מיכאל ביטון
צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ

חצי מהתוצר של ישראל מגיע מעסקים קטנים - אבל האם גם חצי מהתקציבים?

?יו"ר הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל: "על הממשלה לתקצב מענקים לעסקים קטנים בפריפריה במיליוני שקלים"
 

כ-50% מהתוצר במדינת ישראל הם עסקים קטנים ובינוניים, מתוכם 97% הם עסקים קטנים, כך עלה מדיון בוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל. יו"ר הוועדה, ח"כ מיכאל ביטון: "אני מודאג מיחס המדינה לעסקים קטנים ובינוניים". נציג האוצר: "נבחן את הדברים שעלו בדיון".

 

הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל דנה היום (ראשון) בעידוד יזמות עסקית, עסקים קטנים ובינוניים ויצירת מארג קהילתי עסקי מקומי מותאם קהילה. יו"ר הוועדה ח"כ מיכאל ביטון, אמר כי מדינת ישראל לא מפנימה את התרומה של העסקים הקטנים לכלכלה הישראלית, בעוד שהכלכלה הישראלית נשענת עליהם. "על פי נציג האוצר, 55% מהתרומה למשק מגיעה מפעילות עסקית של העסקים הקטנים והבינוניים, למרות זאת, האוצר רחוק מלהקדיש חצי מהזמן, חצי מהמשאבים וכמובן שלא חצי מהמענקים שברשותו כדי לקדם אותם. בעוד לחברות הייטק ותאגידים בינלאומיים מציעים תמריצים כלכליים מפליגים, לעסקים קטנים מציעים רק הלוואות. הדבר חמור שבעתיים בהתחשב בכך שאין תחרות אמיתית בין הבנקים, בין רשתות, יצרני ויבואני המזון. העסקים הקטנים הם היחידים שבהם יש תחרות אמיתית. הם גם הערובה היחידה שההון והרווחים יישארו בקהילה, במרחבים שבהם הם פועלים‪; הרי תאגידים בינלאומיים מוציאים את הרווחים מהמדינה", אמר היו"ר ביטון.

 

מנתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת עלה כי מספר העסקים הקטנים ובינוניים בממוצע ל 1000 תושבים לפי אשכול חברתי כלכלי הוא בהתאמה. כך למשל בשנת 2020, בנפת תל אביב יש מעל 100 עסקים קטנים ל- 1000 תושבים. בנפת רמלה 30 עסקים ובנפת ירושלים 45 עסקים. עוד עלה כי ברשויות הערביות מספר העסקים הקטנים בינונים מעט גבוה יותר מהרשויות היהודיות בפילוח האשכולות. בנושא תפקיד מקדם עסקים קטנים ברשויות המקומיות נטען בדו"ח כי אין תקצוב והגדרת תפקיד סטנדרטי וקיימת שונות בין הרשויות שבהם כבר פועל מקדם עסקים שכזה.

 

גל ברנס, משרד האוצר, התייחס לשאלת יו"ר הוועדה ביטון, מה נפח הפעילות הכלכלית של העסקים הקטנים מסך הפעילות הכלכלית בישראל? ואמר כי כ- 55% מהתוצר במדינת ישראל הם עסקים קטנים ובינוניים, מתוכם 97% הם קטנים וכי למדינה יש שני כלים מרכזיים קרן הלוואות ואת הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים לעידוד וסיוע לעסקים אלה והם מתוקצבים.

 

ח"כ אלמוג כהן, אמר כי לדעתו במשרד האוצר לא מכווני מטרה לסיוע לעסקים הקטנים והבינוניים. "עסקים אלה לא נהנים מהפירות שאתם מציעים לעסקים הגדולים והנחשבים. כאשר עסק קטן נופל המדינה סופגת עלויות בתמיכה לאחר מכן בביטוח לאומי. צריך להבין, העתיד הוא בנגב ובגליל אתם חייבים לעשות שינוי חשיבה בנושא הזה. 97% מהעסקים נשענים על כרעי תרנגולת".

 

ח"כ טטיאנה מזרסקי, שאלה האם יש גוף שמרכז את כל המידע לעסקים קטנים? כמה נפתחים וכמה נסגרים מידי חודש בישראל? האם יש כתובת אחת שאפשר לקבל את הנתונים הללו? יו"ר הוועדה, ביטון, אמר כי ח"כ  מזרסקי צודקת וציין כי צריך את הנתונים הללו ככלי ניהולי.

 

גלי בן מיכאל, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים סיפרה על פעילות המעוף בסוכנות ועל הכשרת מקדמי עסקים  ברשויות כדי לשפר את הסביבה העסקית. לדבריה: "עסקים לא צריכים רק מענקים והלוואות אלא יש צורך גם בליווי והכוונה עסקית. השילוב הוא מאד חשוב. מדובר בתקצוב בסך 100 מיליון שקל מהם 60% מיועדים לפריפריה.

קיראו עוד ב"בארץ"

אלישיב ממן, רשות המיסים, אמר כי הנתונים הקיימים בידי הרשות אינם מדויקים מפני שהרבה עסקים הנסגרים לא מדווחים באופן ישיר, אלא נתונים אלה מתקבלים בדיעבד. הם מועברים ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה המפרסמת נתונים אודות מצב העסקים הקטנים והבינוניים בישראל.

 

יו"ר תנועת העצמאים, אורן בוטא הזהיר כי בעלי עסקים עוזבים את הפריפריה ועוברים למרכז. אנחנו מפסידים כוח גדול.  "אם הם ימשיכו לעזוב נפסיד אנשים טובים במקומות טובים והמועסקים בעסקים אלה יצטרכו להיות נתמכים. אני מצפה שבתקציב הקרוב יקצו לכך משאבים".

