סיכום שנה בקרנות הנאמנות: הכספיות גייסו 33 מיליארד שקל, המסורתיות פדו 27 מיליארד
התעשייה איבדה 9% מנכסיה בשנת 2022, המסורתיות נפרדו מ-21% מהנכסים; למדריך קרנות כספיות - ומדוע מנהלי הכספים הקפיצו את דמי הניהול כעת בקרנות הכספיות?
תעשיית קרנות הנאמנות המסורתיות ספגה מכה קשה בשנת 2022. העלאות הריבית והירידות בשווקים (פירוט - בסוף הכתבה) עשו את שלהן והציבור פדה עשרות מיליארדים מהקרנות המסורתיות והעביר אותן לקרנות הכספיות (התשואה שם עלתה בעקבות עליית הריבית והיתרון שם שיש מס רק על רווח ריאלי. כלומר מדובר במגן מסוים מפני אינפלציה). בחודש דצמבר הציבור העביר עוד 4 מיליארד שקל מהקרנות המסורתיות, לצד יציאת כספים של 1.25 מיליארד מהקרנות הפאסיביות (קרנות מחקות וקרנות סל) והקרנות הכספיות גייסו 6.85 מיליארד שקל. מתחילת השנה הקרנות המסורתיות פדו 26.8 מיליארד שקל ומנגד - הקרנות הכספיות גייסו 32.7 מיליארד שקל, והתעשייה הפאסיבית גייסה 4.5 מיליארד שקל.
התעשייה כולה איבדה 9% מהנכסים, ומנהלת כעת 363 מיליארד שקל
בתחילת השנה התעשייה כולה ניהלה 398 מיליארד שקל, כעת היא מנהלת 363 מיליארד שקל - ירידה של 9%. אמנם, הקרנות רושמות דווקא גיוסים חיוביים, וזאת בזכות הקרנות הכספיות שגייסו השנה 32.7 מיליארד שקל. הירידות בבורסה הן שאחראיות לירידה הכוללת בנכסים.
המגייסות השנה:
כך, אנליסט מצליחה לרשום גיוס כולל של 8.6 מיליארד שקל, הראל עם גיוס של 3.8 מיליארד, מור עם 3.76 מיליארד, פסגות עם גיוס של 2.45 מיליארד, מיטב עם 2.08 מיליארד, פורסט עם 1.7 מיליארד.
- מליסרון בתחזית חיובית ל-2025: ה-FFO יגדל ל-1.27 מיליון שקל
- IBI קוואליטי נכנסת לתחום המשכנתאות הארוכות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפודות השנה:
מנגד, מי שאיבדה השנה הכי הרבה כסף היא כמובן אלטשולר עם פדיונות של 8.67 מיליארד שקל, אחריה איילון (הוסטינג) עם ירידה של 1.26 מיליארד שקל, ילין לפידות (שעוסקת כמעט רק בניהול של קרנות מסורתיות ולכן אין לה 'קיזוז' באמצעות גיוסים בשאר התחומים) פדתה 1.23 מיליארד שקל.
אובדן הכספים בתעשייה המסורתית:
בתעשייה המסורתית, מדובר על אובדן של 21%, כאשר התעשייה מנהלת כעת 161.6 מיליארד שקל (כולל הוסטינג) לעומת 204 מיליארד שקל.
כמעט כל מנהלי הכספים איבדו כסף בתעשייה המסורתיות: אלטשולר הוביל עם פדיונות של 8.6 מיליארד שקל, שהם 35% מהנכסים שהיו לו בתחילת השנה ויחד עם הירידות בשווקים הוא איבד 43% מנכסיו. מיטב פדתה 15% מנכסיה (3.8 מיליארד שקל) ויחד עם הירידות איבדה 22%, פסגות פדתה 18% מנכסיה (3.08 מיליארד שקל) ויחד עם הירידות איבדה 26%. קסם פדתה 21% מנכסיה (2.9 מיליארד שקל) ויחד עם הירידות איבדה 28%. מגדל פדתה 11% מנכסיה (1.72 מיליארד שקל) ויחד עם הירידות איבדה 19%. הראל פדתה 12% מנכסיה (1.58 מיליארד שקל) ויחד עם הירידות איבדה 20%.
- סקופ: עליה של 13% בהכנסות ו-7.5% ברווח על רקע ביקושים מהתעשיות הביטחוניות
- אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים
מנגד, פורסט הוביל גיוסים עם גיוסים של 1.7 מיליארד שקל, ועוד שתי קטנות - אילים עם גיוס של 102 מיליון ותמיר פישמן עם גיוס של 90 מיליון.
השונות בין המנהלים גדולה - בזכות הקרנות הכספיות:
רק שאם הכסף יצא מהתעשייה המסורתית, זה לא אומר שהוא הלך לאיבוד, אלא הופקד בקרנות הכספיות שגייסו 32.7 מיליארד שקל השנה.
אנליסט גייסה 9.2 מיליארד שקל, אחריה הראל עם גיוס של 7.3 מיליארד שקל, השלישית היא מיטב עם 5.1 מיליארד שקל, פסגות עם 4.8 מיליארד, מור עם 3.58 מיליארד, מגלד עם 1.1 מיליארד. אלטשולר גייסה 786 מיליון שקל בלבד.
התעשייה הפאסיבית:
מה עשו השווקים בארץ ובעולם בשנת 2022?
שנת 2022 תיזכר כשזה קשה לוול סטריט (בארץ הירידות היו פחות חדות) כאשר הנאסד"ק איבד שליש מערכו (33.5%), מדד ה-S&P500 ירד ב-19.7%, ומדד הדאו ג'ונס הפגין יציבות עם ירידה של 8.9%. באירופה הירידות היו מתונות יותר כאשר הדאקס הגרמני ירד ב-12.4%, הקאק הצרפתי ירד ב-9.8% ואילו הפוטסי הבריטי ננעל בעליה קלה של 0.7%. גם המדדים באסיה ירדו פחות מאשר בארה"ב, כאשר הניקיי היפני ירד ב-9.4%, הנג סאנג ושנגחאי ירדו ב-14.5% כל אחד.
ובארץ - ת"א 35 ירד ב-9.2%, ת"א 125 ירד ב-11.8% ות"א 90 ירד ב-18%. מדד הנדל"ן נפל ב-31%, כשמנגד מדד הנפט והגז הוא היחיד עם עליה, כאשר הוא זינק ב-35%.
האם זה אומר שהכסף יוצא ולא חוזר לקרנות הנאמנות המסורתיות? לא בהכרח. מדובר במכשיר השקעה לטווח קצר יחסית ולכן בתקופה של ירידות בשווקים הציבור יוצא והוא חוזר כשהשווקים עולים (זה נכון לא רק בתחום הזה אבל כאן זה בולט). בכל מקרה, באיילון סבורים שהעלאות הריבית במשק קרובות למיצוי ומעריכים כי השווקים יעלו בשנת 2023. אם זה יקרה, הם מקווים, הכסף יתחיל לזרום בחזרה לתעשייה המסורתית (לראיון המלא - לחצו כאן)
למדור קרנות נאמנות של ביזפורטל
- 1.קרנות עם דמי ניהול נמוכים בדרך כלל מגייסות יותר (ל"ת)בוגל אפקט 02/01/2023 16:25הגב לתגובה זו
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
ג'י סיטי רכשה 7.7% ממניות סיטיקון בפרמיה של 36% על המחיר בשוק ותפרסם הצעת רכש מלאה; המניה קפצה ביום ההודעה אך נפלה ב-11% לאחר שחברת הדירוג מעלות הכניסה את החברה למעקב עם השלכות שליליות בשל חשש לעלייה במינוף ולשחיקה בפרופיל הפיננסי
ביום שני הודיעה ג'י סיטי ג'י סיטי 0.95% , שבשליטת חיים כצמן, על רכישת 7.7% ממניות הבת הפינית סיטיקון (Citycon), תמורת 56.75 מיליון אירו במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על המחיר בשוק ערב ההצעה (ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות). בעקבות העסקה עלתה אחזקתה ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל בעלי המניות במחיר שלא יפחת מהמחיר ששולם. היקף העסקה הפוטנציאלי, אם תתקבל ותושלם במלואה, נאמד בכ-312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל).
