פרייטוס משלימה את מיזוג ה-SPAC ומכפילה את שוויה ביום המסחר הראשון - האם גם היא תיפול בהמשך?
שוק ה-SPAC (חברות ללא פעילות שיש להן מזומנים והוקמו רק כדי למצוא עם מי להתמזג) כבר לא רותח כמו בשנה שעברה. המניות שמוזגו לספאק התרסקו ב-80% בשנה האחרונה והשוק לא אוהב את המניות הללו. אבל זה לא אומר שביום הראשון המניות הללו לא יכולות לזנק, אבל אחר כך הן נופלות. הדוגמאות האחרונות הן כמובן פאגאיה, סטיקספיי וסלינה. האם גם גורלה של פרייטוס (Freightos) יהיה דומה?
החברה שפיתחה פלטפורמה להשוואת מחירים ותשלום בתחום השילוח וההובלה השלימה את המיזוג עם חברת הספאק 'גשר 1' לפי שווי של 435 מיליון דולר, החלה להיסחר כעת בנאסד"ק תחת הסימול CRGO, וביום הראשון היא יותר ממכפילה את שוויה. מחיר המניה שלה עומד כעת על 26 דולר למניה (כאשר המחיר המקורי הוא 10 דולר למניה).
בחברה מציינים כי אחרי שנתיים של "חוסר יציבות משמעותי" בשרשראות האספקה, היא עוזרת להן לייעל את התהליך ולעשות אותו יותר דיגיטלי. המטרה של החברה היא לחבר בין חברות תעופה, חברות שינוע ימי וחברות הובלה. לדברי החברה, בשנת 2022 היא ביצעה קצת פחות מ-700 אלף הזמנות דיגיטליות ו"יותר מ-600 מיליון דולר בשווי הזמנות גולמי (״GBV״). מספרים אלה מציגים 54% צמיחה בעסקאות בהשוואה ל-2021". ברבעון הרביעי היא רשמה 211 אלף הזמנות, כלומר המשך צמיחה ביחס לרבעונים הקודמים.
אבל מה זה אומר על ההכנסות של החברה והיכולת שלה להגיע לרווח בעתיד? לא הרבה. החברה צופה גידול בהכנסות בשנת 2022 של 27% כך שאלה צפויים לעמוד על 21 מיליון דולר. האם זה מצדיק שווי שוק של מיליארד דולר, או חצי מיליארד דולר (מכפיל הכנסות של 24)? לא בטוח. החברה אומנם רושמת הכנסות לכאורה גבוהות יותר של 70 מיליון דולר אבל זה לפני כסף שהולך החוצה. ההכנסות נטו הן המספר החשוב כרגע. בשנה הבאה צופה החברה גידול נוסף של 90% בהכנסות. יצוין כי בדומה לחברות רבות אחרות - מדובר בחברה הפסדית שבינתיים שורפת מזומנים. החברה צופה שריפת מזומנים של 21 מיליון דולר בשנת 2022, ו-24 מיליון דולר בשנת 2023.
- כך הופכים החות'ים לאיום כלכלי על ישראל
- הבעיה החדשה של תעשיית הספנות העולמית - יותר מדי מכולות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי החברה, הפלטפורמה של פרייטוס משרתת 10 אלף יבואנים ויצואנים, 3,500 אנשי שילוח ו-200 חברות תעופה, הובלה ימית והובלה יבשתית.
חברת התעופה הקטארית Qatar Airways השתתפה בגיוס ההון בהנפקה ורכשה מניות בהיקף של 10 מיליון דולר, לצד 60 מיליון דולר מ-M&G Investments ומ-The Prudential Assurance Company Limited. בעלי מניות נוספים בפרייטוס הם SGX Group, חברת המשלוחים פדקס (FedEx). גם חברת האם של בריטיש איוורוויס ויו"ר חברת בוקינג השקיעו בחברה.
צבי שרייבר, מנכ״ל ויו״ר הנהלת פרייטוס אומר על רקע התחלת המסחר: ״שרשראות אספקה הן שבריריות, והשנתיים האחרונות הוכיחו עד כמה פרייטוס משמעותית, ועד כמה היא יכולה להיות משמעותית. שנת 2022 הייתה שנה מעולה בחברה, למרות הירידה בכמויות ובתעריפי השילוח - עובדה זו מדגימה כמה כוח יש לדיגיטליזציה של אחת מהתעשיות הגדולות האחרונות שפועלות בצורה לא מקוונת. אנחנו שמחים לקיים שותפויות מועילות עם מספר הולך וגדל של ספקים, משלחים ויבואנים/יצואנים המחויבים לדיגיטליזציה. מטרת ההנפקה, דרך המיזוג עם גשר וגיוס ההון, היא לתדלק את המאמצים האגרסיביים שלנו להרחיב את פלטפורמת ההזמנות והתשלום שלנו, ולשפר את עמדת המובילות שלנו".
