יהודה מורגנשטרן מנכל משרד הבינוי והשיכון
צילום: תום גביש

דיור להשכרה: אובדן של 1.5 מיליארד שקל למדינה

יהודה מורגנשטרן סיפק תשובות לגבי הכשלון במכרזי שכירות לטווח ארוך - ואמר בין היתר כי המדינה ספגה הפסד כבד בשל איבוד הפוטנציאל שיש בתכנית זו. עוד אמר כי זה נובע בעיקר מסביבת ריבית די גבוהה ובשל כשלים בתכנון. וגם - מה אמר על השאלה הגדולה, האם הוא עומד
להיות יו"ר רשות מקרקעי ישראל?

הרצי אהרון | (3)

מורגנשטרן, חשף בכנס הנדל"ן כי המדינה הפסידה 1.5 מיליארד שקל בגלל כישלונות במכרזים לשכירות מוסדית, והדגיש את הצורך הקים ביצירת תמריצים למודל שכירות ארוכת טווח.


מנכ"ל משרד השיכון והבינוי אמר כי: "שליש מאזרחי המדינה גרים בשכירות, אך פחות מאחוז מהדירות הן של שכירות מוסדית" אמר והוסיף: "התוכנית הממשלתית החדשה תציע פתרונות לחיזוק השכירות לטווח ארוך ולהתמודדות עם העלויות הגבוהות בענף הדיור להשכרה, צריך לשאול היכן השכירות המוסדית עובדת ואיפה לא, ולהתמקד גם בקרקעות פרטיות שיכולות לשמש לשכירות לצמיתות"


מורגנשטרן נשאל בתחילת הריאיון שערך בכנס שעסק בנדל"ן בישראל של לשכת שמאי המקרקעין על עתידו והאם הוא בדרך להיות יו"ר רמ"י -  הוא השיב כי הוא מרוכז במשימתו כמנכ"ל משרד השיכון, עובד ביחד עם שאר השותפים ועם מנכ"ל רמ"י וכרגע אין מה להתייחס לנושא. וגם לגבי העובדים בענף הבנייה הוא התייחס ואמר כי המדינה הגדילה משמעותית את כמות העובדים הזרים בענף הבנייה, אך העלויות הנוספות על העסקת העובדים מכבידות על הענף. הוא קרא לממשלה לספק ודאות בנוגע לשובם של העובדים הפלסטינים.


פיצויי הפקעה: תהליך מסובך ולא הוגן


נחמה בוגין, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, מתחה ביקורת נוקבת על האופן שבו המדינה מתנהלת בנוגע לפיצויי הפקעה. לדבריה, אזרחים שאדמותיהם מופקעות לצורכי ציבור אינם זוכים לפיצוי הולם בשל תהליכים מסובכים ומיסוי כבד. 


"המערכת הנוכחית מאלצת את בעלי הקרקעות להתמודד עם תביעות סבוכות, לשלם מס על הפיצוי שמגיע להם, ולבסוף הם נותרים ללא תמורה ראויה," ציינה. עוד היא הדגישה כי המצב הקיים הוא 'שערורייה' שחייבת להשתנות, כדי להבטיח שאזרחים יקבלו פיצוי צודק והוגן על נכסיהם.



הבירוקרטיה מעכבת את הכלכלה ופוגעת באזרחים



ח"כ יעקב אשר, יו"ר ועדת הפנים של הכנסת, מתח ביקורת על הבירוקרטיה הכבדה במדינה, אותה הוא רואה כאחד החסמים המרכזיים להתפתחות הכלכלית ולרווחת האזרחים. "פקידי ממשלה שאינם בעלי ניסיון מעשי בשוק או בשטח המקומי, מקבלים החלטות שמנותקות מהמציאות," אמר אשר. לדבריו, העיכובים באישור תוכניות ובנייה נובעים מתהליכים רגולטוריים ארוכים וחסרי היגיון, ועל כן יש לקדם פתרונות כמו "אישור בשתיקה" – מנגנון שבו היעדר תשובה של גוף ממשלתי בפרק זמן מסוים ייחשב כאישור אוטומטי.


