הריבית לא צריכה לעלות כמו שהכלכלנים סבורים
נתוני האינפלציה שפורסמו בשבוע שעבר, מסבירים מדוע הריבית לא הולכת להיעצר בהחלטה שתתפרסם וכנראה גם לא לעלות בשיעור צנוע של 0.25%. מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.3%, גבוה מתחזיות מוקדמות שדיברו על 0.1%. קצב האינפלציה עומד על 5.4%, הקצב הזה יירד במהירות. המדד בחודש הבא ייבטא על פי ההערכות התמתנות (0.2%-0.1%) וזה יוריד את הקצב השנתי ל-4.7%-4.8% (בגלל מדד גבוה בפברואר 22) ועדיין בנק ישראל נחוש להוריד את האינפלציה השנה מתחת ל-3%. כדי שזה יקרה, אין לו זמן למשחקים. האינפלציה עולה מהתחזית, הוא חייב להפגין נחישות ולהעלות את הריבית ביותר מהתחזית הקודמת. האמת שזה לא נחוץ. אנחנו בריבית ריאלית של כ-1% - הריבית במשק בנטרול האינפלציה הצפויה היא כ-1%. זה מצב מצוין לעומת העולם, בארה"ב למשל הריבית הריאלית היא סביב האפס.
ולכן, למרות שבשבוע האחרון הכלכלנים סיפקו תחזיות להעלאה של אפילו 0.5% בריבית, האמת היא שהכי נכון לנגיד להראות מצד אחד שהוא מתרגש מהאינפלציה ונחוש להילחם בה, אבל מצד שני לתת את התחושה שהכל בשליטה. 0.3% יעביר את המסר. זה ההימור שלנו.
לנגיד יש גם וזה בולט בתקופות כאלו, את התפקיד של המבוגר האחראי. האם הוא רוצה שהמשכנתאות יתייקרו ביותר, כאשר זה כבר מבטא קושי גדול ללווים. אולי כן, כי הוא רוצה להוריד ביקושים וצריכה, אבל דווקא הנתון האחרון על הצמיחה והצריכה ברבעון האחרון של 2022 צריכים לעודד אותו. הכיוון נכון. ברבעון הראשון היתה עלייה בצריכה הפרטית של 10.6%, אבל כשמנטרלים את רכישות הרכבים החדשים (שזינקו פי 13) מקבלים שהצריכה דווקא ירדה!
במצב עולם שכזה, כשלאנשים קשה ורואים את זה בצורה בולטת במספרים-נתונים, עלייה דרמטית תהיה מיותרת ובוא נסתכל על לוקחי המשכנתאות. ההחזר החודשי של לוקחי המשכנתאות עולה. הוא עולה כי הריבית בעלייה וגם המדד בעלייה. כל רבע אחוז בריבית זה 120-150 שקל בהחזר חודשי של משכנתא ממוצעת. וזה אחרי שההחזר הממוצע גדל ביותר מ-1,000 שקלים. הנגיד צריך להסתכל עליה ולאזן בין המלחמה באינפלציה ובקושי על נוטלי המשכנתאות, קושי שמתגלגל על כל המשק כי עובדים שלא יכלים לגמור את החודש מגיעים למעסיקים ודורשים עליית שכר ומעסיקים שלא מרוויחים מגלגלים זאת על המחירים שעולים. כלומר, עלייה דרמטית-חזקה מדי דווקא עשויה להשפיע לרעה על המחירים.
- תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
- פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז זו הציפייה שלנו - עלייה צנועה, אבל חייבים לומר שרוב הכלכלנים מדברים על 0.5%. כך או אחרת, ריבית בנק ישראל עומדת כיום על 3.75% - אם היא תעלה בחצי אחוז היא תעמוד על 4.25% שזה ריבית ריאלית צפויה ש 1.25% וכשבמקביל זו תוספת של 250 פלוס להחזר המשכנתא. אז אנשים מותחים את ההחזרים, וברבעון הקודם התברר שגם צורכים פחות.
