הנגיד ברמז עבה לגבי הריבית: "יהיה כואב להחזיר האינפלציה ליעדה"
אחרי פרסום נתוני האינפלציה בארצות הברית והציפייה היא שיו"ר הפד לא יעלה את הריבית, העיניים בישראל נשואות לעבר מדד המחירים שיתפרסם היום וישפיע גם הוא על העלאת הריבית כאן בארץ.
בינתיים, הנגיד פרופ' אמיר ירון התראיין ל-CNN והתייחס לרפורמה המשפטית: "הליך החקיקה חפוז ויפגע בכלכלה. הרפורמה תחליש את המוסדות. התהליך צריך להיעשות בהסכמה ובזהירות. אין הסכמה רחבה בציבור בנוגע אליו", אמר פרופ' ירון והוסיף: "בטווח הארוך, יכולה להיות 'בריחת מוחות'. צריך לטפל בעניין הזה בזהירות ובשקיפות. יש לכך השלכות משמעותיות. הכרחי שנשמור על הכוח והעצמאות של בית המשפט".
לאחרונה התייחס פרופ' ירון לחששות הטבעיים לגבי דירוג האשראי של ישראל. כעת הוא נשאל גם על החששות שמשקיעים לא ימהרו להשקיע כאן. "מנהלים בהייטק אמרו כי אולי משקיעים לא יבואו וחלק טענו שאולי יעבירו את החברות למקום אחר. לכן חשוב שנשמור על עצמאות בית המשפט ונעשה דברים בהסכמה רחבה".
הנגיד גם סיפק הצהרה לגבי עליית הריבית בישראל. "יהיה כואב להחזיר את האינפלציה ליעדה. אנחנו חוזים שמסביב לעולם הריבית תמשיך לעלות, ותישאר גבוהה זמן רב יותר. בישראל הכאב הוא ישיר כי המשכנתאות קשורות ישירות לריבית בנק ישראל".
- תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
- פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, הוא גם שיבח את ממשלת ישראל על העברת התקציב ואמר כי הוא צופה שהכלכלה תצמח בשיעור של 3% בשנה הקרובה ותחזור ליעדה, 3.5%, בשנים הבאות.
צבי סטפק: אני פחות חושש מכסף שיצא מפה לחו"ל, החשש הוא מכסף שלא ייכנס לארץ
בכנס האימפקט של ליברל שנערך אתמול אמר צבי סטפק, יושב ראש עמותת "קפיטליזם קשוב" והבעלים של בית ההשקעות מיטב, על הרפורמה: "אני פחות חושש מכסף שיצא מפה לחו"ל, הרבה יותר החשש הוא מכסף שלא ייכנס לארץ וזה דבר שאי אפשר למדוד אותו כי אתה אף פעם לא יודע כמה כסף היה נכנס ממצב נורמלי, כפי שהיינו עד לפני כמה חודשים, לעומת כמה שנכנס בפועל. גם לא יגידו לך הרבה פעמים מטעמים של פוליטיקה למה לא מכניסים ויש את העניין של ESG וישראל אני בהחלט מצטרף לדעה של זהר שישראל רחוקה להיות מדינת ESG. יש הרבה מחקרים שמראים שיש קשר הדוק בין איכות המשטר הדמוקרטי והפרדת רשויות ואיזון ביניהן, לבין רמת השגשוג הכלכלי או רמת הצמיחה נניח בעשור האחרון עד לאחרונה ישראל צמחה בקצב כפול ממדינות שמתאפיינות לאו דווקא בדיקטטורה, במשטר סמכותני נקרא לזה".
- 12.ובינתיים הבנקים משמינים מנחת על החשבון שלנו שהופך דל (ל"ת)אזרח 15/03/2023 17:47הגב לתגובה זו
- 11.רבקה 15/03/2023 17:23הגב לתגובה זולא איכפת להם ממעמד הביניים והמעמד התחתון. צריך לסגור את בנק ישראל לאלתר.
- 10.אלי 15/03/2023 17:00הגב לתגובה זוהעלאות הריבית פה זה חא כמו בכל העולם הקשר הישיר למשכנתאות מרסק משפחות והאפקט יהיה הרסני
- הוא עובד בשביל ה 0.1% העליון. למה אתה מצפה? (ל"ת)רבקה 15/03/2023 18:16הגב לתגובה זו
- 9.הרשות השופטת היתה ותהיה עצמאית ועכשיו גם הרשות המחוקקת (ל"ת)אלי 15/03/2023 16:41הגב לתגובה זו
- 8.מושון 15/03/2023 16:23הגב לתגובה זוהריבית בישראל נמוכה מהעולם והכלכלה פה טובה יותר ורק הנגיד המעפן הזה מחרב את הכלכלה ומכבס את הכביסה ב cnn
- 7.רועי 15/03/2023 16:09הגב לתגובה זועם ישראל המתין לכאב הזה 12שנה רק ריבית תחזיר את השוק לשפיות כל שאר האופציות זה ספינים ושקרים שיעלו את הריבית ב5 אחוז ואז לא נצתרך שום תוכנית הזויה וכל מגדל הקלפים שנבנה באוויר יקרוס מחסור זאת הונאת העשור
- 6.J.p 15/03/2023 15:02הגב לתגובה זועלית הרבית יכניסה את כול המשק לכאוס אחד גדול ללא תוכנית לתווך ארוך במקום למתן את חגיגת המחירים נקטו במניפולציה דבר גורם לדבר והשוק מגיב בצורה קיצונית מה חשבו עם יזרימו קצת למשק הפיננסי הכול ירגע והפקולנטים לא ינצלו פריצה עכשו זה חוזר בדלת האחורית של בנק ישראל
- 5.בנצי 15/03/2023 13:56הגב לתגובה זולחברי הגואליציה חשוב יותר מראש הממשלה לא יהיה מאחורי סורגים למרות שיהיה קשה להוכיח את צדקתו. להם לא מזיז אם הכלכלה צפכע כי הם מסודרים.
- 4.רומן 15/03/2023 12:01הגב לתגובה זוחוץ מלפרסם כותרות ועצות הוא כשלון קולסיאלי
- 3.אפי 15/03/2023 11:02הגב לתגובה זומה קורה?
- דוד 15/03/2023 14:47הגב לתגובה זויתכן ואלמלא העלאת הריבית היינו באינפלציה גבוהה בהרבה
- 2.אדוני הנגיד, קח את הזמן. אינפלציה היא אם כל רע (ל"ת)אלי 15/03/2023 10:36הגב לתגובה זו
- 1.הכי גרוע שהיה בישראל (ל"ת)אזרח 15/03/2023 10:09הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