אשר גם הדגיש את הצורך במתן סמכויות לרשות רישוי ארצית שתוכל להחליף ועדות מחוזיות ומקומיות במקרה של עיכובים משמעותיים. "לא ייתכן שתוכניות לבנייה מתעכבות במשך שנים בגלל רגולציה מיותרת או חוסר רצון מצד הרשויות המקומיות," אמר. הוא סיכם בקריאה להאצת לוחות הזמנים, בטענה שהמצב הנוכחי פוגע ביכולת המדינה לספק פתרונות דיור לאזרחים ומשפיע ישירות על הכלכלה הישראלית.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    חמי 24/01/2025 16:33
    הגב לתגובה זו
    קודם כל הדיור לתווך ארוך הוא לא זול בכלל אז איפה ההפסד למדינה הפקידים במדינה רק יודעים לבכות שלא הצליחו לעשוק יותר.
  • 1.
    ייז 24/01/2025 08:28
    הגב לתגובה זו
    החרדים עושים רק לביתם ומנסים לגנוב מהקופה האזרחית בזמן שמרדמים את הציבור
  • תודה לך המסית התורן (ל"ת)
    שני 29/01/2025 21:21
    הגב לתגובה זו
דירות בבת ים. צילום: צלי אהרוןדירות בבת ים. צילום: צלי אהרון

אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%

היועץ הכלכלי לראש הממשלה מעריך כי הירידות בשוק הדיור יימשכו, תקף את מתנגדי סבסוד המשכנתאות והזהיר מפגיעה הולכת וגוברת במשקי הבית על רקע יוקר המימון והוצאות המלחמה

אדיר בן עמי |

בוועידת מרכז הבנייה הישראלי שהתקיימה באילת, התייחס פרופ' אבי שמחון, היועץ הכלכלי לראש הממשלה, למצב שוק הדיור ולכיוון שאליו הוא מעריך שהמחירים ינועו בשנה הקרובה. שמחון ציין כי לדבריו, ירידת המחירים כבר החלה, וכי המגמה צפויה להעמיק משמעותית. "מחירי הדירות כבר ירדו בכ־2.5%, ואני מעריך שהם יירדו בכ־10% נוספים במהלך השנה וחצי הקרובות," אמר. לדבריו, השילוב בין האטה בביקושים לבין תנאי המימון המכבידים מוביל לשינוי כיוון בשוק שהתאפיין בעליות רצופות במשך שנים.


שמחון הדגיש כי הוא אינו מרבה לפרסם תחזיות, אך ציין שהנתונים בשטח תומכים בהערכה כי מדובר בתחילת מגמה. גורמים בענף מסכימים כי שינויי הריבית, אי־הוודאות הכלכלית והמלחמה השפיעו על קצב העסקאות והביאו לירידה הדרגתית במחירי הדירות, אף אם לא תמיד באופן אחיד בכל אזורי הארץ.


בהתייחסות רחבה יותר למצב הכלכלי, אמר שמחון כי תקציב המדינה שהושפע עמוקות מהוצאות המלחמה, משקף את המחירים הכלכליים הכבדים של הלחימה. לדבריו, ההחלטה לסיים את גיבוש התקציב עם גירעון של 3.9% התקבלה לאחר התלבטות משמעותית, אך הוא הדגיש כי מדובר ברמה שאינה גבוהה בהשוואה למדינות מערביות אחרות שלא התמודדו עם מלחמה. שמחון ציין כי הממשלה בחרה להימנע מצעדי הרחבה משמעותיים כדי שלא להגדיל את יחס החוב־תוצר מעבר למצבו הנוכחי.


סבסוד המשכנתאות 

שמחון התייחס ליוזמת הסבסוד למשכנתאות המוצעת על ידיו, נושא שהוביל לעימות מול משרד האוצר ובנק ישראל. "יש מאות אלפי משפחות שנפגעו קשות מעליית הריבית. משקי בית ששילמו כ־5,000 שקלים בחודש רק לפני שנתיים משלמים היום מעל 6,000 שקלים," אמר. לדבריו, מדובר בפגיעה שמצמצמת צריכה ומכבידה על הכלכלה. הוא טען כי המדינה חייבת להתערב, אך ציין כי ההתנגדות המקצועית של האוצר ושל הייעוץ המשפטי מבוססת על עקרונות שוויוניות ועל החשש מתקדים תקציבי.


