מחלחל לחשבון המים? הדיבידנדים מתאגידי המים יחולקו לרשויות
הצעת חוק שיגיש ח"כ דוד ביטן תאפשר את חלוקת הדיבידנדים מתאגידי המים לרשויות המקומיות ותבטל את המגבלה על מספר התאגידים. עוד דרש ח"כ ביטן ממשרד האוצר לתת פטור ממס לרשויות על הדיבידנדים. אבל למה זה טוב? הרשויות הן גוף בזבזני , סוג של בור בלי תחתית. הכסף צריך ללכת ישר למשתמשים-לצרכנים. הרווחים העודפים צריכים לרדת מחשבונות המים!
ועדת הכלכלה בראשות ח"כ דוד ביטן קיימה הבוקר דיון נוסף בנושא תאגידי המים והביוב ובסוגיית חלוקת הדיבידנדים מהתאגידים לרשויות המקומיות. בדיון שהתקיים בשבוע שעבר הנחה היו"ר ח"כ ביטן את היועמ"ש לוועדה להכין טיוטת הצעת חוק שתאפשר את חלוקת הדיבידנדים, שכן המצב החוקי הקיים מ-2013 אינו מאפשר לעשות זאת עבור רשויות שאינן פועלות לאיחוד תאגידי המים לתאגידים אזוריים. בפתח הדיון היום אמר ח"כ ביטן: "כיום נערמים כספים בתאגידי המים והחוק מונע מהרשויות לקבל אותם כדיבידנד. הרשויות נפגעות מזה ורשות המים משתמשת בזה כשוט לקידום התאגוד האזורי. בסופו של דבר אחרי הרבה מו"מ לא הושגה הסכמה. לכן ביקשתי מהיועמ"ש שינסח הצעת חוק. אני בעד שרשות המים ומרכז השלטון המקומי ישבו וינסו להגיע לפשרות בתוך שבועיים ואז נחזור לכאן לדיון נוסף. נתחיל לקדם את הצעת החוק ובהמשך נכניס אליה את השינויים שעליהם תסכימו".
הצעת החוק שתוגש תבטל את מגבלת מספר תאגידי המים שקבועה כיום על 30 בלבד, זאת בכדי למנוע מצב שבו רשות שעומדת בתנאי הפטור מהתאגדות אזורית לא מקבלת את הפטור בשל מגבלה זו. בנוסף, תדחה הצעת החוק את חובת ההתאגדות האזורית בשנה וחצי, ובכך תבטל את מצב ההפרה שבהן נמצאות הרשויות שאינן פועלות להתאגדות ותאפשר את חלוקת הדיבידנדים. לדברי ח"כ ביטן מדובר בפתרון זמני, עד שיושגו הסכמות או יעברו החלטות ארוכות טווח. ח"כ ביטן ביקש מרשות המים שתתחייב לאשר את חלוקת הדיבידנדים לאחר התיקון.
יו"ר המרכז השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין-מכבים-רעות חיים ביבס: "אנחנו החלטנו שאנחנו לא מתאגדים בתאגיד אזורי ואנחנו נלך עם זה עד הסוף ונמשיך לנהל את עצמינו. כי אנחנו הריבון, אנחנו נבחרנו על ידי העם ועכשיו מחזיקים אותנו עם הסיפור של הדיבידנד. עוד באוקטובר 2010 נתניהו ביקש שנפתור את בעיה בתוך 45 יום ועד היום לא הצלחנו בגלל שמשרד האוצר לא מאפשר. לא יעזור לכם כלום, בתוך שבועיים זה או זה או שנלך למלחמה לסגירת התאגידים".
