דוחות מיקרוסופט מתחילים לבטא את הבינה המלאכותית
מיקרוסופט MICROSOFT אומנם דיווחה על תוצאות טובות מהצפוי עם רווח למניה שהסתכם ב-2.45 דולר על הכנסות של 52.9 מיליארד דולר, שהאנליסטים ציפו להכנסות של 51.1 מיליארד דולר ברבעון האחרון עם רווח למניה של 2.26 דולר, אבל נראה שהשוק יותר נלהב מההזדמנויות המסתמנות מהבינה המלאכותית. לפי האנליסטים נראה שהשירותים מבוססי הבינה מלאכותית של החברה לאחר השקעתה ב-OpenAI החלו להשפיע על נתח השוק והביצועים של החברה.
הכנסות Azure צפויות לגדול בין 26% ל-27% ברבעון הנוכחי, גדילה הכוללת בערך אחוז שנוצר משירותי הבינה המלאכותית, אמרה סמנכ"לית הכספים איימי הוד. גיל לוריא, אנליסט דוידסון, אמר שזה "מעודד מאוד בהתחשב בשלבים המוקדמים מאוד של האימוץ", והעלה את מחיר היעד שלו ל-350 דולר מ-325 דולר. "בהתחשב ביתרון ההתחלתי שיש ל-OpenAI על פני מנועי Generative AI אחרים, יחד עם פלטפורמת הענן של מיקרוסופט שביססה את עצמה כאחת מספקיות שירותי הענן המובילות, אנו מאמינים ש-Azure ימשיך לצבור נתח שוק ככל שעולם הGenerative AI ימשיך להיכנס לעוד תחומים".
שירות ה-Azure OpenAI של החברה נהנה כבר מ-2,500 לקוחות ביניהם חברת מרצדס, מדובר בעלייה של פי 10 ברבעון האחרון, אמר המנכ"ל סטיה נאדאלה. גם מנוע החיפוש של מיקרוסופט Bing שאליו הכניסה את ChatGPT של OpenAI מתחיל לצבור נתח שוק. "המהלכים האחרונים של מייקרוסופט בעולם הבינה מלאכותית השאירו את המתחרים מבולבלים ומחפשים איך להגיב", אמר אנליסט אופנהיימר, טימותי הורן. החברה נראית במיטבה לגל המחשוב הבא, עם Azure, OpenAI ו-Windows. הורן העלה גם הוא את מחיר היעד של החברה ל-330 דולר מ-310 דולר.
אנליסטים של RBC Capital Markets העלו גם הם את מחיר היעד שלהם ל-350 דולר מ-285 דולר בעקבות הרווחים האחרונים. לדבריהם, יתכן וההשפעה של הבינה מלאכותית על ביצועי Azure מוערכת בחסר. "בעוד הטווח הקרוב עדיין נשאר מאתגר בעקבות תנאי המאקרו, דבר שהוא לא ייחודי למיקרוסופט, הדרך להאצה מחודשת בתחום הענן מתחילה להיווצר במהירות בעזרת הבינה מלאכותית."
- AMD קופצת בעקבות שמועות על שיתוף פעולה עם מיקרוסופט
- מניית Chegg קורסת 48%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה הודיעה בחודש שעבר על כך שתטמיע את יכולות הבינה המלאכותית גם בתוך כלי האופיס שלה (וורד, אקסל וכו'). האנליסט דן איבס מוודבוש מאמין כי יש "שכבת צמיחה נוספת בסיפור של מיקרוסופט בשנים הבאות". איבס טוען כי המונטיזציה של צ'אט ג'יפיטי שווה לפחות 20 דולר למניה עבור מיקרוסופט. האנליסט העלה את מחיר היעד של המניה ל-315 דולר - אפסייד נוכחי של כ-10%, והמניה מדורגת בתור "משקל עודף". איבס מציין כי מלבד הבינה המלאכותית, החברה תהנה מצמיחה משירותי הענן שלה (Azure). "הצמיחה של Azure יציבה וצפויה להגיע ל-30% ברבעון הקרוב".
על מנכ"ל החברה, סאטיה נאדלה אמר איבס: "הוא מאמין באסטרטגיה התקפית בזמן ששחקנים רבים בעולם הטק משחקים במצב הגנתי, זה דבר חיובי עבור הצמיחה של הענן והבינה המלאכותית בטווח הארוך". לדעתו של איבס מיקרוסופט כרגע הופכת להיות בבירור "המועמד המוביל" במירוץ ה-AI. המתחרה הגדולה ביותר של מיקרוסופט כעת היא גוגל, אך זו פישלה כבר עם הצגת המתחרה שלה ל-ChatGPT שנקרא "בארד". בניסיון לשפר את מצבה היא פרסמה מחקר בו שבבים חדשים שהיא מפתחת עבור תחום הבינה המלאכותית טובים מאלו של חברת אנבידיה, אשר כרגע שולטת בתחום ה-AI מצד החומרה.
- 1.חזי 26/04/2023 18:28הגב לתגובה זובגלל הבינה המלאכותית.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