בכירי האוצר והבנק המרכזי טוענים כי סבסוד משכנתאות יטיל על התקציב נטל משמעותי, ועלול להוביל להטיה בשוק הדיור. שמחון, מנגד, הדגיש כי בעיניו מדובר בתמיכה חברתית וכלכלית נדרשת, וכי הפגיעה במשקי הבית הפכה לבלתי נסבלת. לדבריו, היוזמה ממשיכה להיבחן, אך הסיכויים לאישורה עדיין אינם ברורים.


דירה למכירה
צילום: איציק יצחקי

שוק הדיור קורס, אבל המשכנתאות רותחות - הפרדוקס ועל מה הוא מרמז?

סקירת משרד האוצר חושפת צניחה לשפל של שנתיים בעסקאות הנדל"ן, בעוד נתוני בנק ישראל מראים שוק משכנתאות חזק עם 9 מיליארד שקל בנובמבר. ההסבר: עסקאות "על הנייר" מהעבר מגיעות לפירעון, אך מה יקרה כשהן ייגמרו?

רן קידר |

שני דוחות שפורסמו היום מציירים תמונה סותרת לכאורה של שוק הנדל"ן הישראלי. מצד אחד, סקירת ענף הנדל"ן למגורים של משרד האוצר לחודש אוקטובר 2025 חושפת קריסה בהיקף העסקאות, עם מכירות קבלנים בשוק החופשי שצנחו לרמה נמוכה יותר מחודש לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". מצד שני, נתוני בנק ישראל שפורסמו היום מראים כי בנובמבר נלקחו משכנתאות בסכום כולל של כ-9 מיליארד שקל,  עלייה של כ-13% ביחס לחודש המקביל אשתקד.

כיצד ייתכן ששוק המשכנתאות פורח בעוד שוק הדירות קורס? התשובה טמונה בעיכוב המובנה בין רכישת דירה חדשה לבין לקיחת המשכנתא, ורומזת על כך שהמשבר האמיתי בשוק המשכנתאות עדיין לפנינו, אם כי חלק הולך וגדל מהמשכנתאות הוא מחזור, הלוואות לכל מטרה והגדלות של משכנתאות קיימות. מעבר לכך, צריך לזכור ששוק הדירות הוא זה שמשליך על שוק המשכנתאות ואם וכאשר תהיה חזרה לשוק של רוכשים, הרי ששוק המשכנתאות שעל פניו אמור לרדת כי הוא בעיכוב של כמה חודשים לשוק הדירות, יחזור לעלות.  מעבר לכך, צריך לזכורק שלא מדובר בהתאמה מלאה ובמדע מדויק - יש כאלו שלוקחים שיעור גבוה ויש כאלו ששיעור נמוך מסך המשכנתא. יש כאלו שלוקחים משכנתא בתחילת הדרך, ויש כאלו שמנסים לדחות עד כמה שאפשר. 

ועדיין, הנתונים של שוק הדירות מרמזים על חולשה בהמשך בשוק המשכנתאות. 

הפרדוקס: שוק משכנתאות חזק על רקע קריסה בעסקאות

נתוני בנק ישראל מצביעים על שוק משכנתאות יציב וחזק. היקף המשכנתאות בנובמבר דומה לממוצע ב-12 החודשים האחרונים, המשקפים התאוששות לאחר שנתיים שבהן עליית הריבית ולאחר מכן פרוץ המלחמה הביאו להאטה בענף.

אולם בו-זמנית, נתוני משרד האוצר מציגים תמונה הפוכה לחלוטין. בחודש אוקטובר נרכשו 4,518 דירות בלבד, כולל דירות בסבסוד ממשלתי, הרמה הנמוכה ביותר מאז נובמבר 2023. מדובר בירידה של 12% בהשוואה לאוקטובר אשתקד, וזאת חרף העובדה שבאוקטובר השנה היו שלושה ימי עבודה יותר מאשר באוקטובר 2024.

הפער בין שני השווקים מוסבר בעיקר על ידי שלושה גורמים: ראשית, עסקאות "על הנייר" שנחתמו לפני מספר שנים במסגרת מבצעי קבלנים מגיעות כעת לשלב המסירה, והרוכשים נדרשים לקחת משכנתא ולשלם רק עתה. שנית, ממחזרי משכנתאות שמנצלים את הציפיות להורדות ריבית. שלישית, הורדת הריבית במשק בנובמבר האחרון והציפייה לשתי הורדות נוספות בשנה הקרובה מעודדות פעילות בשוק האשראי.