הריבית על הלוואות בבנקים מגיעה ל-9%; בחברות כרטיסי האשראי - 13%
בדיקת ביזפורטל בבנקים ובחברות כרטיסי האשראי מעלה את המסקנה הבאה - הריבית על הלוואות ממשיכה לעלות. בבדיקה הקודמת לפני כחודשיים הריבית בבנקים הסתכמה ב-8%, עכשיו הריבית היא 9% ויותר. בבדיקה הקודמת הריבית על ההלוואות בחברות כרטיסי האשראי הסתכמה ב-11%, עכשיו יש מקומות שזה מגיע ל-13%. חברות כרטיסי האשראי "קולטות" את אלו שכבר לא יכולים לקבל אשראי בבנק ולכן הן מגלמות את הסיכון בריבית. הם מוסיפות כמה אחוזים טובים לריבית ומקבלות את האנשים למרות שהן יודעות שהסיכון לא קטן - בהינתן שהבנקים לא מוכנים להלוות כסף לאנשים ברמת סיכון כזו. הריבית גבוהה יותר - וגובה ההלוואה שצריך להחזיר מוכפל כל 5-6 שנים כמו כן, החברות גם יודעות שגם אם הלווה יתקשה אז לא ביג דיל - הן ימתחו לו את ההלוואה בעוד שנה, עוד שנתיים, ונניח שהוא מתקשה שוב, גם אין בעיה, ההלוואה תימתח עוד יותר. למעשה, ככל שמותחים ומאריכים יותר את ההלוואה, הריבית הגלומה בה גבוהה יותר, כך שבשורה התחתונה זה משרת אותן - יותר רווחים. מה זה אומר בפשטות? שההלוואות האלה הופכות להיות נטל כבד מאוד על משקי הבית. אם אפשר להתרחק מזה - כדאי. לשם הפשטות, אדם שלוקח הלוואה של 100 אלף שקל ל-10 שנים (למשל - כדי לקנות רכב חדש), ויתחיל להחזיר רק אחרי 5 שנים - יצטרך להחזיר 200 אלף שקל. אז צריך לחשוב טוב טוב מראש האם בכלל כדאי להיכנס להלוואה כזו. אנשים שכבר נמצאים בחובות צריכים לעבוד עוד יותר קשה כדי להחזיר את ההלוואות האלה ומאוד לא מומלץ להיכנס למעגל כזה של לקיחת הלוואה כדי לסגור את ההלוואה הקודמת (שהייתה בריבית נמוכה יותר). התוצאה תהיה רק שקיעה עמוקה יותר בחובות. למה הריבית עולה? הריבית השנה זינקה כידוע בשל העלאת הריבית במשק, מ-0.1% ל-3.25% (וזה עוד צפוי לעלות). חברות כרטיסי האשראי מספקות הלוואות בריבית משתנה בהתאם לשינויים בריבית במשק. כלומר, כשהריבית במשק עולה אזי גם הריבית על ההלוואה עולה. יש לנו כנראה עוד 0.5%-1% העלאות בריבית ב-3-4 חודשים הקרובים כך שההלוואות צפויות להתייקר. חוץ מזה, ההלוואות מתייקרות בגלל הסיכון. ההאטה הכלכלית ואי הוודאות במשק המקומי והעולמי הביאו לגידול בסיכון במתן הלוואות. אבל נותני ההלוואות - חברות כרטיסי האשראי והבנקים לא סופגים בעצמם את הסיכון הזה, הם מעבירים אותו הלאה, ללקוחות שלהם. הריבית על ההלוואות עולה כפיצוי לעלייה בסיכון. כך או אחרת, בעוד ההלוואות לחברות כרטיסי האשראי הן בתשלומים - 24-36 חודשים כשהקרן נפרעת לשיעורין בכל חודש, ההלוואות בבנקים עם אורך חיים שעולה על 5 שנים. זה הממוצע, ישנן כמובן הלוואות קצרות והלוואות ארוכות יותר, כשככל שההלוואה ארוכה יותר כך הריבית עליה תהיה גבוהה יותר כדי לגלם את הסיכון שבמשך ההלוואה. עוד עולה בבדיקת ביזפורטל שבעוד שהריבית הממוצעת על הלוואות עלתה ב-3.8%-4.2%, הריבית על הפיקדונות עלתה בכ-2.5-2.7%. במילים אחרות, הבנקים העלו את ריבית ההלוואות הרבה מעבר לעליית ריבית בנק ישראל (משמע, הגדילו את המרווחים ואת הרווח). מנגד, הם העלו את הריבית על הפיקדונות בפחות מעליית רייבת בנק ישראל - הם משלמים לנו פחות ממה שהיינו אמורים לקבל (משמע, הגדילו את המרווחים והרווח).
- 6.אחד העם 01/01/2023 09:51הגב לתגובה זוהלוואה שנלקחת היום בריבית 13% ל 72 תשלומים , סך ההחזר יהיה 1.45 שח על כל 1 שח הלוואה ולא כפול , בטווחים ארוכים יותר כמובן שהיחס יעלה מאידך במשכנתא הריביות נמוכות יותר.
- 5.חיים 31/12/2022 10:09הגב לתגובה זואף אחד לא יטפל בבנקים. יש כאן משהו מוזר במשך עשרות שנים. בנקים חדשים לא נכנסים, אין תחרות והלובי של הבנקים בכנסת חזק מאד. אולי סמוטריץ׳ הכוחני יעשה משהו. אם הוא מטפל בבנקים, אני מצביע לו בבחירות הבאות. התחייבות.
- 4.כדורי 29/12/2022 20:36הגב לתגובה זולא מצויין אם הריבית עלתה לשנה או ל 3 שנים או ל 5 שנים כי אם הריבית לשנה היא 9% אחוז אז הבנקים אמורים לתת הלוואות בריבית שנתית של כ20%
- 3.נורי 29/12/2022 19:35הגב לתגובה זוכן כן,קוראים לזה שוק אפור...והכל בחסות הנגיד ולחבורתו עם משכורות דמיוניות...ראש הממשלה וכל חבורת המיניסטרים...דור צעיר,צאו לרחובות,תרעידו את אמות הסיפים של המדינה..
- 2.תחרות בנקים מחו"ל או שהחזירות תמשך (ל"ת)מבין2 29/12/2022 19:28הגב לתגובה זו
- ימח שמם וזכרם של כל אלה שנתנו לזה יד . (ל"ת)גליה 30/12/2022 06:32הגב לתגובה זו
- 1.שודדי ישראל 29/12/2022 19:24הגב לתגובה זו2.5% במקרה הטוב , לא יאמן !!
- מי מרים את הכפפה 30/12/2022 06:32הגב לתגובה זווהממשלה שותקת
- מי מרים את הכפפה 30/12/2022 06:31הגב לתגובה זוהבנקים חבורת עלוקות מוצצות דם . לא פלא שכולם עברו לנדל'-ן . בא נראה איזה ח''כ יהיה לו האומץ לטפל בבנקים .
אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע
בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"
אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -1.91% בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר.
כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.
צמיחה בכל החטיבות
בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.
בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.
- טבע מזנקת ב-21% - האנליסטים צופים אפסייד של עוד 25%
- טבע מכה את התחזיות בהכנסות וברווח; המניה מזנקת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה
ג’י סיטי ג'י סיטי -6.77% , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.
בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO, "עם השפעה זניחה על המינוף” ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.
מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.
מה המספרים מספרים
מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.
- ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
- ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.
