"עד שנת 2026 אלומיי תצמח פי 3. מעריכים שההכנסות יהיו מעל 200 מיליון יורו והרווח כ-39 מיליון אירו".
רני פרידריך, מנכ"ל אלומיי קפיטל, על תחום האנרגיה המתחדשת, על הייחוד בפרויקטים של החברה, הנכסים העיקריים של החברה, על התשואה המשוערת למשקיעים ועל העתיד
באירופה ישנן מספר מדינות בהן ייצור חשמל ממקורות מתחדשים הפך למקור האנרגיה המרכזי, אבל גם בשנת 2023 תחום האנרגיה המתחדשת מהווה אחוז קטן יחסית מייצור האנרגיה בעולם, ופוטנציאל הצמיחה כנראה משמעותי. מעבר ליתרונות של יצור נקי מתברר שזה גם יכול להיות תחרותי בתחום הכלכלי.
אחת השחקניות הוותיקות בתחום האנרגיה המתחדשת בארץ היא אלומיי קפיטל, שהייחודיות שלה ביחס לחברות האחרות נובעת מפיזור על פני מספר תחומים ופעילות בכמה מדינות. לצד הפעילות בישראל, יש לאלומיי פרויקטים גדולים בספרד, איטליה, הולנד, ולאחרונה היא גם נכנסה ליזום פרויקטים בארה"ב. לקראת ועידת ההשקעות באנרגיה שתפתח הבוקר, שוחחנו עם רני פרידריך, מנכ"ל אלומיי 0.54% על ההווה, ובעיקר על העתיד של החברה.
"אנחנו מפתחים ומפעילים תחנות ליצור חשמל פוטו-וולטאי, בספרד, איטליה, וארה"ב, ובישראל. בארץ, פרויקט תלמי יוסף נמצא בהפעלה מסחרית ובימים אלה עובר תהליך סטטוטורי להגדלת הספק. בנוסף, לאלומיי קפיטל 90 מגה-וואט פלוס אגירה בפיתוח בארץ, מתוכם 40 מגה וואט מוכנים להתחלת בנייה תוך 4 חודשים, כאשר הבנייה עצמה תיקח 9 חודשים עד שנה. בנוסף, החברה מחזיקה בכ-9.4% מתחנת הכח דוראד שהספקה 870 מגה וואט.
"מעבר לכך, אנחנו נמצאים בתהליך הקמה של פרויקט אגירה שאובה בצוק מנרה, פרויקט ייחודי הצפוי להיכנס לפעילות במחצית השנייה של 2026 ולהניב EBITDA שנתי צפוי של כ- 33 מיליון אירו. בספרד אנו עומדים על 340 מגה-ווט פרויקטים פוטו-וולטאי פעילים. באיטליה, לאלומיי 20 מגה פוטווולטאי בבנייה, ועוד 200 מגה פוטווולטאי מוכנים לבנייה שתתחיל בתקופה הקרובה. 400 מגה ווט נוספים נמצאים בשלבי פיתוח מתקדמים ובנייתם אמורה להסתיים עד סוף 2025. סה"כ מדובר ב-600 מגה ווט בבניה ובפיתוח מתקדם. החברה ממשיכה לפתח פרויקטים נוספים אשר נמצאים בשלבים מוקדמים.
- אלומיי מגייסת כ-50 מיליון שקל בהנפקה פרטית; מנורה מצטרפת כבעלת עניין
- "ההקמה של פרויקטים סולאריים בארה"ב מתקדמת בקצב מהיר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"בשבוע שעבר הודענו על התחלת פעילות בארה"ב. בחרנו בפרויקטים בפריפריה של העיר דאלאס, הפרויקטים הם בהספק של עד 10 מגה ווט די סי וזאת מכיוון שהרגולציה מאפשרת רישוי מהיר, והבנייה מהירה. כך אפשר להגיע למצב שתוך שנה וארבעה חודשים מהתחלת הפיתוח הפרויקט יתחיל לפעול, פרויקטים אלה מאופינים בתזרים חזק כבר מיום ההפעלה.
אלומיי פועלת גם בייצור ביו-גז בהולנד: "התחום עבר שנה לא קלה, המלחמה באוקראינה גרמה לעליית מחירי ההובלה והאנרגיה ושחקה את הרווחיות של הפרויקטים, אבל הפיצוי על קפיצת העלויות יגיע ב2023", מסביר פרידריך. "מחירי המכירה לגז המופק נקבעים על סמך מחיר הגז הממוצע של שנה קודמת (שנת 2022) אשר התאפיינה במחיר גז גבוה, ולכן ב-2023 יגיע הפיצוי על מחירי האנרגיה הגבוהים של 2022. אנו צופים כי ההכנסות יקפצו ל-17 מיליון אירו ונייצר תזרים של 1.5 מיליון אירו מהפעילות הזו".
