ענקית תרופות בינלאומית תשקיע בפיתוח של חברת גלימדיקס
גלימדיקס ענקית התרופות הבינלאומית TOI (Théa Open Innovation) תשקיע בחברת גלימדיקס - חברה שמספקת בין היתר פתרונות חדשים למחלות עיניים וניוון עצבים. במסגרת ההסכם, ענקית התרופות תשקיע בפיתוח תרופה חדשה, כך שגלימדיקס תהיה זכאית לתשלום מראש, בנוסף לתשלומים מבוססי הצלחה.
הטכנולוגיה בה בחרה להשקיע הוא פיתוח תרופה למחלת AMD, הגורמת לעיוורון בקרב מבוגרים. היא הוקמה סביב הטכנולוגיה שפיתח פרופ' אהוד גזית מאוניברסיטת תל אביב. רמות היא חברת ה- Tech-Transfer של האוניברסיטה והיא גם מומחית לרישום ההמצאה כפטנט מוגן שמאפשר לגוף האקדמי לקבל תמלוגים מאלו המבקשים לעשות בו שימוש. רמות מובילה בישראל בשיתופי הפעולה עם התעשייה ובכך מקדמת את המחקר והתעשייה כאחד.
עוד נכתב בהסכם, כי גלימדיקס תוכל לקבל תמלוגים על מכירות עתידיות ותישאר אחראית על המשך הניסויים הקליניים. TOI תממן באופן מלא את המשך הפיתוח של התרופה ותוביל לרישום ומסחור התרופה.
הבדיקות הקליניות שערכה גלימדיקס הושלמו בהצלחה. החברה קיבלה משוב תומך של ה-FDA להמשך הפיתוח המתוכנן להתחיל בשנת 2024, עם החולה הראשון. תוצאות יעילות קליניות ראשוניות צפויות כ-18 חודשים לאחר מכן. התרופה תשווק בצורה "ידידותית למשתמש" כטיפות עיניים.
נמצא כי ניוון מולקולרי הקשור לגיל (AMD) הינו הגורם המוביל לעיוורון מבוגרים. זוהי מחלה ניוונית של הרשתית המסווגת כ"רטובה" או "יבשה" כאשר האחרונה הינה השכיחה ביותר. התוצאה היא אובדן מתקדם של הראייה. נכון לעכשיו, אין לכך טיפול מאושר. AMD משפיע על כ – 1 מתוך 4 מבוגרים מעל גיל 65. ההערכה היא שיש כיום כ-200 מיליון חולים ברחבי העולם הסובלים מ-AMD, שהיא הגורם המוביל לעיוורון מבוגרים בארה"ב ובמדינות מתועשות אחרות.
הטכנולוגיה החדשה היא הראשונה שמוצעת כתרופה למחלת AMD יבש. פרופ' גזית מסר: "אני נרגש מאוד שהיעילות של הטכנולוגיה שפיתחנו משלב אפס עומדת להיבדק על בני אדם. החומר החדשני תוכנן כך שיהיה יעיל ביותר בזיהוי ותיקון אגרגטים של חלבונים פגומים המעורבים בתהליכי מחלה, אך כלל לא ישפיע על חלבונים תקינים. על כן, פרופיל הבטיחות, כפי שראינו בניסויים בבעלי חיים וניסויי הפאזה הראשונה בבני אדם, הוא טוב כל כך. היכולת לרתום את הידע שלנו ותובנות מחקר מרכזיות לכדי פיתוח תרופות למחלות שאין להם מענה ראוי היא שליחות וזכות גדולה. אני מקווה שבזכות העבודה המדעית הייחודית שלנו נוכל לשפר את איכות החיים של אנשים רבים בעולם אשר מתמודדים עם מחלות ניווניות תלויות גיל".
