אבי גבאי
צילום: סיון כפיר

לא רק אזהרת הרווח במגזר הנייח: פרטנר מוחקת 283 אלף מנויים לא פעילים; פלאפון מחקה 100 אלף

פרטנר הפסידה 237 מיליון שקל בעקבות ירידת ערך מוניטין במסלול הקווי של 300 מיליון שקל. ברבעון המקביל הרוויחה החברה 77 מיליון שקל. בנטרול המחיקות החברה הייתה רושמת רווח של 33 מיליון שקל ברבעון, נפילה של 57% לעומת הרבעון המקביל. ההכנסות והרווח התפעולי המנוטרל - יציבים. ומה באשר להסכם עם בזק? זה הביא לה 24 אלף קווים ברבעון
נתנאל אריאל | (6)

אחרי אזהרת הרווח על ירידת ערך מוניטין במסלול הנייח (להרחבה) - חברת התקשורת פרטנר פרטנר 1.4%  של אבי גבאי ושלמה רודב גם מוחקת 283 אלף מנויים לא פעילים בשירות הסלולר. את המהלך מבצעת חברת הסלולר 6 שנים אחרי שפלאפון מחקה חצי מיליון מנויים לא פעילים וכאשר מוקדם יותר החודש היא מחקה עוד 100 אלף מנויים.

פרטנר הכניסה ברבעון הרביעי 859 מיליון שקל, עליה של 1% לעומת 853 מיליון ברבעון המקביל. החברה רשמה ירידת ערך של 303 מיליון שקל וכתוצאה מכך היא רושמת הפסד תפעולי של 247 מיליון שקל. בנטרול מחיקת המוניטין היה הייתה רושמת יציבות גם בשורה הזו עם 57 מיליון שקל (לעומת 56 מיליון ברבעון המקביל). בשורה התחתונה, פרטנר הפסידה ברבעון  237 מיליון שקל לעומת רווח של 77 מיליון שקל ברבעון המקביל. בנטרול המחיקה - היא הייתה רושמת רווח של 33 מיליון שקל.

פרטנר נסחרת במחיר של 20.5 שקל למניה ושווי שוק של 3.85 מיליארד שקל. במהלך 12 החודשים האחרונים המניה מחקה 22% מערכה. מכפיל הרווח הוא 26 על רווחי השנה האחרונה (המנוטרלים), אבל מדובר בשנה חריגה. בשנת 2021 החברה הרוויחה 115 מיליון שקל ובמקרה כזה מדובר על מכפיל של 33. לא זולה. השאלה היא האם החברה תוכל לשמור על רווחי השיא גם בשנים הקרובות

לפרטנר יש 312 אלף לקוחות מחוברים בסיבים האופטיים, ובמקביל היא מספרת כי החברה חתמה על רכישת זכות שימוש ב-120 אלף קווי תשתית סיבים אופטיים של בזק, שניתנת ב-5 פעימות שנתיות שוות, כלומר כ-24 אלף קווים בשנה, אבל היא כבר השיגה את אותם 24 אלף כבר ברבעון הראשון של שנת 2023, והיא גם מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה מבזק. 

לפרטנר יש 2.744 מיליון מנויים בתחום  הסלולר, עליה של 63 אלף מנויים בשנת 2022. ההכנסה הממוצעת למנויי סלולר (ARPU) הסתכמה ב-51 שקל, עלייה של 6% בהשוואה ל-48 שקל בשנת 2021. ה-ARPU ברבעון הרביעי הסתכמה ב-54 שקל. שיעור הנטישה השנתי של מנויי הסלולר (בניכוי השפעת שינוי מדיניות הספירה ומנויי משרד החינוך) הסתכם ל-27%, בהשוואה ל-28% בשנת 2021. משקי בית בבניינים מחוברים לתשתית הסיבים האופטיים (Homes Connected) הסתכמו ב-955 אלף, צמיחה של 255 אלף בשנת 2022. בסיס מנויי סיבים אופטיים הסתכם ב-287 אלף מנויים, המשקף צמיחה של 75 אלף מנויים בשנת 2022 ושיעור חדירה של 30%. נכון להיום, בסיס מנויי סיבים אופטיים עומד על 312 אלף – המספר הגבוה בשוק. בסיס מנויי אינטרנט הסתכם ב-415 אלף מנויים, צמיחה של 41 אלף מנויים בשנת 2022. כ-70% מכלל המנויים מחוברים לסיבים אופטיים. קצב חבילה המירבי ממוצע למנוי אינטרנט עמד על 589 מגה. בסיס מנויי טלוויזיה הסתכם ב-220 אלף, ירידה של 6 אלף מנויים בשנת 2022.

