הנגיד ברמז עבה לגבי הריבית: "יהיה כואב להחזיר האינפלציה ליעדה"
אחרי פרסום נתוני האינפלציה בארצות הברית והציפייה היא שיו"ר הפד לא יעלה את הריבית, העיניים בישראל נשואות לעבר מדד המחירים שיתפרסם היום וישפיע גם הוא על העלאת הריבית כאן בארץ.
בינתיים, הנגיד פרופ' אמיר ירון התראיין ל-CNN והתייחס לרפורמה המשפטית: "הליך החקיקה חפוז ויפגע בכלכלה. הרפורמה תחליש את המוסדות. התהליך צריך להיעשות בהסכמה ובזהירות. אין הסכמה רחבה בציבור בנוגע אליו", אמר פרופ' ירון והוסיף: "בטווח הארוך, יכולה להיות 'בריחת מוחות'. צריך לטפל בעניין הזה בזהירות ובשקיפות. יש לכך השלכות משמעותיות. הכרחי שנשמור על הכוח והעצמאות של בית המשפט".
לאחרונה התייחס פרופ' ירון לחששות הטבעיים לגבי דירוג האשראי של ישראל. כעת הוא נשאל גם על החששות שמשקיעים לא ימהרו להשקיע כאן. "מנהלים בהייטק אמרו כי אולי משקיעים לא יבואו וחלק טענו שאולי יעבירו את החברות למקום אחר. לכן חשוב שנשמור על עצמאות בית המשפט ונעשה דברים בהסכמה רחבה".
הנגיד גם סיפק הצהרה לגבי עליית הריבית בישראל. "יהיה כואב להחזיר את האינפלציה ליעדה. אנחנו חוזים שמסביב לעולם הריבית תמשיך לעלות, ותישאר גבוהה זמן רב יותר. בישראל הכאב הוא ישיר כי המשכנתאות קשורות ישירות לריבית בנק ישראל".
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- הנגיד מודאג מחרם על תוצרת ישראלית, סיום המלחמה לא מבטיח הורדת ריבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, הוא גם שיבח את ממשלת ישראל על העברת התקציב ואמר כי הוא צופה שהכלכלה תצמח בשיעור של 3% בשנה הקרובה ותחזור ליעדה, 3.5%, בשנים הבאות.
צבי סטפק: אני פחות חושש מכסף שיצא מפה לחו"ל, החשש הוא מכסף שלא ייכנס לארץ
בכנס האימפקט של ליברל שנערך אתמול אמר צבי סטפק, יושב ראש עמותת "קפיטליזם קשוב" והבעלים של בית ההשקעות מיטב, על הרפורמה: "אני פחות חושש מכסף שיצא מפה לחו"ל, הרבה יותר החשש הוא מכסף שלא ייכנס לארץ וזה דבר שאי אפשר למדוד אותו כי אתה אף פעם לא יודע כמה כסף היה נכנס ממצב נורמלי, כפי שהיינו עד לפני כמה חודשים, לעומת כמה שנכנס בפועל. גם לא יגידו לך הרבה פעמים מטעמים של פוליטיקה למה לא מכניסים ויש את העניין של ESG וישראל אני בהחלט מצטרף לדעה של זהר שישראל רחוקה להיות מדינת ESG. יש הרבה מחקרים שמראים שיש קשר הדוק בין איכות המשטר הדמוקרטי והפרדת רשויות ואיזון ביניהן, לבין רמת השגשוג הכלכלי או רמת הצמיחה נניח בעשור האחרון עד לאחרונה ישראל צמחה בקצב כפול ממדינות שמתאפיינות לאו דווקא בדיקטטורה, במשטר סמכותני נקרא לזה".
- 12.ובינתיים הבנקים משמינים מנחת על החשבון שלנו שהופך דל (ל"ת)אזרח 15/03/2023 17:47הגב לתגובה זו
- 11.רבקה 15/03/2023 17:23הגב לתגובה זולא איכפת להם ממעמד הביניים והמעמד התחתון. צריך לסגור את בנק ישראל לאלתר.
- 10.אלי 15/03/2023 17:00הגב לתגובה זוהעלאות הריבית פה זה חא כמו בכל העולם הקשר הישיר למשכנתאות מרסק משפחות והאפקט יהיה הרסני
- הוא עובד בשביל ה 0.1% העליון. למה אתה מצפה? (ל"ת)רבקה 15/03/2023 18:16הגב לתגובה זו
- 9.הרשות השופטת היתה ותהיה עצמאית ועכשיו גם הרשות המחוקקת (ל"ת)אלי 15/03/2023 16:41הגב לתגובה זו
- 8.מושון 15/03/2023 16:23הגב לתגובה זוהריבית בישראל נמוכה מהעולם והכלכלה פה טובה יותר ורק הנגיד המעפן הזה מחרב את הכלכלה ומכבס את הכביסה ב cnn
- 7.רועי 15/03/2023 16:09הגב לתגובה זועם ישראל המתין לכאב הזה 12שנה רק ריבית תחזיר את השוק לשפיות כל שאר האופציות זה ספינים ושקרים שיעלו את הריבית ב5 אחוז ואז לא נצתרך שום תוכנית הזויה וכל מגדל הקלפים שנבנה באוויר יקרוס מחסור זאת הונאת העשור
- 6.J.p 15/03/2023 15:02הגב לתגובה זועלית הרבית יכניסה את כול המשק לכאוס אחד גדול ללא תוכנית לתווך ארוך במקום למתן את חגיגת המחירים נקטו במניפולציה דבר גורם לדבר והשוק מגיב בצורה קיצונית מה חשבו עם יזרימו קצת למשק הפיננסי הכול ירגע והפקולנטים לא ינצלו פריצה עכשו זה חוזר בדלת האחורית של בנק ישראל
- 5.בנצי 15/03/2023 13:56הגב לתגובה זולחברי הגואליציה חשוב יותר מראש הממשלה לא יהיה מאחורי סורגים למרות שיהיה קשה להוכיח את צדקתו. להם לא מזיז אם הכלכלה צפכע כי הם מסודרים.
