חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם
ראיון

מנכ"ל ארית: "העסקה נותנת לנו אורך רוח אך לא ננוח על זרי הדפנה; משקיעים גם בתחום הסולארי"

חיים שטפלר מנכ"ל ארית בראיון לביזפורטל: "היתרון של העסקה הוא הטווח הארוך והיא תאפשר לנו לייצב את מערכות החברה טוב יותר; יש לנו סיכוי מאוד גבוה לחדור למספר שווקים בחו"ל שמותר לנו להיכנס אליהם; בונים תכנית שיווקית בהתאם לזמנים העכשוויים"
דור עצמון | (3)

חברת ארית  ארית תעשיות -4.45%  העוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק מרעומים ומוצרי אלקטרוניקה צבאיים, קיבלה באמצעות החברה הבת רשף הזמנה לספק חצי מיליון מרעומי ארטילריה בשנה לתקופה של 10 שנים למדינה בדרום אסיה.

רשף היא קבלנית משנה של חברה זרה שמולה נחתמה העסקה הכוללת. חלקה של רשף בתמורה במכרז הרב שנתי, בהתאם לתנאי ההסכם המסחרי, הוא כ-19-17 מיליון דולר ממוצע בשנה - כ-190-170 מיליון דולר על פני תקופה של 10 שנים.

זו עסקת ענק לארית שמוכרת בקצב של כ-10 מיליון דולר בשנה (על פי דוח המחצית הראשונה):

 

על פי ההסכם, רשף תסייע לחברה הזרה בהקמת מפעל להרכבת מרעומים אלקטרוניים עבור תחמושת קרקעית, וכן תספק סיוע טכני בכל הקשור לייצור והרכבת מרעומים. החברה הזרה תוכל לרכוש מצדדים שלישיים ו/או ולייצר את כל רכיבי המרעומים בעצמה, למעט רכיב קריטי במרעום שיסופק על ידי רשף וכן למעט רכיבים נוספים במרעום שיסופקו על ידי רשף בכל מקרה שבו רשף תבחר לממש אופציה שהוקנתה לה על פי ההסכם.

חיים שטפלר, מנכ"ל ארית, אומר בראיון לביזפורטל כי "העסקה הזו נותנת לנו שקט ל-10 שנים כמו כל חברה שמבטיחים לה X דולרים של הכנסות עם רווח Y קבוע לתקופה ארוכה. היתרון הוא הטווח הארוך, נגיד חברה מקבלת הזמנה של 100 מיליון דולר לשנה אחת, מה יהיה בשנה הבאה? צריכים לדאוג לתזרים קבוע ושלא תהיינה נפילות. העסקה הזו יכולה לאפשר לנו לייצב את המערכות שלנו טוב יותר ובאופן מסודר יותר. אנחנו כמובן לא ננוח על זרי הדפנה אבל זה נותן כאמור איזושהי מערכת יציבה לאורך שנים.

"רובה המוחלט של פעילות רשף היא כאן בארץ עם צה"ל והתעשייה האווירית אך יש גם לא מעט חברות בחו"ל. אנחנו עובדים היום ועושים מהלכים להגיע לעוד כמה מדינות בעולם מלבד המדינה המדוברת כרגע שאיתה אנחנו בקשר בערך מ-2015".

מרגישים עליכם ו/או על שאר הסקטור השפעה בגלל המלחמה באוקראינה?

"הבעיה של חברות כמו שלנו, בהן אלביט, היא שאנחנו לא יכולים למכור למדינה שאנחנו רוצים ולבטח שלא לאוקראינה. אנחנו צריכים לקבל אישור מסודר לכל מקום אליו אנחנו רוצים למכור. ישנן מדינות אליהן יותר קל לנו לקבל אישור למכור. בשלב זה לא הרווחנו משהו מהמלחמה באוקראינה בעיקר בגלל שאנחנו לא יכולים לייצא למדינות תחת מלחמה. לעתים ישנם מקרים בהם אפשר למכור בצורה עקיפה ואפקט המלחמה מורגש מהר יותר במכירות. אנחנו מייצרים מרעומים אבל אלביט למשל שמייצרת מכלול של מוצרים וגם נשק עבור טנקים כבר מוכרת למדינות באירופה בגלל המצב באוקראינה. זה מחלחל לכולם ואני מעריך שזה יגיע גם אלינו".

כיצד אתם מעריכים את היכולת שלכם לחדור לשווקים רחבים יותר מעבר לעסקה הנוכחית?

"אנחנו מעריכים שיש לנו סיכוי מאוד גבוה ואנחנו עושים פעולות מסוימות לחדור למספר שווקים בחו"ל שמותר לנו להיכנס אליהם. כפי שניתן לראות בדוחות שלנו לבורסה, אנחנו נותנים תחזית (שבנויה על מקומות חדשים בחו"ל) די גבוהה לשנים הבאות".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מה מאפיין את המדינות שאתם מוכרים להן?

"מדובר במדינות שמאופיינות בתקציב ביטחון מאוד גבוה ורק אליהן אנחנו נכנסים. אין לנו טעם להיכנס למדינות קטנות. הזכייה הנוכחית עם כמות כה גדולה של מרעומים מסבירה את זה".

איך נראית שאר הפעילות שלה חברה? מהי אסטרטגיית הצמיחה?

"אנחנו שואפים לגדול כרגע בפעילות הנוכחית של המרעומים על ידי הגדלה של סל המוצרים עם מרעומים נוספים ומדויקים יותר. במקביל אנחנו נכנסים להשקעה בחברות מהתחום הסולארי מכיוון שאנחנו מעריכים שיש שם מקום לגדילה מאוד נרחבת.

"האסטרטגייה שלנו היא בעיקר לזהות שווקים ולחדור אליהם בצורה נכונה. אנו בונים כרגע תכנית שיווקית מאוד מתוחכמת בהתאם לזמנים העכשוויים. כלומר להיכנס לשווקים בעלי פוטנציאל גדול, להשקיע בהם כסף, ולא לבזבז זמן על שווקים פחות מעניינים".

איפה תהיו בעוד שנתיים?

"הגדרנו לעצמנו לגדול בתחום המרעומים בכמה עשרות אחוזים בשנתיים הקרובות וגם בתחום ההשקעות אנחנו רוצים להשקיע בעוד חברה אחת לפחות. השאיפה היא כמובן להגיע לצמיחה דו ספרתית בשנה אבל אני עוד לא יודע להגיד אם נצליח להגיע לזה היות שמדובר באתגר גדול. הזכייה הנוכחית מאוד מקלה עלינו להגיע לזה אבל אנחנו מסתכלים לאורך זמן כי צריך לגדול נכון".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    עמי 09/03/2023 11:43
    הגב לתגובה זו
    עסקה כזאת גדולה מתאימה להודים
  • חומי 10/03/2023 17:48
    הגב לתגובה זו
    אני מעריך לפי הנתונים ווהזמנות הכפלת שער לפחות ל300
  • גם דרום קוריאה וסינגפור באות בחשבון (ל"ת)
    יריב 09/03/2023 12:46
    הגב לתגובה זו
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?