| 2015 | 0 |
| 2016 | 5 |
משה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה צילום: שלומי יוסףמנכ"ל משרד התחבורה: "נצעיד את ישראל לעשרת המדינות המובילות בבטיחות בדרכים"
משרד התחבורה השיק את התוכנית הלאומית החדשה לבטיחות בדרכים לשנים 2025-2030, עם יעד שאפתני להפחתת מספר ההרוגים בכבישים ב-50% בתוך עשור
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, בראשות שרת התחבורה מירי רגב, ובהובלת מנכ"ל המשרד, משה בן זקן, פתח את שבוע הבטיחות בדרכים 2025 בכנס חירום לאומי ראשון מסוגו בישראל. גולת הכותרת של הכנס, שאורגן בשיתוף הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הרלב"ד), היא התכנית הלאומית החדשה לבטיחות בדרכים לשנים 2025-2030, שנועדה לשנות מן היסוד את מגמת הבטיחות בכבישי ישראל.
על פי משרד התחבורה, ההישג הנדרש הוא צמצום מספר ההרוגים בכבישים ב-50% בתוך עשור וב-25% כבר בתוך חמש שנים. במשרד התחבורה וברלב"ד משוכנעים כי מדובר ביעד ריאלי, הניתן להשגה באמצעות שילוב בין תשתיות מתקדמות, אכיפה חכמה, חינוך והסברה. מנכ"ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משה בן זקן, פתח את הכנס ואמר: "היום אנחנו מסמנים שלב חדש של מעבר מדיבור לעשייה. אנחנו כאן לא רק כי לדבר על שינוי אלא כדי להוביל שינוי". בן זקן הדגיש כי מדובר ברגע משמעותי במאבק הלאומי בתאונות הדרכים: "זהו כנס היסטורי שבו לראשונה מתכנסים סביב שולחן אחד כל הגורמים העוסקים בבטיחות בדרכים במטרה אחת משותפת - להציל חיים".
המנכ"ל הצהיר כי מדינת ישראל מתייחסת לנושא כיעד לאומי מהמעלה הראשונה: "מדינת ישראל רואה בבטיחות בדרכים מטרה לאומית ממדרגה ראשונה", אמר, והוסיף כי "לא מדובר בעוד תחום עבודה אלא במחויבות לחיים עצמם." בכנס השתתפו בכירים ממשרדי הממשלה, משטרת ישראל, הרשויות המקומיות, נציגי האקדמיה, חברות התחבורה הציבורית, גופי טכנולוגיה בתחום התחבורה החכמה וארגוני מתנדבים הפועלים למען בטיחות בדרכים.
הנחת היסוד של כלל גורמי המקצוע שהשתתפו בכנס הייתה כי טעויות אנוש בכביש הן בלתי נמנעות, אך התוצאה שלהן אינה גזירת גורל, וניתן למנוע אותה באמצעות שילוב של תשתיות בטוחות, אכיפה יעילה, חינוך, הדרכה וטכנולוגיות מתקדמות. המנכ"ל בן זקן סיכם את דבריו באמירה ברורה וחדה: "כל מוות על הכביש הוא מוות מיותר. המשוואה פשוטה: אכיפה פלוס ענישה שווה הרתעה שמצילה חיים".
בסיום דבריו הציב בן זקן יעד שאפתני במיוחד: "המטרה היא להביא את ישראל להיות בין 10 המדינות המובילות בעולם בבטיחות בדרכים" והדגיש כי מדובר ביעד שהוא בהחלט בר השגה. לדברי גורמים במשרד, התכנית החדשה כוללת השקעה חסרת תקדים בתשתיות בטיחות, שדרוג צירי תחבורה אדומים, הגברת האכיפה המשטרתית נגד עבירות מסכנות חיים, קידום תחבורה ציבורית בטוחה ונגישה, והטמעת טכנולוגיות מתקדמות לזיהוי מוקדם של סיכונים בכבישים.
