נחמה בוגין
צילום: ניר שהרבני

לראשונה - אשה: נחמה בוגין נבחרה ליו"ר לשכת שמאי המקרקעין

היא תחליף את חיים מסילתי שכיהן כיו"ר הלשכה במשך 6 שנים - המקסימום המותר בשתי קדנציות. בוגין: "הוכחנו לאורך כל קמפיין הבחירות כי המטרה שלנו להוביל קו נקי ואמיתי של תרומה ופעולה לטובת שמאי המקרקעין"
איציק יצחקי | (5)

לראשונה מאז הקמת לשכת שמאי המקרקעין, תעמוד בראשותה אישה. שמאית המקרקעין והמשפטנית נחמה בוגין נבחרה ליו"ר לשכת שמאי המקרקעין בישראל.

בוגין גברה על המתחרים האחרים - סולימני אומיד עודד, סער פלד סגן יו"ר הלשכה הנוכחית ודליה עסיס. היא תחליף בתפקידה את חיים מסילתי שכיהן כיו"ר הלשכה בשתי הקדנציות האחרונות (6 שנים בסך הכללי - המקסימום המותר על פי תקנון הלשכה).

הבחירות הנוכחיות נסובו בעיקר על עתיד הענף והרפורמות המבניות שתחום הנדל"ן עובר. ללשכה יש קשר פעיל עם גורמי ממשל, מקבלי החלטות ובכירים רבים המשפיעים על צורת הפעילות של שמאי המקרקעין. 

לתפקיד חברי הוועד המרכזי נבחרו רבני לוי מוריה, אבני אסי, כרמי ניב, שחם עידו, זייד זינר מורן, רימון מירי, יוניצמן ירון, שבי גולן, ברהום חננאל יחזקאל שבח זרית גלי, אילוז אורן, בלטר גבע, דיאמנט מוטי, פרץ יוסי.

ליו״ר בית הדין נבחרה ג׳רבי נורית ולתפקיד חברי בית הדין נבחרו רוזנברג שאול, זרניצקי רון, לשם מטי, ידיד יאיר, אשר יעקב ולין אלון.

ליו"ר ועדת הביקורת נבחר ורטש אוהד ולתפקיד חברי ועדת ביקורת נבחרו העצני חזקיה, פרידמן משה, אברהם תמר ובת שלמה קעטבי סיגלית. לתפקיד נציגי לשכה במועצת השמאים נבחרו: קמיל אריה וארז כהן. לחברי המוסד ליישוב סכסוכים נבחרו: סולומון דרור, סוויד אילי, ספיר משה, ליברמן אירית, עינת דנון קרן.

בוגין מסרה בתגובה: "שמחה על האמון הרב והתמיכה הרחבה שזכיתי להם, הוכחנו לאורך כל קמפיין הבחירות כי המטרה שלנו להוביל קו נקי ואמיתי של תרומה ופעולה לטובת שמאי המקרקעין. האתגרים שעומדים בפני הלשכה רבים ואני מאמינה בלב שלם שאצליח ליישם בשטח את המשימות החשובות שהלשכה צריכה לקדם. אני רוצה להודות ליו״ר היוצא חיים מסילתי, על תרומתו החשובה ללשכה ולשמאי המקרקעין בישראל".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    ליכודניק מאוכזב 29/01/2023 13:05
    הגב לתגובה זו
    נשים גסות רוח ולשון . בושה למין הנשי , בושה למנהיג המפלגה שזה טעמו ואיתן יעבוד .
  • 4.
    אלון 29/01/2023 11:56
    הגב לתגובה זו
    בחירה נבונה
  • 3.
    הערכת שמאי יקרה יותר מטירכת עו"ד לענין מכירה|רכישת דירה (ל"ת)
    aukno 29/01/2023 11:38
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שמאי 29/01/2023 11:25
    הגב לתגובה זו
    החשכה הפכה לעסק הפרטי של מסילתי, מקצוע נוראי שלא שווה להכנס אליו
  • 1.
    הערכת שמאי יקרה מאוד. ולא תמיד יש לה ערך כלשהו! (ל"ת)
    עדי 29/01/2023 11:18
    הגב לתגובה זו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

באר שבע
צילום: משרד גיורא גור אדריכלים

הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה באר שבע

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל. ההחלטה גובשה במסגרת עבודת מטה של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ועתידה לתמוך בהעתקת מחנות צה״ל לנגב, לשפר את התשתיות, איכות החיים וההזדמנויות עבור תושבי הנגב, המשרתים ומשפחותיהם. 

ההחלטה מהווה אבן יסוד לשינוי היסטורי שעתיד לעצב את פני הנגב לדורות הבאים. ההחלטה כוללת השקעה של כמיליארד שקלים ומתמקדת בארבעה תחומים מרכזיים: צמיחה כלכלית, פיתוח תשתיות תחבורה, שיפור איכות החיים והביטחון האישי, וחינוך והון אנושי. בתחום הצמיחה הכלכלית, יושקעו כ-200 מיליון שקל בפיתוח האקו-סיסטם הקיים בין האקדמיה, התעשייה והצבא. במסגרת זו יוקם מרכז מו"פ דואלי יישומי בשיתוף מפא"ת, ייפותחו תחומי החדשנות והסייבר, יושקעו משאבים בתעסוקה ותיירות ופיתוח העיר העתיקה כמוקד תיירות ומגורי צעירים. 

בתחום התחבורה, יושקעו תקציבים משמעותיים בפיתוח תשתיות תחבורה מתקדמות, לרבות תכנון והקמה של רכבת קלה בבאר שבע, הכוללת תוואי לבית החולים החדש שיוקם בעיר, בהתאם לצרכי עיר מטרופולינית ותיתן מענה לגידול הדמוגרפי הצפוי. בתחום איכות החיים והביטחון האישי, יושקעו כ-500 מיליון שקלים בשיפור ביטחון הפרט, לרבות הקמת תחנת משטרה חדשה, הרחבת משל"ט דרום, פיתוח תשתיות טכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם אתגרי המרחב. 

בנוסף, יושקעו משאבים בתחום הבריאות בדגש על הגדלת מספר הפסיכולוגים ומקצועות הפרא-רפואיים, וכן בהתחדשות עירונית, תרבות וספורט, כולל תכנון מכון ווינגייט בבאר שבע והקמת מבני ציבור בעיר. בתחום החינוך וההון האנושי, יושקעו כ-120 מיליון שקלים בפיתוח החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ובהשכלה הגבוהה, תוך דגש על מקצועות טכנולוגיים, קידום מצוינות והקמת מרכז רשותי למקצועות ה-STEM. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו: ״אנחנו מביאים היום לממשלה תוכנית סיוע גדולה לבאר שבע, בסך של למעלה ממיליארד שקל. זה כולל חיזוק בתחומים רבים שהם חשובים לאזרחי באר שבע: רכבת קלה, עזרה בסייבר, במו"פ, בפיתוח, בפרנסה. הפעולות שלנו יביאו לחיזוק של כל אזור הנגב. זה תואם את התוכנית שאני מוביל מזה שנים, יחד עם חבריי לממשלות ישראל, לחזק את הדרום על ידי השילוב המוצלח של תשתיות ממשלתיות ועידוד הסקטור הפרטי״.