עזרא גרדנר, מנכ״ל חברת הספאק, שמצטרף לדירקטוריון פרייטוס הוסיף: ״הפלטפורמה של פרייטוס קבעה שיאים חדשים של עסקאות בכל רבעון מאז שהכרזנו על מיזוג החברות, מה שמוכיח את הפוטנציאל העצום ואת המומנטום של החברה".
- 1.אנונימי 26/01/2023 20:22הגב לתגובה זורק השם מסגיר את הנוכלות של החברה.ועזרא גרדנר הוא בנקאי ממולח שאוהב המון המון כסף.ומכיוון שהוא הרגיש ששעון החול של הספאק נגמר והוא וחבריו הולכים למחוק את דמי הייזום הוא חבר לפרייטוס חברת סטארטאפ שביום חם בשמש שווה אולי 50 מיליון שח וביום סגרירי שווה 0 כי המודל העסקי פחחחחח.עכשיו לכו ותקראו תשטויות שהמנכל מספר לכם והזחיחות שעזרא הבנקאי מקשקש לכם…ניפגש ב 50 סנט .ביחד עם חראהאב וסלינה וסטיקספי ונספר ציזבטים על איך השחלנו את הקרנות של המורים והגננות ועוד פראיירים שיודעים לתמחר חברות פח .שלא יעבדו עליכם
אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייברשות החדשנות משיקה שלוש תכניות דגל בהיקף של 180 מיליון שקל
שלושת המאגדים החדשים בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, מציבים את ישראל בלב זירת המחקר והפיתוח העולמית בתחומי איכות הסביבה, טכנולוגיות חישה וחומרה מתקדמת. מדובר ביוזמות רחבות-היקף שיחברו בין תעשייה, ממשלה ואקדמיה - ובהן חברות ענק כמו
אנבידיה, רפאל, אלביט והתעשייה האווירית, לצד מכון ויצמן, מכון וולקני והאוניברסיטה העברית
רשות החדשנות רשות החדשנות הודיעה על השקת שלוש תכניות דגל בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, במסגרת מאגדי מחקר יישומי שנועדו להעניק לתעשייה הישראלית יתרון תחרותי וליצור אימפקט כלכלי וסביבתי משמעותי. שלושת המאגדים - Green Soil, DiamondSEMI IL ו-NDT - ממוקדים בליבת החדשנות הישראלית: טכנולוגיות סביבתיות, רכיבי חומרה מתקדמים ומדע החומרים.
ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, מסביר כי "שלושת מאגדי הדגל החדשים שאישרנו הם ביטוי עוצמתי ליכולת של ישראל לקחת את המדע והידע המצטבר באקדמיה ולהפוך אותו למנועי צמיחה כלכליים ותעשייתיים אמיתיים. הם מדגימים את העומק והבשלות של החדשנות הישראלית: מההתמודדות עם אתגרי הסביבה והאקלים דרך פיתוח רכיבים מבוססי יהלום שיכולים לשנות את תעשיית המוליכים למחצה ועד טכנולוגיות חישה ובדיקה מתקדמות שמציבות את ישראל בלב המהפכה התעשייתית הבאה".
"המאגדים האלה מראים איך השקעה ממשלתית חכמה, ממוקדת וארוכת טווח יכולה להצמיח ידע חדש, ליצור יתרון טכנולוגי ולבנות תשתיות של מצוינות שישרתו את הכלכלה הישראלית לשנים רבות קדימה. זהו בדיוק השילוב הייחודי של מדע, תעשייה וחזון שמבדיל את ישראל משאר העולם ומאפשר לה להיות לא רק מעצמת סטארט-אפים, אלא מעצמת עומק טכנולוגי גלובלית".
"האתגר האמיתי שלנו כיום הוא להמשיך לייצר חדשנות שמבוססת על ערך אמיתי - על מדע, על תעשייה ועל יכולת יישומית. זהו השלב בהתפתחות של ההייטק הישראלי - המעבר מהמהירות אל העומק, מהמוצר הבודד אל תשתיות שמעצבות את העתיד".
שלושת מאגדי הדגל: טיהור קרקעות, רכיבי מוליכים למחצה מבוססי יהלומים וטכנולוגיות בדיקה
Green Soil היא תכנית לפיתוח טכנולוגיות ביולוגיות לטיהור קרקעות ומי תהום מזיהומים קשים, בהם PFAS (תרכובות כימיות עמידות), חומרי נפץ ודלקים. הפיתוח מבוסס על שימוש בחיידקים ובמרכיבים ביולוגיים מותאמים לפירוק מזהמים בשטח עצמו ובעומק הקרקע, תוך שילוב שיטות החדרה וניטור מתקדמות. התכנית מאגדת 10 חברות ו-16 קבוצות מחקר ובהן אלביט, נטפים, בז"ן, נצר השרון ומכון וולקני, וצפויה לפתוח לשוק הישראלי והעולמי הזדמנויות בהיקפים של מאות מיליארדי דולרים.
