מחלקת חקירות ברשות ניירות ערך פתחה בחקירה בחברת MHR 1 ניהול השקעות
מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך פתחה בחקירה בחברת MHR 1 ניהול השקעות בע"מ בחשד לביצוע עבירות הצעה ומכירה ללא תשקיף לפי חוק ניירות ערך; קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי חוק העונשין, ועבירות הלבנת הון לפי חוק איסור הלבנת הון.
החשודים המרכזיים בתיק הם בעלי החברה ומייסדיה, המכהנים כמנכ"לים במשותף בה: צח יצחק חרמון ויגיל מנוביץ'; בנוסף, יו"ר ועדת ההשקעות בחברה, שובל מנוביץ'.
על פי החשד, פעלו החשודים באמצעות חברת MHR כדי להציע ולמכור לציבור המשקיעים ניירות ערך בקשר להשקעות בתחום הנדל"ן בגרמניה, תוך שגייסו ממאות משקיעים סכומי כסף המסתכמים בעשרות מיליוני שקלים וכל זאת שלא על פי תשקיף כמתחייב מהוראות חוק ניירות ערך. גיוס הכספים האמור נעשה, על פי החשד, תוך הטעיית המשקיעים והצגת מצגי שווא באשר לשימוש בכספים ותוך העברת כספי המשקיעים שלא לטובת ההשקעה המובטחת.
רשות ניירות ערך חוזרת ומדגישה בפני הציבור את החשיבות של השקעה במיזמי השקעה המפוקחים על ידי רשות ניירות ערך על פני השקעה במיזמים שאינם מפוקחים אשר עלולים להתברר כתרמית. השקעות לא מפוקחות אינן בהכרח אסורות בחוק. יחד עם זאת, ככלל, השקעה בגורמים שאינם מפוקחים אינה מתאימה למשקיעים הנמנים על הציבור הרחב. כמו כן, הרשות מדגישה בפני משקיעים מהציבור (שאינם מוגדרים כמשקיעים מתוחכמים) את החשיבות של קבלת ייעוץ והחלטות השקעה רק באמצעות מתווכים פיננסיים בעלי רישיון מתאים לשיווק וייעוץ השקעות למשקיעים מהציבור. הפצה ושיווק של ניירות ערך באמצעות גורמים שאינם מורשים לכך הינה הפרה של החוק.
- הסתיימה חקירת MHR על ידי הרשות לני"ע: התיק הועבר לפרקליטות
- קנס של 650 אלף שקל לחברת MHR1 - הטעתה את הרשות לניירות ערך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
משקיעים מהציבור עלולים למצוא את עצמם בהפסדים כבדים וללא כל הגנה. על כן, הציבור צריך לנקוט במשנה זהירות טרם כל החלטת השקעה. בשונה מפעילותם של משקיעים כשירים ומתוחכמים אשר יש בידם משאבים לנהל את סיכוני ההשקעה באופן נאות, למשקיעים מהציבור אין הידע והאמצעים על מנת לבחון את הצעות ההשקעה בצורה מושכלת ללא ייעוץ של בעלי רישיון מטעם רשות ניירות ערך על מנת להבטיח כי אלו יספקו ייעוץ אישי המותאם לצרכי הלקוח ובאופן אובייקטיבי, ללא חשש מניגודי עניינים.
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.
"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
