גו ביידן
צילום: צילום מסך דף האינסטגרם הרשמי, לפי סעיף 27.א לחוק זכויות יוצרים

הבית הלבן נגד שברון - לא מרוצה מהדיבידנד הגדול למשקיעים; מעוניין בקידוחים נוספים והפחתת מחיר הנפט

שברון פרסמה דוחות פושרים רגע אחרי שהגדילה את הרכישה העצמית והדיבידנד; המניה במכפיל רווח של 10
דור עצמון | (6)

שברון דיווחה על תוצאות מאכזבות לרבעון האחרון של השנה. המניה בירידה. ענקית הנפט והגז הרוויחה 4.09 דולר למניה בעוד הקונסנזוס העריך רווח של 4.33 דולר למניה. שברון סבלה מירידת מחירי הנפט ברבעון האחרון, כאשר בחודשים קודמים המחירים היו גבוהים וביטאו רווחיות פנומנלית. 

המחירים כעת, מבטאים פחות או יותר את המחירים ברבעון האחרון, כך שבהינתן רמת המחירים הנוכחית, לא צפויה פגיעה בשל ירידת מחיר. לגבי היקף הייצור וההפקה הרי שמעבר לעונתיות, הביקושים רק גדלים ושברון מפתחת מאגרים נוספים. 

רגע לפני הדוחות שברון מסרה כי תגדיל את הדיבידנד שלה, וגם את היקף הרכישה העצמית של מניותיה. המהלך הזה הכעיס את הבית הלבן שיצא בביקורת על הנהלת החברה שמתגמלת מאוד את בעלי המניות כאשר הנשיא ביידן דוחק בחברות הנפט לקדוח יותר כדי להגדיל את האספקה ולכפות על מחירי הנפט להוריד

האם ביידן רציני? הוא חושב שאם הוא יבקש, החברות ייכנעו וירוצו להוריד מחירים ולפגוע ברווחים שלהן? את שברון מעניין בעיקר הרווח שלה והתגמול לבעלי המניות (וההנהלה). שברון שנושקת לשווי של 350 מיליארד דולר, הודיעה כי תרכוש מניות של עצמה בהיקף של 75 מיליארד דולר. במקביל אמר, מייק ווירז, מנכ"ל החברה כי החברה תגדיל את הדיבידנד הרבעוני ב-6% ל-1.51 דולר למניה. המשמעות לבעלי המניות - דיבידנד של כ-3.4% בשנה ורכישת מניות בהיקף של כ-22% מהמניות הצפות, כל המכלול הזה שקול לקבלת תמורה של כ-25% על ההשקעה אם זה יסתיים בשנה - סיכויים נמוכים. אם זה יסתיים בשנתיים ושלוש שנים זה יביא את התשואה הכוללת ל-33% סדר גודל של 11% בשנה. גם מרשים. הבית הלבן כועס בצדק. אבל ברור שאם רוצים לעשות משהו צריך לתבוע ולא לבקש. לא בטוח שזה אפשרי.

תוכנית הרכישה החוזרת של המניות תצא לדרך לאחר הרבעון הראשון, כאשר שברון מצפה להשלים את תוכנית הרכישה החוזרת של 25 מיליארד דולר שעליה הכריזה ב-2019. אין לה תאריך סיום. במחירים הנוכחיים, 75 מיליארד דולר מסתכמים ב-22% משווי השוק שלה העומד על 346 מיליארד דולר.