אלומיי הכניסה בתשעת החודשים הראשונים של 2022 סכום של כ-45 מיליון אירו וייצרה תזרים מזומנים מפעילות שוטפת של כ-14 מיליון אירו. היא גם רשמה הפסד של 2.3 מיליון אירו. ובשנה כולה היא צופה הכנסות של 65 מיליון אירו ורווח של 3 מיליון אירו. אבל, מה שמעניין יותר זה התחזית קדימה - פרידריך מעריך שהכנסות החברה, הרווח התפעולי והרווח הנקי ימשיכו במגמת עליה "מתמדת", בהתאם למצגת שפרסמה החברה. אלומיי צופה 10%-12% על השווי הנוכחי. זו תשואה לא רעה בכלל, גם בהינתן העלייה בריבית. התחזית קדימה של החברה היא למספרים הולכים וגדלים:
- ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם
- "המשבר באירופה הפך את האנרגיות המתחדשות לאסטרטגיה, ואנחנו שם"
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- מלאי הנפט של סין הם "הפיל שבחדר"
מה ההבדל ביניכם לבין החברות האחרות?
"מה שמייחד אותנו זה שאנחנו מפתחים את הפרויקטים בעצמנו מאפס. לא קונים פרויקטים ורישיונות אלא יוזמים הכל מהתחלה. אז נכון שזה לוקח יותר זמן וצריך סבלנות, אבל זה הרבה יותר זול והתוצאה היא רווחיות גבוהה משמעותית בהמשך. לשם דוגמא עלות פיתוח שלנו באיטליה היא 25 אירו לוואט כשהמחיר לקניית רישיון מוכן לבניה נע בין 250 ל-300 יורו לוואט". כמו כן אנחנו מפוזרים על מספר טכנולגיות יצור וסוגי אגירה שונים שחלקם ( ביו גז , אגירה שאובה) מצריכים ידע ייחודי".
איך אתם בוחרים השקעות?
"התנאי הראשון הוא שזה חייב להיות ירוק. אנרגיה מתחדשת. ודבר שני זה הגיאוגרפיה. אנחנו פועלים רק בארצות שאנחנו מכירים היטב ושיש להן מערכות משפט מסודרות וכל אחד יודע את הזכויות שלו, את החובות שלו".
עד כמה אלומיי מושפעת מעליית הריבית?
"הפרויקטים הקיימים ואיגרות החוב של החברה הם בריבית קבועה ולכן אין השפעה ישירה לעליית הריבית. בפרויקטים בהקמה עליית הריבית משפיעה על כל התעשייה וגם על אלומיי. מדובר בתעשייה שהיא צרכנית הון גדולה. הכסף מתייקר ומנגד - הזמינות של ההון נמוכה יותר. זה משפיע על התעשייה מכיוון שתשואות הפרויקטים לא גדלו אבל עלות המימון שלהם כן התייקרה דרמטית. קשה היום להשיג תשואה עודפת דרך מינוף. וזאת מכיוון שתשואת הפרויקט קרובה מאוד לעלות המימון זה מצב שמחייב יצירתיות בתחום הפיננסי.
"לשם המחשה, בעולם הקודם של הריביות, אם על פרויקט הייתה תשואה של 5% והמימון הוא רק 3% אז ניתן היה לעשות תשואה דו-ספרתית רק דרך המימון. היום צריך לפתח פרויקטים שיכולים 'לסחוב' מימון יקר למשך מספר שנים, עד שהריבית תרד בחזרה. אנחנו מניחים שהריבית לא תישאר גבוהה לעוד הרבה שנים, ולכן כשאתה מדבר על פרויקטים ל-20-30 שנה אתה אומר לעצמך 'אוקי נתמודד עם מימון יקר, ועוד כמה שנים כשהריבית תרד נמחזר את החוב ונקבע את הריבית לטווח הארוך. אז זה השינוי הגדול. אם תשואת הפרויקט לא מספיק גבוהה מינוף לא יעזור לך להשיג תשואה."
אלו תשואות אתם מצפים לראות בפרויקטים שלכם?
"בספרד סגרנו בתחילת 2022 מימון לפרויקט טלסאול בריבית פיקס 3% ל-25 שנה. היום כבר אי אפשר לקבל ריביות כאלה, אז אנחנו משתדלים להיכנס למקומות שתשואת הפרויקט היא לא פחות מ-8-9%. ועם מינוף קטן ולא אגרסיבי אז התשואה תעלה ל-10-12%. ככל ובעתיד הריבית ארוכת הטווח תרד ל-סביבות 4% - מה שאני מאמין שתוך כמה שנים נהיה שם - אז יתאפשר מימון מחדש וכתוצאה מכך נראה תשואות גבוהות יותר על ההשקעה".
יש לכם מספיק כסף להקים את הפרויקטים הקיימים?
"אנחנו לא עוצרים. יש לנו קופת מזומנים מלאה שמספיקה גם להתפתחות וגם לשירות חוב. ב-תשעת החודשים הראשונים של 2022 ייצרנו 14 מיליון אירו, ובשנה הבאה נייצר יותר. יש לנו גם יכולת להביא שותפים או למכור חלק מהפרויקטים שבפיתוח ברווח. גדול כמו כן, יש לנו גם הרבה נכסים מניבים לא ממונפים, שאם צריך אפשר למנף אותם בקלות יחסית."
