ועדת הכספים הכנסת
צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

למה רשתות השיווק והיבואנים "ברחו" מהדיון בכנסת על יוקר המחיה?

יו"ר ועדת הכספים מאיים שאם הרשתות לא יבואו בפעם הבאה - הם לא יבואו יותר לוועדת הכספים; ביזפורטל שאל את החברות מדוע לא הגיעו לדיון - שופרסל ויוחננוף בתגובה לשאלת ביזפורטל: "לא הזמינו אותנו", אבל בכנסת מבהירים: "זה לא נכון. הם הוזמנו"
נתנאל אריאל | (2)

ממה חוששים ברשתות השיווק והיבואניות הגדולות במשק? החברות קיבלו זימון לישיבה שהתקיימה היום בכנסת בנושא יוקר המחיה אך לא טרחו להגיע. במהלך הישיבה יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, תקף אותן: "הוזמנו רשתות השיווק, הגיע מישהו? הוזמנו היצרנים הגדולים, הגיע מישהו? חשוב לי לדעת לגבי העניין הזה, ואזמן אותם לכאן, ואם הם לא יבואו, הם לא יבואו יותר לוועדת הכספים. הדבר הזה צריך להיות כאן על השולחן, צריך לדעת למה הרשתות שמקבלות מוצר ב-3 שקל, מוכרות אותם ב-20 שקל, יש הרבה מרכיבים לעניין".

קודם כל צריך לומר, אם הוזמנתם לדיון בוועדה של הכנסת זה באמת לא בסדר להיעדר. מדובר על חברות גדולות כמו שופרסל, רמי לוי, יוחננוף, ויקטורי, טיב טעם, יינותן ביתן (שנרכשה ע"י אלקטרה צריכה, פרשמרקט (שנרכשה ע"י חברת פז) ואחרות, כמו גם יבואנים גדולים כמו שטראוס וגם דיפלומט.

במענה לפניית ביזפורטל החברות השונות היתממו וטענו 'לא אמרו לנו', 'לא קיבלנו את הזימון לישיבה' אבל זה לא נכון - בוועדת הכספים אישרו לביזפורטל שכל החברות שרשומות כאן זומנו לישיבה.

מדוע החברות בחרו לא להגיע לישיבה של ועדת הכספים על יוקר המחיה? אולי הן מפחדות שמישהו מבין חברי הכנסת יאשים אותן שוב ביוקר המחיה. אולי החברות חששו ממופע אימים נוסף, כפי שעשו להם חברי הכנסת לפני קצת יותר משנה, כאשר חברי הכנסת תקפו למשל את רמי לוי בגסות וטענו שהוא לא אומר אמת (אחר כך שר התקשורת הנכנס שלמה קרעי גם עשה את זה במסגרת פאנל), למרות שהעובדות דווקא נמצאות בצד של רמי לוי, ושלל מחקרים כמו גם מרכז המידע והמחקר של הכנסת קבעו כך (להרחבה על המפגש הקודם בין חברי הכנסת ורמי לוי - לחצו כאן).

אבל עדיין, אם חברי הכנסת מזמנים אתכם לישיבה - תבואו, תשוחחו איתם, תסבירו להם. תראו להם שהם טועים, תציגו להם את הנתונים, תוכיחו שהם פופוליסטיים, אבל לא ראוי להתעלם מנבחרי הציבור.

ברקת: "אנחנו לוקחים את יוקר המחיה כנושא ליבה ונפל לצמצם את הפער לעומת ה-OECD"

בכל מקרה, בדיון אמר שר הכלכלה והתעשייה הנכנס, ניר ברקת: "נפעל במישור הקצר והארוך להורדת המחירים. כל בר דעת שמגיע מהשוק החופשי, ואני מאמין בשוק חופשי ופתוח, אני יכול לדבר בשם כל השרים ורה"מ, אנחנו לוקחים את יוקר המחייה כנושא ליבה. יש את סך העלות של עשיית עסקים, אלה שני מושגים שנצטרך לנהל אותם. זה כל הזמן בהשוואה ל-OECD, ולראות איך אנחנו יכולים לצמצם את הפער לעומתם". 

"ביום חמישי הושבענו, ביום שישי בבוקר שמעתי ברדיו את הודעת עליית המחירים, ואמרתי רגע זה במשמרת שלנו, לכן עשיתי שורה של טלפונים למגזר העסקי, שוחחתי עם שר האוצר מספר פעמים. את התשובות האסטרטגיות ליוקר המחייה נציג בתקציב, אבל גם נתקלנו בטווח הקצר, ואנחנו בוחנים מה צריך לעשות כדי למתן את העלייה הנוכחית. הנושא הזה בבדיקה, ואנחנו מעוניינים לפתור את הטווח הקצר. אין פה ויכוח שצריך להתמודד בצורה חכמה גם עם הריכוזיות, לפתוח את התחרות, וגם בכל נושא הרגולציה, זה כמו סרטן, אם לא נדע להוריד את הרגולציה המיותרת בדומה לעולם ול-OECD, נשלם מחירים גובים מאוד. 

קיראו עוד ב"בארץ"

"על העניין הזה אשב בשולחן עגול עם נציגי התעשייה והנציגים אצלנו, אנחנו צריכים פה שיתוף רב משרדי. חלק זה משרד הבריאות וחלק זה כיבוי אש, אני מכיר את זה מתפקידי כראש עירייה. אנחנו מבקשים כמה ימים, לא 100 ימי חסד, כמה ימים להביא פתרון לטווח קצר, ובהמשך נביא לכם גם תוכנית מסודרת".

גפני: להקפיא את מחירי החשמל, הארנונה והמים

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני הוסיף, בעקבות עליית מחירי החשמל ב-18% בשנה האחרונה, אחרי עוד עליה כעת של 8.2%: "אנחנו קוראים לממשלה להקפיא את מחירי החשמל, למצוא את הדרך, זה גורם מכריע בנושא של עליות המחירים, עם תגובות השרשרת של ארנונה ומים. להיכנס לעניין ולהוריד את יוקר המחייה, זה מגיע לממדים שלא ידענו בעבר. ידענו להתמודד בעבר עם עליות, נעשה זאת גם בוועדה, נזמין את רשתות השיווק והיצרנים, אנחנו קוראים להוזיל את המחירים, בנפשנו הדבר". 

האשמות בין חברת החשמל ורשות החשמל. מי אשם בעליית המחירים?

מאיר שפיגלר, מנכ"ל חברת חשמל הסביר בדיון כי: "העלייה נובעת מהעלייה אך ורק של חומרי הגלם, כ-3 וחצי מיליארד שקל הן תולדה של עלייה משמעותית מאוד בעלויות הפחם, זו הסיבה הכמעט יחידה. בנוגע להסבת תחנות כוח פחמיות לגז, אמורה לסייע בהחלט להוזלה, זה עומד על הפרק, אנחנו אמורים לסיים עד תום 2025 את כל ההסבות, אנחנו מעריכים שגם השינוי הזה ישפיע על תעריפי החשמל. אנחנו עושים את הכל כדי לייעל את העבודה, ולדאוג לכך שההוצאות השוטפות תפחתנה, וכך גם עלויות החשמל. אין לנו אינטרס לעלות את המחירים, אנחנו רואים בחשמל מוצר קיומי.

לדבריו, מי שאשמה בעליית המחירים זו רשות החשמל: "חברת החשמל שקופה לחלוטין בפני רשות החשמל, מי שמנתח את ההכנסות וההוצאות זו רשות החשמל יחד איתנו, בשת"פ מלא. הם אלה שעורכים את הנושא, אין פה פרוטה אחרת למעט העלות העודפת של עלויות הפחם. זה או במסגרת עלייה כזו או שהמדינה תקצה את הכסף".

"דיברנו עם אגף תקציבים, יש עכשיו ממשלה חדשה, נפנה אליה עם הנושא הזה. אגב במסגרת פתיחת השוק לתחרות כיום אנחנו מייצרים פחות מ-50 אחוז. חברת החשמל מאיצה את התהליך של ההסבה של התחנות לגז, עד כדי כך שיצאנו לדרך עוד לפני הסכמה של הדירקטורים. אנחנו מתייחסים ברגישות לציבור".

רבקה לויפר, סמנכ"לית כלכלה, רשות החשמל: "השנה הזו הייתה מאוד מפתיעה, התחלנו במצב טוב, חברת החשמל פתחה את התחרות, נכנס גם הייצור  בגז וזה ייצב את המחירים, חשבנו שהינה רפורמות מתחילות לעבוד. קיצצנו המון לחברת החשמל, אני לא חושבת שנשארו שם שינויים. ניסינו מאוד לא להעלות מחירים, עשינו הכל. העלנו בקצת בתחילה. אירוע הפחם כפול, ירד הביקוש, חברות הפסיקו לייצר, על זה נוספה המלחמה ברוסיה, ובסופו של דבר המלאים פחתו והמחירים עלו. המשק לא צפה את זה, התחלנו להעלות את המחירים במשורה, עד שבקיץ המחירים זינקו, העלנו את המחירים בערך ב-8-9%. 

"המחירים התחילו לעלות אט אט, עד שבמאי יוני התחילו קפיצה אדירה של המחירים בפחם, ביולי החלטנו שאם לא נעצור את המדרון, נגיע לאירוע בלתי נשלט. יש מדינות באירופה שמפסיקות חמום. היינו צריכים להעלות את המחירים בסביבות 22 אחוז, אמרנו שבגלל שזה אירוע מהיר, לא נקפוץ ברגע, כי ייתכן שהמחירים ירדו אחר כך. מה שקרה, אח"כ המחירים המשיכו לעלות, וגם נוצר חוב. מחירי התשומות המשיכו לעלות. ברשות המחיר מבחינתנו או תמונת רנטגן של מה שקורה בשטח. אני יודעת שזה הרבה, זה 30-35 שקל לצרכן ממוצע בחודש, נכון שחשמל הוא גורם ייצור ראשון במעלה, לכן פרסמנו לשימוע ציבורי, קיבלנו גם תגובות".

מנגד, ברשות החשמל תקפו כי האשמים הן חברת החשמל והמשרד לאיכות הסביבה: כך הסבירו ברשות החשמל לפני שבועיים את הסיבה להעלאת מחירי החשמל - "עיכוב בבניית תחנות הכוח המופעלות בגז שיאפשרו את סגירת התחנות הפחמיות המזהמות (1-4) באורות רבין, עיכוב בפרויקט הסבת שאר היחידות הפחמיות מיצור בפחם ליצור בגז ואי מתן אישור לשעות יצור נוספות בשל היתר הפליטה הניתן ע"י המשרד להגנת הסביבה על יחידות 6-9 באתר אשכול של חברת החשמל, עליה חדה בשער החליפין; עליה מתמשכת במדד המחירים לצרכן; ועליות הריבית בארץ ובעולם".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    הפוליטיקאים מאשימים את אנשי העסקים ביוקר המחיה. אז 02/01/2023 17:45
    הגב לתגובה זו
    הפוליטיקאים מאשימים את אנשי העסקים ביוקר המחיה. אז בואו נעשה השוואה לאירופה עלויות שהממשלה מחייבת את אנשי העסקים כל עסק רציני זקוק לציא מכוניות באירופה אין מס קניה 120% ולכן עלות מכונית פחות מחצי כך בארנונה כך בחשמל כך בשכר עבודה ובנוסף לכל המדינה לא מאפשרת לעסקים פטור ממיסים ועסק שלא משלם מיסים פשוט נסגר היות ופשט רגל כהה בבניה ככה בתרופות ככה במעמ גבוהה על מזון מלבד ירקות ככה על ביגוד המעמ זאת המצאה למיסוי האזרחים מוזילים 2% ומחייבים 10% מעמ על הובלות ובסוף מי משלם את כל העלויות ???
  • 1.
    משלם מיסים 02/01/2023 15:14
    הגב לתגובה זו
    כשציבור הבוחרים שלך לא משלם מיסים.
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

משפחה ישראלית מטיילת בנור סולטאן קרדיט: chat gptמשפחה ישראלית מטיילת בנור סולטאן קרדיט: chat gpt

הסכמי אברהם שמו את קזחסטן על המפה - היעד הבא של הישראלים

אחרי ההכרזה על הצטרפות הסכמי אברהם, קזחסטאן צפויה להפוך ליעד חם עבור התיירים הישראליים, אז מה יש לראות במדינה המרכז אסייתית?

