כסף שחור
צילום: ביזפורטל
חוק ההסדרים

למה האוצר רוצה להיאבק בהון השחור? כי זה סיפור של 200 מיליארד שקל לפחות

ב-OECD מעריכים את היקף הכלכלה השחורה בישראל ב-20% מהתוצר (במקרה כזה מדובר על 300 מיליארד שקל). הנה הפעולות שהאוצר מקווה להעביר במסגרת חוק ההסדרים הקרוב
נתנאל אריאל | (23)

"אם כולם ישלמו את האגרה כולנו נשלם פחות", כך אמרה הפרסומת המיתולוגית של רשות השידור אי שם לפני 20 שנה, בניסיון לעודד את הציבור לשלם את אגרת רשות השידור. יש רק בעיה אחת עם הפרסומת הזו - היא פונה לאנשים הלא נכונים. הרי מי שהתחמק מתשלום לאורך השנים - שילם אפס, הוא לא רצה לשלם כלום. כל מספר שהוא גדול מאפס זה לא היה מבחינתו 'לשלם פחות' אלא דווקא יותר...

זו טרגדיה כמובן, כי ככל שיותר אנשים מעלימים מסים כך נטל המס הופך כבד יותר על רוב האנשים שהם 'בסדר' - אלה שלא מנסים לברוח מהמסים ופשוט משלמים, ומדובר על הרבה מאוד כסף: במשך שנים מדינת ישראל מנסה להתמודד עם תופעת ההון השחור - ללא הצלחה. מחקרים שבוצעו ב-OECD (הארגון לשיתוף פעולה כלכלי של המדינות המפותחות) מעריכים את היקף הכלכלה השחורה בישראל ב-20% מהתוצר. מאחר שהתוצר נאמד בשנת 2021 ב-1.52 טריליון שקל מדובר בעצם על 300 מיליארד שקל של כלכלה שחורה. גם אם נהיה שמרניים יותר ונדבר על 15%, אז זה 200 מיליארד שקל. תקציב המדינה לשם השוואה, יעמוד בשנה הקרובה על 484 מיליארד שקל (על פי הצעת התקציב) ועל 500 מיליארד בשנה הבאה. בקיצור: המון כסף שיכול לסייע מאוד לכלכלה הישראלית, לביטחון, לתחבורה, חינוך, רווחה, בריאות ועוד ועוד. או כמו שאוהבים לשאול בישראל: "איפה הכסף?"

המדינה מנסה להילחם בהון השחור - ונכשלת בכך כבר שנים רבות. "ישראל מפגרת ביחס לעולם המערבי במלחמה בהון השחור" אמר בשנה שעברה מנהל רשות המסים ערן יעקב. היקף ההון השחור זינק בקורונה, והשאלה אם זה 'יישאר כאן לטווח ארוך'. אבל זה לא אומר שצריך להרים ידיים. בתקציב הקודם ממשלת השינוי הרימה ידיים, ומחקה את רוב הסעיפים של המלחמה בהון השחור מחוק ההסדרים (זו לא פעם ראשונה, זה קרה גם בעשור הקודם). עכשיו, האוצר מנסה שוב - ומעלה את הנושא פעם נוספת על השולחן. הנה מה שהוא מנסה להוביל.

במסמך שקיבלו היום שרי הממשלה, לקראת ישיבת הממשלה מחר בנושא ההצבעות על תקציב המדינה וחוק ההסדרים, מפרט האוצר את ההחלטות שהוא מקווה שהממשלה תעביר כדי להילחם בהון השחור (לצד עוד הרבה החלטות אחרות).

על פי המסמך שהכין האוצר, "תופעת ההון השחור מזינה ארגוני הפשיעה ומקלה על פעילותם, גורמת להעלמות מס, הונאות וגביית חסר, ומביאה לחוסר יעילות משקית". האוצר רוצה לחזק "את יכולת המדינה להיאבק בפשיעה הכלכלית באמצעות הטלת מגבלות על פעילות במזומן והגברת האכיפה כנגד העלמות מס והונאות".

איך האוצר מתכוון לעשות את זה? מגבלת החזקת מזומן ל-200 אלף שקל, וחובת דיווח מ-100 אלף שקל

באוצר רוצים להגביל את היקף החזקת המזומן לחובת דיווח למחזיקים יותר מ-100 אלף שקל במזומן ואיסור מוחלט על החזקה של יותר מ-200 אלף שקל במזומן. באוצר דיברו אמנם על חובת דיווח החל מ-50 אלף שקל אבל החליטו 'להקל' על הציבור כיוון שמדובר בכל זאת בשינוי משמעותי, ומתברר שיש אנשים שמחזיקים גם סכומים גדולים בהרבה במזומן (גם אם מדובר בכספים חוקיים). המגבלה של ה-200 אלף שקל נובעת מכך שמדובר על הכנסה שנתית חציונית של משפחה עובדת בישראל. שר האוצר יוכל להקשיח את התנאים לחובת דיווח של החל מ-50 אלף שקל, אחרי שנתיים מכניסת החוק לתוקף.