איך נכון לנתח חברות אנרגיה מתחדשת לדעתך?
"הייתי מסתכל קודם כל על התזרים, כמה כסף הם מייצרים, מה התזרים מפעילות. לא להתבלבל ממספרים גבוהים של מגה וואטים. הכל יקום וייפול על היכולת ליצר מזומן".
כיצד אתם רואים את עתיד שוק האנרגיה הירוקה?
"אירופה וארה"ב דוחפים לצמיחה של השוק הזה בצורה אגרסיבית. זה כולל הרבה מאוד PV וגם רוח, ובעיקר המון אגירה. אנחנו גם מתעסקים בביו גז בו הופכים פסולת לאנרגיה לוקחים את השאריות שאי אפשר להטמין, כאלה שמזהמות את הקרקע, ומייצרים מזה אנרגיה".
איך אתם אוגרים את האנרגיה שאתם מייצרים? תיכנסו לתחום המסחר בחשמל?
"בישראל זה יהיה בבטריות ואגירה שאובה. באירופה נכון להיום מבחינה כלכלית יותר זול להגן על המחיר דרך PPA ולא דרך הקמת מתקני אגירה יכול להיות שדברים ישתנו בעתיד . אני לא חושב שניכנס לתחום של מסחר בחשמל בישראל. יותר מתאים לנו לעבוד דרך ברוקר.יש הרבה גופים שמציעים שרותי ברוקר. מי שרוצה לסחור בחשמל שייהנה. אנחנו מייצרים".
מה התחזית של אלומיי ל-2026?
"בהנחה שדברים יימשכו פחות או יותר כמו שהם מתנהגים היום, אנחנו מעריכים שעד שנת 2026 אלומיי תצמח פי 3. פרויקט האגירה השאובה אמור לעבוד עד אז, ואמורים להיות עוד 600-700 מגה עובדים. לכן אנחנו מעריכים שנראה חברה עם יותר מ-200 מיליון יורו הכנסות בשנה עם רווח נקי של 39 מיליון אירו".

ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם
אלי כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון
ביקור עבודה של שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, בקפריסין חיזק את הקשרים האנרגטיים בין המדינות. כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון.
גשר חשמלי בין ישראל לאירופה: פרויקט בהיקף אזורי
פרויקט הכבל החשמלי התת ימי, The Great Sea Interconnector, נמצא כעת בשלב תכנון מתקדם וצפוי לחבר את ישראל לרשתות החשמל של קפריסין ויוון, ובהמשך לאירופה כולה. הפרויקט, בהיקף השקעה מוערך של כ-2 מיליארד אירו, יאפשר חיבור ראשון מסוגו של רשת החשמל הישראלית לרשת האירופית, תוך שיפור הביטחון האנרגטי האזורי. מדובר במהלך אסטרטגי שמשדרג את מעמדה של ישראל כמרכיב חיוני במפת האנרגיה, ומאפשר גם פוטנציאל לייצוא חשמל ירוק.
החיבור לרשת החשמל האירופית יעניק לישראל גיבוי בעתות חירום, ובמקביל יאפשר ייצוא עודפי חשמל, לרבות חשמל מתחדש, לשווקים באירופה. מנקודת המבט האירופית, מדובר במהלך שמסייע לגיוון מקורות האנרגיה ולחיזוק העצמאות האנרגטית - עניין קריטי בעידן של חוסר ודאות באספקת הגז מרוסיה. קפריסין כבר אישרה את חלקה בפרויקט בספטמבר 2024, והשרים סיכמו לקדם חתימה על חוזה להנחת הכבל במהלך 2025.
מאגר "אפרודיטה-ישי": מהסכם למינוף אנרגטי משותף
נושא מרכזי נוסף בפגישה היה ההסכם סביב מאגר הגז "אפרודיטה-ישי", שנמצא בשטח הכלכלי הימי של ישראל וקפריסין ומוערך בכ-5 טריליון רגל מעוקבת של גז טבעי. ההסכם, שנחתם לאחר מגעים ממושכים ומחלוקות גבוליות, מהווה דוגמה לשיתוף פעולה נדיר באזור רווי מתחים. בפברואר 2025 קפריסין וקונסורציום בראשות שברון הגיעו להבנות על תוכנית פיתוח מעודכנת, אך תחילת ההפקה נדחתה ל-2031 בשל אתגרים טכניים ומשפטיים.
- שר האנרגיה: "בזן תשוב לפעול תוך פחות מ־30 יום"
- שר האנרגיה: "האוצר הפגין חוסר אחריות עם שברון"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פיתוח המאגר צפוי להניב הכנסות משמעותיות לשתי המדינות, לצד הרחבת היצוא האנרגטי של ישראל. במקביל, הוא מהווה נדבך נוסף במיצוב ישראל כמעצמה אנרגטית מתפתחת במזרח הים התיכון.