בנק ישראל ממשיך להעלות את הריבית כדי לעצור את האינפלציה. זה חשוב, אפילו מאוד, אינפלציה גבוהה היא סכנה אמיתית למדינה, היא שוחקת את ערך הכסף וזו בעיה קשה - אתם לא רוצים שאחרי שנה 100 שקל שלכם יהיו שווים רק 90. ואחרי שנתיים 80 וכך הלאה. אבל זו המשמעות של אינפלציה גבוהה מדי. אפשר להסתכל על זה גם הפוך: אם יש אינפלציה שנתית של 10% לדוגמה במשך 4 שנים, אז תצטרכו לשלם 14,641 שקל בעוד 4 שנים רק כדי לקנות את אותו מוצר שהיום עולה 10,000 שקל.

לכן זה כל כך חשוב לעצור את האינפלציה כשהיא רק מתחילה. לא סתם גם בנק ישראל וגם שאר הבנקים המרכזיים בעולם שמים את המלחמה באינפלציה בראש סדר העדיפויות. הנה, ביום חמישי האחרון הבנק המרכזי של אירופה שוב העלה את הריבית ב-0.5%, כאשר מעט לפני העלאת הריבית הודלפה שיחה של אנשי הבנק עם שרי האוצר באירופה, מיום שלישי האחרון, שבה נאמר ש"כמה בנקים באיחוד האירופי עשויים להיות פגיעים. אין מקום לשאננות במערכת הבנקאות של האיחוד האירופי. ירידת אמון עלולה לגרום להידבקות באיחוד האירופי". עד כדי כך ראשי המערכת הכלכלית בעולם חוששים מהאינפלציה - למרות החשש מקריסתם של בנקים נוספים, הם בוחרים להעלות את הריבית שוב ושוב.

אבל כאשר הבנקים המרכזיים מעלים את הריבית, יש לכך גם 'אפקט הפרפר' - תוצאות משניות שהם לא בהכרח היו רוצים לגרום להן אבל אלה תוצאות שמתרחשות כמעט בהגדרה כתוצאה מכך. אחת מהן היא העלייה באבטלה. הסיבה פשוטה: ברגע שהכסף יקר יותר החברות פחות יכולות-רוצות לגייס כסף, קשה להן יותר להרוויח, הרווחים יורדים והן נאלצות-צריכות לפטר עובדים. התוצאה היא שהם לא יכולים לבזבז על קניות כמו שהוציאו עד היום, כלומר היחלשות בכח הקנייה של הצרכנים, והנה קיבלתם את ההאטה הכלכלית שכולם חוששים ממנה. חברות ההייטק בעולם מפטרות עשרות אלפי עובדים, וזה קורה גם בישראל.

בינתיים יש עלייה באבטלה, זה אפילו משמעותי - אחרי שלפני שנה היינו עם שפל באבטלה של 3.1% בלבד, היום זה כבר מעל 4%. תגידו, לא נשמע דרמטי, אבל זה עשרות אלפי אנשים שפוטרו מעבודתם. ועדיין - זו לא שיחת היום, לא בחדשות ולא ברחוב. רוב האנשים עדיין הולכים לעבודה, האבטלה עדיין לא כל כך דרמטית כמו במיתון משמעותי. המספרים 'לא כאלה גדולים' עדיין, גם בישראל וגם בארה"ב ושוב ושוב הבנקים מדברים על כך ש"שוק העבודה הדוק". כלומר, העלאות הריבית עדיין לא מייצרות גל פיטורים נרחב במשק. אבל צריך לזכור - ככל שההאטה תתעצם, ככל שהשוק ייעצר יותר, נתחיל לשמוע על כך יותר גם ברחוב, גם בין החברים, ואולי גם בעצמנו. אבל לבנק המרכזי אין ברירה. הוא בינתיים חייב להמשיך ולהעלות את הריבית כדי לעצור את האינפלציה. בישראל האינפלציה עדיין לא נעצרת ועומדת על קצב שנתי של 5.2%. היא אמנם נבלמה ולא עולה, אבל מנגד גם לא יורדת עדיין.

• שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
• ה-AI והעבודה שלכם - מי בסכנה ומי לא?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ובכל זאת - כבר רואים את ההשפעה גם במספרים. בתוך שנה ירדו מספר המשרות הפנויות במשק ב-15% לרמה של 4.29% מכלל המשרות הפנויות, לעומת 5.05% לפני שנה. מספר המשרות הפנויות במשק ירד ל-136,272 אלף משרות לעומת 138,444 בחודש ינואר ולעומת יותר מ-150 אלף רק לפני שנה.

בהייטק מדובר על נפילה של 55% בביקוש למהנדסי תוכנה, בתוך שנה בלבד. הנה המספרים: הביקוש למפתחי תוכנה עמד בחודש פברואר על 6,267 אלף עובדים בסך הכל. לפני שנה הביקוש עמד על 14,149.