הדס ברטל |

הצטרפותה של קזחסטן להסכמי אברהם, מסמנת התפתחות דיפלומטית משמעותית. ישראל וקזחסטן אומנם בקשרים שוטפים, אבל החותמת הדיפלומטית והתיווך האמריקאי מעלים את היחסים לשלב גבוה יותר. זה עשוי להוביל גם לעלייה משמעותית בהיקף הסחר והעסקאות בין המדינות, כשלישראלי "הממוצע" זה יתבטא בעיקר בעוד אזור שניתן לטייל ולנפוש בו. כן, יעד תיירותי נוסף. כבר כעת ניתן לבקר ולטייל במדינה הגדולה, אבל על רקע ההסכם, זה ירחיב את האפשרויות, יוביל לטיסות ישירות, וישים את קזחסטן על המפה של התייר הישראלי.  

ביום חמישי האחרון, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שוחח טלפונית עם נשיא קזחסטן קאסים-ג'ומארט טוקאייב וראש הממשלה בנימין נתניהו, והודיע כי קזחסטן היא "המדינה הראשונה בכהונתי השנייה" שמצטרפת למסגרת, שהוקמה ב-2020 לנרמול יחסים בין ישראל למדינות מוסלמיות. טוקאייב, שהגיע לוושינגטון עם מנהיגי אוזבקיסטן, טורקמניסטן, טג'יקיסטן וקירגיזסטן, תיאר את הצעד כ"המשך טבעי" למדיניות קזחסטן של דיאלוג ויציבות אזורית. טקס חתימה רשמי צפוי להתקיים בקרוב בבית הלבן, עם כוונה להרחיב את המעגל למדינות נוספות, כולל סעודיה שמתוכננת לביקור וושינגטון ב-18 בנובמבר, אם כי לא צפויה הכרזה על הסכם וגם לא על נורמליזציה, אם כי יכול להיות שהטון מהמפגש יהיה חיובי.   

החשיבות של המהלך עולה על ההיבט הסמלי: קזחסטן, שמקיימת יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל מאז 1992, מצטרפת כמדינה מוסלמית מרכז-אסייתית ראשונה, מה שמרחיב את ההסכמים מעבר למזרח התיכון ומחזק את ישראל בעיני העולם לאחר ביקורת על מלחמת עזה. מבחינה גיאופוליטית, זהו צעד אמריקאי לחיזוק ציר נגד השפעת סין, רוסיה ואיראן, קזחסטן, שגובלת ברוסיה ובסין ומחזיקה במאגרי אורניום (כ-40% מייצור העולם) ונפט, משמשת כגשר אסטרטגי. במקביל להכרזה נחתמו עסקאות בשווי 16 מיליארד דולר, כולל רכישת מטוסי בואינג ופרויקט כריית טונגסטן ב-1.1 מיליארד דולר בתמיכת בנק EXIM האמריקאי, שמטרתם להבטיח גישה מערבית למשאבים קריטיים. עבור ישראל, זה פותח דלתות לשיתופי פעולה בטכנולוגיה, חקלאות וסייבר, עם פוטנציאל להסכמי סחר חופשי דרך האיחוד האירואסייתי.

עבור הישראלי הממוצע, ההשפעה המיידית של ההסכמים תהיה תיירותית: פתיחת שמיים פוטנציאלית תהפוך את קזחסטן שנתפסה כיעד מרוחק ומסתורי, לנגיש כמו גיאורגיה או אזרבייג'ן. חברות תעופה ישראליות בוחנות קווים ישירים לאלמטי ולנור-סולטן (לשעבר אסטנה), שיקצרו את הטיסה ל-5 שעות בלבד, בהשוואה ל-7-9 שעות כיום דרך איסטנבול או דובאי. כניסה ללא ויזה ל-30 יום מאז 2017, יחד עם עלויות נמוכות שירדו עוד יותר, הופכים את המדינה לאופציה משתלמת למשפחות ולמטיילים עצמאיים. בחצי השנה הראשונה של 2025 ביקרו במדינה 7.5 מיליון תיירים, עלייה של 25%, והממשלה שואפת ל-12 מיליון ב-2026.

נור-סולטן, הבירה הצעירה שנוסדה ב-1997 ותוכננה על ידי אדריכלים כמו נורמן פוסטר, משלבת עתידנות עם שורשים נוודיים ומציעה ביקור של יומיים-שלושה כחלק מטיול רחב יותר. העיר אירחה השנה מעל 500 אירועים בינלאומיים, כולל הופעה של ג'ניפר לופז וכנס קומיק-קון בהובלת אנדי סירקיס, מה שהוביל לעלייה של 13% בתיירות.