הנגיד, פרופ' אמיר ירון, העלה כבר 7 פעמים ברציפות את הריבית מאז חודש אפריל. זו תהיה הפעם השמינית, ושאלה אם יהיו פעמים נוספו בהמשך? עקב הציפיות להעלאת הריבית בארצות הברית, הולכת וגוברת ההערכה שישראל לא תוכל להרשות לעצמה פערי ריבית גבוהים מול ארצות הברית ותלך בעקבותיה. אם זה יקרה, הריבית תמשיך לעלות, אם כי אנחנו במקום אחר מבחינת האינפלציה. ש מדברים על ירידה ל-4.5%-5% השנה, אנחנו ב-3%.
הכלכלנים מעריכים כי המדיניות תתמתן לקראת סוף השנה - אז הנגיד עשוי לעצור את הריבית או להתחיל לרמוז על הורדתה. זה יקרה, כמובן, רק אם האינפלציה תתמתן וסיכויים טובים שאנחנו בדרך לשם. צריך לזכור שבאופן יחסי מצבנו טוב. לא מושלם, לא מזהיר, אבל האינפלציה אצלנו רחוקה מלהשתולל, היו הרי מדינות שהאינפלציה הגיעה שם למעל 10% לרבות בבריטניה והולנד, שוק העבודה שלנו חזק, נתוני המקרו שלנו טובים. ולמרות זאת - אנחנו רגע לפני תהום. התקציב שיעבור בקרוב יבטא גירעון גדול בשל הצורך לספק את כל המפלגות בקואליציה. הגירעון בחודשים האחרונים הלך וגדל ומדברים כבר על גירעון שניתי של 3% מהתוצר, וזאת אחרי שרק לפני שנה היינו בפלוס נדיר.
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
קחו את זה ותוסיפו את האווירה והסנטימנט השלילי וגם אם תנסו להתרחק מעניינים פוליטיים ורפורמה משפטית, תבינו שזה לא משנה אם יש או אין רפורמה, אם היא פוגעת או לא פוגעת בבית המשפט. מה שחשוב זו האווירה. האווירה שלילית. מי ישקיע אצלנו כשההייטק, הכלכלנים, האקדמיה, עורכי הדין, אנשי העסקים וביטחוניסטים אומרים שהמצב כאן מסוכן?
- 36.האינפלציה תמשיך לעלות , הנגיד יעשה טעות אם לא יעלה את הריבית באופן משמעותי גם בחודשים הקרובים .בישראל האינפלציה מזנקת חזק יותר משאר העולם. (ל"ת)כלכלן 15/05/2023 08:05הגב לתגובה זו
- 35.האזרח הקטן 26/04/2023 18:36הגב לתגובה זולמה??? כי אז הם מגלגלים את העליה במשכנתא לשוכרים?יש אלטרנטיבות, מי שאין לו כסף שילך לשכור דירה בחריש, או ברחובות, רחלה שכירויות.נמאס מאנשים שגרים לי ברמת גן ומיילים על עליית השכירות, קחו אחריות
- 34.יתכן שלקח צד אנטי ישראלי בעיני רבים. לדעתי נושאי ת 15/04/2023 11:57הגב לתגובה זויתכן שלקח צד אנטי ישראלי בעיני רבים. לדעתי נושאי תפקידים ציבוריים אסור להכנס לנושאים פוליטיים כמו הטייסים שקרנים ירדה בעיני הציבור ואני שומע הרבה שלא רוצים את המטס ביום העצמאות
- 33.יצחקי, מה קרה? 21/02/2023 14:08הגב לתגובה זוהריבית יתכן ותעלה ל-5%. בלי עין הרע יש אינפלציה יפה.
- 32.בנאדם ריאלי 20/02/2023 23:44הגב לתגובה זותתעורר חביבי, החגיגה נגמרה. וטוב שכך!
