אילון מאסק טסלה
צילום: טוויטר

אילון מאסק מזהיר כי ה-AI הוא "אחד הסיכונים הגדולים" לציוויליזציה

מאסק הוא מהמקימים של חברת OpenAI שפיתחה את ה-ChatGPT; ל-AI עדיין אין כללים או תקנות רגולטוריים השומרים על הפיתוח שלה תחת שליטה, אמר; "אנחנו צריכים להסדיר את בטיחות של הבינה המלאכותית"
דור עצמון | (9)

ה-ChatGPT מראה שהבינה המלאכותית התקדמה פלאים - ושזה משהו שכולנו צריכים להיות מודאגים ממנו, כך אומר המיליארדר אילון מאסק.

"אחד הסיכונים הגדולים ביותר לעתיד הציוויליזציה הוא בינה מלאכותית", אמר למשתתפים בפסגת הממשלה העולמית בדובאי, זמן קצר לאחר שהזכיר את הפיתוח של ChatGPT. "זה גם חיובי וגם שלילי ויש לו הבטחה גדולה ויכולת מצוינת", אמר מאסק. אבל, הוא הדגיש ש"עם זה באה סכנה גדולה".

הבוס של טסלה TESLA INC , SpaceX וטוויטר נשאל כיצד הוא רואה את הטכנולוגיה מתפתחת בעוד 10 שנים מהיום. מאסק הוא מייסד שותף של OpenAI, הסטארט-אפ האמריקאי שפיתח את ChatGPT - מה שנקרא כלי בינה מלאכותית שמחזיר תגובות דמויות אדם. ChatGPT הוא הצורה המתקדמת של בינה מלאכותית (AI) המופעל על ידי מודל שפה גדול בשם GPT-3. הוא מתוכנת להבין את השפה האנושית וליצור תגובות המבוססות על גופי נתונים עצומים. ChatGPT "המחיש לאנשים עד כמה הפכה הבינה המלאכותית למתקדמת", לדברי מאסק. "ה-AI היה מתקדם במשך זמן מה, פשוט לא היה לו ממשק משתמש שהיה נגיש לרוב האנשים".

בעוד שמכוניות, מטוסים ועולם הרפואה חייבים לציית לתקני בטיחות רגולטוריים, ל-AI עדיין אין כללים או תקנות השומרים על הפיתוח שלה תחת שליטה, הוא הוסיף. "אני חושב שאנחנו צריכים להסדיר את בטיחות של הבינה המלאכותית, בכנות", אמר מאסק. "זה, לדעתי, למעשה סיכון גדול יותר לחברה מאשר מכוניות או מטוסים או רפואה". הרגולציה "עשויה להאט מעט את הבינה המלאכותית, אבל אני חושב שזה יכול להיות גם דבר טוב", הוסיף מאסק.

המיליארדר הזהיר זה מכבר מפני הסכנות של פיתוח AI בלתי מוגבל. הוא אמר פעם שבינה מלאכותית היא "הרבה יותר מסוכנת" מראשי נפץ גרעיניים. למילים שלו יש יותר כובד ראש היום, שכן עליית ChatGPT מאיימת להעלות את שוק העבודה עם כתיבה מתקדמת יותר, דמוית אנוש.

מאסק עזב את מועצת המנהלים של OpenAI ב-2018 ואינו מחזיק עוד בנתח בחברה. חלק מהסיבה להחלטתו של מאסק להקים את OpenAI הייתה כי "גוגל לא הקדישה מספיק תשומת לב לבטיחות בינה מלאכותית", אמר. ה-ChatGPT הוביל לקרב סוער בין גוגל GOOGLE , ענקית החיפוש באינטרנט, לבין מיקרוסופט MICROSOFT , שהשקיעה ב-OpenAI ושילבה את התוכנה שלה בדפדפן האינטרנט בינג. גוגל הקימה בתגובה ל-ChatGPT את "בארד". עם זאת, המשקיעים מטילים ספק האם ChatGPT מסוגל להוות איום על הדומיננטיות שלה בחיפוש באינטרנט.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    לרון 22/02/2023 12:03
    הגב לתגובה זו
    בכל חידוש הסיכון עולה,לכן אלון מאסק מאבחן נכון
  • 3.
    שישקו 16/02/2023 09:22
    הגב לתגובה זו
    יצטרכו לנתר חלק מהדטה שיכולה ללכת לשימושים רעילים
  • לרון 25/02/2023 11:45
    הגב לתגובה זו
    אתם לא מבינים??!
  • 2.
    אדם .P 16/02/2023 04:18
    הגב לתגובה זו
    או של רצון. זה עניין של אבולוצייה. יגיע יום כזה , ממש יום כמו שלישי או רביעי, שבו יחסלו רובוטים את אחרוני האנשים, בדומה לחיסול אחרוני המורדים העבריים על המצדה. וזה לא בגלל שהם ירצו או לא. זה קשור לאבולוציה. ממש כשם שאנחנו ההומוספייאנס רצחנו את אחרוני אבותינו הניאנרדלטיים. אין אפשרות אחרת. אולי לדחות מעט את התאריך.
  • לרון 25/02/2023 11:49
    הגב לתגובה זו
    הרובוטים יהיו מופעלים ע"י אדם,כך שאין מקום לאפוקליפסה המדוברת,מוציאים את החשמל/בטריות,והעובדים אוטונומית??אין ולא יהיה מצב כזה בזמן אמת,זה טוב לסרטים,גם ז'ול ןןרן לא כאן
  • המורדים על המצדה התאבדו ונותר מהם רק אחד, אתה חי בסרט (ל"ת)
    אנטי אבולוציה 16/02/2023 11:37
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מזהיר אבל (ל"ת)
    לא מסביר למה 16/02/2023 01:46
    הגב לתגובה זו
  • חנוך 20/02/2023 15:09
    הגב לתגובה זו
    לה מספיק הכרה עצמית בשביל להעדיף את המכונה על פני בני האדם. כמו כן, ייתכנו האקרים ומדינות שיפעילו את התבונה המלאכותית לרעה באופן מכוון.
  • לרון 25/02/2023 11:52
    מכונה מכל סוג ניתנת לשליטה גם בעתיד הרחוק,ראו את המכונה המודרנית "פוטין"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.