שוק הקריפטו מזנק ב-18%, למה דווקא עכשיו?
תעשיית הקריפטו רצתה להוציא את העולם מהבנקים. במקום זאת, היא הוציאה את הבנקים מעצמם.
סגירת בנק סיגניצ'ר (Signature) אתמול על ידי הרגולטורים חיבלה למעשה באפשרות של חברות קריפטו להישאר מחוברות למערכת הפיננסים המסורתית. היא עקבה מקרוב אחר קריסת סילבגייט שנחשב כידידותי לקריפטו ובנק סיליקון ואלי (SVB), שליווה חברות סטארט-אפ כולל חברות נכסים דיגיטליים. "יכולות הבנקאות של הקריפטו נסגרו למעשה תוך פחות משבוע", אמר ריאן סלקיס, מנכ"ל חברת מחקר הקריפטו מסארי, בטוויטר.
בעוד התומכים אוהבים לומר שהתעשייה תהפוך את הבנקים יום אחד ללא רלוונטיים, כרגע, חברות הקריפטו זקוקות מאוד לגישה למערכת הכספים המסורתית. לכשלים במערכת הבנקאית יש השלכות קריטיות על שוק המטבעות, אבל עבור מטבעות כמו הביטקוין, חדשות רעות הן דווקא חדשות טובות בטווח הקצר.
הסיבה לכך היא שכעת סביר יותר שהפדרל ריזרב יאט או אפילו יפסיק את העלאות הריבית, מה שיביא קצת נחת לנכסי הסיכון, אמר שון פארל, ראש אסטרטגיית הנכסים הדיגיטליים של Fundstrat, לאחר הכישלונות של סילברגייט ובנק SVB. ההשתלטות על בנק סיגניצ'ר רק מחזקת את הטיעון הזה, ונראה ששוק הקריפטו מסכים: מחיר הביטקוין טס ב-19% ליותר מ-24,000.
אבל בטווח הארוך יותר, ברור שתעשיית הנכסים הדיגיטליים תתחבר מחדש למערכת הבנקאית. מאז ינואר, הרגולטורים של הבנקים בארה"ב הזהירו ללא הרף את המוסדות הפיננסיים מהסיכונים שבמתן שירותים לקריפטו. בעוד שהרגולטורים - הכוללים את הפד', התאגיד הפדרלי לביטוח פיקדונות ומשרד המבקר של המטבע - אומרים שהבנקים לא מנועים מלעשות עסקים עם כל תעשייה, חברות קריפטו רבות טוענות שבפועל היה כמעט בלתי אפשרי למצוא בנקים שמוכנים אפילו לספק שירותים בסיסיים.
- בנק ייעודי לסטארטאפים מגייס 225 מיליון דולר, ביניהם מפיטר ת'יל
- בנק SVB דורש מהרשויות בארה"ב לקבל בחזרה 1.9 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סיגניצ'ר החלה להרחיק את עצמה מהקריפטו בדצמבר, והבטיחה לגוון את בסיס הפיקדונות שלה הרחק מהתעשייה לאחר השפעות קריסת בורסת הקריפטו FTX. אבל זה עדיין היה בשימוש נרחב בקרב חברות קריפטו. פלטפורמת המסחר קוינבייס COINBASE GLOBAL אמרה אתמול שיש לה 240 מיליון דולר במזומן תאגידי בסיגניצ'ר. מנפיקת Stablecoin Paxos Trust Co אמרה שיש לה 250 מיליון דולר.
"הקריסות של סילברגייט, SVB וסיגניצ'ר יוצרות פער עצום בשוק לבנקאות ידידותית לקריפטו", אמר ג'ייק צ'רווינסקי, מנהל המדיניות הראשי של קבוצת הסחר של איגוד הבלוקצ'יין, בטוויטר. אף על פי שחלק מהבנקים ממשיכים לפתוח חשבונות לחברות קריפטו, חלק מהתעשייה שיערו כי הרגולטורים ינסו לנתק את הגישה לבנקים. "ייתכן שמבצע Chokepoint 2.0 היה יותר מדי הפעם, אבל האיום נשאר. הם ימשיכו לתקוף את המוצרים והחברות המאפשרות בעלות ישירה בקריפטו", נכתב בחשבון הטוויטר הרשמי של פלטפורמת המסחר Kraken. קראקן התייחסה לחקירה משנת 2013 של משרד המשפטים כנגד בנקים שעושים עסקים עם מלווים בתשלום ותעשיות אחרות.
