כמה יעלה לכם משלוח מנות לפורים?
מחיר של סל מוצרים עבור משלוח מנות לפורים עולה 120 שקל בממוצע, עליה של 7% לעומת 112 שקל בשנה שעברה, כך על פי בדיקת המועצה לצרכנות לחג הפורים. על פי הבדיקה, רמי לוי באינטרנט, חצי חינם, ויקטורי, שוק מהדרין יינות ביתן ומגה מרקט העלו את המחירים ביותר מ-10%, אבל למרות זאת - מחיר הסל אצל חלקם עדיין נמוך יותר מהממוצע. כך, ברמי לוי באינטרנט תשלמו 115 שקים וכך גם בחצי חינם, ויקטורי, ינות ביתן ועוד. באופן כללי, ההבדלים בין הרשתות לא גדולים מאוד, אבל בכל זאת - ביוחננוף ובסניפי רמי לוי תמצאו מחירים של 106-108 שקלים, באושר עד 111 שקלים ומנגד -בשופרסל שלי, מגה בעיר, פרש מרקט (של אלקטרה צריכה ואחרים תמצאו מחירים של 120-130 שקלים, וברשתות היקרות יותר סופר יודה (של חברת הדלק פז) ומיני סופר אלונית המחירים הם 136 שקלים ו-150 שקלים בהתאמה.
אבל האם זה אומר שאתם צריכים להוציא כל כך הרבה כסף על משלוחי מנות לפורים? בהנחה שמדובר על משפחה עם שני ילדים, שכל אחד מכין כמה משלוחי מנות לחברים שלו, וגם אתם מכינים לחברים שלכם, אתם עלולים לשלם אפילו 1,000 שקלים ויותר על משלוחי מנות. בהחלט מוגזם.
מה אפשר לעשות? להרכיב משלוח מנות בעצמכם. לקנות מרכיבים שונים ולערבב אותם יחד לכדי משלוח מנות אחד. אפשר גם להחליט שלא קונים ממתקים ופשוט אופים עוגיות/ מאפינס, או דברים אחרים, ואפשר לצרף אליהם בקבוק יין קטן - כי מי אמר שחייבים לשלם ביוקר? וצריך גם לומר - משלוחי המנות מספיקים לתקופה של חודש, בדרך כלל הם נצברים בארון ואז צריך לחסל אותם לקראת פסח. אז מה עשינו בזה?
מה יש בסל?
בכל מקרה, הרשות בדקה סל של 10 מוצרים שמרכיבים סל 'פופולארי' שכולל אוזני המן במילוי שוקולד במשקל, אצבעות שוקולד במילוי קרם חלב קינדר 16 * 12.5 גרם, בייגלה שמיניות כעכים חטיף אפוי עם מלח אסם 400 גרם, ביסלי חטיף חיטה בטעם גריל אסם 70 גרם, במבה קלאסי חטיף בוטנים אסם 80 גרם, בפלות ופלים בטעם שוקולד עלית 500 גרם, חטיף תפוח אדמה חבורת דובונים אסם 40 גרם, יין אדום יבש יקבי סגל 750 מ"ל, שוקולד פרה חלב עלית 100 גרם, מטבעות שוקולד חלב כרמית ממתקי הקסם של לני 36 גרם.
- המועצה לצרכנות - רשתות השיווק מנצלות את המלחמה להעלאות מחירים
- המועצה לצרכנות: חברות תעופה מנצלות את המצב ומעלות מחירים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפער בין הרשת הזולה (יוחננוף) ליקרה (מיני סופר אלונית) הוא 42% ומחיר של 44 שקלים. ההפרש בין הרשת העירונית הזולה ביותר (קשת טעמים), והיקרה ביותר (סטופ מרקט) עומד על 23% שהם 25 שקלים. ההפרש בין רשת הדיסקאונט הזולה (יוחננוף) והיקרה (שופרסל דיל אקסטרה) עומד על 14% שהם 15 שקל.
על פי הבדיקה, קילו אוזני המן במשקל במילוי שוקולד (הזול בקטגוריה) עלה בשנה שעברה 38.8 שקל בממוצע ואילו היום הוא עולה 44.7 שקל היום, עליה של 15% והפרש של כמעט 6 שקלים. למשל, בשוק מהדרין בשנה שעברה המחיר היה 32.5 שקל ואילו עכשיו הוא 48 שקל בממוצע, זינוק של 15.6 שקלים. ברשת יינות ביתן בסיטי המחיר היה בשנה שעברה 32 שקלים ואילו כעת הוא 47 שקל בממוצע, קפיצה של 15 שקלים.
ומה לגבי מטבעות שוקולד? מטבעות שוקולד חלב כרמית ממתקי הקסם של לני 36 גרם עלו בשנה שעברה 4.5 שקלים בממוצע והשנה השלימו עליה של 16% למחיר של 5.3 שקלים (עליה של 70 אגורות). יין אדום יבש יקבי סגל 750 מ"ל עלה בשנה שעברה 19.5 שקלים בממוצע וכעת הוא עומד על 20.2 שקל, עליה של 70 אגורות, או 4%.
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
הנה הטבלה המלאה:
- 1.במקום 03/03/2023 09:49הגב לתגובה זוקחו את הכסף ותנו לקבצן הקרוב,להקש בדלת או כלתרומה אחרת
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