- 4.רומן 15/03/2023 12:01הגב לתגובה זוחוץ מלפרסם כותרות ועצות הוא כשלון קולסיאלי
- 3.אפי 15/03/2023 11:02הגב לתגובה זומה קורה?
- דוד 15/03/2023 14:47הגב לתגובה זויתכן ואלמלא העלאת הריבית היינו באינפלציה גבוהה בהרבה
- 2.אדוני הנגיד, קח את הזמן. אינפלציה היא אם כל רע (ל"ת)אלי 15/03/2023 10:36הגב לתגובה זו
- 1.הכי גרוע שהיה בישראל (ל"ת)אזרח 15/03/2023 10:09הגב לתגובה זו

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
יוסי כהן, ראש המוסד (יוטיוב)האם ראש המוסד קיבל טובות הנאה מטייקון ולמה המשטרה לא חקרה?
ולמה זה לא בכותרות הראשיות בתקשורת? גילויים חדשים שנחשפו בשבוע שעבר מייצרים תחושה שיוסי כהן השתמש בדירת ג'ימס פארקר וקיבל טובות הנאה והמשטרה העלימה עין ו"הוציאה" את העדויות על כהן מתיק החקירה נגד נתניהו - לא תקין, מחשיד. קוראים לזה טיוח
כבר תקופה ארוכה שמלחשים שיוסי כהן קיבל טובות הנאה מג'יימס פאקר המיליונר, לרבות שימוש בדירתו במלון רואיל ביץ' שבתל אביב. הוא עשה זאת בעודנו ראש המוסד וזה מחייב במשטר תקין צורך בבדיקה משמעותית. הדברים עלו במסגרת תיק 1000 - תיק המתנות נגד נתניהו. במשטרה בדקו וחקרו על טובות הנאה שלכאורה קיבל יאיר נתניהו מפארקר, בעיקר שימוש בדירתו ברויאל ביץ' כשהחשד היה שבין נתניהו האבא ופארקר יש קשר לא חוקי -מתנות בתמורה להטבות. תוך כדי החקירה הזרקור עבר לדמות אחרת - יוסי כהן, אלא ששם היה סוג של טיוח.
פקד ליזו כהן, חוקרת מיאח"ה, שהייתה חלק מצוותי החקירה בתיק 1000 וב"תיק המעונות" הסבירה בעדותה בבית המשפט לפני כשנה וחצי כי החקירה התמקדה בקשרים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין פאקר, ובמיוחד בבדיקת חשד לטובות הנאה שהועברו באמצעות מגורים של בנו יאיר בנכס של פאקר. לדבריה אז "החשד היה שיאיר קיבל טובת הנאה עבור אביו, או להפך. יאיר היה הכלי, לא מושא הבדיקה המרכזי".
היא נשאלה אז למה חקרתם דווקא את יאיר ולא את יוסי כהן? "אני גביתי הודעות גם בעניין הזה, אך לא זכור לי שבדקנו את מצלמות האבטחה לגבי יוסי כהן". בהמשך הודתה כי הייתה הנחיה מגבוה לא להזכיר את שמו של כהן בחקירת הדס קליין, נציגת פאקר ומילצ'ן.
פיצול חריג של תמלילי חקירה: "קיבלנו הנחיה מלמעלה"
במהלך הדיון הציג אז עו"ד עמית חדד סניגור נתניהו פיצול חריג בתמלולי חקירה של שלושה עובדים במלון - שני קבלנים וקב"ט. לדבריו, התמלולים כללו גרסאות שונות באשר להופעתו של יוסי כהן בדירה: באחד מהם השם הוזכר, ובאחר - הושמט. כהן אישרה כי מדובר במהלך חריג ולא שגרתי, שלא עשתה בעבר, והסבירה כי מדובר בהנחיה שהועברה מהדרגים הבכירים. "לא יודעת למה פוצל התמליל. זו הייתה הנחיה. אולי כדי להבחין בין גרסה שבה מוזכר שם רגיש לגרסה אחרת. זה לא מקובל, אבל ככה נדרשנו לפעול".
- יוסי כהן מתקרב לאקזיט של 50 מיליון דולר
- דונאלד טראמפ נגד יוסי כהן - האקזיט של כהן בדוראל ארה"ב מתרחק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשבוע שעבר עלה לדוכן העדים חוקר בכיר במשטרה - צחי חבקין. העדות שלו גורמת לזוז באי נוחות. עו"ד חדד שואל אם "השם של יוסי כהן עלה בתשאול של עובדי המלון. מומי (נצ"מ מומי משולם - ראש צוות החקירה בתיקי נתניהו) עלה בשיחה, מה, הוא נלחץ?"
חבקין: "אפשר לומר".
חדד: "אז הוא מנחה אותך? ומייצר מצגי שווא?"