- 1.דייגו 13/03/2023 22:54הגב לתגובה זוהקריפטו זקוק לנזילות מבנקים שרוצים לעודד את המטבעות אבל הריבית גם ככה הורגת את המערכת כשהיא קורסת לא יהיה מי שיתדלק ולכן הקריפטו אמור לרדת 70% אין סיבה למעט שזה מהונדס על ידי אלו שמחזיקים את רוב המטבעות ובעצם מנהלים שער מנוהל וזה רע
.jpeg "קריפטו")
שנת 2025 בשוק הקריפטו: בין הישגים רגולטוריים לאכזבה במחירים
שנת 2025 הייתה שנה רווית מהפכות ואירועים בשוק הקריפטו, אבל בנוגע לערך המטבעות היא הייתה מאכזבת למדי; מהם ההתפתחויות והאירועים המרכזיים של שנת 2025 בעולם הקריפטו?
שנת 2025 הייתה אמורה להיות שנת הפריצה של שוק הקריפטו, עם ממשל תומך בבית הלבן, התקדמות רגולטורית משמעותית בבתי הנבחרים וברשויות המפקחות, אימוץ מוסדי מואץ, תעודות סל פעילות שכבר נחשבות לקונצנזוס, והמשך אימוץ על ידי הציבור הרחב ברחבי העולם. לפרקים היא אכן נראתה כשנת פריצה כשהביטקוין המריא למעלה מ-126 אלף דולר למטבע אחד, אך היא נגמרת בטון מאכזב משהו, עם התרחקות מרמות השיא שנרשמו רק לפני מספר חודשים. כעת הביטקוין נסחר במחיר נמוך בכ-6% ממחירו בתחילת השנה, האת'ריום התרחק ב-11% והסולנה בלא פחות מ-35%. שני המטבעות היחידים בעשרת המובילים עם תשואה חיובית מתחילת השנה הם בייננס קוין (21%) וטרון (10%), וגם הם רחוקים מרמות השיא שנרשמו מוקדם יותר השנה. ובכל זאת, שוק הקריפטו כתעשייה, ולא כתלות במחירי המטבעות בזמן ספציפי, עשה התקדמות משמעותית במהלך השנה.
הנה האירועים וההתפתחויות המרכזיות במהלך השנה האחרונה, כשבוע לפני סוף השנה.
מטבעות יציבים: מהשוליים למרכז המערכת הפיננסית
שנת 2025 תיזכר כשנה שבה המטבעות היציבים עברו מהשוליים של המסחר בקריפטו למרכז המערכת הפיננסית העולמית. נפח העסקאות המותאם במטבעות יציבים חצה את רף ה-9 טריליון דולר בשנה, נתון המציב את התשתית הזו כמתחרה ישירה לרשתות תשלומים מסורתיות כמו ויזה, מאסטרקארד או פייפל (שהשיקה מטבע יציב משלה) זהו שינוי תפיסתי משמעותי. מטבעות יציבים כבר אינם רק כלי עזר למסחר בבורסות, אלא תשתית תשלומים גלובלית לכל דבר.
ההתקדמות הזו הגיע, בין השאר, גם על רקע התפתחות רגולטורית תומכת. האירוע הרגולטורי המשמעותי ביותר של השנה היה העברת חוק GENIUS בארצות הברית ביולי 2025. החוק קבע לראשונה מסגרת פדרלית מחייבת למנפיקי מטבעות יציבים, דרש גיבוי של 100% בעתודות נזילות - בעיקר אג"ח ממשלתיות ומזומן - ואסר על תשלום ריבית ישירה למחזיקים כדי למנוע סיווג כניירות ערך. החוק גם הנפיק רישוי פדרלי ומדינתי למנפיקים, ויצר סטנדרט אחיד ברחבי ארצות הברית. חקיקה זו הסירה את ענן אי-הוודאות שרבץ מעל חברות כמו סירקל מנפיקת USDC, וטית'ר מנפיקת USDT, ואפשרה לבנקים מסורתיים כמו ג'יי פי מורגן וסיטיגרופ להתחיל להציע שירותי משמורת וסליקה מבוססי מטבעות יציבים ללקוחותיהם. התוצאה: גידול של 100 מיליארד דולר בביקוש למטבעות יציבים, שהביא את השוק לשווי כולל של כ-260 מיליארד דולר.
- דירה כבר לא תהיה להם: הצעירים שמוותרים על דירה ותולים תקוותם בקריפטו
- למה הביטקוין לא מצטרף לשיאים של וול סטריט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר לרגולציה המערבית, המטבעות היציבים הפכו לכלי הישרדות כלכלי בשווקים מתעוררים. בטורקיה, למשל, נפח הכניסות לקריפטו הגיע ל-878 מיליארד דולר עד מחצית 2025, כאשר רוב הפעילות התרכזה במטבעות יציבים כהגנה מפני האינפלציה והפיחות החד של הלירה הטורקית. באיראן, למרות הסנקציות הכלכליות הקשות, נרשמה צמיחה של 11.8% בנפח הפעילות, כאשר אזרחים עושים שימוש במטבעות יציבים כדי לגשר על הבידוד הפיננסי ולשמור על ערך חסכונותיהם.