בכל מקרה, הקנס על פי האוצר על החזקת מעל 200 אלף שקל יהיה עבירה פלילית וכן תשלום של 30% מהסכום שעולה על הסכום שמותר להחזיק (20% עבור עסק). חריג לכך יהיה שלעוסק יהיה מותר להחזיק יותר מהמגבלה, עד גובה ההכנסות שהוא קיבל במזומן במהלך 7 ימי העסקים הקודמים. הקנס על אי דיווח (בסכומים של 100 עד 200 אלף שקל) יהיה עבירה פלילית וכן קנס של 10% או 20 אלף שקל, הנמוך מביניהם.

קיראו עוד ב"בארץ"

באוצר גם רוצים לקבוע שהמדינה תוכל להחרים את הסכום מעל היתרה המותרת, אם האדם לא דיווח על הסכום, עד לתקרה של 100 אלף שקל לכל היותר, למשך 14 יום, כאשר אחר כך הכסף יוחזר לאדם, אלא אם תוגש בקשה לבית המשפט לצו תפיסה זמני, או אם הוגשה בקשה לחילוט הכספים וכן חשד לביצוע עבירה.

עוד יקבע החוק 'הוראות מעבר' - תקופה שבמהלכה אדם שהחזיק במזומן סכומים גדולים (נגיד מיליון שקל) לפני כניסת החוק לתוקף יוכל להמשיך להחזיק בכסף - אבל יהיה חייב לצמצם אותו בכל שנה ש-72 אלף שקל (גם כאן, האוצר רצה צמצום מהיר יותר אבל יאפשר תקופת הסתגלות ארוכה יותר מהצפי, וכן כדי לאפשר לבנקים להיערך לקליטת הכספים). 

ניסיון להילחם גם בתופעת החשבוניות הפיקטיביות

בנוסף, באוצר רוצים להוביל צמצום של השימוש בחשבוניות פיקטיביות. לדברי האוצר "בישראל קיימת תופעת רחבת היקף של שימוש בחשבוניות פיקטיביות. הנפקת חשבוניות באופן לא חוקי זה משמשת להתחמקות מתשלום מס כדין ופעמים רבות להלבנת פעילותם הכלכלית של ארגוני פשיעה". 