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אריק 06/03/2023 11:23
    הגב לתגובה זו
    זה למה 90% מהם קורסים בשנה הראשונה להקמתם , רשעות המסים ארגון פשיעה , העיקר שהמגזר הציבורי מאיים בשביתה כת 3 שנים סוחט ומקבל מענקים ותוספות שכר שהמגזר העסקי אפילו לא חולם עליהם והכל על חשבון משלם המסים= המגזר העסקי הפרטי , סדום זה כאן
  • 1.
    מיכאל ביטון לך הביתה גנץ אפס של פוליטקאי (ל"ת)
    משה ראשל"צ 05/03/2023 21:53
    הגב לתגובה זו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

משפחה ישראלית מטיילת בנור סולטאן קרדיט: chat gptמשפחה ישראלית מטיילת בנור סולטאן קרדיט: chat gpt

הסכמי אברהם שמו את קזחסטן על המפה - היעד הבא של הישראלים

אחרי ההכרזה על הצטרפות הסכמי אברהם, קזחסטאן צפויה להפוך ליעד חם עבור התיירים הישראליים, אז מה יש לראות במדינה המרכז אסייתית?

הדס ברטל |

הצטרפותה של קזחסטן להסכמי אברהם, מסמנת התפתחות דיפלומטית משמעותית. ישראל וקזחסטן אומנם בקשרים שוטפים, אבל החותמת הדיפלומטית והתיווך האמריקאי מעלים את היחסים לשלב גבוה יותר. זה עשוי להוביל גם לעלייה משמעותית בהיקף הסחר והעסקאות בין המדינות, כשלישראלי "הממוצע" זה יתבטא בעיקר בעוד אזור שניתן לטייל ולנפוש בו. כן, יעד תיירותי נוסף. כבר כעת ניתן לבקר ולטייל במדינה הגדולה, אבל על רקע ההסכם, זה ירחיב את האפשרויות, יוביל לטיסות ישירות, וישים את קזחסטן על המפה של התייר הישראלי.  

ביום חמישי האחרון, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שוחח טלפונית עם נשיא קזחסטן קאסים-ג'ומארט טוקאייב וראש הממשלה בנימין נתניהו, והודיע כי קזחסטן היא "המדינה הראשונה בכהונתי השנייה" שמצטרפת למסגרת, שהוקמה ב-2020 לנרמול יחסים בין ישראל למדינות מוסלמיות. טוקאייב, שהגיע לוושינגטון עם מנהיגי אוזבקיסטן, טורקמניסטן, טג'יקיסטן וקירגיזסטן, תיאר את הצעד כ"המשך טבעי" למדיניות קזחסטן של דיאלוג ויציבות אזורית. טקס חתימה רשמי צפוי להתקיים בקרוב בבית הלבן, עם כוונה להרחיב את המעגל למדינות נוספות, כולל סעודיה שמתוכננת לביקור וושינגטון ב-18 בנובמבר, אם כי לא צפויה הכרזה על הסכם וגם לא על נורמליזציה, אם כי יכול להיות שהטון מהמפגש יהיה חיובי.   

החשיבות של המהלך עולה על ההיבט הסמלי: קזחסטן, שמקיימת יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל מאז 1992, מצטרפת כמדינה מוסלמית מרכז-אסייתית ראשונה, מה שמרחיב את ההסכמים מעבר למזרח התיכון ומחזק את ישראל בעיני העולם לאחר ביקורת על מלחמת עזה. מבחינה גיאופוליטית, זהו צעד אמריקאי לחיזוק ציר נגד השפעת סין, רוסיה ואיראן, קזחסטן, שגובלת ברוסיה ובסין ומחזיקה במאגרי אורניום (כ-40% מייצור העולם) ונפט, משמשת כגשר אסטרטגי. במקביל להכרזה נחתמו עסקאות בשווי 16 מיליארד דולר, כולל רכישת מטוסי בואינג ופרויקט כריית טונגסטן ב-1.1 מיליארד דולר בתמיכת בנק EXIM האמריקאי, שמטרתם להבטיח גישה מערבית למשאבים קריטיים. עבור ישראל, זה פותח דלתות לשיתופי פעולה בטכנולוגיה, חקלאות וסייבר, עם פוטנציאל להסכמי סחר חופשי דרך האיחוד האירואסייתי.

עבור הישראלי הממוצע, ההשפעה המיידית של ההסכמים תהיה תיירותית: פתיחת שמיים פוטנציאלית תהפוך את קזחסטן שנתפסה כיעד מרוחק ומסתורי, לנגיש כמו גיאורגיה או אזרבייג'ן. חברות תעופה ישראליות בוחנות קווים ישירים לאלמטי ולנור-סולטן (לשעבר אסטנה), שיקצרו את הטיסה ל-5 שעות בלבד, בהשוואה ל-7-9 שעות כיום דרך איסטנבול או דובאי. כניסה ללא ויזה ל-30 יום מאז 2017, יחד עם עלויות נמוכות שירדו עוד יותר, הופכים את המדינה לאופציה משתלמת למשפחות ולמטיילים עצמאיים. בחצי השנה הראשונה של 2025 ביקרו במדינה 7.5 מיליון תיירים, עלייה של 25%, והממשלה שואפת ל-12 מיליון ב-2026.

נור-סולטן, הבירה הצעירה שנוסדה ב-1997 ותוכננה על ידי אדריכלים כמו נורמן פוסטר, משלבת עתידנות עם שורשים נוודיים ומציעה ביקור של יומיים-שלושה כחלק מטיול רחב יותר. העיר אירחה השנה מעל 500 אירועים בינלאומיים, כולל הופעה של ג'ניפר לופז וכנס קומיק-קון בהובלת אנדי סירקיס, מה שהוביל לעלייה של 13% בתיירות.