אבי גבאי, מנכ"ל פרטנר אומר בעקבות הדוחות: "התהליכים שאנו מובילים באים לידי ביטוי בתוצאות הפיננסיות והתפעוליות. לראייה ההסכם עם בזק. ברבעון אחד בלבד חיברנו את מספר הלקוחות שהתחייבנו לחבר בשנה שלמה. תחום הסיבים הוא מנוע הצמיחה המרכזי בחברה, כשבפנינו עוד הזדמנויות רבות שימומשו בשנה הקרובה״.

 

מירי תקוטיאל, סמנכ"ל כספים פרטנר: "התוצאות הכספיות הושפעו באופן מהותי ממחיקת המוניטין שבוצעה במגזר הנייח, אולם אין בכך כדי להשפיע על הפעילות השוטפת של החברה. פרטנר מגיעה לקו הסיום של שלב הפריסה העיקרי של הסיבים עם מאזן איתן המתבטא, בין היתר, ביחס חוב פיננסי נטו ל- EBITDA של 0.6. בכוונתנו להמשיך ולהשקיע במנועי הצמיחה שלנו לצד חיזוק המערכים הפנימיים, תוך מינוף הפוטנציאל הטמון בדור ה- 5, בסיבים, בציוד הקצה ובשירותים לעסקים."

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תוצאות השנה: בעקבות המחיקות במגזר הנייח החברה הפסידה 100 מיליון שקל, לעומת רווח של 115 מיליון בשנת 2021. בנטרול - היא הייתה רושמת רווח של 170 מיליון שקל.

פרטנר רושמת שיא של 6 שנים עם הכנסות של 3.463 מיליארד שקל, עליה של 3% בהשוואה ל-3.363 מיליארד שקל בשנת 2021. ההכנסות משירותים הסתכמו ב-2.829 מיליארד שקל, צמיחה של 7% בהשוואה ל-2.635 מיליארד שקל בשנת 2021, הודות לעלייה בהכנסות משירותי נדידה, מיקוד בפעילות סיבים אופטיים, שיפור במגזר הטלוויזיה וגידול במצבת מנויי הסיבים והסלולר. ההכנסות מציוד הסתכמו ב-634 מיליון שקל, ירידה של 13% בהשוואה ל-728 מיליון שקל בשנת 2021, בעיקר כתוצאה מהחלטת החברה במהלך הרבעון האחרון של שנת 2021 לעבור למודל השכרת נתבי אינטרנט ללקוחות פרטיים במקום מודל  מכירה.

הרווח התפעולי בנטרול השפעת ירידת ערך מוניטין, הסתכם ב-298 מיליון שקל, צמיחה של 83% בהשוואה ל-163 מיליון שקל בשנת 2021. בהתחשב בהשפעת ירידת ערך מוניטין, ההפסד התפעולי הסתכם ב-6 מיליון שקל. ה-Adjusted EBITDA מציגה שיא של 8 שנים הסתכם ל-1.057 מיליארד שקל, צמיחה של 15% בהשוואה ל-922 מיליון שקל בשנת 2021. הרווח הנקי בנטרול השפעת ירידת ערך מוניטין, מציג שיא של עשור והסתכם ב-170 מיליון שקל, צמיחה של 48% בהשוואה ל-115 מיליון שקל בשנת 2021. בהתחשב בהשפעת ירידת ערך מוניטין, ההפסד הנקי הסתכם ב-100 מיליון שקל. תזרים מזומנים חופשי מתואם מציג שיא של 5 שנים הסתכם ב-137 מיליון שקל, עלייה של 183 מיליון שקל בהשוואה לתזרים שלילי בסך 46 מיליון שקל בשנת 2021. היקף החוב נטו הסתכם ב-647 מיליון שקל, ירידה של 97 מיליון שקל בהשוואה ל-744 מיליון שקל בשנת 2021.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    מאז שנכנסו הבעלים החדשים הכל מתמוטט אף אחד לא מאמין להם (ל"ת)
    אילנה 01/04/2023 11:29
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    חברה ציבורית נגד הי 28/03/2023 17:44
    הגב לתגובה זו
    חברה ציבורית נגד הימין ורוצה לשנות את הבחירות לא מנוי לשל פרטנר לך לארנון בן דוד
  • 4.
    אבי גבאי יקבל בכל מקרה מצנח זהב בשווי עשרות מיליונים. (ל"ת)
    הלו, זה אני 28/03/2023 17:14
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יניב 28/03/2023 13:09
    הגב לתגובה זו
    איפה שהולך רק מביא נזקים ...התמזל מזלו והוא מינכל את בזק שגם אם הייתי שם בובה בתקופה הזו היא היתה מציגה רווחים !
  • 2.
    מני 28/03/2023 12:53
    הגב לתגובה זו
    בכל מה שנוגע נשרף.
  • 1.
    בחיים של לא ראיתי לוזר כזה (ל"ת)
    אלי 28/03/2023 11:57
    הגב לתגובה זו
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?