- 31.דיבורי חול ואין מה לאכול הרבית עלתה 0.5% חחחחח (ל"ת)אזרח ישר 20/02/2023 17:03הגב לתגובה זו
- 30.לא חצי אחוז? 20/02/2023 17:00הגב לתגובה זושקרים והנחות דמיוניות
- 29.לרון 20/02/2023 16:49הגב לתגובה זווטעינו,הפחד מהמאורעות הקורים בשטח גדול מידי
- 28.בדיוק להפך 20/02/2023 16:46הגב לתגובה זומתאים בול לאתר הירוד והנפוח הזה! איזו רמה ירודה עם ביטחון עצמי מגוחך
- 27.ברבור שחור 20/02/2023 16:06הגב לתגובה זוהנחות לא מובנות ולא מבוססות ובעיקר חוסר ראייה של התמונה כללית.
- 26.לרון 20/02/2023 15:53הגב לתגובה זומשקיע בימים "נהדרים" כאלה,זה לא יישאר כך,ביידן כבר בקייב וזה לא בגלל זלנסקי,יש לו דמוקרטיה להציל!!
- 25.רמי 20/02/2023 11:24הגב לתגובה זוברפורמה המשפטית זו בדיחה כי זה עבור הפוליטיקאים משני המחנות שידוע כי כולם עבריינים והשופטים העליונים יכולים לאיים עליהם תלוי לאיזה צד הם שייכים כי שופטים נועדו לעבריינים לבלבל הנמוך השופטים המחוזיים מתעסקים לכן פרייר מי שרץ להפגין כי זה לא יזיז לאדם ברחוב
- לרון 20/02/2023 15:54הגב לתגובה זואך תהיה פשרה 5/5 שופטים ובזה ייגמר העסק
- 24.קימחי 20/02/2023 11:16הגב לתגובה זוהנגיד הזה הוא איש פוליטי ולא רק כלכלי יבש ללכן הוא בכלל לא מתחשב בנתונים המקובלים שלכם והוא קובע לפי מידה שהמערכת תוכל לעמוד בה בלי תבהלה ויש לנו מזל שיש אחד כזה ולא איש מרובע אחר
- 23.אנונימי 20/02/2023 10:51הגב לתגובה זואיזה קביעה חד משמעית על האינפלציה - "הקצב הזה ירד במהירות"
- 22.אלון 20/02/2023 10:42הגב לתגובה זוהוא לא מחליט כמה להעלות, רק האם החודש הזה בהתאמה מדויקת לארה"ב, או לדחות בחודש ולהעלות עוד מהעיוות שנוצר בשוק. בדיחה שסוקרים את זה בכלל או שיש בנק ישראל "לקבל החלטה".
- 21.עירית 20/02/2023 09:50הגב לתגובה זויעלו כאן את הריבית כדי לא לתת עוד סיבה להוצאת כספים מישראל חוץ מההתנגדות לרפורמה. כך שהסיבה להעלאת ריבית היא למעשה פוליטית לא כלכלית.
- 20.משאלת הלב של הכתב (ל"ת)רועי 20/02/2023 09:10הגב לתגובה זו
- 19.MAX 20/02/2023 08:32הגב לתגובה זוקראתי בעניין את הכתבה המקצועית. איבדת את זה כשלקראת הסוף דיברת על תהום ושלל אסונות. לא יכולת להתאפק עם הפוזיציה הא?
- 18.א ג 20/02/2023 08:26הגב לתגובה זוהוא מכוון לירידה בנדלן, כי דחייה של פיצוץ הבועה כבר מאד מסוכנת לכלכלה הישראלית, באופן אישי עם כל הצער שבדבר, כי הכי יפגעו זה זוגות צעירים עם משכנתא, אבל זה צעד אחראי. כל הכבוד לנגיד
- 17.ZB 20/02/2023 07:35הגב לתגובה זוכנראה לא בתוך עמו חי הכל מתייקר אם המדדיהיה רק 0.3 בפבואר אז זה נס יותר טוב תחקור למה גופים ידעו על גובה המדד לפני שפורסם
- 16.טל 20/02/2023 07:15הגב לתגובה זויש לי 3K על ריבית 5.1% שנתיותר שווה מדירה לכן טוב שהריבית עולה שקל חזק
- 15.אורי 20/02/2023 07:05הגב לתגובה זומה שקורה פה
- 14.רפול 20/02/2023 06:57הגב לתגובה זוהוא וילדיו עבר גמרו כנראה עם המשכנתא. מה איכפת לו. נחוש עלק.
