נמל חיפה
צילום: אתר נמל חיפה

הכסף עובר והמדינה חתמה על העברת השליטה בנמל חיפה לקבוצת אדאני-גדות

הנמלים הממשלתיים פגעו לא מעט בכלכלה הישראלית - החסימה, העיכובים, האבטלה הסמויה ושכר ללא קשר לביצועים - פגעו בציבור הישראלי. התקווה בהפרטה היא שחברה פרטית תוכל לעשות עבודה טובה יותר. שר האוצר היוצא אביגדור ליברמן ושרת התחבורה היוצאת מרב מיכאלי חתמו על מכירת הנמל לפי שווי של 4.1 מיליארד שקל
נתנאל אריאל |

נמל שליטה עובר סופית לידיים פרטיות, לפי שווי של 4.1 מיליארד שקל. קבוצת אדאני-גדות מקבלת את השליטה לאחר ששר האוצר אביגדור ליברמן ושרת התחבורה מרב מיכאלי חתמו על הפרטת הנמל. גאוטם אדאני הוא איש עסקים הודי ואחד האנשים העשירים בעולם, עם 137 מיליארד דולר (כך על פי בלומברג) לצד אילון מאסק מנכ"ל טסלה, ג'ף בזוס מייסד אמזון ומי שהדיח לאחרונה את מאסק מהצמרת - ברנאר ארנו הצרפתי, בעלי מותג האופנה היוקרתי לואי ויטון עם שווי של יותר מ-170 מיליארד דולר. 

הרוכשת השיגה לאחרונה את המימון הנדרש לשם רכישת הנמל השני בגודלו בישראל, אחרי שהשיגה הארכה מהמדינה וקיבלה מימון מבנק מזרחי, בית ההשקעות מיטב ובנק SBI. במכרז שננעל בחודש יולי האחרון, גברה אדאני-גדות על חברת שפיר הנדסה 1.76% ועל מספנות ישראל 5.75%  והפתיעה את השוק כאשר החליטה לרכוש את כל הנמל (ולא להכניס שותפים נוספים).

צריך לומר, הנמלים הממשלתיים בישראל סבלו וסובלים מבעיות מבניות של ניהול כושל, חסימה ועיכוב של סחורות, אבטלה סמויה, שכר גבוה מדי ללא קשר לביצועי העובדים - פגעו בציבור הישראלי, שקיבל סחורה באיחור רב ללא סיבה אמיתית. התקווה בהעברת הנמל לידיים פרטיות (כמו גם הקמתם של נמלים מתחרים) היא שהחברה הפרטית תנהל את הנמל במטרה להרוויח ולכן היא תהיה הרבה יותר יעילה מהניהול הממשלתי. זאת לצד את השוק ליותר תחרות עם הקמתם של נמלים נוספים, לצד נמל אשדוד ונמל המפרץ.

הפרטת נמל חיפה היא "אחד מהפרויקטים התשתיתיים והפיננסיים הגדולים של העשור האחרון המנוהל על ידי מדינת ישראל" כך על פי הודעת משרד האוצר, כאשר "מטרתה להגביר את התחרות בנמלי הים, להביא לשיפור יעילות הנמלים ולסייע בהקלה בייבוא וביוקר המחייה".

שר האוצר, אביגדור ליברמן: ״אני שמח שבין הצעדים האחרונים שלי במשרד האוצר חתמתי וקידמתי צעד נוסף אל עבר הפרטת נמל חיפה. בשנה וחצי האחרונות הובלתי מדיניות של כלכלה חופשית ותחרותית יותר. הפרטת הנמל היא בשורה גדולה לאזרחי ישראל שתגביר את התחרות בנמלים ותוביל בכך גם להורדת יוקר המחיה״.

שרת התחבורה, מרב מיכאלי: "בשנה וחצי האחרונות הובלנו שורת מהלכים אמיצים שהביאו לפיתרון התור בנמלי הים, וכיום התור התפעולי קטן עד כדי לא קיים. אני שמחה להשאיר אחרי מורשת של נמלים, של המדינה ושני נמלים פרטיים שהכנסנו לתפקוד מלא ומוצלח, שעובדים בצורה טובה, מקצועית ועניינית, לטובת הציבור הישראלי ולמען הפיכת ישראל למוקד אזורי משמעותי בסחר הימי. כידוע אינני חסידה גדולה של הפרטות, והליך הפרטת נמל חיפה החל טרם כניסתי לתפקיד, עם זאת, וידאתי שהוא יעשה בצורה הנקייה והאחראית ביותר לטובת הכלכלה והמשק הישראלי כולו".

אשל ארמוני, יו״ר דירקטוריון חברת נמל חיפה: ״השלמת ההפרטה הינה תעודת כבוד למדינת ישראל, להנהלת ועובדי נמל חיפה ולדירקטוריון החברה. כשיצאנו לדרך שאפנו להעביר את החברה לרוכש בינלאומי בעל נסיון בהפעלת נמלים, כשהיא ערוכה לתחרות הצפויה בנמלי הים בישראל. עמדנו במשימה במלואה ובמחיר שמשקף אמון יוצא דופן ביכולות הנמל. אני רוצה להודות לחבריי לדירקטוריון ולכל העוסקים במלאכה, ולאחל בהצלחה לקבוצת אדני-גדות בהובלת הנמל בעשרות השנים הבאות״.

קיראו עוד ב"בארץ"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי