המועצה ארצית לתכנון ולבניה אישרה את הרפורמה תוכנית לרישוי מהיר
המועצה הארצית לתכנון ולבניה אישרה את הרפורמה תוכנית לרישוי מהיר שתשחרר את "הפקק" בהיתרי הבנייה ותקצר בין 1-4 שנים בתהליך; לראשונה אישור התוכנית יהווה גם את היתר הבנייה
המועצה הארצית לתכנון ובניה אישרה את התקנות המסדירות הכנת תוכנית להתחדשות עירונית במתווה "תוכנית לרישוי מהיר - תיקון 139 לחוק התכנון והבניה, חלופה לתמ"א 38".
לראשונה, בתוכניות התחדשות עירונית שיוקדמו במסגרת החלופה לתמ"א 38 – אישור התוכנית במוסד התכנון יהווה גם את היתר הבנייה – דבר שיקצר בין 1-4 שנים בהליך.
התקנות שאושרו במועצה הארצית מאפשרות ניהול תהליכי רישוי ותכנון במקביל ולא בטור כפי שנהוג היום ולכן הן מהוות בשורה ממשית בתחום ייעול וקיצור תהליכי הרישוי והתכנון. המהלך מתאפשר לאור העובדה כי תוכנית לרישוי מהיר היא תוכנית שפרוסה על מספר מגרשים מצומצמים והיא תוכנית מכוונת לביצוע.
המתווה של תיקון 139 מרחיב את סמכויותיה של כל וועדה מקומית באשר היא לאישור תוכניות בסמכות מקומית להריסה ובניה מחדש ו/או לחיזוק מבנים, תוך עידוד ראייה תכנונית עירונית רחבה והוספת שימושים ציבוריים בהתאם לצורך.
- השתלטו על 110 מ"ר מהשטח המשותף - וכעת יישאו במחיר
- היתר רביעי בתוך חודש: הכשרה התחדשות תקים 27 דירות בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גיבוש התקנות, אותו הוביל אגף רגולציה במינהל התכנון במסגרת צוות בינמשרדי שהקים והוביל מטה התכנון הלאומי, הושלם בהצלחה במסגרת לוח זמנים קצר ותוך מיקוד מאמצים של כל השותפים להצלחת התהליך. בתהליך העבודה לקחו חלק נציגי הגורמים הרלוונטיים בענף התכנון והבניה – משרד הפנים, השלטון המקומי, איגוד מהנדסי הוועדות המקומיות, ארגוני האדריכלים, התאחדות הקבלנים, ועוד.
התקנות כוללות שני מסלולים לתכנית לרישוי מהיר:
מסלול 1: מדובר בהליך מהפכני ופורץ דרך, הצפוי לקצר את הליכי התכנון והרישוי באופן משמעותי. בהליך זה תכנית נקודתית להריסה ובניה מחדש, מקודמת במקביל לקידום הבקשה להיתר, ואישור התכנית מהווה אישור הבקשה להיתר מכוחה. התקנות הגדירו תיק מידע עבור תכנית לרישוי מהיר באופן בו תיווצר וודאות תכנונית בשלבים מוקדמים ככל הניתן, כמו כן בוטלו שלבים בתהליך הרישוי ואוחדו שלבים בתהליכי התכנון והרישוי כך שנוצר הליך יעיל ומהיר.
מסלול 2: מסלול זה נקבע כהוראת שעה ל- 4 שנים ומאפשר לסייע לוועדות מקומיות להטמיע את התהליך בצורה הדרגתית. המסלול קובע כי הבקשה להיתר תוגש עם החלטת הועדה המקומית לאשר את התכנית, כלומר בשלב מתן תוקף ניתן יהיה להתחיל לטפל בבקשה להיתר מכוחה. על הוועדות המקומיות לפרסם את החלטתן בעניין המסלול החלופי בתוך 60 ימים ממועד כניסתן לתוקף של התקנות.
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
יו"ר מטה התכנון הלאומי, עו"ד שלומי הייזלר: "מדובר בבשורה משמעותית וחסרת תקדים לשוק הדיור בישראל. תוכנית לרישוי מהיר היא כלי נוסף מסל הכלים שעבדנו עליהם בתקופה האחרונה (רישוי עצמי, ביטול הקלות) שמטרתו בין היתר לייעל ולקצר את תהליכי התכנון והרישוי. מאחר ומדובר בשינוי תפיסתי משמעותי, התקנות מאפשרות שני מסלולים על מנת לאפשר לוועדות מקומיות לבחור ביניהם, כאשר המסלול השני שמאפשר הגשת היתר רק לאחר אישור התכנית הוא הוראת שעה ל-4 שנים".
סמנכ"ל רגולציה במינהל התכנון, רות שורץ: "על מנת לחסוך בזמן של התכנון ושל הרישוי ועל מנת להתחרות מבחינת לוחות הזמנים במסלול רישוי של תמ"א 38, יצרנו את המסלול החדש של תכנית לרישוי מהיר. אגף רגולציה במינהל התכנון ילווה את התכניות במסלולים אלה על מנת להמשיך ללמוד על אופן היישום שלהן. ככל שנלמד כי המסלול הזה עובד טוב, נוכל לבחון העתקה שלו לתכניות נקודתיות ככללן".
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
