דוד ביטן
צילום: שלומי יוסף

מחלחל לחשבון המים? הדיבידנדים מתאגידי המים יחולקו לרשויות

אבל, האם הרשויות ישתמשו בו כדי להקל על חשבון המים? ממש לא בטוח. למה לא להפעיל את המהלך ההגיוני ביותר - להחזיר את הרווחים לציבור המשתמשים?
מערכת ביזפורטל |

הצעת חוק שיגיש ח"כ דוד ביטן תאפשר את חלוקת הדיבידנדים מתאגידי המים לרשויות המקומיות ותבטל את המגבלה על מספר התאגידים. עוד דרש ח"כ ביטן ממשרד האוצר לתת פטור ממס לרשויות על הדיבידנדים.  אבל למה זה טוב? הרשויות הן גוף בזבזני , סוג של בור בלי תחתית. הכסף צריך ללכת ישר למשתמשים-לצרכנים. הרווחים העודפים צריכים לרדת מחשבונות המים!

ועדת הכלכלה בראשות ח"כ דוד ביטן קיימה הבוקר דיון נוסף בנושא תאגידי המים והביוב ובסוגיית חלוקת הדיבידנדים מהתאגידים לרשויות המקומיות. בדיון שהתקיים בשבוע שעבר הנחה היו"ר ח"כ ביטן את היועמ"ש לוועדה להכין טיוטת הצעת חוק שתאפשר את חלוקת הדיבידנדים, שכן המצב החוקי הקיים מ-2013 אינו מאפשר לעשות זאת עבור רשויות שאינן פועלות לאיחוד תאגידי המים לתאגידים אזוריים. בפתח הדיון היום אמר ח"כ ביטן: "כיום נערמים כספים בתאגידי המים והחוק מונע מהרשויות לקבל אותם כדיבידנד. הרשויות נפגעות מזה ורשות המים משתמשת בזה כשוט לקידום התאגוד האזורי. בסופו של דבר אחרי הרבה מו"מ לא הושגה הסכמה. לכן ביקשתי מהיועמ"ש שינסח הצעת חוק. אני בעד שרשות המים ומרכז השלטון המקומי ישבו וינסו להגיע לפשרות בתוך שבועיים ואז נחזור לכאן לדיון נוסף. נתחיל לקדם את הצעת החוק ובהמשך נכניס אליה את השינויים שעליהם תסכימו". 

הצעת החוק שתוגש תבטל את מגבלת מספר תאגידי המים שקבועה כיום על 30 בלבד, זאת בכדי למנוע מצב שבו רשות שעומדת בתנאי הפטור מהתאגדות אזורית לא מקבלת את הפטור בשל מגבלה זו. בנוסף, תדחה הצעת החוק את חובת ההתאגדות האזורית בשנה וחצי, ובכך תבטל את מצב ההפרה שבהן נמצאות הרשויות שאינן פועלות להתאגדות ותאפשר את חלוקת הדיבידנדים. לדברי ח"כ ביטן מדובר בפתרון זמני, עד שיושגו הסכמות או יעברו החלטות ארוכות טווח. ח"כ ביטן ביקש מרשות המים שתתחייב לאשר את חלוקת הדיבידנדים לאחר התיקון. 

יו"ר המרכז השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין-מכבים-רעות חיים ביבס: "אנחנו החלטנו שאנחנו לא מתאגדים בתאגיד אזורי ואנחנו נלך עם זה עד הסוף ונמשיך לנהל את עצמינו. כי אנחנו הריבון, אנחנו נבחרנו על ידי העם ועכשיו מחזיקים אותנו עם הסיפור של הדיבידנד. עוד באוקטובר 2010 נתניהו ביקש שנפתור את בעיה בתוך 45 יום ועד היום לא הצלחנו בגלל שמשרד האוצר לא מאפשר. לא יעזור לכם כלום, בתוך שבועיים זה או זה או שנלך למלחמה לסגירת התאגידים".  