ג'י סיטי ציינה בדיווח כי הרכישה משקפת דיסקאונט של 44% על ההון העצמי של סיטיקון, וכי היא צפויה להביא לגידול של כ-171 מיליון שקל בהון העצמי שלה ולשיפור ב-FFO, עם "השפעה זניחה על שיעור המינוף" והמשקיעים הריעו. ביום ההודעה קפצה המניה בכ־7%, אך עד סוף השבוע חזרה לאחור, כאשר היא נופלת בכ-11% ביום המסחר האחרון אל מתחת למחיר שבו נסחרה לפני ההודעה. הירידות הגיעו זמן קצר לאחר שחברת הדירוג מעלות (S&P) הכניסה את דירוגי החברה לרשימת מעקב עם השלכות שליליות. אגרות החוב של החברה סיימו גם הן בירידות, ובלטה לשלילה סדרה יד' ג'י סיטי אגח יד 0.76% שירדה ביותר מ-8%.
מתוך הדוח של מעלות
בין דיסקאונט להזדמנות ומה רואה השוק
מהלך הרכישה יצר ניגוד מעניין. מצד אחד, ג'י סיטי רכשה מניות מתחת לשווי בספרים, מהלך שמחזק את ההחזקה החשבונאית ויוצר "תחתית" (לפחות זמנית) למחיר המניה של סיטיקון, שעלתה בכ-35% ונסחרת קרוב למחיר ההצעה. מהצד השני, העסקה בוצעה בפרמיה של יותר מ-35% על מחיר השוק ערב העסקה, כלומר, החברה שילמה הרבה יותר ממה שהשוק חושב ששווה הנכס, בטענה שהיא מכירה את שווי הנדל"ן טוב ממנו.
בפועל, המהלך הקפיץ את השווי של אחזקת ג'י סיטי בסיטיקון באופן חשבונאי, אך זהו שיפור שמבוסס על השערוך הפנימי של המניה, לא על תזרים או מכירה בפועל. השוק, לעומת זאת, עדיין מעריך את הנכסים בזהירות רבה, כאשר מניית סיטיקון נסחרת קצת מתחת ל-4 אירו, כמעט אותו מחיר כמו הצעת הרכש, מה שמעיד על ספקנות בנוגע לשווי האמיתי של הנכסים.
- ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות
- ג'י סיטי: ה-NOI עלה ב-7.3%, ה-FFO מהנדל"ן המניב עלה ב-24.7% ל-116 מיליון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הודעת הדירוג: מינוף גבוה ושחיקה בפרופיל הפיננסי
שלושה ימים לאחר ההודעה, מעלות עדכנה כי דירוג ג'י סיטי וסדרות האג"ח שלה הוכנסו למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, בשל חוסר ודאות סביב היקף ההיענות להצעת הרכש והשלכותיה על הנזילות ועל הסיכון הפיננסי. בדוח נכתב כי אם ההצעה תמומש במלואה, יחס המינוף (חוב להון עצמי מתואם) עלול לעלות לרמה של 70%-75%, בניגוד למהלכים שעשתה לאחרונה החברה כדי להוריד את המינוף, רמה שתשקף "שחיקה בפרופיל הפיננסי של החברה".
סקופ; קרדיט: רשתות חברתיותסקופ: עליה של 13% בהכנסות ו-7.5% ברווח על רקע ביקושים מהתעשיות הביטחוניות
הכנסות סקופ מתכות ברבעון השלישי עלו ל-535 מיליון שקל והרווח הנקי הסתכם ב-43 מיליון שקל; פעילות החברות בארה"ב בלטה עם גידול של 13%; בקופה - 340 מיליון שקל לאחר חלוקת דיבידנד של 33 מיליון שקל באוגוסט - מה המכפיל שלה?
