רן עוז מנכל ישראכרט
צילום: תמי בר שי

גם מנורה רוצה את ישראכרט: מציעה לרכוש 30% בחברה לפי שווי של 3.072 מיליארד שקל

מדובר בפרמיה של 34% על מחיר מניית ישראכרט, והצעה גבוהה יותר מזו של הראל, שהציעה לרכוש לפי 2.7 מיליארד שקל - מחר סביר להניח שמניית ישראכרט תעלה
נתנאל אריאל | (3)

חברת הביטוח מנורה מבטחים מציעה לרכוש 30% ממניות ישראכרט ישראכרט 0%   במחיר של 15.34 שקלים למניה ושווי שוק של 3.072 מיליארד שקל. מדובר בהצעה גבוהה יותר מזו של חברת הביטוח הראל הראל, שהציעה לפני כחודש לרכוש את חברת כרטיסי האשראי לפי שווי של 2.7 מיליארד שקל. מדובר בהצעת רכש של מנורה, מהלך אשר כמובן כפוף לאישור הרגולטורים. 

אפשר היה להריח כבר אז, כשהראל הגישו את ההצעה, שזו לא תהיה המילה האחרונה ושיגיעו עוד הצעות. דורי נאוי שנכנס לישראכרט זמן קצר לפני ההצעה של הראל אמר לביזפורטל שהוא לא הגיע בשביל להרוויח על ישראכרט רק בשביל 35 מיליון שקל. השאלה היא האם ההצעה של מנורה יותר מעניינת אותו וגורמים נוספים.

המסחר במניית ישראכרט הופסק ולא יתחדש היום, בעקבות הצעת הרכש של מנורה, אבל סביר להניח שמחר המניה תעלה. המחיר שמציעה מנורה מהווה פרמיה של 34% על מחיר מניית ישראכרט, שנסחרה בשוק במחיר של 11.46 שקלים ולפי שווי שוק של 2.295 מיליארד שקל. ישראכרט הונפקה לפני 4 שנים בשווי של 2.7 מיליארד שקל כך שההצעה של הראל למעשה לא מהווה פרמיה על מחיר ההנפקה (אבל כן לעומת המחיר הנוכחי), ואילו זו של מנורה נותנת פרמיה של 13.8% על המחיר בהנפקה.

האינטרס של הראל וגם של מנורה בעסקה ברור - חברות הביטוח רוצות גם את תחום ההלוואות וכרטיסי האשראי. כזכור, כלל ביטוח הקדימה אותן במהלך שלה לרכישת חברת כרטיסי האשראי המתחרה מקס - אם כי בינתיים עוד לא ברור אם המהלך אכן יושלם. 

ישראכרט היא חברה ללא גרעין שליטה. חברות הביטוח ובתי ההשקעות מחזיקים ב-23% מהמניות והשאר בידי הציבור. ב-12 החודשים האחרונים איבדה מניית ישראכרט 32% משוויה, אבל מתחילת השנה היא בעליה של 12.3%.

ארי קלמן, מנכ"ל קבוצת מנורה מבטחים: "מנורה מבטחים רואה בתחום האשראי כתחום נלווה ומשלים לפעילות הקבוצה והצעתנו מהווה הבעת אמון בחברת ישראכרט בהנהלתה ובעובדיה. אנו בטוחים כי העוצמות של קבוצת מנורה מבטחים לצד החוזקות של חברת ישראכרט יחד עם שמירתה כחברה ציבורית ועצמאית יהוו חיבור מנצח שישיא ערך לבעלי המניות של ישראכרט ושל מנורה מבטחים".

לאחרונה אישר דירקטוריון ישראכרט את תכנית ההתייעלות שתביא לחיסכון של 65-55 מיליון שקל לשנה. בהנחה שאכן זה יהיה הסכום, ישראכרט צפויה בהערכה גסה להגיע לרווח שנתי של 260-300 מיליון שקל. בהינתן המספרים הצפויים האלה, נראה שהעסקה (ככל שתצא לפועל) נעשית במחיר טוב מהזווית של הראל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    גיל 06/02/2023 12:13
    הגב לתגובה זו
    לא רק חברת כרטיסי אשראי עומדת למכירה.ישראכרט היא זרוע שיווקית עצומה לחברות הביטוח שדרכה הן יכולות לשווק מוצרים פיננסיים כולל ביטוח. רכישה הגיונית מבחינתן.
  • 1.
    מלחמה ביוקר המחיה 05/02/2023 16:43
    הגב לתגובה זו
    הזדמנות להכניס שחקנים בינלאומיים חזקים וחדשים .
  • גיל 06/02/2023 12:16
    הגב לתגובה זו
    ורבורג פינקוס קרן זרה מוכרת את ישראכרט.כשבכל העולם משקיעים בינלאומיים מחפשים הגנות למה שיגיעו לישראכרט??
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?