תגובות לכתבה(23):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 19.
    משלם מיסים כמו כלב 26/02/2023 09:18
    הגב לתגובה זו
    רעש וצילצולים
  • 18.
    ליברמן עזב בכל בני ברק צפירות הרגעהו... רווחה (ל"ת)
    YL 23/02/2023 09:44
    הגב לתגובה זו
  • 17.
    לילי 23/02/2023 08:51
    הגב לתגובה זו
    ביבי הולך עם הדתיים והערבים . אחרת מזמן היו מחייבים את כל עם ישראל לדווח ולהוציא חשבונית עסקה דרך אתר רשות המסים .לכל אחד יש טלפון ואפליקציה קטנה הייתה פטרת את הבעיה .
  • 16.
    מי אמר 23/02/2023 06:43
    הגב לתגובה זו
    גמחים?
  • 15.
    הדג מסריח מהראש 23/02/2023 04:27
    הגב לתגובה זו
    הטרוף והבהלה ב" רפורמות המדהימות " גורמות לנזק הרבה יותר גדול .
  • 14.
    עמותות החרדים 23/02/2023 01:02
    הגב לתגובה זו
    חחח הם מחות לחוק.
  • 13.
    חז 22/02/2023 23:59
    הגב לתגובה זו
    כל שנה המדינה גובה ביתר מהאזרחים ולא עושה דבר כדי להחזיר להם. זה לא המקרה אם אזרח חייב 10 שקלים למדינה, מכניסה יד לחשבונו ולוקחת מה שהיא רוצה. רשות המיסים פוחדת מחובת דיווח כי היא תצטרך לעבוד קשה וגם להשיב חלק גדול מהסיכומים שהיא גובה ביתר מהאזרחים. למה??
  • 12.
    ניר 22/02/2023 23:45
    הגב לתגובה זו
    כי עכשיו כך מי שמחזיק יותר מ100 אלף שח ירוץ לדווח כי יש חןק..
  • 11.
    פרדי 22/02/2023 23:06
    הגב לתגובה זו
    דיבורים כמו חול ... ואין מה.. מי יאכוף את כל זה בחיית זום זום
  • 10.
    אפק 22/02/2023 20:58
    הגב לתגובה זו
    בעבריינים במשפחות הפשע,במגזרים שלא משלמים מסים והרבה כסף שחור אצלם. לכן הכל דיבורים יכלו להלחם בהון השחור לפני עשורים ואז רוב משלמי המסים היו יכולים לשלם חצי מהמסים שמשלמים היום
  • 9.
    א-ב 22/02/2023 20:41
    הגב לתגובה זו
    הוראות הגברת הגבייה בהמשך. מפקחי מס מגוחכים ביקורות מס עלובות גם אלו המוכנים לשלם מס אמת מתפוצצים מצחוק כשבאה ביקורת. איזו רדידות וחוסר מקצועיות. בדיחה על סטרואידים. 1.לאסור שמוש במט"ח באופן מחלט. תיירים נא להמיר בבנקים או להשתמש בכרטיס אשראי. 2.להחליף את השטרות ולחייב הפקדה בתוך שבוע ימים בהתאם לתקרה הנוכחית. לאחר שבוע השטרות שלא הופקדו יחליפו נייר טואלט. 3. להגביל עסקאות במזומן לחמש מאות שקלים. השטר הגבוה ביותר שבמחזור 50 שקל. לחסל מטבעות 5 +10 אגורות. 4. לבטל סחירות השיקים לחלוטין רק המוטב וק לחן הבנק שעל שמו 5. לבטל סחירות עסקאות אשראי הכסף עובר רק לנותן השירות. 6.לצמצמם עלויות השמוש באשראי והעברות בנקאיות. ליישם הנ"ל עוד מיליארדים לקופה. עכשיו נראה אם יבצעו. הרי מלחשוב ולתכנן פטרנו אותם.
  • נשמע כמו צפון קוריאה .... (ל"ת)
    מאיר 23/02/2023 00:01
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    נוכלים עושקי העם 22/02/2023 20:24
    הגב לתגובה זו
    וקבלות, אתם ישנים
  • 7.
    גולדפינגר 22/02/2023 19:55
    הגב לתגובה זו
    תשאלו היכן מחזיק ראש הממשלה ובנו הצעיר את מירב כספם ותקבלו את התשובה מדוע המלחמה בהון השחור נועדה לכישלון. יתפסו רק את המורה הפרטי או מאמן הכושר שמגרדים כמה מאות שקלים בחודש. הכסף הגדול מסודר.
  • 6.
    גולדפינגר 22/02/2023 19:51
    הגב לתגובה זו
    כרגיל רשות המיסים מחפשת מתחת לפנס, רוב רובו של הכסף השחור מתתר בגמח"ים של החברה החרדית שגפני תאג להחריג מחוק הלבנת הון. הכסף שם עובר במזומן ללא כל רישום ומתחת לרדר.
  • 5.
    מציאותי 22/02/2023 19:38
    הגב לתגובה זו
    נלחמים במקומות הלא נכונים באנשים הלא נכונים.
  • 4.
    אחד 22/02/2023 19:32
    הגב לתגובה זו
    עצה לאוצר תחפשו את בעלי העסקים בשווקים,נותני השרותים של טכניים מובילים מכונאים מרכיבים למיניהם אינסטלטורים פחחים.והרבה ביקורות.רק דבר אחד,המרדף אחרי בעלי עסקים יהרוס את הכלכלה.
  • חרדים ופוליטיקאים 23/02/2023 01:03
    הגב לתגובה זו
    העמותות שלהם ים של שחור
  • 3.
    aaa 22/02/2023 18:55
    הגב לתגובה זו
    אם דתיים יעבתו וערבים ישלמו מסים גם נגלה עוד 300 מיליארד שקל!!!
  • אם יותר יידעו קרוא וכתוב... (ל"ת)
    אבא 22/02/2023 20:24
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הרוזן 22/02/2023 18:44
    הגב לתגובה זו
    חייבים האוצר לחוקק חוק שכל אזרח מגיל 18חייב לשלוח דוח למס.ה.
  • חז 23/02/2023 00:02
    הגב לתגובה זו
    למה באמריקה זה אפשרי וכן לא? כי המדינה תפסיד 30 מליארד שקל שהיא גובה מהאזרחים ביתר ולא מעוניינת להחזיר. צריך הרבה כסף לשלם פנסיות תקציביות...
  • 1.
    בחיים לא תגבו מס מההון השחור זה פופוליסטים של קבוצ 22/02/2023 18:44
    הגב לתגובה זו
    בחיים לא תגבו מס מההון השחור זה פופוליסטים של קבוצת קשקשנים
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).