- לקראת הפרטה? "מעל 100 אלף יח"ד חסומות בגלל היעדר תשתיות ביוב"
- בעקבות גרירת הרגלים הממשלתית: בוטלה הקפאת המיזוגים בענף המזון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יחזקאל ליפשיץ, מנכ"ל רשות המים: "החוק קבע לפני עשור שכל רשות צריכה להיכנס לתאגיד כזה או אחר. רוב התאגידים פועלים בצורה יעילה וזה הביא ברכה גדולה לתושב, אבל יש מעל 20 רשויות שעדיין לא עשו זאת, הגדולה בהן מונה 50,000 תושבים וכל פעם נותנים עוד דחייה. נתחיל להטיל עיצומים על רשויות שלא הקימו תאגיד. באשר להתחייבות שביקש ח"כ ביטן למתן הדיבידנדים ציין כי בהנחה שהמגבלה בחוק תוסר, כשתאגיד רוצה לחלק דיבידנד יש תנאים לאישור הבקשה, למשל ביצוע כל תכנית הפיתוח שלו. אם יעמוד בהם- הדיבידנד יאושר.
יונתן פלורסהיים, רכז אנרגיה באגף התקציבים במשרד אוצר הביע חשש שביטול הזיקה בין הדיבידנדים לחובה ההתאגדות יקשה מאוד על קידום ההתאגדות. עוד ציין כי הדיבידנדים שיחולקו לרשויות יהיו מחויבים במס. בהתייחס לדברים אמר ח"כ ביטן כי "צריך לנסות להגיע להסכמות במו"מ. אחרי שנה וחצי בהנחה שתגיעו להסדרים, עיר שלא תהיה מוכנה להתאגד תטילו עליה עיצומים כפי שקבוע בחוק. לגבי המס- מדובר בסה"כ ברשויות מקומיות שהן הזרוע הארוכה שלכם. נתתם את הפטור בעבר, למה לא לתת עכשיו? אני רוצה להגיע להסכמות אבל אם לא תתנו פטור נכניס את זה להצעת החוק". פלורסהיים הסביר בתגובה כי על פי המצב החוקי היום על הדיבידנדים יש מס של 25% והדבר לא נתון לשיקול דעתו של משרד האוצר. בעבר ניתן הפטור בהוראת שעה שפג תוקפה ביוני 2020.
ח"כ אלי דלל: "הבעלים של התאגידים הם בסוף הרשויות והדיבידנדים צריכים ללכת אליהן. יש פה סחבת, רגולציה גדולה שפוגעת גם בתאגידים וגם ברשויות וצריך לפתור את זה. במידה וזה לא ייפסק אגיש הצעת חוק לביטול התאגידים".
- האוצר חותם על זיכיון לאנרגיה סולארית
- אור איתן נכנסת לשירות: צה"ל קיבל לראשונה מערכת לייזר מבצעית ליירוט איומים אוויריים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
ח"כ אוריאל בוסו: "הדבר הכי יציב במדינת ישראל הא השלטון המקומי, תנו להם לעבוד ואל תפריעו. בסוף התושבים מקבלים את מה שמגיע להם וצריך לחשוב מה טוב בסוף לעיר. לגבי הניסיון לאחד את התאגידים – צריך להשאיר את מה שיש ולא להמשיך לאחד. אין שום טעם לאחד תאגידים של בני ברק ורמת גן לדוגמא. זה עולמות שונים של תפיסה והתנהלות".
ח"כ זאב אלקין שכיהן בעבר כשר האחראי על משאבי המים: "אני מברך על הניסיון להגיע להסכמות, בתקופתי היינו קרובים מאוד להסכם שיסדיר את כל הנושא ואני מקווה שהפעם זה יצלח. סוגיות נוספות שיש לקחת בחשבון הן העובדה שנושא השירותיות הוא לא פרמטר בתקצוב התאגיד ושאין היום מגבלות ברורות על סוגיות כמו כמה תאגיד מוציא על משרדים, משכורות ועוד" .
ח"כ אימאן חטיב יאסין: "צריך לסגור את תאגידי המים והביוב, זו הדעה של כלל התושבים. לא מצאתי אף אזרח מרוצה, מאז שהם נכנסו המחירים רק עלו".
ח"כ עופר כסיף: "אנחנו התנגדנו להקמת התאגידים מלכתחילה, כי מי שנפגע במיוחד מההקמה זה הציבור המוחלש. התאגידים הם ביטוי וחיזוק של הפיכת משאב לאומי לסחורה. השליטה צריכה לחזור לרשויות המקומיות".

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