יחזקאל ליפשיץ, מנכ"ל רשות המים: "החוק קבע לפני עשור שכל רשות צריכה להיכנס לתאגיד כזה או אחר. רוב התאגידים פועלים בצורה יעילה וזה הביא ברכה גדולה לתושב, אבל יש מעל 20 רשויות שעדיין לא עשו זאת, הגדולה בהן מונה 50,000 תושבים וכל פעם נותנים עוד דחייה. נתחיל להטיל עיצומים על רשויות שלא הקימו תאגיד. באשר להתחייבות שביקש ח"כ ביטן למתן הדיבידנדים ציין כי בהנחה שהמגבלה בחוק תוסר, כשתאגיד רוצה לחלק דיבידנד יש תנאים לאישור הבקשה, למשל ביצוע כל תכנית הפיתוח שלו. אם יעמוד בהם- הדיבידנד יאושר. 

יונתן פלורסהיים, רכז אנרגיה באגף התקציבים במשרד אוצר הביע חשש שביטול הזיקה בין הדיבידנדים לחובה ההתאגדות יקשה מאוד על קידום ההתאגדות. עוד ציין כי הדיבידנדים שיחולקו לרשויות יהיו מחויבים במס. בהתייחס לדברים אמר ח"כ ביטן כי "צריך לנסות להגיע להסכמות במו"מ. אחרי שנה וחצי בהנחה שתגיעו להסדרים, עיר שלא תהיה מוכנה להתאגד תטילו עליה עיצומים כפי שקבוע בחוק. לגבי המס- מדובר בסה"כ ברשויות מקומיות שהן הזרוע הארוכה שלכם. נתתם את הפטור בעבר, למה לא לתת עכשיו? אני רוצה להגיע להסכמות אבל אם לא תתנו פטור נכניס את זה להצעת החוק". פלורסהיים הסביר בתגובה כי על פי המצב החוקי היום על הדיבידנדים יש מס של 25% והדבר לא נתון לשיקול דעתו של משרד האוצר. בעבר ניתן הפטור בהוראת שעה שפג תוקפה ביוני 2020. 

ח"כ אלי דלל: "הבעלים של התאגידים הם בסוף הרשויות והדיבידנדים צריכים ללכת אליהן. יש פה סחבת, רגולציה גדולה שפוגעת גם בתאגידים וגם ברשויות וצריך לפתור את זה. במידה וזה לא ייפסק אגיש הצעת חוק לביטול התאגידים".

קיראו עוד ב"בארץ"

ח"כ אוריאל בוסו: "הדבר הכי יציב במדינת ישראל הא השלטון המקומי, תנו להם לעבוד ואל תפריעו. בסוף התושבים מקבלים את מה שמגיע להם וצריך לחשוב מה טוב בסוף לעיר. לגבי הניסיון לאחד את התאגידים – צריך להשאיר את מה שיש ולא להמשיך לאחד. אין שום טעם לאחד תאגידים של בני ברק ורמת גן לדוגמא. זה עולמות שונים של תפיסה והתנהלות". 

ח"כ זאב אלקין שכיהן בעבר כשר האחראי על משאבי המים: "אני מברך על הניסיון להגיע להסכמות, בתקופתי היינו קרובים מאוד להסכם שיסדיר את כל הנושא ואני מקווה שהפעם זה יצלח. סוגיות נוספות שיש לקחת בחשבון הן העובדה שנושא השירותיות הוא לא פרמטר בתקצוב התאגיד ושאין היום מגבלות ברורות על סוגיות כמו כמה תאגיד מוציא על משרדים, משכורות ועוד" . 

ח"כ אימאן חטיב יאסין: "צריך לסגור את תאגידי המים והביוב, זו הדעה של כלל התושבים. לא מצאתי אף אזרח מרוצה, מאז שהם נכנסו המחירים רק עלו". 

ח"כ עופר כסיף: "אנחנו התנגדנו להקמת התאגידים מלכתחילה, כי מי שנפגע במיוחד מההקמה זה הציבור המוחלש. התאגידים הם ביטוי וחיזוק של הפיכת משאב לאומי לסחורה. השליטה צריכה לחזור לרשויות המקומיות". 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע

ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה

תמיר חכמוף |

אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.

ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל. 

מה צופים האנליסטים?

הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.

מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.

במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.

בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.