גולף אנד קו, בני ברק
צילום: שי אפשטיין
דוחות

עדיקה גורמת נזק לגולף עם הפסד של רבעוני של 18 מיליון שקל

גולף הפסידה ברבעון הרביעי של 2022 כ-12.9 מיליון שקל על הכנסות של 266 מיליון שקל; האם הרכישה של עדיקה מתגלה כטעות?
דור עצמון | (2)

חברת האופנה גולף גולף -0.68% הכניסה ברבעון הרביעי של 2022 כ-265.9 מיליון שקל לעומת הכנסות של 281.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד - ירידה של 5.4%. ב-2022 כולה הכניסה החברה 953.8 מיליון שקל לעומת הכנסות של 958.6 מיליון שקל ב-2021 - ירידה קלה של 0.5%. בחברה אומרים כי הירידה במכירות ברבעון הרביעי נבעה בעיקר מירידה במכירות תחום פעילות עדיקה.

הרווח הגולמי של החברה ברבעון הרביעי הסתכם ב-148.6 מיליון שקל (כ-55.9% מההכנסות) לעומת רווח גולמי של 155.8 מיליון שקל (כ-55.4% מההכנסות) ברבעון המקביל. ההפסד התפעולי הסתכם ב-1.5 מיליון שקל לעומת רווח תפעולי של 2.2 מיליון שקל ברבעון המקביל.

גולף רשמה ברבעון הרביעי הפסד נקי של 12.9 מיליון שקל בהשוואה לרווח נקי של 2.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ב-2022 כולה הפסידה החברה 34.5 מיליון שקל לעומת רווח נקי של 28.1 מיליון שקל ב-2021.

ה-EBITDA ברבעון היה 4.7 מיליון שקל לעומת EBITDA של 10 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA של החברה ללא תוצאות החברות המוחזקות (סולו) הינו 22 מיליון ו- 32 מיליון שקל לתקופה ולתקופה המקבילה אשתקד, בהתאמה.

גולף מגלמת בדוחותיה גם הדוחות של חברת עדיקה שבבעלותה, מהם עולה כי עדיקה מסבה לה הפסדים רבים. עדיקה הפסידה ברבעון הרביעי 18.1 מיליון שקל על הכנסות של 16.4 מיליון שקל. הרווח הגולמי של החברה עמד על 4.3 מיליון שקל (כ-26.2% מההכנסות) וההפסד התפעולי עמד על 15.7 מיליון שקל.

בחודש שעבר הגישה חברת דלתא דלתא מותגים -0.56% לגולף הצעת רכישה לפיה תרכוש את מלוא מניותיה של גולף, בדרך של מיזוג משולש הופכי, במחיר של 425 מיליון שקל, בתוספת תשלום של 25 מיליון שקל (בכפוף לתוצאות כספיות עתידיות של גולף) בעסקת מזומן, תוך ניצול יתרת המזומנים הגבוהה שבידי החברה.

בנוסף, גולף הבהירה כי נמסר לה על ידי כלל תעשיות בע"מ, בעלת השליטה בחברה, כי ככל שהמשא ומתן עם דלתא לא יבשיל לכדי עסקה מחייבת, בעלת השליטה תבחן אפשרויות נוספות להתקשרות עם אייל גרינברג ו/או סטימצקי, בהסכם למכירת מניות ו/או הסכם בעלי מניות או בהסכם או מתווה אחר, אשר עשויים להביא לכך כי ככל ולא תושלם העסקה, ישלטו כלל תעשיות ואייל גרינברג/סטימצקי בחברה יחד.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שלמה 28/03/2023 10:59
    הגב לתגובה זו
    הבעלים תפסו צד מעשי המחלוקת על הרפורמה ונברך אותם שילבו בדרך הגולף
  • יריב 28/03/2023 14:54
    הגב לתגובה זו
    אמי לוי בהופעה עלובה של ביביסט דפוק לא הצליח אפילו להבין על מה ההפגנות. אז גם ישראייר וגם רמי לוי שיווק השקמה מחוקות מבחינתי. ואם הוא עוד פעם יפתח את הפה אז נדאג שחצי עם יפסיק לבוא אליו לסופר ולחברת התעופה.
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?