- 13.מציאותי ומפוכח 20/02/2023 03:59הגב לתגובה זומישהו יודע איזה חומר הוא לוקח? הריבית תעלה 0.5%
- 12.מחר תבלע צפרדע (ל"ת)צחי 20/02/2023 01:56הגב לתגובה זו
- 11.כיף לקרוא (ל"ת)כתבה איכותית! 20/02/2023 00:12הגב לתגובה זו
- 10.חזרה לשפיות 19/02/2023 23:08הגב לתגובה זודיבורים כמו חול ואין מה לאכול, הכתב מנסה להרגיע אבל גם הוא יודע אנחנו בדרך לאינפלציה חמורה ריביות גבוהות שאולי יתחילו לרדת בעוד שנה פלוס פלוס מהיום, היום התקשר אליי בעל דירה שראיתי את דירתו לפני חודשיים וחצי ואמר לי בוא תקנה נותן לך את המחיר שרצית לפני חודשיים וחצי שזה פחות 220 אלף!!!! וזה רק תחילת הירידות מתווכים חברים אנשים מומחים כולם כולל כולם יש קונצנזוס מחירי הדירות הולכים להתרסק בעוד 18 אחוז!!!!
- רונית 01/04/2023 21:59הגב לתגובה זוסיפור קורע הסיפור שלך !! אפילו לא שני אחוז ירדו
- איזה 18 אחוז 20/02/2023 07:53הגב לתגובה זואתה תקבל את אותה דירה של היום ב 30 אחוז פחות
- 9.איציק 19/02/2023 23:08הגב לתגובה זוהמדינה עשירה...האזרחים מתרוששים. מצב עגום...
- 8.אמיר 19/02/2023 22:07הגב לתגובה זוהדבר היחיד שהעלאת הריבית תוריד אולי זה את מחירי הדיור. נניח קריסה של 20% זה מחזיר אותנו למחירי ינואר 2022 רוב האנשים לא קנו את הדירה דווקא בשנה הזו.
- ירידה של 20% לא מחזירה את העליה הקודמת של 20% (ל"ת)א ג 20/02/2023 08:23הגב לתגובה זו
- 7.בן 19/02/2023 22:02הגב לתגובה זומן הראוי במצב הנוכחי להעלות את הריבית 075 אחוז ובכך להוריד מכה עוצמתית על הדולר ועל האינפלציה שלא תרים ראש אבל בהתחשב לבנוטלי המשכנתאות איפשר להיסתפק בהעלאה של 0.5 אחוז
- 6.גם0.25% היא לא מילה גסה... (ל"ת)הדר 19/02/2023 21:44הגב לתגובה זו
- 5.דן 19/02/2023 21:40הגב לתגובה זוכל חודשי ינואר שבדקתי לאחור , ובדקתי רק 10 שנים האחרונות , כולם במינוס למעט 1/22 שם היה 0.2% ....כך שחודש 1/23 הוא הגבוהה ביותר לפחות ב 10 שנים האחרונות ....זהירותתתתת !!!
- 4.0.3 חחחחח (ל"ת)רונן 19/02/2023 21:31הגב לתגובה זו
- 3.אורן 19/02/2023 21:15הגב לתגובה זואנחנו אחוז שלם מתחת לארה״ב צריך לעלות את הריבית וחזק או שהכלכלה תסבול
- טל 20/02/2023 07:15הגב לתגובה זוצודק
- 2.אלי 19/02/2023 21:06הגב לתגובה זואם הצרה הזאת תקרה יש לצפות לזינוק חד בשער הדולר שיגרור גל התייקרויות שמה שהיה עד כה קטנטן עליו. זינוק בתשואת האגחים ונפילות בבורסה. איפה מילה אחת של זהירות בעניין?
- 1.אנונימי 19/02/2023 21:04הגב לתגובה זולכל מטבע שני צדדים.אנחנו לא לבד במשחק. העלאה קטנה יותר של הריבית במקביל לאישור הרפורמה עלול להזניק את הדולר ובעקבותיו את האינפלציה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
