אורי וטרמן מנכל שופרסל
צילום: אלעד גוטמן

רשת שופרסל ממשיכה להתרחב - משקיעה בזכיין של רשת SPAR ההולנדית

עמית זאב ינהל את הרשת החדשה. הכוונה לפתוח 10 סניפים בשלוש השנים הקרובות
נושאים בכתבה עמית זאב שופרסל

שופרסל שופרסל 1.23% ועמית זאב חתמו על מזכר הבנות להקמת רשת SPAR הסופרים ההולנדית בישראל בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים. שופרסל תצטרף כבעלת מניות לתאגיד בשליטת עמית זאב, אשר יתקשר עם SPAR בהסכם רישיון, שיכלול בין היתר את הזכות להקים חנויות SPAR בישראל וכן את הזכות לייבא ולשווק מוצרים תחת המותג הפרטי SPAR.

על פי מזכר ההבנות – הכוונה היא לפתוח בישראל לפחות 10 סניפים בשלוש השנים הקרובות וימכרו מוצרי SPAR  בבלעדיות בחנויות שופרסל בפורמטים השונים בנוסף למכירתם ברשת SPAR החדשה העצמאית. עמית זאב ישמש כמנכ"ל החברה המשותפת. ההסכם כפוף לאישור SPAR העולמית ואישור רשות התחרות

>>> השווקים לאן? - מה יקרה בבורסה המקומית, מה יקרה בוול סטריט ואיפה יהיה הדולר בעוד שנה? - סקר גולשים

אורי וטרמן מנכ"ל קבוצת שופרסל: " שופרסל בוחנת ומקדמת מספר מנועי צמיחה, אשר אחד מהם הוא שיתוף פעולה עם רשת בינלאומית. מוצרי SPAR העולמית ישווקו במחירים הוגנים ונמוכים משמעותית מהנהוג בישראל ובכך יתרמו להוזלת יוקר המחייה בישראל".

על פי מזכר ההבנות, הקבוצה מתעתדת להקים חברה משותפת עם עמית זאב, המייצג את הרשת הבינלאומית SPAR שבסיסה בהולנד, וישמש כמנכ"ל החברה. לחברה המשותפת תהיה הזכות לייבא למעלה מ-10,000 מוצרי המותג SPAR  המשווקים ב-48 מדינות ברחבי העולם, לפתח מגוון מוצרי מותג פרטי מקומי תחת SPAR העומדים בסטנדרטים של המותג ותהיה לה הזכות לסחור במוצרים שפיתחה עם שאר שותפי SPAR בעולם.

 

כל זאת, בנוסף למותג הפרטי של שופרסל שמונה כ-5,900 מוצרים. מכירות המותג הפרטי של שופרסל מהווה כ-26.7% מסך מכירות קמעונאות המזון (נכון לרבעון השלישי של שנת 2022).

 

עמית זאב מסר: "בחודשים האחרונים עסקתי בגיבוש הרכב השותפים אשר יחד יקימו את רשת SPAR בישראל. ניהלתי מו"מ עם מספר רשתות קמעונאיות בישראל ושופרסל היא הגדולה והמקצועית ביותר ואני שמח וגאה בשותפות. אני סמוך ובטוח שיחד נוכל להביא לשינוי אמיתי, לתת ללקוח חווית קניה חדשה הכוללת את איכות המוצרים והשירות שכולנו מכירים מאירופה לצד מחירים שמפתיעים כל ישראלי בביקורו בסופרמרקט ברחבי היבשת.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

SPAR היא רשת קמעונאות בינלאומית שמקורה בהולנד הפועלת ב-48 מדינות ברחבי העולם. השקת הרשת בישראל תוקם תחת הסכם זיכיון והסכם ההבנות עם שופרסל תאפשר לה לפתוח בארץ סניפים ולרכוש אלפי מוצרים של המותג הפרטי SPAR.

 

הרשת פועלת במודל של שותפים מקומיים, ב-13,623 חנויות ברחבי העולם המשרתות 14.5 מיליון לקוחות מדי יום, עם מחזור מכירות שנתי ב-2021 שעמד על כ- 41.2 מיליארד אירו. קצב הצמיחה השנתי שלה עומד בממוצע של כ-5.1% ועל פי התחזיות של SPAR העולמית, הרשת צפויה להגיע למחזור מכירות של 50 מיליארד אירו בשנת 2025.

השבוע דיווחה שופרסל כי רכשה 25% נוספים והגיעה ל-100% בסיטונאית המזון אמיגה. הנהלת שופרסל מנסה לאתר מנועי צמיחה ומגדירים את המכירה הסיטונאית כמנוע צמיחה משמעותי. רכישת השליטה באמיגה היתה לפני שנתיים אז רכשה שופרסל 75% מהמניות תמורת 23.5 מיליון שקל, והקימה חברה בת, שופרסל אמיגה, בה החזיק המייסד גילי אמיגה 25% מהמניות. אמיגה, אחראית לאספקת כ־60% מהמזון לשוק המוסדי באזור גוש דן  והיא מפיצה מזון לחברות קייטרינג, מסעדות, מלונות, גני אירועים משרדי ממשלה וארגונים גדולים.

לפני ארבעה חודשים שופרסל רכשה את חברת ההפצה של יוסי ישראלי, שפעילה בצפון הארץ. הפעילות סינרגטית לחלוטין לפעילות של אמיגה ובכוונת שופרסל להקים זרוע מוסדית - שופרסל עסקים שתרכז את כל הפעילות. על פי ההערכות היקף הפעילות של שופרסל עסקים מגיע לכמה מאות מיליוני שקלים.

המנוע צמיחה החדש נחוץ בהינתן הקושי בשוק הרשתות - עליות המחירים בחומרי הגלם מביאים את הספקים להעלות את מחירי המוצרים כשהרשתות לא יכולות לגלגל באופן דומה את עליית המחירים על הצרכן. הרווחיות כתוצאה מכך נשחקת.  שופרסל על רקע הירידה ברווחיות וההאטה במשק החלה במהלך רה ארגון לצורך חיסכון של מעל 200 מיליון שקל בשנה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דרור 28/12/2022 16:29
    הגב לתגובה זו
    התחרות גורמת לשופרסל להזיע . ככל שיכנסו לשוק עוד שחקנים ענקיים הקונים יחסכו וירוויחו . זה אמור לקרות בכל הענפים כולם .
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי