אקו"ם משלמת רק חלק מהתמלוגים ליוצרים עצמם; רשות המסים הגדירה את אקו"ם כעסק החייב במס
בית המשפט המחוזי בת"א קיבל את עמדת המדינה וקבע כי על אקו"ם לשלם מס בגין הכנסותיה. למה לא בעצם? אקו"ם טענה שהיא סוג של צינור להעברת כספים למלחינים ומו"לים ולכן מדובר במיסוי כפול - גם שלה וגם של המלחינים שמקבלים את ההכנסות. רשות המסים טענה שמדובר בגוף עם פעילות עסקית, וככזה עליו לשלם מס. רשות המסים ניצחה ועל הדרך מתברר שאקו"ם לא מעבירה את כל התמלוגים ליוצרים.
אקו"ם ("אגודת קומפוזיטורים, מחברים ומו"לים בישראל") הינה ארגון לניהול משותף של זכויות יוצרים, אשר פועלת להגן על זכויות יוצרי המוזיקה והספרות. מטרותיה העיקריות הינן ניהול משותף ואכיפת זכויות יוצרים, וגביית תמלוגים בגין שימוש בזכויות אלה, והעברת התמלוגים ליוצרים, אחרי כיסוי הוצאותיה. היקף התמלוגים הנגבים על ידי אקו"ם מדי שנה הוא גדול. על פי פסק הדין עולה כי בשנים הרלבנטיות לפסיקה - 2012 ו-2013 התמלוגים הגיעו ל-350 מיליון שקל (ישנם ערעורים בגין חמש שנות מס נוספות אשר הוקפאו על לקבל פס"ד בתיק זה). כאשר מצד אחד אקו"ם גובה כספים מידי המשתמשים ביצירות המוזיקליות ומצד שני היא מחלקת כספים לידי היוצרים. היקף הכסף הנכנס לקופתה של אקו"ם– אף לאחר הפחתת הוצאות הפעלת המנגנון שלה – עולה על היקף הכסף היוצא אל היוצרים. ההפרשים הכספיים האלה הצטברו לסכומים ממשיים על פני השנים.
במהלך כל שנות קיומה, אקו"ם לא דיווחה לפקיד השומה על התמלוגים המתקבלים מן המשתמשים כהכנסה ששייכת לה. נקודת המוצא הייתה כי הכספים הם הכנסתם של היוצרים השונים, ובהתאם לכך בעת החלוקה של הכסף לידי היוצרים הם אמורים לדווח על ההכנסה שהתקבלה אצלם מידי אקו"ם. יצוין, כי לאורך השנים נעשו איתה הסדרי מיסוי במסגרתם לא חויבה במס חברות.
השאלה העיקרית שעמדה להכרעת ביהמ"ש במסגרת ההליך הינה האם הכספים הנגבים מידי המשתמשים ביצירות המוזיקה הם הכנסה בידי אקו"ם. רשות המיסים, באמצעות עוה"ד עדי חן וניר וילנר מהמחלקה הפיסקאלית בפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי), טענה כי בשל מהות הפעילות של אקו"ם, נוכח הכספים המצטברים בקופתה של אקו"ם ואשר נובעים מהפער שבין היקפי הגבייה מחד והיקפי החלוקה מאידך, ובפרט נוכח העבודה כי אקו"ם היא הבעלים של זכויות היוצרים, יש לראות החל משנת 2012, את ההכנסות שמקבלות בידי אקו"ם כחייבות במס. מאידך טענה אקו"ם כי שיטת הדיווח המסורתית שלה היא הנכונה, מכיוון שאין היא בעלת ההכנסה, והזכאות לתמלוגים היא של היוצרים, שהינם בעלי המניות בחברה, והיא רק משמשת צינור לצורך גבייתם.
השופט הרי קירש מבית המשפט המחוזי בתל אביב, דחה בפסק דינו את טענות אקו"ם בדבר היותה צינור בלבד לגביית והעברת הכספים ליוצרים מידי המשתמשים. כבוד השופט קירש חזר על ההלכה הידועה לפיה "בעל העץ הוא בעל הפרי", וכיוון שאקו"ם היא בעלת זכויות היוצרים ההכנסה המופקת מהם היא הכנסתה שלה. כן קבע בית המשפט, כי הסמכויות של אקו"ם המשתקפות מהתקנון שלה אינן מאפיינות גוף שכל תפקידו העברה טכנית של כספים. בהחלטתו ציין בית המשפט כי: "אקו"ם מבקשת מבית המשפט להתעלם מן ההסדרים המשפטיים השונים המיושמים על ידיה על מנת לקבוע כי לצורכי מס יש לראות בה כנטולת זכויות ונטולת ההכנסה. אכן במצבים מסוימים עשוי להיות שוני בין הדרך בה הסדר מסחרי כלשהו נתפס בעיני דיני המס ובין הדרך בה הוא נתפס בעיני הדין הכללי. אולם לא שוכנעתי, מכל הסיבות המפורטות כאן, כי יש אפשרות או הצדקה להרים את המסך על קיומה של אקו"ם כגוף שמקבל לידיו זכויות ופועל להעניק, בשמו הוא, רישיונות בהן לצדדים שלישיים".
"יתרה מזו, ניתן לתהות מה מבדיל בין אקו"ם וכל חברה בערבון מוגבל שחרטה על דגלה השאת רווחים לשם חלוקתם לבעלי מניותיה....בהיבט זה, עתירתה של אקו"ם היא להפלותה לטובה לעומת חברה רגילה..."
כמו כן נקבע כי לא מדובר בכפל מס כיוון שהכנסתה של אקו"ם איננה אותה הכנסה אשר מתחלקת בין היוצרים. עוד צוין כי עמדת רשות המיסים היום מהווה שינוי לעומת עמדתה בעבר, כאשר על פני עשרות שנים היא קיבלה את העמדה שהחיוב במס הכנסה ייעשה אך ורק במישור היוצרים ולא אצל אקו"ם עצמה. אולם, גישה זו תואמת את מכלול היחסים המשפטיים וההסדרים שאקו"ם צד להם, הן כלפי היוצרים, הן כלפי המשתמשים, הן כלפי הארגונים הזרים המקבילים.
- רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
- מה 68% אומר על צעירי ישראל?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...
ביחס לטענה כי במהלך השנים פעלה רשות המיסים באופן שונה וכי אקו"ם הסתמכה על כך, קבע כבוד השופט קירש כך: "אינני סבור כי המקרה הנדון שונה בהיבט זה מכל אותם מקרים אחרים בהם רשות המסים בוחנת מחדש את אופן דיווחיו של נישום ומגיעה למסקנה כי דרך המיסוי שננקטה בעבר הייתה שגויה וכי יש להביט על הדברים באופן שונה (במקום "להנציח טעויות")".
- 3.אירגון פשיעה שמאלני (ל"ת)פז 25/01/2023 14:07הגב לתגובה זו
- 2.צדק 25/01/2023 13:59הגב לתגובה זובעמותה לבין "התנהגות כחברה עסקית" אם אקו"ם היו שורפים את הכסף על משרות/הוצאות לא נחוצות זה היה בסדר? אולי המטרה של צבירת הכספים היא מעבר למשרדים חדשים/קמפיינים עתידיים לשמירה על זכויות יוצרים וכד'. אם בית המשפט המהולל שלנו חושב שאקו"ם היא חברה עסקית - הוא מוזמן למנות 5 מתחרים לאקו"ם - הרי הם פועלים בשוק חופשי
- 1.יריב 25/01/2023 10:35הגב לתגובה זומה פתאום הם שומרים כספים אצלם בעוד היוצרים נא קים לעיתים מבעיות כלכליות?

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
