ממה חוששים ברשתות השיווק והיבואניות הגדולות במשק? החברות קיבלו זימון לישיבה שהתקיימה היום בכנסת בנושא יוקר המחיה אך לא טרחו להגיע. במהלך הישיבה יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, תקף אותן: "הוזמנו רשתות השיווק, הגיע מישהו? הוזמנו היצרנים הגדולים, הגיע מישהו? חשוב לי לדעת לגבי העניין הזה, ואזמן אותם לכאן, ואם הם לא יבואו, הם לא יבואו יותר לוועדת הכספים. הדבר הזה צריך להיות כאן על השולחן, צריך לדעת למה הרשתות שמקבלות מוצר ב-3 שקל, מוכרות אותם ב-20 שקל, יש הרבה מרכיבים לעניין". קודם כל צריך לומר, אם הוזמנתם לדיון בוועדה של הכנסת זה באמת לא בסדר להיעדר. מדובר על חברות גדולות כמו שופרסל, רמי לוי, יוחננוף, ויקטורי, טיב טעם, יינותן ביתן (שנרכשה ע"י אלקטרה צריכה, פרשמרקט (שנרכשה ע"י חברת פז) ואחרות, כמו גם יבואנים גדולים כמו שטראוס וגם דיפלומט. במענה לפניית ביזפורטל החברות השונות היתממו וטענו 'לא אמרו לנו', 'לא קיבלנו את הזימון לישיבה' אבל זה לא נכון - בוועדת הכספים אישרו לביזפורטל שכל החברות שרשומות כאן זומנו לישיבה. מדוע החברות בחרו לא להגיע לישיבה של ועדת הכספים על יוקר המחיה? אולי הן מפחדות שמישהו מבין חברי הכנסת יאשים אותן שוב ביוקר המחיה. אולי החברות חששו ממופע אימים נוסף, כפי שעשו להם חברי הכנסת לפני קצת יותר משנה, כאשר חברי הכנסת תקפו למשל את רמי לוי בגסות וטענו שהוא לא אומר אמת (אחר כך שר התקשורת הנכנס שלמה קרעי גם עשה את זה במסגרת פאנל), למרות שהעובדות דווקא נמצאות בצד של רמי לוי, ושלל מחקרים כמו גם מרכז המידע והמחקר של הכנסת קבעו כך (להרחבה על המפגש הקודם בין חברי הכנסת ורמי לוי - לחצו כאן). אבל עדיין, אם חברי הכנסת מזמנים אתכם לישיבה - תבואו, תשוחחו איתם, תסבירו להם. תראו להם שהם טועים, תציגו להם את הנתונים, תוכיחו שהם פופוליסטיים, אבל לא ראוי להתעלם מנבחרי הציבור. ברקת: "אנחנו לוקחים את יוקר המחיה כנושא ליבה ונפל לצמצם את הפער לעומת ה-OECD" בכל מקרה, בדיון אמר שר הכלכלה והתעשייה הנכנס, ניר ברקת: "נפעל במישור הקצר והארוך להורדת המחירים. כל בר דעת שמגיע מהשוק החופשי, ואני מאמין בשוק חופשי ופתוח, אני יכול לדבר בשם כל השרים ורה"מ, אנחנו לוקחים את יוקר המחייה כנושא ליבה. יש את סך העלות של עשיית עסקים, אלה שני מושגים שנצטרך לנהל אותם. זה כל הזמן בהשוואה ל-OECD, ולראות איך אנחנו יכולים לצמצם את הפער לעומתם".  "ביום חמישי הושבענו, ביום שישי בבוקר שמעתי ברדיו את הודעת עליית המחירים, ואמרתי רגע זה במשמרת שלנו, לכן עשיתי שורה של טלפונים למגזר העסקי, שוחחתי עם שר האוצר מספר פעמים. את התשובות האסטרטגיות ליוקר המחייה נציג בתקציב, אבל גם נתקלנו בטווח הקצר, ואנחנו בוחנים מה צריך לעשות כדי למתן את העלייה הנוכחית. הנושא הזה בבדיקה, ואנחנו מעוניינים לפתור את הטווח הקצר. אין פה ויכוח שצריך להתמודד בצורה חכמה גם עם הריכוזיות, לפתוח את התחרות, וגם בכל נושא הרגולציה, זה כמו סרטן, אם לא נדע להוריד את הרגולציה המיותרת בדומה לעולם ול-OECD, נשלם מחירים גובים מאוד.  "על העניין הזה אשב בשולחן עגול עם נציגי התעשייה והנציגים אצלנו, אנחנו צריכים פה שיתוף רב משרדי. חלק זה משרד הבריאות וחלק זה כיבוי אש, אני מכיר את זה מתפקידי כראש עירייה. אנחנו מבקשים כמה ימים, לא 100 ימי חסד, כמה ימים להביא פתרון לטווח קצר, ובהמשך נביא לכם גם תוכנית מסודרת". גפני: להקפיא את מחירי החשמל, הארנונה והמים יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני הוסיף, בעקבות עליית מחירי החשמל ב-18% בשנה האחרונה, אחרי עוד עליה כעת של 8.2%: "אנחנו קוראים לממשלה להקפיא את מחירי החשמל, למצוא את הדרך, זה גורם מכריע בנושא של עליות המחירים, עם תגובות השרשרת של ארנונה ומים. להיכנס לעניין ולהוריד את יוקר המחייה, זה מגיע לממדים שלא ידענו בעבר. ידענו להתמודד בעבר עם עליות, נעשה זאת גם בוועדה, נזמין את רשתות השיווק והיצרנים, אנחנו קוראים להוזיל את המחירים, בנפשנו הדבר".  האשמות בין חברת החשמל ורשות החשמל. מי אשם בעליית המחירים? מאיר שפיגלר, מנכ"ל חברת חשמל הסביר בדיון כי: "העלייה נובעת מהעלייה אך ורק של חומרי הגלם, כ-3 וחצי מיליארד שקל הן תולדה של עלייה משמעותית מאוד בעלויות הפחם, זו הסיבה הכמעט יחידה. בנוגע להסבת תחנות כוח פחמיות לגז, אמורה לסייע בהחלט להוזלה, זה עומד על הפרק, אנחנו אמורים לסיים עד תום 2025 את כל ההסבות, אנחנו מעריכים שגם השינוי הזה ישפיע על תעריפי החשמל. אנחנו עושים את הכל כדי לייעל את העבודה, ולדאוג לכך שההוצאות השוטפות תפחתנה, וכך גם עלויות החשמל. אין לנו אינטרס לעלות את המחירים, אנחנו רואים בחשמל מוצר קיומי. לדבריו, מי שאשמה בעליית המחירים זו רשות החשמל: "חברת החשמל שקופה לחלוטין בפני רשות החשמל, מי שמנתח את ההכנסות וההוצאות זו רשות החשמל יחד איתנו, בשת"פ מלא. הם אלה שעורכים את הנושא, אין פה פרוטה אחרת למעט העלות העודפת של עלויות הפחם. זה או במסגרת עלייה כזו או שהמדינה תקצה את הכסף". "דיברנו עם אגף תקציבים, יש עכשיו ממשלה חדשה, נפנה אליה עם הנושא הזה. אגב במסגרת פתיחת השוק לתחרות כיום אנחנו מייצרים פחות מ-50 אחוז. חברת החשמל מאיצה את התהליך של ההסבה של התחנות לגז, עד כדי כך שיצאנו לדרך עוד לפני הסכמה של הדירקטורים. אנחנו מתייחסים ברגישות לציבור". רבקה לויפר, סמנכ"לית כלכלה, רשות החשמל: "השנה הזו הייתה מאוד מפתיעה, התחלנו במצב טוב, חברת החשמל פתחה את התחרות, נכנס גם הייצור  בגז וזה ייצב את המחירים, חשבנו שהינה רפורמות מתחילות לעבוד. קיצצנו המון לחברת החשמל, אני לא חושבת שנשארו שם שינויים. ניסינו מאוד לא להעלות מחירים, עשינו הכל. העלנו בקצת בתחילה. אירוע הפחם כפול, ירד הביקוש, חברות הפסיקו לייצר, על זה נוספה המלחמה ברוסיה, ובסופו של דבר המלאים פחתו והמחירים עלו. המשק לא צפה את זה, התחלנו להעלות את המחירים במשורה, עד שבקיץ המחירים זינקו, העלנו את המחירים בערך ב-8-9%.  "המחירים התחילו לעלות אט אט, עד שבמאי יוני התחילו קפיצה אדירה של המחירים בפחם, ביולי החלטנו שאם לא נעצור את המדרון, נגיע לאירוע בלתי נשלט. יש מדינות באירופה שמפסיקות חמום. היינו צריכים להעלות את המחירים בסביבות 22 אחוז, אמרנו שבגלל שזה אירוע מהיר, לא נקפוץ ברגע, כי ייתכן שהמחירים ירדו אחר כך. מה שקרה, אח"כ המחירים המשיכו לעלות, וגם נוצר חוב. מחירי התשומות המשיכו לעלות. ברשות המחיר מבחינתנו או תמונת רנטגן של מה שקורה בשטח. אני יודעת שזה הרבה, זה 30-35 שקל לצרכן ממוצע בחודש, נכון שחשמל הוא גורם ייצור ראשון במעלה, לכן פרסמנו לשימוע ציבורי, קיבלנו גם תגובות". מנגד, ברשות החשמל תקפו כי האשמים הן חברת החשמל והמשרד לאיכות הסביבה: כך הסבירו ברשות החשמל לפני שבועיים את הסיבה להעלאת מחירי החשמל - "עיכוב בבניית תחנות הכוח המופעלות בגז שיאפשרו את סגירת התחנות הפחמיות המזהמות (1-4) באורות רבין, עיכוב בפרויקט הסבת שאר היחידות הפחמיות מיצור בפחם ליצור בגז ואי מתן אישור לשעות יצור נוספות בשל היתר הפליטה הניתן ע"י המשרד להגנת הסביבה על יחידות 6-9 באתר אשכול של חברת החשמל, עליה חדה בשער החליפין; עליה מתמשכת במדד המחירים לצרכן; ועליות הריבית בארץ ובעולם".