ירון פלוס
צילום: פייסבוק

ראש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה החדש: פרופ' ירון פלוס

פלוס משמש כפרופסור וראש המסלול למדידות וגיאו-אינפורמציה במחלקה להנדסה אזרחית באוניברסיטת אריאל. בין השנים 2012 ל-2021 שימש כמדען הראשי וראש חטיבת המחקר והפיתוח במרכז למיפוי ישראל
אדיר בן עמי | (9)

הועדה שהוקמה לאיתור הסטטיסטיקן הלאומי של ישראל, המליצה פה אחד על מינויו של פרופסור ירון פלוס לתפקיד, המינוי מצריך עוד את אישור הממשלה על מנת להיכנס לתוקף. כיום משמש מזה כשנה ממלא מקום לסטטיסטיקן הלאומי, יואל פינקל, מוותיקי בכירי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מזה עשרות שנים וסגן הסטטיסטיקן הממשלתי בשנים האחרונות.

פלוס משמש כפרופסור במחלקה להנדסה אזרחית באוניברסיטת אריאל ושימש כמדען הראשי של המרכז למיפוי כישראל במשך כ-9 שנים, שם בין היתר הנחה את המחקר על הפיתוח והתקינה במדינת ישראל בתחומי מערכות המיקום ההנדסי המדויק, הגדרת גבולות מקרקעין ומידע מרחבי על ישומיו.

ברשות למיפוי ישראל כתבו כי פלוס היה אחראי "על איתור פערי ידע טכנולוגיים ונתונים בממשלה בתחום המערכות מידע מבוססות מקום וקידום פרויקטים מערכתיים להשלמת הפערים" ו"קידום שיתופי פעולה עם ובין גופי ממשל".

תנאי הסף לתפקיד הסטטיסטיקן הממשלתי כללו בין היתר: בעל תואר שלישי באחד מתחומי של הלמ"ס, רצוי בסטטיסטיקה כלכלה או דמוגרפיה; ניסיון בביצוע מחקרים מדעיים בתחומי הסטטיסטיקה או/ו הכלכלה; פרסום מחקרים מדעיים בכתבי עת מקצועיים; ניסיון עבודה בין לאומי בתחומי המחקר ועוד. בוועדת האיתור ישבו מטעם הנציבות - ד"ר אוסנת לב ציון מנהלת המרכז הרפואי אסף הרופא, מנכ"ל משרד רה"מ יוסי שלי ופרופ' אביה ספיבק, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל.

תפקידו של הסטטיסטיקן הלאומי הוא לעמוד בראש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה במשרד ראש הממשלה, שמטרתה היא איסוף, עיבוד, ניתוח ופרסום המידע הסטטיסטי המעודכן של מדינת ישראל בכל התחומים, ובראש ובראשונה בתחום הכלכלי. בין השאר הלשכה היא המפרסמת את מדד המחירים לצרכן, מחירי הדירות ואת החשבונות הלאומיים הכוללים את כל נתוני המשק, כולל שיעורי הצמיחה, האבטלה, היצוא והייבוא.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    קולומבוס 19/04/2023 09:16
    הגב לתגובה זו
    הקשר בינו לסטטיסטיקה הוא כמו הקשר בין ישראל לדמוקרטיה - קיים אבל מעורפל. לא צריך מפה כדי להבין לאן זה הולך...
  • 7.
    אנונימי 18/04/2023 12:58
    הגב לתגובה זו
    לא הגיוני לבחור באדם שאינו לא ידע בסטטיסטיקה כלל, כאשר מולו התמודד פרופ' לסטטיסטיקה (רון קנת) שהוא בעל שם עולמי בסטטיסטיקה. צריך לזכור שהוא היה כפוף למשרד הבנוי והשיכון עד לא מזמן וכנראה צבר קשרים שיעלו לנו הציבור בסטטיסטיקה מגוייסת. מבקר המדינה - הכתובת על הקיר
  • 6.
    חושם 18/04/2023 10:13
    הגב לתגובה זו
    ממחר, אין אינפלציה, מדד אפס, חשמל ומים הכי זולים, דלק הכי זול בעולם, משכנתא, גרוש וחצי, מדד האושר 10. אין פקקים.
  • 5.
    מחר יום חדש (ל"ת)
    חושם 18/04/2023 10:11
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    שאול 18/04/2023 09:30
    הגב לתגובה זו
    מקווה שהמספרים שיוצגו לא יהיו במסגרת תוכנית כבקשתך של המושחתים .
  • 3.
    אלוהים ישמור אותנו ... אפילו לי יש יותר ידע בסטטיסטיקה (ל"ת)
    אקונומטריקה א' 18/04/2023 08:54
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ברבור שחור 18/04/2023 06:21
    הגב לתגובה זו
    מוכשר ככול שיהיה הוא איננו סטטיסטיקאי.חלם זה כאן
  • 1.
    עצוב 17/04/2023 22:21
    הגב לתגובה זו
    עוד לבנה בחוסר האמון של הזקים בישראל. עצוב
  • יוסי 17/04/2023 23:31
    הגב לתגובה זו
    מי אתה? מגיב עלוב..........
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

רכבת ישראל
צילום: צילום מסך אתר רכבת ישראל

רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?

באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029

אדיר בן עמי |
משרד האוצר מנסה להעביר במסגרת התקציב הפרטה של רכבת ישראל - העברת כל שירותי ההפעלה והתחזוקה של רכבת ישראל לזכיינים פרטיים עד סוף שנת 2029. המהלך, שמטרתו לשפר את איכות השירות ולהתמודד עם משבר האמון הציבורי ברכבת, מסמן שינוי מהותי באופן ניהול אחד מנכסי התשתית החשובים במדינה, והלא יעילים שבהם.  

הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.

המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.

על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.

המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח. 

התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.