שברון היא חברת ענק שמכניסה יותר מ-50 מיליארד דולר ברבעון, מעל 200 מיליארד בשנה ומרוויחה בקצב של 32-36 מיליארד דולר. המשקיעים הגדולים בחברה הם ברקשייר האת'ווי של וורן באפט, שמחזיקה ב-8.55% ממניות החברה וכן מנהלות הנכסים הגדולות וואנגארד ובלאקרוק עם 8.24% ו-6.72% בהתאמה.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    במהרה בימינו אצל דלק קבוצה (ל"ת)
    החנזיר 29/01/2023 07:53
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    ביידן רואה שוק אנרגיה ורוסיה - ממול יש משקיעים ושוק חופ (ל"ת)
    יותם 28/01/2023 21:05
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    כן 28/01/2023 15:06
    הגב לתגובה זו
    נפט זה משאב לאומי, לא אוצר פרטי של אף אחד. לממשל הפדרלי יש מספיק כלים בארגז, הוא נותן הטבות לחברות ענק האלו כמו סובסידיות, הקלות במיסים ורשיונות כך שאם הממשל אומר משהו חברות כמו שברון בהחלט מקשיבות.
  • 3.
    הכתבה נותנה לקורא פריזמה של מבט - ביידן לשוק חופשי (ל"ת)
    יותם 28/01/2023 12:23
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    זאת חברה שדואגת למשקיעים שלה לא כמו בארץ שאוכלים את המש (ל"ת)
    אלי 27/01/2023 22:30
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לא רק אין גבול לטיפשות האנושית, גם לתאוות הבצע והחמדנות (ל"ת)
    מה שאינשטיין שכח 27/01/2023 21:09
    הגב לתגובה זו
אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)

ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם

אלי כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון

עוזי גרסטמן |

ביקור עבודה של שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, בקפריסין חיזק את הקשרים האנרגטיים בין המדינות. כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון.

גשר חשמלי בין ישראל לאירופה: פרויקט בהיקף אזורי

פרויקט הכבל החשמלי התת ימי, The Great Sea Interconnector, נמצא כעת בשלב תכנון מתקדם וצפוי לחבר את ישראל לרשתות החשמל של קפריסין ויוון, ובהמשך לאירופה כולה. הפרויקט, בהיקף השקעה מוערך של כ-2 מיליארד אירו, יאפשר חיבור ראשון מסוגו של רשת החשמל הישראלית לרשת האירופית, תוך שיפור הביטחון האנרגטי האזורי. מדובר במהלך אסטרטגי שמשדרג את מעמדה של ישראל כמרכיב חיוני במפת האנרגיה, ומאפשר גם פוטנציאל לייצוא חשמל ירוק.

החיבור לרשת החשמל האירופית יעניק לישראל גיבוי בעתות חירום, ובמקביל יאפשר ייצוא עודפי חשמל, לרבות חשמל מתחדש, לשווקים באירופה. מנקודת המבט האירופית, מדובר במהלך שמסייע לגיוון מקורות האנרגיה ולחיזוק העצמאות האנרגטית - עניין קריטי בעידן של חוסר ודאות באספקת הגז מרוסיה. קפריסין כבר אישרה את חלקה בפרויקט בספטמבר 2024, והשרים סיכמו לקדם חתימה על חוזה להנחת הכבל במהלך 2025.

מאגר "אפרודיטה-ישי": מהסכם למינוף אנרגטי משותף

נושא מרכזי נוסף בפגישה היה ההסכם סביב מאגר הגז "אפרודיטה-ישי", שנמצא בשטח הכלכלי הימי של ישראל וקפריסין ומוערך בכ-5 טריליון רגל מעוקבת של גז טבעי. ההסכם, שנחתם לאחר מגעים ממושכים ומחלוקות גבוליות, מהווה דוגמה לשיתוף פעולה נדיר באזור רווי מתחים. בפברואר 2025 קפריסין וקונסורציום בראשות שברון הגיעו להבנות על תוכנית פיתוח מעודכנת, אך תחילת ההפקה נדחתה ל-2031 בשל אתגרים טכניים ומשפטיים.

פיתוח המאגר צפוי להניב הכנסות משמעותיות לשתי המדינות, לצד הרחבת היצוא האנרגטי של ישראל. במקביל, הוא מהווה נדבך נוסף במיצוב ישראל כמעצמה אנרגטית מתפתחת במזרח הים התיכון.