קבוצת סקופ מתכות, סקופ 0% ממפיצות חומרי הגלם הגדולות בישראל, פרסמה את תוצאותיה לרבעון השלישי. החברה עוסקת ביבוא, שיווק והפצה של מוצרים חצי מוגמרים ומוגמרים ממתכת ופלסטיקה הנדסית לתעשיות מגוונות - ממזון ותרופות ועד תעשיות ביטחוניות ותעופה. בשנה האחרונה הורגש גידול בביקושים מצד התעשייה הביטחונית, מגמה שהשפיעה לחיוב על פעילות הקבוצה בארץ ובחו"ל.
סקופ מתכות נסחרת לפי שווי של כ-2.08 מיליארד שקל. בחודש האחרון עלתה המניה ב-0.3%, מתחילת השנה כ-9.9%, וב-12 החודשים האחרונים בכ-35.7%. הרווח הנקי של החברה ברבעון השלישי עמד על 43 מיליון שקל ואפשר להנח שהוא מייצג: גם ברבעון הראשון והשני של השנה הקצב נשמר סביב 39 מיליון שקל לרבעון, לעומת הרבעון הרביעי של 2024 שבו נרשמה צניחה ברווח ל-28 מיליון שקל, שגררה גם ירידה במחיר המניה. מאז נרשמה התאוששות הדרגתית, והחברה נסחרת כיום במכפיל רווח של כ-11, מכפיל שגם תואם מבחינה ענפית.
תוצאות הרבעון השלישי
ההכנסות ברבעון עלו ל-535.4 מיליון שקל לעומת 472.6 מיליון שקל ברבעון המקביל - עלייה של כ-13%. הרווח הגולמי נשאר כמעט ללא שינוי ועמד על 166.3 מיליון שקל, אם כי ניתן לראות כי סקופ מצליחים להתייעל תפעולית מה שהקפיץ את הרווח התפעולי בכ-8.7% ל-63.7 מיליון שקל לעומת 58.6 מיליון שקל ברבעון המקביל. את הרווחיות הזאת חברת המתכות מצליחה לגלגל גם לשורה התחותנה כשהרווח הנקי ברבעון עלה בכ-7.6% ל-43.5 מיליון שקל לעומת 40.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה.השיפור התזרימי מקבל ביטוי גם בקופה כשיתרת המזומנים של החברה עלתה ל-340 מיליון שקל לעומת 320 מיליון שקל ברבעון המקביל, בהקשר הזה נזכיר כי ביולי האחרון בהמשך לתוצאות הרבעון השני הכריזה החברה על חלוקת דיבידנד בהיקף של 33.1 מיליון שקל - כ-2.5 שקל למניה. הדיבידנד שולם לבעלי המניות ב-4 באוגוסט.
בהסתכלות על 9 החודשים המגמה גם היא חיובית. מינואר עד ספטמבר 2025 הסתכמו הכנסות סקופ בכ-1.57 מיליארד שקל - עלייה של כ-16% לעומת 1.35 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024. הרווח הגולמי צמח ל-491.4 מיליון שקל לעומת 460.9 מיליון שקל, והרווח התפעולי עלה ל-183.7 מיליון שקל לעומת 163.4 מיליון שקל. הרווח הנקי לתקופה עלה ל-122.4 מיליון שקל לעומת 114.3 מיליון שקל - עלייה של כ-7%.
- דוחות סקופ - האם החברה שווה 2 מיליארד שקל?
- סקופ מגייסת 150 מיליון שקל ממשקיעים מוסדיים - האם היא מעניינת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סקופ מתכות - דוחות מאוחדים על הרווח והפסד לרבעון השלישי
פילוח מגזרי פעילות
הכנסות החברות הבנות בארה"ב, כולל חברת הבת בקוריאה, צמחו בתקופה המדווחת ל-837 מיליון שקל (כ-237.9 מיליון דולר), לעומת 738 מיליון שקל (199.5 מיליון דולר) בתקופה המקבילה - עלייה של כ-13%. הרווח הגולמי של החברות בארה"ב עלה ל-260 מיליון שקל לעומת 248 מיליון שקל בתקופה המקבילה.