קרן פרימור כהן מנכ"לית רמות: "מברכים על ההזדמנות פורצת דרך לשותפות אסטרטגית בתחום רפואת העיניים זוהי הבעת אמון חסרת תקדים ששחקנית בינלאומית מובילה בתחום התרופות חתמה על עסקה בסדר גודל כזה למימון פיתוח הטכנולוגיה של פרופ' אהוד גזית מאוני' ת"א. 'רמות' מלווה את הטכנולוגיה הזאת מזה שנים רבות, החל מרישום פטנטים דרך מימון המחקר והפיתוח ואנו בטוחים ביכולתה של הטכנולוגיה להתממש לכדי תרופה למניעת עיוורון. כיום, 1 מתוך 4 מבוגרים ברחבי העולם לוקים בניוון מקולרי הקשור לגיל (AMD) הגורם המוביל לעיוורון בקרב אוכלוסיה מבוגרת. 'רמות' תמשיך לקדם חיבורים בין האקדמיה לתעשייה, להוביל פריצות דרך לחדשנות באמצעות יכולות המחקר והפיתוח המתקדמות של חוקרי אוני' ת"א. השותפות האסטרטגית שנחתמה בין גלימדיקס ל- TOI תמצב את השתיים בין החברות הבודדות בעולם המתמקדות בפיתוח תרופה חדשנית לטיפול בחולי AMD יבשים הנמצאים כיום בסיכון להתעוור".
יואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטיאין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם
שיחה עם יואב שפרינגר- המנכ"ל ושותף מייסד של Apptor.ai
ספר בקצרה על עצמך:
אני במקור מבית חנן בצפון. בצבא שירתי ב-8200, שם גם פגשתי את השותף שלי, גלעד עזרא, ובזמן השירות, עבדנו על פיתוח מודלים של פרדיקציה לצבא כדי לזהות התנהגויות, אבל הרעיון זה להתעסק ב-predictable AI. אחרי הצבא הייתי בפלייטיקה בעולמות ה-AI retention. את הסטארטאפ הקמנו במהלך המלחמה, והתחלנו לרוץ איתו ממש תוך כדי המילואים.
ספר על החברה ומניין בא הרעיון?
אלו דברים דומים שעשינו בצבא. חיפשנו איפה אפשר למקסם את מה שעשינו בצבא ולהשליך על שוק, שהוא ממש בלו אושן עבורנו ואין חברה שעושה משהו דומה. תעשיית ה- direct sales, שהיא מאוד אמריקאית ואנחנו בנינו כמה מודלים של פרדיקציה שעוזרים לחברות direct sales לייצר תקשורת טובה יותר עם הלקוחות שלהן. המודלים מזהים טוב יותר מה הלקוח רוצה לקנות, מה המוצר שכדאי להציע לו ומתי יספיק לקנות, כאשר המטרה היא לטרגט בצורה טובה יותר את הלקוחות דרך המודלים שאנחנו מריצים. זה דומה לאי קומרס אבל יש הבדלים כי דרך המכירה בחברות direct sales היא שונה מעט, ואותן חברות רואות את עצמן כתעשייה נפרדת. למשל הרבהלייף היא לקוחה שלנו, ואם ספורה מבחינים שאני עובד איתם, הם יחשבו "מעולה, חברה דומה לנו." לעומת זאת, אם הרבהלייף היו רואים שאני עובד עם ספורה הם היו חושבים שזה אי קומרס. בשנה אחת הגענו ללקוחות וחברות כמו הרבהלייף, שופ דוט קום, It works! Global ו-Immunotec.
