הנגיד ברמז עבה לגבי הריבית: "יהיה כואב להחזיר האינפלציה ליעדה"
אחרי פרסום נתוני האינפלציה בארצות הברית והציפייה היא שיו"ר הפד לא יעלה את הריבית, העיניים בישראל נשואות לעבר מדד המחירים שיתפרסם היום וישפיע גם הוא על העלאת הריבית כאן בארץ.
בינתיים, הנגיד פרופ' אמיר ירון התראיין ל-CNN והתייחס לרפורמה המשפטית: "הליך החקיקה חפוז ויפגע בכלכלה. הרפורמה תחליש את המוסדות. התהליך צריך להיעשות בהסכמה ובזהירות. אין הסכמה רחבה בציבור בנוגע אליו", אמר פרופ' ירון והוסיף: "בטווח הארוך, יכולה להיות 'בריחת מוחות'. צריך לטפל בעניין הזה בזהירות ובשקיפות. יש לכך השלכות משמעותיות. הכרחי שנשמור על הכוח והעצמאות של בית המשפט".
לאחרונה התייחס פרופ' ירון לחששות הטבעיים לגבי דירוג האשראי של ישראל. כעת הוא נשאל גם על החששות שמשקיעים לא ימהרו להשקיע כאן. "מנהלים בהייטק אמרו כי אולי משקיעים לא יבואו וחלק טענו שאולי יעבירו את החברות למקום אחר. לכן חשוב שנשמור על עצמאות בית המשפט ונעשה דברים בהסכמה רחבה".
הנגיד גם סיפק הצהרה לגבי עליית הריבית בישראל. "יהיה כואב להחזיר את האינפלציה ליעדה. אנחנו חוזים שמסביב לעולם הריבית תמשיך לעלות, ותישאר גבוהה זמן רב יותר. בישראל הכאב הוא ישיר כי המשכנתאות קשורות ישירות לריבית בנק ישראל".
- הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?
- הריבית ללא שינוי - מה יהיה בהמשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, הוא גם שיבח את ממשלת ישראל על העברת התקציב ואמר כי הוא צופה שהכלכלה תצמח בשיעור של 3% בשנה הקרובה ותחזור ליעדה, 3.5%, בשנים הבאות.
צבי סטפק: אני פחות חושש מכסף שיצא מפה לחו"ל, החשש הוא מכסף שלא ייכנס לארץ
בכנס האימפקט של ליברל שנערך אתמול אמר צבי סטפק, יושב ראש עמותת "קפיטליזם קשוב" והבעלים של בית ההשקעות מיטב, על הרפורמה: "אני פחות חושש מכסף שיצא מפה לחו"ל, הרבה יותר החשש הוא מכסף שלא ייכנס לארץ וזה דבר שאי אפשר למדוד אותו כי אתה אף פעם לא יודע כמה כסף היה נכנס ממצב נורמלי, כפי שהיינו עד לפני כמה חודשים, לעומת כמה שנכנס בפועל. גם לא יגידו לך הרבה פעמים מטעמים של פוליטיקה למה לא מכניסים ויש את העניין של ESG וישראל אני בהחלט מצטרף לדעה של זהר שישראל רחוקה להיות מדינת ESG. יש הרבה מחקרים שמראים שיש קשר הדוק בין איכות המשטר הדמוקרטי והפרדת רשויות ואיזון ביניהן, לבין רמת השגשוג הכלכלי או רמת הצמיחה נניח בעשור האחרון עד לאחרונה ישראל צמחה בקצב כפול ממדינות שמתאפיינות לאו דווקא בדיקטטורה, במשטר סמכותני נקרא לזה".
- 12.ובינתיים הבנקים משמינים מנחת על החשבון שלנו שהופך דל (ל"ת)אזרח 15/03/2023 17:47הגב לתגובה זו
- 11.רבקה 15/03/2023 17:23הגב לתגובה זולא איכפת להם ממעמד הביניים והמעמד התחתון. צריך לסגור את בנק ישראל לאלתר.
- 10.אלי 15/03/2023 17:00הגב לתגובה זוהעלאות הריבית פה זה חא כמו בכל העולם הקשר הישיר למשכנתאות מרסק משפחות והאפקט יהיה הרסני
- הוא עובד בשביל ה 0.1% העליון. למה אתה מצפה? (ל"ת)רבקה 15/03/2023 18:16הגב לתגובה זו
- 9.הרשות השופטת היתה ותהיה עצמאית ועכשיו גם הרשות המחוקקת (ל"ת)אלי 15/03/2023 16:41הגב לתגובה זו
- 8.מושון 15/03/2023 16:23הגב לתגובה זוהריבית בישראל נמוכה מהעולם והכלכלה פה טובה יותר ורק הנגיד המעפן הזה מחרב את הכלכלה ומכבס את הכביסה ב cnn
- 7.רועי 15/03/2023 16:09הגב לתגובה זועם ישראל המתין לכאב הזה 12שנה רק ריבית תחזיר את השוק לשפיות כל שאר האופציות זה ספינים ושקרים שיעלו את הריבית ב5 אחוז ואז לא נצתרך שום תוכנית הזויה וכל מגדל הקלפים שנבנה באוויר יקרוס מחסור זאת הונאת העשור
- 6.J.p 15/03/2023 15:02הגב לתגובה זועלית הרבית יכניסה את כול המשק לכאוס אחד גדול ללא תוכנית לתווך ארוך במקום למתן את חגיגת המחירים נקטו במניפולציה דבר גורם לדבר והשוק מגיב בצורה קיצונית מה חשבו עם יזרימו קצת למשק הפיננסי הכול ירגע והפקולנטים לא ינצלו פריצה עכשו זה חוזר בדלת האחורית של בנק ישראל
- 5.בנצי 15/03/2023 13:56הגב לתגובה זולחברי הגואליציה חשוב יותר מראש הממשלה לא יהיה מאחורי סורגים למרות שיהיה קשה להוכיח את צדקתו. להם לא מזיז אם הכלכלה צפכע כי הם מסודרים.
- 4.רומן 15/03/2023 12:01הגב לתגובה זוחוץ מלפרסם כותרות ועצות הוא כשלון קולסיאלי
- 3.אפי 15/03/2023 11:02הגב לתגובה זומה קורה?
- דוד 15/03/2023 14:47הגב לתגובה זויתכן ואלמלא העלאת הריבית היינו באינפלציה גבוהה בהרבה
- 2.אדוני הנגיד, קח את הזמן. אינפלציה היא אם כל רע (ל"ת)אלי 15/03/2023 10:36הגב לתגובה זו
- 1.הכי גרוע שהיה בישראל (ל"ת)אזרח 15/03/2023 10:09הגב לתגובה זו
ארדואן טורקיה (X)המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.