אופן המכירה ב-direct sales זה דרך מפיצים שהם המשווקים את המוצרים של החברה. עד שאנחנו הופענו, כל החברות הללו היו בונות על המפיצים לעשות את עבודת השיווק והמכירות והכל היה קורה דרכם בלי ערוצים נוספים. המפיצים מביאים לקוחות והם מדברים עם לקוחות וכדומה. מה שקורה בפועל זה שמאחר וכיום יש עוד הרבה אלטרנטיבות לעשות הכנסה מ-gig economy ובגלל התחרות הרבה בשוק, אז המודל לפיו הם בונים רק על המפיצים כבר לא עובד. מה שאנחנו מביאים לשולחן זה שאנחנו מייצרים מודלים של פרדיקציה שעושים את הכל באופן אוטומטי, את ה-retention, ההמלצות על מוצרים כאשר אנחנו יודעים לזהות מה כל לקוח יקנה ומתי והחברות כבר לא צריכות לבנות על המפיצים אלא אנחנו עושים את זה בשבילם, הכל כבר הופך לאוטומטי.
מתי הוקמה וכמה עובדים?
קמנו ביולי 2024, אנחנו 10 עובדים, הרוב בישראל ואחת ביוטה.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מי המשקיעים?
זוהר גילון, יובל בר-גיל, ניר גרינברג, רן שריג, אפי כהן ועוד
הונאה ברשת (AI)המלחמה בהונאות: TrueScontrol סטארט-אפ ישראלי יקבע אם האתר אמין; למה זה חשוב?
על רקע ההונאות והאכזבה משירותים ומוצרים שמקבלים ברשת האינטרנט, פותח מנגנון שיספק קוד אימון לאתרים ולאנשי מקצוע; המטרה: לצמצם את ההונאות בתחום הזה ולייצר לעסקים אמינים גושפנקא אובייקטיבית שתוכר על ידי הציבור
הונאה בעשור האחרון הכלכלה הדיגיטלית צמחה בקצב מואץ, אך במקביל צמחה גם תופעה שפוגעת ישירות בשורה התחתונה של עסקים שמשתמשים בדיגיטל: הונאות שגורמות לשחיקת האמון ברשת.
צרכנים נחשפים לאינספור אתרים, בעלי מקצוע ושירותים מקוונים אך מתקשים לדעת מי מהם אמין, מוסמך ובעל זהות ברורה. התוצאה היא לרוב היסוס, נטישת עסקאות ופגיעה בהכנסות של העסקים האלו. על הרקע הזה הוקם הסטארט־אפ הישראלי TrueScontrol שמבקש להתמודד עם הבעיה דרך מתן ביטחון לגולשים.
מנהלי החברה, גל חזיזה ושחר ישראל בוטבול מסבירים כי התופעה של בריחת לקוחות מעסקים בגל חוסר אמון הובילה אותם להבין שהציבור רוצה קוד אימון ולא להסתמך על הבטחות וה"יהיה בסדר" המוכר. הם רוצים לדעת שהעורך דין, יועץ מס, מכונאי, טכנאי מחשבים הוא אמין ואת זה הם מתכוונים לספק להם דרך TrueScontrol.
הם יצרו שכבה אוטומטית עם תוספת של אימות אנושי מול בעלי האתר ונותני השירותים וכך הם מעבדים והופכים את המידע שהתגבש אצלם למדד אמון.
- יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס- יצא ל"שרת" בעזה מהבית
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אובדן אמון = אובדן הכנסות
מחקרים רבים מצביעים על קשר ישיר בין רמת אמון לבין החלטות רכישה. אתרים שאינם נתפסים כאמינים סובלים משיעורי נטישה גבוהים, יחס המרה נמוך ופגיעה במוניטין לטווח ארוך. זה נכון לכל סוגי האתרים, גם אתרי תוכן וגם אתרים של אנשי מקצוע. בעולמות שבהם השירות ניתן מרחוק כמו: מסחר מקוון, ייעוץ, רפואה, משפטים והנדסה, חוסר הוודאות הופך לחסם כלכלי של ממש. עסקים לגיטימיים נאלצים כיום "להוכיח את עצמם" שוב ושוב רק משום שהצרכן אינו יודע להבדיל בינם לבין גורמים מתחזים וכאן הפתרון של TrueScontrol יכול לספק להם מענה טוב.
